top image

תצהיר זיהוי

תצהיר זיהוי
  • תצהיר זיהוי הוא מסמך משפטי מאומת המשמש לאימות זהותו של בעל נכס או קשרו לרישום במרשם המקרקעין.
  • בעיה לדוגמה: המנוח נרשם בטאבו בשם בלבד (ללא ת”ז, או פרט זיהוי שגוי/ לא עדכני כגון שינוי שם), מה שמונע כיום רישום ירושה או מכירה של הנכס.
  • הפתרון: הליך מנהלי/ משפטי המשלב תצהירי זיהוי, המצאת מסמכים היסטוריים (שטר מכר, היתרים, ארנונה, משכנתא) והוכחת “מאזן הסתברויות”.
  • זכרו: תצהיר לבדו אינו מספיק; הרשם דורש “ראיות קושרות” מרשויות המדינה, מסמכי מקור, וכן ראיות מסייעות נוספות.
  • השורה התחתונה: אם הרשם מסרב, ניתן להגיש ערר לממונה או לפנות למסלול של פסק דין הצהרתי בבית המשפט.

 

מהו תצהיר זיהוי ומדוע הוא נדרש בטאבו

מטרות תצהיר הזיהוי

כאמור, תצהיר זיהוי במקרקעין נועד הוא מסמך משפטי המיועד לאמת את זהותו של בעל נכס או צד המעורב בעסקה במקרקעין. לצד זה, קיימות מטרות נוספות לתצהיר:

  • מניעת הונאות ורישומים פיקטיביים. תצהיר המסייע לוודא שהנכס אינו נרשם על שם אדם שאינו בעל הזכויות בו.
  • עדכון פרטי הבעלים. במקרים בהם נרשם מספר תעודת זהות/דרכון, או כאשר בעל הנכס שינה את שמו בעקבות נישואין, שינוי שם או התאזרחות.
  • רישום ירושה. כאשר יש צורך להוכיח את הקשר בין המנוח לבין יורשיו לצורך רישום זכויותיהם בנכס.
  • תיקון טעויות רישומיות. כאשר פרטי הזהות במרשם שגויים או חסרים.

באילו מקרים רשם המקרקעין דורש תצהיר זיהוי

כאשר רוצים לרשום ירושה או להעביר זכויות בטאבו, לא ניתן לבצע את הפעולה במקום בו קיימת חוסר בהירות. לפיכך, המבקש נדרש לאמת ולהוכיח, תחילה, כי המנוח הוא אכן הבעלים הרשום, וכי המדובר באותו נכס מקרקעין. דרישה זו נועדה למנוע מצב של העברת נכסים שלא כדין מידי בעליהם החוקיים. תצהיר זיהוי מבוסס על חוק המקרקעין, התשכ”ט-1969, וכן על תקנות רישום המקרקעין המסדירות את אופן הרישום והעדכון של פרטי הבעלים. מטרת תצהיר הזיהוי להבטיח שהמרשם יכיל מידע מדויק, אשר ימנע מחלוקות משפטיות ויפחית את הסיכון להונאות נדל”ן. לעיתים יש צורך במינוי מיופה כוח לצורך הגשת התצהיר והשלמת הליכי הרישום.

מעמדו הראייתי של תצהיר זיהוי

תצהירי הזיהוי הם כלי עזר בלבד. אין להסתפק בהם כראיה יחידה להוכחת הבעלות הרשומה כאמור.

מאזן ההסתברות

לנוכח כוחו ונפקותו של המירשם במקרקעין מוסדרים, ולנוכח כוחו ההוכחתי של הרישום, מוטלת על רשם המקרקעין אחריות כבדה להבטיח את אמינותו ותקינותו של המרשם. עם זאת, נטל ההוכחה המוטל על שכמו של מי שמבקש תיקון או שינוי רישום, הוא נטל ההוכחה הרגיל במשפטים אזרחיים (מאזן ההסתברויות). בתובענות שעניינן הצהרה על זכויות במקרקעין מוסדרים, שמשמעות קבלתן היא שינוי הרישום בפנקס הזכויות, נדרשים התובעים להוכיח את תביעתם על-פי מאזן ההסתברויות. זאת, בין אם ניצב מולם מי שמתחרה עמם על הזכות ובין אם הצד שכנגד הוא רשם המקרקעין לבדו. וראה: ה”פ (י-ם) 6008/07 עיסא ג’נאח נ’ רשם המקרקעין.

 

הליך הכנת והגשת התצהיר

איסוף המסמכים הרלוונטיים

יש לנסות ולאתר את המסמכים הבאים, כולם או חלקם, במקור:

שטר מכר, תעודת רישום (קושאן), חוזים, שטר חכירה ו/או אישורי מיסים (מיסוי מקרקעין, אישורי מס רכוש היסטוריים, הרשות המקומית) המעידים על הקניית הזכות. ככל שהיתה משכנתא על הנכס, יש לאתר מסמכים אלו. בנוסף, אם היו הליכים משפטיים להם היה המוריש צד, יש לצרף אותם. אם קיימים מסמכי זהות – יש לצרף אותם (כשהם נושאים חותמת “נאמן למקור”): תעודת זהות; דרכון ישראלי או זר; דרכונים ישנים פגי תוקף; אישורים של רשות האוכלוסין על שינוי שם (ככל שהיה); ועוד. כאשר הפרטים אינם עדכניים (שינוי שם משפחה, מספר דרכון, לדוגמה) או שיש בהם טעות, יש להמציא אישורים הקושרים בין המסמכים הישנים, לבין העדכניים. הכלל הוא שיש לצרף ראיות מקוריות מאת רשויות הפועלות על פי דין, שיש בהן כדי לקשור בין מבקש הרישום לבעל הזכות הרשומה.

על פי סעיף משנה ו’ להוראת נוהל 1.2.1030 לנוהלי רישום והסדר מקרקעין, בסמכותו של הרשם לדרוש מסמכים נוספים בהתאם לנסיבות להנחת דעתו של הרשם.

הכנת התצהיר

תצהיר זיהוי צריך להכיל את הפרטים הבאים: שמו המלא של המצהיר; מספר תעודת זהות; תיאור הנכס, כולל גוש, חלקה וכתובת; הסבר על הצורך בתצהיר והעובדות הרלוונטיות; והצהרה על נכונות הפרטים. נוסף על תצהיר זה, יש  לצרף תצהיר אדם אחר (“תצהיר אדם זר”). שני התצהירים יפרטו את מקור ההיכרות והידיעה על בעל הזכות בנכס.

מי מוסמך לערוך ולאמת תצהיר זיהוי

תצהיר זיהוי חייב להיות מאומת על ידי עורך דין נוטריון, בהתאם להוראות חוק הנוטריונים, התשל”ו-1976, כאשר עורך הדין מאשר את זהות המצהיר לאחר שבדק תעודת זהות או מסמך מזהה אחר.

הגשת התצהיר לרשויות הרלוונטיות

יש להגיש את התצהיר ללשכת רישום המקרקעין או לרשות אחרת לפי הצורך, בצירוף המסמכים התומכים. יש להגיש את הבקשה בטופס בקשה לעדכון פרטי זיהוי במקרקעין.

 

מקרים מיוחדים בהם נדרש תצהיר זיהוי

תצהיר זיהוי לטובת יורשים

כאשר יורשים מבקשים לרשום את זכויותיהם בנכס שהוריש להם המנוח, עליהם להגיש תצהיר זיהוי המבהיר את הקשר בין המנוח לבין הנכס, לרוב בצירוף צו ירושה או צו קיום צוואה. במקרים מסוימים יש להציג מסמכים נוספים כגון חוזי מכירה או רכישה.

תצהיר במקרה של שינוי שם

אם אדם שינה את שמו, עליו להגיש תצהיר זיהוי המעיד על השינוי, בצירוף תעודת שינוי שם ממשרד הפנים.

תצהיר זיהוי עבור עסקת מקרקעין

בעסקאות נדל”ן, בעיקר בעסקאות יד שנייה, לעיתים נדרש תצהיר זיהוי כדי להבטיח שהמוכר הוא אכן בעל הזכויות בנכס.

 

טעויות נפוצות בתצהירי זיהוי והשלכות משפטיות

  • אי התאמה בין פרטי המצהיר למסמכים רשמיים. פערים בין שם, מספר זהות, כתובת או פרטים מזהים אחרים עלולים להביא לדחיית התצהיר על ידי רשם המקרקעין ולעיכוב מהותי בהליך הרישום.
  • הסתמכות על ידע אישי לא מבוסס. תצהיר המבוסס על השערות, זיכרון אישי או מידע שאינו מגובה במסמכים רשמיים עלול להיחשב כבלתי מספק ראייתית ואף לפגוע במהימנות המצהיר.
  • ניסוח כללי או עמום. תצהיר שאינו מפרט במדויק את מקור הזיהוי, הקשר לנכס והעובדות התומכות בזיהוי, עלול להיפסל מחמת חוסר בהירות או היעדר תשתית עובדתית מספקת.
  • אימות תצהיר על ידי גורם בלתי מוסמך. אימות שאינו מבוצע על ידי נוטריון, כדין, שולל מהתצהיר את תוקפו המשפטי ומונע את קבלתו על ידי רשויות הרישום.
  • אי התאמה לדרישות רשם המקרקעין. תצהיר שאינו ערוך בהתאם לנהלים ולהנחיות העדכניות של רשם המקרקעין עלול להידחות גם אם תוכנו נכון מהותית.

השלכות משפטיות

טעויות בתצהיר זיהוי עשויות לגרור דחיית בקשות רישום, עיכוב בעסקאות מקרקעין, חשיפה לטענות בדבר הצהרה כוזבת ואף אחריות אזרחית במקרים חמורים.

 

תקיפת החלטת רשם המקרקעין

ערר לממונה על המרשם

על פי הוראת סעיף 121 לחוק המקרקעין, הרואה עצמו נפגע בהחלטה של רשם או מפקח רשאי לערור עליה לפני הממונה על המרשם תוך 15 ימים מיום קבלת החלטה. הממונה על המרשם רשאי להחליט בערר על פי המסמכים שהיו לפני הרשם או המפקח בלי לשמוע את הצדדים, ורשאי הוא לשמוע את הצדדים וכל אדם אחר, הכל כפי שימצא לנכון לבירור הענין.

ערעור לבית המשפט

על פי הוראת סעיף 122 לחוק, הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הממונה על המרשם, כולל החלטה בערר לפי סעיף 121, רשאי, תוך תקופה שנקבעה בתקנות, לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין הנדונים.

פסק דין הצהרתי

בצד הפניה לרשם המקרקעין (והליכי ההשגה השונים על החלטתו) קיימת אפשרות לפנות לבית המשפט לקבלת פסק דין הצהרתי להוכחת זהות הבעלים הרשום, כאשר רישומו נעשה ללא מספר מזהה. להליך זה קיימים יתרונות וחסרונות, שכן בחינת הבקשה המוגשת לרשם המקרקעין נעשית על פי מסמכים המוגשים ע”י המבקש, ומבלי שלמול המבקש ניצב בעל דין שכנגד שיכול להציג מסמכים וטיעונים מטעמו (מה שהופך את הבחינה הנעשית על-ידי הרשם למצומצמת בהיקפה ולמוגבלת ביכולת לקבוע ממצאים עובדתיים על-פיה). במסגרת ההליך בבית המשפט ניתן לחקור עדים, לקבוע ממצאי מהימנות ולקבל ראיות מהצד שכנגד. כך, למשל, מקום בו מוצא הרשם לנכון שלא להסתפק בתצהירי זיהוי שהוגשו לו (כמבקרה דנן), עשוי בית המשפט להתרשם מעדותם של המצהירים, שגם נחשפו לחקירה נגדית, התרשמות שאין הרשם יכול להיעזר בה, ולהכריע את הדין על סמך אותן עדויות. וראה: ת”א (מחוזי-י-ם) 7251/05 נידאל פיצל עלי ואח’ נ’ יורשי המנוח עבד מחסין אלעבד חסן ואח’.

 

מומחיות בייצוג מול לשכות הטאבו בחיפה, נצרת והצפון

סוגיית הרישום ללא מספר זיהוי אינה רק בעיה משפטית, אלא לעיתים קרובות סוגיה גיאוגרפית-היסטורית המאפיינת את אזור צפון הארץ. במשרד עורכי דין וולר ושות’, אנו מתמחים בפתרון “קשרים” רישומיים מורכבים במקרקעין היסטוריים, הנפוצים במיוחד בנכסים הוותיקים של שכונת הדר והעיר התחתית בחיפה, במושבות הגליל הוותיקות ובכפרים בגליל המערבי. נכסים אלו נרשמו לא פעם בתקופת המנדט הבריטי או בשנותיה הראשונות של המדינה (רישומי “קושאן”), או נרשמו באופן חלקי על ידי הכנסייה, תוך שימוש בשמות בלבד וללא מספרי זיהוי. כיום, זהו חסם משמעותי בפני יורשים המבקשים להסדיר את זכויותיהם.

הניסיון המקצועי שצברנו לאורך עשורים מאפשר לנו להתנהל ביעילות מול לשכות רישום המקרקעין (הטאבו) בחיפה ובנצרת. אנו מכירים לעומק את דרישות הרשמים המקומיים ואת המורכבות הייחודית של פנקסי הזכויות באזורים אלו. הליווי המשפטי שלנו כולל איתור מסמכים היסטוריים בארכיונים, עבודה מול משרדי מיסוי מקרקעין בצפון, והגשת תצהירי זיהוי המנוסחים בדיוק לפי אמות המידה הראייתיות הנדרשות, במטרה להוביל לשכלול המרשם ורישום הבעלות על שמכם במהירות האפשרית.

 

סיכום

תצהיר זיהוי הוא מסמך מהותי בעולם המקרקעין, המסייע להבטיח את תקינות הרישום ואת זהות בעלי הזכויות. הכנתו והגשתו בצורה מדויקת ומסודרת יכולה למנוע מחלוקות משפטיות, להגן על זכויות הבעלים ולייעל את הליכי הרישום. ככל שעובר זמן רב יותר ואנשים הולכים לעולמם ומסמכים נעשים קשים יותר לאיתור – כך יקשה על יורשים של קרקעות להוכיח את הבעלות.

משרד עורכי דין וולר ושות’ מתמחה במקרקעין, רישום זכויות בנכסים ועריכת תצהירי זיהוי, למעלה מ-40 שנה. המשרד מדורג בצמרת משרדי עורכי הדין בעיר חיפה ובמחוז הצפון, ומדורג בקביעות במדריכי הדירוג BDI ו-D&B. צוות המשרד בעל ניסיון עשיר בליווי משפטי של תהליכי רישום מורכבים, תיקון רישומים בטאבו, ניהול הליכי ירושה, ייצוג וליווי בכל הערכאות. במשרד שמים דגש על שירות מקצועי, יחס אישי ופתרונות משפטיים המותאמים לכל לקוח. צרו קשר עכשיו.

שאלות ותשובות נפוצות

מה עושים כשהדירה רשומה בטאבו ללא מספר תעודת זהות של הבעלים?

יש להגיש בקשה לעדכון פרטי זיהוי הכוללת תצהיר זיהוי של יורש ותצהיר של “אדם זר” (מכר ותיק) המכיר את המנוח והנכס. בנוסף, חובה לצרף מסמכים קושרים כמו שטרי מכר ישנים, אישורי ארנונה היסטוריים או תכתובות ממשלתיות המציינות את שם המנוח בהקשר לנכס הספציפי.

מהו תצהיר זיהוי בטאבו

תצהיר זיהוי הוא מסמך משפטי מאומת בחתימת עורך דין, שמטרתו לאמת זהות אדם או זיקה לנכס מקרקעין כאשר קיימת אי התאמה או חוסר בהירות ברישום.

האם תצהיר זיהוי מחליף מסמך רשמי

לא. תצהיר זיהוי אינו מחליף מסמכים רשמיים אלא משמש מסמך תומך ומסביר לצורך השלמת התמונה הראייתית.

מהו "תצהיר אדם זר" ומדוע הוא נדרש?

זהו תצהיר של אדם שאינו נהנה מהירושה (למשל שכן ותיק, חבר משפחה), שיכול להצהיר כי הוא הכיר את המנוח, כבעל הנכס, במשך עשרות שנים. עדותו נתפסת כאובייקטיבית יותר מזו של היורשים.

האם תצהיר זיהוי אחד מספיק כדי לרשום ירושה בטאבו?

בדרך כלל לא. רשם המקרקעין רואה בתצהירים “כלי עזר” בלבד. כדי להצליח ברישום, יש להציג “מסה קריטית” של ראיות. אם אין מסמכים, ייתכן ולא יהיה מנוס מפנייה לבית המשפט לקבלת פסק דין הצהרתי, ולהוכיח בעלות גם ללא מסמך רשמי מושלם.

כמה זמן לוקח להכין ולהגיש תצהיר זיהוי?

בדרך כלל מספר ימי עבודה להכנת טיוטות ואימות, ובהמשך זמן טיפול לשכת רישום המקרקעין, בהתאם לעומס ודרישות ההשלמה. כאשר יש חוסרים במסמכים יש להוסיף זמן איתור ראיות חלופיות.

מה עושים כשאין מסמכי מקור?

נבנה שרשרת ראייתית חלופית: אישורים רשמיים, מסמכי תשלומים היסטוריים (ארנונה, היתרי בניה, משכנתא), תצהירי אדם זר ומסמכים תומכים. אם הפער מהותי נמליץ לעבור להליך הצהרתי.

מי יכול לשמש "אדם זר" בתצהיר?

מי שמכיר את הבעלות ההיסטורית או את בעל הזכות והקשר לנכס, ללא עניין אישי, תוך פירוט מקור הידיעה. נדרש אימות כדין.

כמה מצהירים נדרשים בדרך כלל?

לרוב, מספיק תצהיר זיהוי של בעל העניין ותצהיר אדם זר אחד לפחות. במקרים גבוליים אנחנו ממליצים על שני תצהירים נלווים או על תוספת מסמכים.

האם רשם המקרקעין חייב לקבל תצהיר זיהוי

לא. רשם המקרקעין מפעיל שיקול דעת והוא רשאי לדרוש מסמכים נוספים או לדחות תצהיר שאינו עומד בדרישות הדין.

מתי הרשם עלול לסרב לבקשה?

כאשר יש סתירות בין פרטי זיהוי, ריבוי גרסאות, חוסרים במסמכים או חשש להשלכות קנייניות כלפי צדדים שלישיים. במקרים אלה נערכים מראש להשלמות או לפנייה לערכאה שיפוטית.

האם תצהיר זיהוי לבדו מוכיח בעלות?

לא. התצהיר הוא כלי מסייע. הרשם רשאי לדרוש מסמכים נוספים. כאשר אין תשתית ראייתית מספקת נדרש פסק דין הצהרתי.

האם אפשר לטפל כשבעל הזכות שינה שם או מספר זהות?

כן. מצרפים אישורי שינוי רשמיים ומקשרים בין המסמכים הישנים לעדכניים בתוך התצהיר.

מה ההבדל בין מקרקעין מוסדרים ללא מוסדרים?

במקרקעין מוסדרים המרשם יוצר ודאות חזקה יותר ולכן רמת הראיות נבחנת בקפדנות. בנכסים שאינם מוסדרים דרוש לעיתים סט ראיות רחב יותר.

כמה זמן לוקח הליך של תיקון רישום בטאבו?

הליך מנהלי מול הרשם אורך לרוב מספר שבועות עד חודשים. אם הבקשה נדחית ונדרש פסק דין הצהרתי בבית המשפט המחוזי, ההליך עלול לארוך שנה ויותר, תלוי במורכבות הראיות ובקיומם של מתנגדים.

כיצד ניתן להימנע מטעויות בתצהיר זיהוי

באמצעות ליווי משפטי מקצועי, בדיקה מוקדמת של המסמכים הרלוונטיים וניסוח מדויק המותאם לדרישות רשם המקרקעין. במקרים אלו, למעלה מ-40 שנות ניסיון ומיומנות עושים את כל ההבדל. פנו אלינו כעת.


נכתב על ידי עו״ד ונוטריון פנחס וולר, מייסד משרד עו”ד וולר ושות׳, המוביל במשך עשרות שנים את תחום דיני המקרקעין, מיסוי מקרקעין ודיני התכנון והבנייה בחיפה והצפון. עו״ד וולר נמנה עם דור המייסדים של העשייה המשפטית בתחום הנדל״ן הציבורי והפרטי, וליווה אלפי עסקאות מקרקעין, פרויקטי בנייה מורכבים, הסכמי קומבינציה,רישומי זכויות, תוכניות מתאר, הפקעות, הליכי הפשרה, השתלטות וסכסוכי שכנים. במסגרת עבודתו, ייצג עו״ד פנחס וולר רשויות מקומיות, קבלנים, בנקים, ועדי בתים, אגודות שיתופיות ובעלי קרקעות פרטיים, בכל הערכאות התכנוניות והמשפטיות.

פורסם ביום 16/01/2025. עדכון אחרון ביום 18/12/2025.

שתפו עם חברים
צרו איתנו קשר

מאמרים נוספים

לייעוץ ומידע מלאו פרטים ונחזור אליכם

"*" אינדוקטור שדות חובה

הקפידו על פרטים ברורים ככל הניתן