תהליך הכנת ועריכת צוואה, אינו תהליך פשוט, טכני, סטנדרטי או קצר. זו אחת ההחלטות האישיות הקשות, המורכבות והרגישות ביותר, המסתכלת על העבר ומנסה לצפות את העתיד. אולם, המציאות מוכיחה כי צוואות וירושות, הן המניע לסכסוכים משפחתיים. כשמדובר במסמך האמור להשמיע את רצונו האחרון של המצווה, שלא ניתן לשמוע עוד את קולו, את עמדתו, את רצונותיו או את צרכיו, גם כשהמציאות משתנה – יש חשיבות עליונה לעריכת צוואה ברורה וחד משמעית. כאשר המצווה הוא מבוגר, קשיש, ערירי, סובל מבעיות רפואיות פיזיות או קוגנטיביות, נדרשת צוואה, שלא בנקל יוכלו לערער עליה. זוהי צוואה נוטריונית.
כוחו של האישור הנוטריוני
בניגוד למרבית המסמכים המשפטיים, המחוקק העניק תוקף מירבי למסמך הנוטריוני, והעניק משקל מירבי ומכריע למסמך זה, ולתקינות ההליכים שביצע הנוטריון. סעיף 19 לחוק הנוטריונים קובע כי –
“אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור.”
דברי ההסבר לחוק מציינים במפורש את חשיבות פעולת הנוטריון: “עיקר חשיבותו של מסמך נוטריוני הוא כוחו כראיה. בניגוד למסמך שלא נערך באמצעות נוטריון, אין צורך להביא את הצדדים למסמך או את הנוטריון עצמו בפני בית המשפט כדי להוכיח שמה שנאמר במסמך נאמר אמנם על ידי הצדדים או על ידי הנוטריון. לא זאת אף זאת. לא יותר לסתור את האמור במסמך נוטריוני על ידי ראיה כלשהי חוץ מפנקסים ציבוריים או ראיה בדבר עריכת המסמך אגב מרמה“. משמע, בניגוד למסמכים משפטיים אחרים, חזקת התקינות מונחת ביסוד תפקידו של הנוטריון, שכן עיקר חשיבותו של מסמך נוטריוני הינה כוחו כראיה.
צוואה נוטריונית – הוראות החוק
סעיף 22 לחוק הירושה, אשר עניינו צוואה בפני רשות, קובע –
“(א) צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי כאמור.
…
(ו) צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה ביום ובמקום הנקובים בה כיום העשיה ומקומה.
(ז) לענין סעיף זה, דין נוטריון כדין שופט.”
חוק הירושה מונה מספר דרכים, לעריכת צוואה. אחת מהן, כאמור, היא הצוואה הנוטריונית. מעמדה של הצוואה הנוטריונית, גבוה יותר מאשר צוואה “רגילה”. זאת, לאור העובדה שהיא מחייבת בדיקה ואימות, חיצוני ובלתי תלוי, על ידי גורם מעין שיפוטי – נוטריון.
יצירת צוואה נוטריונית
זיהוי המצווה
בהתאם לסעיף 22 לחוק הירושה ובהתאם לתקנה 2(א) לתקנות הנוטריונים, נוטריון המתבקש לאמת חתימה על מסמך, לקבל ולאשר תצהיר או הצהרה אחרת או לאשר את עשייתה של פעולה אחרת על ידי אדם פלוני הניצב בפניו או לאשר שאדם פלוני חי, חייב תחילה לברר את זהותו של אותו אדם.
בירור כשירות משפטית
בהתאם לתקנה 4 לתקנות, על הנוטריון לוודא את כשרותו המשפטית של המצווה לעשות צוואה. לאחר מכן, ככל שהנוטריון ישתכנע כי המצווה כשיר והוא בעל יכולת, הנוטריון יקריא את הצוואה למצווה, יוודא את הבנתו, את רצונו האמיתי, את גמירות דעתו וצלילותו. ההוראות והמסקנות לעניין הערכת כשירות רפואית של המצווה, אגב, זהות לאלה שבעריכת ייפוי כוח מתמשך.
תעודה רפואית למי שמרותק למיטתו
תקנה 4ה’ קובעת כי אם המצווה מאושפז בבית-חולים או מרותק למיטתו, לא יתן נוטריון אישור על עשיית פעולה בפניו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית, שהוצאה ביום עשיית הפעולה. הפסיקה קבעה כי פרשנות המילים “מרותק למיטתו“, אינה באופן מילולי ומצומצם, ואין משמען רק אדם שאינו יכול לשבת או להתהלך. גם אדם שלא יכול להתהלך ללא עזרה או לצאת מביתו כדי להגיע למשרד הנוטריון מחמת קושי פיזי להתהלך או לעלות במדרגות, יש להגדירו לצרכיי התקנה הנ”ל כמי שמרותק למיטתו. וראו לעניין זה ת”א (ב”ש) 1390/04 פלונית נ’ פלוני [פורסם בנבו].
אם המצווה הנו אדם שהוא אילם, חרש או עיוור, יציין הנוטריון באישורו את עובדה זו וכן את הדרך שבה השתכנע שאותו אדם אמנם הבין את משמעותה של הפעולה.
אמירת הצוואה
לאחר מכן, אמירת הצוואה (“פעולת הציווי”) נעשית באחד משתי האפשרויות הבאות בלבד:
- אפשרות ראשונה: המצווה יאמר בעל פה לנוטריון את צוואתו. הנוטריון ירשום את הצוואה ויקריא אותה בפני המצווה.
- אפשרות שניה: המצווה יגיש לנוטריון צוואה בכתב. אם המצווה מגיש צוואה שנכתבה בשפה שלא מובנת לנוטריון, על הנוטריון להקריא את הצוואה בפני המצווה בשפה שהוא מבין, באמצעות מתרגם.
לאחר מכן, המצווה יצהיר שזו אכן צוואתו (אין צורך בחתימתו על הצוואה). הנוטריון יאשר, על גבי הצוואה, כי היא נרשמה ושהמצווה הצהיר שזו צוואתו.
צורך בחיזוק הצוואה – צוואה נוטריונית
אם המצווה חושש שהצוואה עלולה לעורר ויכוחים או סכסוכים משפחתיים, ועלולות לעלות טענות או תביעות לביטולה של הצוואה – יש חשיבות ב”חיזוק” הצוואה, באמצעות צוואה נוטריונית. כך גם במקרה בו המצווה מבוגר, בצלילות משתנה, וקיים חשש שתעלה טענה כי לא היה כשיר משפטית. או במקרים אחרים, בהם חושש המצווה כי יורשיו יסתכסכו ביניהם, צוואה נוטריונית עדיפה. כך גם במקרים בהם המצווה מורה על חלוקה בלתי הגיונית/ בלתי סבירה של נכסיו – עדיפה צוואה נוטריונית. זאת, לשם מניעת טענות עתידיות בדבר אי צלילות המצווה, או השפעה בלתי הוגנת שהיתה עליו. אמנם, בכל הנוגע לשאלת הגיונה של הצוואה, צוין, בין היתר, כי הצוואה אינה חייבת לעמוד בהגיונו של צד זה או אחר. מבחן כשירות הצוואה והגיונה הוא באמיתות רצון המצווה בלבד. אולם, למניעת הסיכון – עדיפה צוואה בדרך זו.
בדיקה, שמירה ומעקב אחר הצוואה הנוטריונית
יתרון נוסף ומהותי של הצוואה הנוטריונית הוא אופן הבדיקה והשמירה עליה, לשם צמצום האפשרות של זיוף הצוואה לאחר כתיבתה וחתימתה, כמו גם סתירתה על ידי צוואה אחרת/ צוואה מאוחרת. קיימות מספר הוראות מדוייקות בתקנות הנוטריונים, המבטיחות את המעקב, השמירה והבדיקה על הצוואה:
ראשית, מתן אישור נוטריוני בדבר עשיית צוואה יערך בפורמט אחיד, על גבי טופס 13. שנית, הנוטריון שומר במשרדו העתק מאומת, ממוספר במספר רץ, של הצוואות הנוטריוניות. שלישית, בהתאם לתקנה 11, הנוטריון יסמן את הצוואה באות או מספר, ויחתום על כל עמוד שלה בראשי תיבות של שמו. רביעית, הנוטריון ינהל פנקס צוואות בו יינתן מספר סידורי שוטף לצוואה וכן ירשום הנוטריון את מועד עריכת הצוואה, שם המצווה והמספר הסידורי של האישור. חמישית, הנוטריון יכין עותק זהה, הכולל חתימה מקורית של הלקוח ושל הנוטריון ואת האמור לצורך שמירתו אצל הנוטריון. לעותק זה יצרף הנוטריון צילום התעודה המזהה של המצווה ואת התעודה הרפואית, ככל שניתנה. ולבסוף, על הנוטריון לנהל ספר נוטריונים בו ירשום כל פעולה נוטריונית שביצע (תקנה 24 לתקנות) וייתן לכל אישור נוטריוני מספר סידורי. מספר סידורי זה ירשם על גבי האישור הנוטריוני בדבר עשיית הצוואה (תקנה 21 לתקנות).
עותק נוטריוני של הצוואה
על הנוטריון לשמור עותק מקורי של אישור עשיית צוואה שבידיו, מכוח תקנה 22 לתקנות הנוטריונים, ובהתאם לכללי לשכת עורכי הדין (שמירת חומר ארכיוני במשרד עורכי הדין), תשל”א – 1971. בנוסף, על מנת לצמצם את אפשרות הזיוף של הצוואה ו/או הערעור עליה, כל עוד המצווה בחיים לא ימסור הנוטריון לאחר העתק של עותק אישור עשיית הצוואה.
פגמים בצוואה נוטריונית
לאחרונה, קבע בית המשפט (ת”ע (ת”א) 62510-07-18 א.א נ’ א.אר ואח’), כי על אף פגמים שנפלו בצוואה הנוטריונית, לאור ההתנהלות הנוטריון, ניתן לתת אמון בעדות הנוטריון, ולאשר את הצוואה. בית המשפט הדגיש כי האישור ניתן חרף היעדר תעודה רפואית עדכנית למנוחה, הליכי הבדיקה של הנוטריון, השאלות והתשובות, והבירור שערך הנוטריון באשר לצלילותה וכשרותה. נדמה כי הדבר מעיד על החשיבות וההקפדה שבעריכת צוואה בפני נוטריון.
תרגום והתאמת צוואה נוטריונית
בחודש אוקטובר 2024, ביטל בית המשפט לענייני משפחה (ת”ע (צפת) 66628-02-23 י.ב נ’ ח.ח.א), צוואה שערך אדם, חירש ואילם, בפני נוטריון. ביהמ”ש פסל את הצוואה, משנמצא שנפלו פגמים קשים בהליך יצירת הצוואה. תקנה 8 לתקנות הנוטריונים מחייבת נוטריון העורך מסמך לחתימת אדם שהוא אילם, חרש או עיוור, לציין את לקות האדם במסמך, לדאוג לתרגום המסמך לשפת המצווה, וכן לציין את הדרך שבה השתכנע שאותו אדם אמנם הבין את משמעותה של הפעולה. במקרה זה, המנוח שלט בשפת סימנים אשר הייתה מובנת רק למקורביו, הצוואה הוכנה על ידי נוטריון אשר זימן מתורגמנית לשפת הסימנים למועד החתימה על הצוואה אך המתורגמנית לא השכילה להבין את המצווה וכן לא הקריאה ותרגמה לו את הצוואה כנדרש על פי החוק. על כן, חרף נוכחות הנוטריון, הצוואה בוטלה.
עורך דין צוואה נוטריונית
במהלך למעלה מ-40 שנות עריכת דין, עו”ד ונוטריון פנחס וולר, ערך וליווה אלפי לקוחות, בצוואות, יפוי כח מתמשך, ירושות ועזבונות. שימש כמנהל עזבון, לבקשת המצווים, יורשים, או במינוי מטעם בתי המשפט. עו”ד וולר נתן עדויות ותצהירים במאות תיקים, אימת מסמכים ותעודות, נוכח וסייע למצווים וליורשים. נשמח לסייע גם לכם. לכל שאלה, צרו קשר.
