התוכנית העירונית הייעודית שאמורה להחליף את תמ"א 38 בחיפה עברה את שלב האישור להפקדה, ובתחילת יולי 2026 הופקדה בפועל. מה זה אומר בפועל לבעלי דירות, למה חשוב להבחין בין שלוש תוכניות שונות שמככבות לאחרונה בכותרות עם המספר "100,000 יחידות דיור", ומה הצעדים המומלצים כעת.
תמצית
תמ"א 38 בחיפה פקעה סופית ביום 18 במאי 2026. במקומה קידמו הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חיפה והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית תוכנית עירונית ייעודית – חפ/2666 ("תכנית להתחדשות בניינית, חיפה", מס' מבא"ת 304-1213156), שאושרה להפקדה באפריל 2026 והופקדה בפועל ביום 3 ביולי 2026. התוכנית חלה על כ-13,000 מבנים שנבנו לפני שנת 1984 ברחבי העיר, ומעריכים כי בטווח הארוך תאפשר לחדש כ-69,000 יחידות דיור קיימות ולהוסיף פוטנציאל של בין כ-31,000 ל-63,000 יחידות דיור חדשות – טווח רחב הנובע מפער בין ההערכה השמרנית של העירייה לתחזית הגבוהה יותר של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. הנתון השמרני והמצוטט ביותר הוא פוטנציאל מיידי של כ-30,000 יחידות דיור ממוגנות חדשות.
חשוב לא לבלבל את המספר הזה עם ההצהרה המדיניותית של ראש עיריית חיפה על יעד מצטבר של כ-100,000 יח"ד לעיר (המסכם יחד פרויקטי פינוי-בינוי, התחדשות בניינית ובנייה חדשה בפרויקטים נפרדים ורבים), וגם לא עם תוכנית "שער המפרץ" (תמ"א 75) – מיזם נפרד לחלוטין של רשות מקרקעי ישראל להסבת שטחי התעשייה במפרץ חיפה למגורים, שגם בו מדברים על כ-100,000 עד 130,000 יח"ד. שלוש תוכניות, שלוש רשויות מובילות, שלושה לוחות זמנים שונים לגמרי. בלבול ביניהן עלול להוביל בעלי דירות ומשקיעים להערכות שגויות לגבי הרלוונטיות של כל תוכנית עבורם.
מתמ"א 38 ל"התחדשות בניינית": למה צריך תוכנית חדשה
תמ"א 38 (תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה) נחתה על מפת הנדל"ן הישראלית לפני כשני עשורים. במשך שנים היא היוותה את מנוע ההתחדשות הבניינית המרכזי בערים הוותיקות, חיפה בכללן. ואולם התוכנית תוכננה כמענה ארצי אחיד, ולא הותאמה למאפיינים הייחודיים של כל עיר. משרד האוצר ומינהל התכנון החליטו שלא להאריך את תוקפה הארצי באופן גורף, ובמקומה נבנתה מדיניות שלפיה כל רשות מקומית מכינה תוכנית התחדשות בניינית ייעודית משלה, המותאמת לצרכיה.
בחיפה, כמו בכ-13 רשויות מקומיות נוספות שהגישו תוכניות מחליפות במועד, הוארך תוקפה של תמ"א 38 באופן זמני עד לאישור תוכנית מחליפה או עד למועד קבוע, לפי המוקדם מביניהם. המועד הזה הגיע: תמ"א 38 בעיר פקעה סופית ב-18 במאי 2026. מרגע זה, בקשות חדשות להיתרי בנייה מכוח תמ"א 38 אינן אפשריות עוד בחיפה, ובעלי דירות ויזמים שטרם הגישו בקשה נדרשים לפעול תחת המסגרת החדשה – חפ/2666. יצוין כי ערים שלא הגישו תוכנית מחליפה במועד (בהן תל אביב-יפו, בני ברק ובת ים) נותרו, נכון לכתיבת שורות אלה, ללא מסגרת סטטוטורית מחליפה. חיפה, לעומת זאת, נמנית עם קבוצת הערים שהשלימו את התהליך בזמן.
חפ/2666 – התוכנית להתחדשות בניינית: מה בתוכה
התוכנית קודמה במשותף על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חיפה והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, ועברה מסלול ארוך: קליטה במוסדות התכנון עוד בסוף 2023, הצגה לוועדה המחוזית, אישור להפקדה בישיבה מיום 9 באפריל 2026 (שפורסמה ב-12-13 באפריל), השלמת תנאי סף שנמשכה עד סוף יוני 2026, והפקדה בפועל ביום 3 ביולי 2026. מנהל אגף תכנון בכיר ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית, גורי נדלר, תיאר אותה כ"התוכנית הגדולה והמורכבת ביותר להתחדשות בניינית" הנדונה כיום בישראל, בשל היקפה וההתאמות המורכבות לטופוגרפיה הקיצונית של העיר. ראש עיריית חיפה, יונה יהב, ציין עם אישורה להפקדה כי מדובר בבשורה משמעותית לתושבי העיר, והדגיש כי לאורך כל התהליך הושם דגש על כך שהתוכנית לא תעתיק מודלים שנבנו עבור ערים אחרות, אלא תכבד את ייחודה של חיפה. בין היתר, הטופוגרפיה, הוואדיות, קווי הנוף, השכונות ההיסטוריות ואיכות החיים של התושבים.
עשרה מתחמי תכנון, שני מסלולי התחדשות
העיר חולקה לעשרה מתחמי תכנון נפרדים, כאשר לכל מתחם נקבעו הוראות בנייה ספציפיות בהתאם לצפיפות הקיימת, לתשתיות, לטופוגרפיה ולערכי השימור המקומיים. כך למשל, במתחם בת גלים הודגשה חזית מסחרית לכיוון הים; במתחם נווה שאנן ושער הטכניון ניתן דגש לצפיפות המתאימה לדיור סטודנטים וזוגות צעירים; ולאורך ציר הרכס אושרה עירוניות אינטנסיבית יותר. במסגרת התוכנית ניתן לקדם שני מסלולים עיקריים:
- הריסה ובנייה מחדש. פירוק המבנה הקיים והקמת בניין חדש תחתיו, בדרך כלל בתוספת קומות וזכויות בנייה משמעותית יותר, במסגרת צפיפות של כ-11 עד 22 יח"ד לדונם ועד לגובה של כ-7 קומות באזורי המרקם.
- חיזוק המבנה הקיים ותוספת בנייה. חיזוק הבניין מפני רעידות אדמה (כולל תוספת ממ"דים) ותוספת יחידות דיור וקומות מעל המבנה הקיים, בדומה למתכונת המוכרת מתמ"א 38/2.
התוכנית חלה, על פי הפרסום הרשמי, על כ-13,000 מבנים שנבנו לפני שנת 1984 וטרם עברו חיזוק. הערכות מקצועיות מצביעות על כך שבטווח הארוך, אם תמומש התוכנית במלואה, ניתן יהיה לחדש כ-69,000 יחידות דיור קיימות, ולהוסיף להן פוטנציאל של בין כ-31,000 ל-63,000 יחידות דיור חדשות. הפער בין קצוות הטווח נובע מהבדל בין הערכת העירייה, השמרנית יותר ומבוססת על היתכנות כלכלית ריאלית בטווח הקצר-בינוני, לבין תחזית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, השואפת למיצוי מלא של הפוטנציאל התכנוני לאורך שנים רבות.
דיור מכליל ושילוב שימושים
לצד חיזוק המבנים, התוכנית מאמצת עיקרון של "דיור מכליל" – חיוב או תמריץ לשילוב דירות קטנות המיועדות לזוגות צעירים ולסטודנטים בפרויקטים, לצד אפשרות לשילוב שטחי מסחר, תעסוקה ומבני ציבור במתחמים המתאימים. עיקרון זה נועד להתמודד עם משבר הדיור בר-ההשגה בעיר ולמשוך אוכלוסייה צעירה למרכזי העיר, לצד הבטחת קיבולת תשתיות (חינוך, בריאות, תחבורה) ההולמת את הגידול הצפוי באוכלוסייה.
מה לא נכלל בתוכנית?
חשוב לדעת: התוכנית אינה חלה באופן גורף על מבנים המיועדים לשימור או על מתחמים בעלי מרקם היסטורי מובהק, ובראשם המושבה הגרמנית, וכן שכונות ומתחמים נוספים המוגדרים לשימור בהדר ובכרמל. באזורים אלה, כל תוספת בנייה תיבחן ותאושר לפי הנחיות ועדת השימור הספציפיות, מה שעשוי להאריך משמעותית את משך ההליך או להגביל את היקפי הבנייה המותרים.
נקודה משפטית מרכזית: בשונה מתמ"א 38, שהעניקה זכויות בנייה כמעט אוטומטיות מכוח תוכנית ארצית, חפ/2666 היא תוכנית מפורטת ברמה העירונית — כלומר ההיתכנות בפועל של כל פרויקט תיבחן פרטנית מול נספחי המתחם הרלוונטי, קיבולת התשתיות באזור, ותנאים נלווים, ובכללם נספח קיבולת תשתיות מחייב שנועד להבטיח שהיקפי הבנייה לא יחרגו מיכולת הקליטה של תשתיות המים, הביוב, החינוך והתחבורה. בעלי דירות המעוניינים לבחון היתכנות פרויקט צריכים לבדוק את הוראות המתחם הספציפי שבו נמצא הבניין שלהם, ולא להסתמך על נתוני התוכנית הכוללת בלבד.
שימו לב: שלוש תוכניות שונות, שלושה מספרים של "100,000 יחידות דיור"
אחת הטעויות הנפוצות בתקשורת ובשיח הציבורי בחודשים האחרונים היא ערבוב בין שלושה מהלכי תכנון נפרדים לחלוטין בחיפה, שכולם מוזכרים בהקשר של מאות אלפי יחידות דיור. להלן פירוט מסודר, שחשוב להכיר לפני קבלת כל החלטה:
| התוכנית | גורם מוביל | היקף | אזור גיאוגרפי |
|---|---|---|---|
| חפ/2666 ההתחדשות הבניינית (מחליפת תמ"א 38) | עיריית חיפה + הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית | פוטנציאל מיידי של כ-30,000 יח"ד חדשות (טווח מקצועי רחב יותר: 31,000–63,000) | כ-13,000 מבנים קיימים שנבנו לפני 1984, בפריסה עירונית רחבה בעשרה מתחמים |
| יעד הצמיחה העירוני המצטבר | הצהרת ראש עיריית חיפה (מנהל ההנדסה) | יעד מדיניות מוצהר של כ-100,000 יח"ד נוספות, המסכם עשרות פרויקטים נפרדים (בהם התחדשות בניינית, פינוי-בינוי ובנייה חדשה) | כלל שכונות העיר – כולל נווה שאנן (כ-11,000 יח"ד), קריית שפרינצק-רמת שאול (כ-10,000 יח"ד נטו, סה"כ כ-14,300) ועשרות פרויקטי פינוי-בינוי נקודתיים נוספים |
| תמ"א 75 "שער המפרץ" | רשות מקרקעי ישראל, באישור המועצה הארצית לתכנון ולבנייה | כ-100,000 עד 130,000 יח"ד בארבעה מתחמים (מתחם 1 לבדו – כ-19,000 יח"ד על כ-3,000 דונם) | כ-36,000 דונם בין צומת יגור למבואות המזרחיים של חיפה ועד קריית חיים וקריית אתא, מחוץ לגבולות ה"עיר הישנה" |
המשמעות המעשית: כאשר לקוח שואל "כמה דירות מתוכננות בחיפה?", התשובה תלויה לחלוטין באיזו תוכנית מדובר. חפ/2666 היא התוכנית הרלוונטית לרוב בעלי הדירות הפרטיים במבנים ותיקים בעיר. יעד הצמיחה העירוני המצטבר הוא מסגרת מדיניות רחבה שמסכמת שאיפות לטווח ארוך על פני עשרות פרויקטים שונים, חלקם עדיין בשלבי תכנון מוקדמים. ותמ"א 75 כלל אינה רלוונטית לבעלי דירות במבנים קיימים — מדובר בפיתוח קרקע תעשייתית חדשה לחלוטין, בבעלות המדינה בעיקרה (כ-90% משטח התוכנית נקי מזיהום, ורק כ-2,900 דונם תפוסים כיום בבתי זיקוק וחוות מיכלים), בתהליך ארוך טווח (עשור ומעלה) שכולל תסקירי השפעה על הסביבה בשל ההיסטוריה התעשייתית הכבדה של השטח, וללא תאריך פינוי קבוע נכון להיום.
השפעה צפויה על שוק הנדל"ן ועל בעלי נכסים בעיר
מעבר להיבט המשפטי-תכנוני, להפקדת התוכנית יש גם משמעות כלכלית מיידית. ניסיון העבר מלמד שבערים בהן קודמה תוכנית מחליפה לתמ"א 38, עצם הפקדת התוכנית מייצרת גל של פניות יזמים ומארגנים לבעלי דירות במבנים הרלוונטיים. לעיתים, אף יוצרת השפעה מסוימת על שווי הנכסים באזורים המועדפים לפיתוח. בעלי דירות ומשקיעים המחזיקים בנכסים במתחמי התכנון העשרה שהוגדרו בתוכנית צפויים לחוות עלייה בפניות בחודשים הקרובים, ולכן חשוב להיערך מבעוד מועד עם הבנה בסיסית של זכויותיהם וחובותיהם בטרם ייכנסו למגעים.
יחד עם זאת, יש להיזהר מציפיות מוגזמות. כפי שהוסבר לעיל, הפוטנציאל התכנוני עדיין כפוף להליך התנגדויות שטרם הסתיים, ובפועל ההיתכנות הכלכלית של כל פרויקט תלויה במאפיינים ספציפיים — גודל המגרש, מספר הדירות הקיימות, מצב התשתיות באזור, ומידת העניין של יזמים בהיקף הפרויקט המסוים. לא כל בניין הנכלל גיאוגרפית בתחומי התוכנית יהיה בהכרח כדאי כלכלית ליזם במסלול הריסה ובנייה מחדש; בחלק מהמקרים מסלול החיזוק ותוספת הבנייה יהיה הרלוונטי יותר. בחלק מהמקרים, בעיקר במבנים קטנים או בעלי צפיפות דיירים גבוהה יחסית לשטח המגרש, ייתכן שההיתכנות הכלכלית תהיה מוגבלת בשלב זה. הפער העצום שמצוין לעיל בין ההערכה השמרנית (כ-31,000 יח"ד) לתחזית האופטימית (כ-63,000 יח"ד) הוא, למעשה, שיקוף ישיר של אי-הוודאות הזו.
לוחות זמנים: מה קורה עכשיו ומה הלאה
- סוף 2023 – קליטת התוכנית במוסדות התכנון ותחילת הליכי הבדיקה.
- עד אפריל 2026 -דיונים בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה חיפה, לרבות בחינת השגות מקדימות.
- 9–13 באפריל 2026 – החלטת הוועדה המחוזית לאשר את הפקדת התוכנית, בכפוף להשלמת תנאים.
- עד סוף יוני 2026 – השלמת תנאי הסף להפקדה.
- 3 ביולי 2026 – הפקדת התוכנית בפועל ופרסום הודעת ההפקדה הרשמית.
- בהמשך – תקופת הגשת התנגדויות והשגות לציבור, כמקובל בתוכניות מפורטות מכוח חוק התכנון והבנייה (בדרך כלל 60 יום ממועד הפרסום ברשומות ובעיתונות, בהתאם לסעיף 100 לחוק). ההתנגדויות מוגשות בכתב לוועדה המקומית ולוועדה המחוזית, ולפי הנוהג המקומי מומלץ להעביר עותק גם בדואר אלקטרוני למחלקה הרלוונטית בעירייה.
- לאחר דיון בהתנגדויות – אישור סופי של התוכנית ופרסום למתן תוקף, שרק ממנו ואילך ניתן להגיש בקשות להיתרי בנייה מכוחה באופן מלא.
חשוב להדגיש: הפקדה אינה אישור סופי. בין מועד ההפקדה למועד מתן התוקף עשויים לחלוף חודשים ואף שנים, בהתאם להיקף ההתנגדויות שיוגשו ולמורכבות הדיון בהן. בעלי דירות ויזמים הבוחנים כניסה לתהליך כעת נדרשים להביא בחשבון שההיתכנות המשפטית והתכנונית המלאה תתבהר רק לאחר מתן התוקף.
היבטים משפטיים מרכזיים לבעלי דירות בשלב זה
חוזי ארגון ובחירת ליווי משפטי
עם השקת המסגרת החדשה, צפויה התעוררות של פניות מצד "מארגני חתימות" ויזמים לבעלי דירות במבנים הנכללים בתוכנית. חשוב לזכור כי הסכם ארגון כפוף לחוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), תשע"ז-2017 ("חוק המארגנים") – המחייב בין היתר כינוס מוקדם של בעלי הדירות (בהשתתפות של לפחות 40% מהם), פירוט מפורש של שכר הטרחה בשקלים ולפי אבני דרך, והצהרת ניגוד עניינים של המארגן ובא כוחו. שכר טרחה שאינו תואם את התעריפים המומלצים על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מהווה דגל אדום שראוי לבדוק לפני חתימה.
הבחנה בין הסכם ארגון להסכם ביצוע
יש להקפיד כי התמורה הסופית לבעלי הדירות (שטח הדירה החדשה, מפרט, חניה, ומועדי מסירה וכיוצ"ב) תיקבע במפורש רק בהסכם הביצוע מול היזם שייבחר בהמשך, ולא תיסגר או תוגבל כבר בשלב הסכם הארגון הראשוני. חתימה מוקדמת מדי על תנאים מהותיים, בטרם נבחר יזם במכרז מסודר, עלולה לפגוע בכוח המיקוח של בעלי הדירות בהמשך התהליך.
מיסוי
עסקאות התחדשות עירונית במסלול פינוי-בינוי נהנות ככלל מפטור ממס שבח מכוח פרק חמישי-4 לחוק מיסוי מקרקעין (סעיף 49כב ואילך), בכפוף לתנאים ולחריגים (למשל לגבי נכס שאינו משמש למגורים, או במצבי ירושה ובעלות מורכבת). היטל השבחה בגין אישור תב"ע חדשה מוסדר בסעיף 196א לחוק התכנון והבנייה ובתוספת השלישית לו, וחלוקת הנשיאה בו בין בעלי הדירות ליזם היא נושא למשא ומתן שראוי להסדיר במפורש בהסכם. מומלץ לבחון את הסוגיה הפרטנית מול יועץ מס מוסמך, שכן כל מקרה נבחן לגופו.
דיירים סרבנים ותהליך קבלת ההחלטות
ככל שפרויקט ספציפי יתקדם למתכונת של פינוי-בינוי מלא (ולא רק חיזוק מבנה בודד), יחולו הוראות חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי) תשס"ו-2006 בנוגע לרוב הנדרש להסכמת הדיירים ולזכויות ולחובות של דייר המסרב להצטרף להסכם. מדובר בהיבט משפטי מורכב שראוי לבחון מוקדם ככל האפשר בתהליך, לא בשלביו המאוחרים.
המלצות מעשיות לבעלי דירות בבניינים הנכללים בתוכנית
- בדקו את סטטוס הבניין שלכם – פנו למחלקת רישוי ותכנון בעיריית חיפה או בדקו במערכת התכנון הזמינה (מבא"ת/מערכות התכנון הממשלתיות, תחת מספר התוכנית 304-1213156) האם המבנה נכלל בגבולות חפ/2666, ובאיזה מתחם תכנון מתוך העשרה.
- אל תחתמו על מסמכים מחייבים בלחץ זמן – פניות של "מארגנים" בשלב הראשוני של תוכנית חדשה נוטות להתרבות, ולעיתים כוללות לחץ להחתמה מהירה. הסכם ארגון תקין אמור לשמור על גמישות בעלי הדירות ולא לכבול אותם מראש לתנאים בלתי הפיכים.
- ארגנו נציגות דיירים מוסמכת – ריכוז הפניות והייצוג מול מארגנים ויזמים דרך נציגות דיירים מסודרת, בליווי משפטי, מונע פיצול כוח המיקוח ומצבים של הסכמים סותרים בין דיירים שונים באותו בניין.
- שקלו ליווי משפטי כבר משלב הסכם הארגון – בדיקת הסכם הארגון בטרם החתימה, ולא רק בשלב הסכם הביצוע, חוסכת לעיתים קרובות עימותים משפטיים מאוחרים יותר בתהליך.
- עקבו אחר מועדי ההתנגדויות – בעלי עניין בתוכנית (כולל שכנים למתחמים המושפעים משינויי בנייה) רשאים להגיש התנגדות בתוך המועד הקבוע בהודעת ההפקדה הרשמית. פספוס המועד שולל את הזכות להישמע בשלב זה של ההליך.
- בררו מראש את מסלול ההתחדשות הרלוונטי – עוד בטרם מגעים עם מארגן או יזם, כדאי לקבל הערכה ראשונית (תכנונית ומשפטית) לגבי השאלה אם עבור הבניין הספציפי רלוונטי יותר מסלול הריסה ובנייה מחדש, מסלול חיזוק ותוספת, או שההיתכנות הכלכלית בשלב זה מוגבלת — כדי לכייל ציפיות ולמנוע השקעת זמן ומשאבים בכיוון שאינו ריאלי.
שאלות נפוצות
האם ניתן עדיין להגיש בקשה להיתר בנייה מכוח תמ"א 38 בחיפה?
לא. תמ"א 38 בחיפה פקעה סופית ב-18 במאי 2026. בקשות חדשות נבחנות כעת אך ורק מכוח המסגרת התכנונית העירונית העדכנית, ולאחר מתן תוקף לחפ/2666 — מכוחה.
מתי אפשר יהיה בפועל להגיש בקשה להיתר מכוח חפ/2666?
רק לאחר מתן תוקף סופי לתוכנית, בתום הליך ההתנגדויות. עד אז ניתן להתחיל בהליכי בדיקת היתכנות, ארגון דיירים ובחינת יזמים, אך לא להגיש בקשה להיתר מכוח התוכנית עצמה.
מי רשאי להגיש התנגדות לתוכנית, ועד מתי?
כל מי שרואה עצמו נפגע מהתוכנית – לרבות בעל דירה בבניין הנכלל בה, שכן למתחם מושפע, או כל מי שיש לו עניין במקרקעין הרלוונטיים — רשאי להגיש התנגדות בכתב לוועדה המחוזית והמקומית בתוך המועד הנקוב בהודעת ההפקדה הרשמית (ככלל 60 יום מפרסומה, בהתאם לסעיף 100 לחוק התכנון והבנייה). פספוס המועד עלול לשלול את הזכות להישמע בשלב זה.
האם "100,000 יחידות הדיור" שמדברים עליהן בחדשות שייכות לתוכנית הזו?
ברוב המקרים לא במישרין. כפי שפורט לעיל, מדובר לרוב ביעד הצמיחה העירוני המצטבר שהוצהר על ידי ראש עיריית חיפה (הכולל עשרות פרויקטים שונים, חלקם בשלבי תכנון מוקדמים בלבד) או בתוכנית "שער המפרץ" הנפרדת לחלוטין של רשות מקרקעי ישראל. הפוטנציאל המיידי הרלוונטי לרוב בעלי הדירות במבנים ותיקים הוא כ-30,000 יחידות דיור מכוח חפ/2666.
נכתב על ידי עו״ד ונוטריון פנחס וולר, מייסד משרד עו"ד וולר ושות׳, המוביל במשך עשרות שנים את תחום דיני המקרקעין, מיסוי מקרקעין ודיני התכנון והבנייה בחיפה, בקריות ובצפון. עו״ד וולר נמנה עם דור המייסדים של העשייה המשפטית בתחום הנדל״ן הציבורי והפרטי, וליווה אלפי עסקאות מקרקעין, תמ"א 38, פינוי-בינוי והתחדשות עירונית, פרויקטי בנייה מורכבים, הסכמי קומבינציה, רישומי זכויות, תוכניות מתאר, הפקעות והליכי הפשרה. במסגרת עבודתו, מייצג עו״ד פנחס וולר רשויות מקומיות, יזמים, קבלנים, בנקים, ועדי בתים ובעלי קרקעות פרטיים, בכל הערכאות התכנוניות והמשפטיות.
פורסם ביום 02/09/2026.
