top image

שאלות ותשובות: התנגדויות בוועדות התכנון

דיון מקצועי סביב שולחן עבודה עם צוות יועצים ומתכננים הבוחנים תכנית בנייה, כחלק מהליך תכנון בוועדה מקומית והתנגדויות

תחום התכנון והבנייה, לרבות קבלת היתרים, קידום תכניות והתמודדות עם רגולציה מוניציפלית, מהווה נדבך מרכזי בפעילותם של רשויות מקומיות, יזמים, בעלי נכסים וחברות בנייה. זהו תחום רווי מורכבות משפטית, תכנונית, הנדסית, פוליטית וציבורית, שבו כל החלטה נושאת השלכות כבדות משקל על זכויות במקרקעין, על תכנון עתידי ועל היתכנות כלכלית של פרויקטים. הליכי התכנון מלווים לא פעם באי־ודאות, במחסומי רגולציה ובהתמודדות מול מספר רב של גורמים סטטוטוריים, ציבוריים ומקצועיים.

 

מידע בנושא הליכי תכנון והתנגדויות

משרד עו”ד וולר ושות׳ מלווה מזה למעלה מ-40 שנה רשויות מקומיות, תאגידים עירוניים, יזמים, קבלנים ובעלי נכסים, ומתמודד באופן שוטף עם האתגרים המורכבים שמציבים גופי התכנון והרישוי. הניסיון המצטבר מאפשר לנו להעניק ייעוץ מדויק, שמבוסס על הבנה מערכתית של הדינים, הנהלים והפסיקה, ועל היכרות מעשית עם מנגנוני קבלת ההחלטות של ועדות התכנון.

מעבר למישור התכנוני־מקצועי, הליכי תכנון רבים נושאים אופי ציבורי מובהק. התנגדויות שכנים, חוות דעת מקצועיות של גופים סטטוטוריים, עמידה בדרישות פרוצדורליות וצורך בהצגת תשתית ראייתית סדורה בפני ועדות התכנון – כל אלה מהווים חלק בלתי נפרד מן התהליך. ניהול נכון של הליכים אלו דורש שילוב בין הבנה משפטית עמוקה, ניסיון בהתמודדות עם גופי התכנון, ויכולת אסטרטגית להוביל מהלך תכנוני עד לאישורו הסופי. טיפול מקצועי ושליטה בממשקים אלו מפחיתים חשיפה משפטית, מונעים עיכובים, ומגבשים בסיס איתן להצלחת הפרויקט.

דף “שאלות ותשובות – הליכי תכנון, רישוי והתנגדויות” נועד להנגיש לקורא את הסוגיות המרכזיות שעולות בהליכי תכנון: זכויות וחובות, פרוצדורות מרכזיות, היקף סמכויות הוועדות, אפשרות להגשת התנגדויות ועררים, המשמעויות המשפטיות של החלטות תכנוניות, וכן עצות פרקטיות להתנהלות נכונה בכל שלב. מטרת הדף היא לספק מידע בהיר, מדויק ומבוסס, שיסייע לקורא להבין את מורכבות המערכת ולהיערך באופן מיטבי לשלביו השונים של ההליך התכנוני.

שאלות ותשובות - הליכי תכנון, רישוי והתנגדויות

איפה מפרסמים תוכניות בנייה?

ועדה לתכנון ובנייה חייבת לפרסם אותה לציבור בכמה אופנים: ברשומות (ילקוט הפרסומים הממשלתי); ב-2 עיתונים יומיים, ובעיתון מקומי; באתר האינטרנט של הוועדה לתכנון ובנייה שהפקידה את התוכנית; במשרדי הרשות המקומית; על גבי שלט במקום בולט בתחום התוכנית; על לוחות המודעות בשכונות הנוגעות בדבר. בנוסף, אם מדובר בתוכנית ששטחה עד 3 דונם, ההודעה תימסר או תפורסם גם לבעלים במקרקעין ולבעלי המגרשים הגובלים בתחום התוכנית.

הודעה על הפקדת תוכנית כוללת פרטים טכניים: פרטי הגוש והחלקה, שם השכונה, שם הרחוב ומספרי הבתים שהתוכנית נוגעת להם, או פרטים אחרים המאפשרים לזהות את התוכנית.

האם ניתן לעכב תכנית שאושרה בגלל התנגדות?

לא. לאחר שתכנית אושרה, התנגדויות אינן מעכבות אותה. והדרך היחידה לתקוף את התכנית היא באמצעות עתירה מנהלית לבית המשפט, בתוך לוחות זמנים קצרים מאוד. לכן חשוב ליזמים לפעול במהירות, ואף לקבוע עובדות בשטח, לאחר אישור התכנית כדי להימנע מהליכים משפטיים מאוחרים.

מהו הליך התנגדות?

סעיף 106(ב) לחוק התכנון והבנייה, תשכ”ה-1965, קובע כי –

מוסד תכנון כאמור בסעיף 105, שאליו הוגשה התנגדות, רשאי לדחותה או לקבלה, כולה או מקצתה, או לשנות את התכנית, ככל המתחייב מקבלת ההתנגדות; היתה קבלת ההתנגדות עלולה, לדעת מוסד התכנון, לפגוע באדם שאף הוא רשאי להגיש התנגדות לתכנית, לא יכריע המוסד בהתנגדות לפני שיתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע טענותיו“.

כאשר מוסד תכנון מחליט לקדם תוכנית, מחובתו ליידע את הציבור כי הוא רשאי להתנגד לה. “תקופת ההפקדה” נמשכת 60 ימים ממועד הפרסום של ההודעה האחרונה, ובמהלכן רשאי כל אדם או גוף שהתוכנית עשויה להשפיע עליו – להתנגד לה. בתום תקופת ההפקדה עורך מוסד התכנון דיון מרוכז בהתנגדויות שהוגשו. בסמכותו של מוסד התכנון לדחות את כל ההתנגדויות, לקבלן במלואן ולסרב לאשר את התוכנית, או לקבלן באופן חלקי ולהורות על הכנסת שינויים בתוכנית.

מה ההבדל בין דיון בוועדה המקומית לבין דיון בוועדה המחוזית?

ועדה מקומית לתכנון ובנייה דנה בעיקר בתכניות נקודתיות ובהיתרי בנייה. ועדה מחוזית דנה בתכניות מהותיות המשפיעות על מספר רחובות, שכונות או יישובים שלמים. סמכות הוועדה המחוזית רחבה יותר, אך גם משך הזמן ארוכים יותר.

כיצד מגישים התנגדות לתכנית, ומהן עילות ההתנגדות הנפוצות?

החוק קובע כי “כל מעוניין בקרקע, בבניין או בכל פרט תכנוני אחר הרואה עצמו נפגע על ידי תוכנית מתאר מחוזית או מקומית או מפורטת שהופקדו, רשאי להגיש התנגדות להן”.

כל מי שרואה עצמו נפגע מהתכנית: בעלי קרקע סמוכים, דיירים, יזמים מתחרים ואף הרשות המקומית ומשרדי הממשלה. בנוסף, רשאים להתנגד לתוכניות גופים ציבוריים וארגונים מקצועיים, סביבתיים וחברתיים שקיבלו לכך אישור משרד הפנים. המחוקק, כאמור, העניק זכות התנגדות רחבה, ודי בכך שהתכנית עלולה להשפיע באופן תכנוני, סביבתי או קנייני.

העילות מתחלקות לשלוש קבוצות:
1. עילות תכנוניות: פגיעה במרקם הבנוי, חדירת מבנים לסביבה רגישה, פגיעה בטיפולוגיה העירונית, עומסי תנועה וחניה.
2. עילות סביבתיות: רעש, זיהום אוויר, הצללה, שינוי ניקוז, פגיעה בשטחים פתוחים.
3. עילות קנייניות: פגיעה בזכות לקניין, ירידת ערך פוטנציאלית, פגיעה בזכות מעבר או בשטח משותף.

ליזמים חשוב להיערך מבעוד מועד ולהציג חוות דעת מקצועיות התומכות בתכנית.

איך נראית התנגדות?

התנגדות היא מסמך בכתב, שאין לו מתכונת קבועה. מוסדות תכנון מסוימים הנהיגו נהלי עבודה ייחודים בכל הנוגע להתנגדויות (כתובת דוא”ל, מספר העתקים, היקף דפים של ההתנגדות, וכו’). בכל מקרה,

ההתנגדות חייבת לכלול את המרכיבים הבאים, לכל הפחות:

  • שם וזהות המתנגדים, מספר תעודות הזהות שלהם, כתובתם ופרטי ההתקשרות עמם .
  • תיאור הקשר שלהם לתוכנית המופקדת, והאופן שבו התוכנית עלולה לפגוע בהם.
  • תצהיר מאומת בפני עורך דין.

מהו המועד האחרון להגשת התנגדות?

התנגדויות מוגשות בתוך 60 ימים מפרסום ההודעה על הפקדת התכנית. הוועדה שהפקידה את התוכנית רשאית להאריך את תקופת ההתנגדויות ב-30 ימים נוספים.

לכן – חשוב לפעול מהר, לאסוף חוות דעת מקצועיות ולהכין מסמך משפטי מלא.

האם הוועדה המקומית מחויבת לקבל את ההתנגדות?

לא. הוועדה מחויבת לשמוע, לבחון את הנתונים ולהנמק את החלטתה, אך אינה מחויבת לקבל את ההתנגדות. החלטת דחייה עשויה לעמוד בפני ביקורת שיפוטית רק אם נפל בה פגם מהותי: שימוש בשיקולים זרים, חוסר סבירות קיצוני או חריגה מסמכות. שיקול דעת תכנוני לגיטימי אינו נבחן מחדש בבית המשפט.

מהו משקלן של חוות דעת מומחים במסגרת התנגדות?

קריטי. ללא חוות דעת מקצועית (שמאי, מהנדס תנועה, אדריכל, יועץ סביבה וכו’), הוועדה תתקשה לקבל התנגדות. ועדות תכנון דורשות מסמכים מבוססים, נתונים, הדמיות, מודלים תחבורתיים וניתוח תכנוני.

מה קורה לאחר שהוגשה התנגדות?

התנגדות מועברת ליועצים המקצועיים של הוועדה, ומתקיים דיון בהתנגדויות שבו בעלי ההתנגדויות מציגים את טענותיהם.

הוועדה רשאית לקבל את ההתנגדות, לדחותה או לקבלה חלקית תוך ביצוע שינויים בתכנית. החלטתה תופיע בפרוטוקול ותועבר לגורמים המעורים בהליך.

תגובה להתנגדויות

תגובת הגורם הרלוונטי להתנגדות תוגש בתוך 21 ימים מתום התקופה להגשת התנגדות, או בתוך 45 ימים מתום התקופה, אם מדובר בהתנגדות לתוכנית מיתאר מחוזית.

איך מתבצע הדיון בהתנגדות שהוגשה לתכנית?

הוועדה שאליה הוגשה ההתנגדות מקיימת דיון פורמלי ומכריעה בה בהתאם להוראות החוק. אם מדובר בתכנית שהופקדה על ידי הוועדה המחוזית, הדיון יתנהל בפני ועדת המשנה להתנגדויות של אותה ועדה. לפני הדיון נשלחת למתנגד הזמנה רשמית, לפחות 14 ימים מראש.

האם ניתן להעלות טענות חדשות במהלך הדיון?

ככלל, לא. הדיון יתמקד בטענות שהוגשו בכתב במסגרת ההתנגדות. חריגה מהכלל תתאפשר רק אם הוועדה תחליט, מטעמים מיוחדים, לאפשר הרחבת הטיעון. הסיבה לכך היא שמוסד התכנון נדרש לבחון את ההתנגדות על בסיס תשתית סדורה, שקופה ומוקדמת.

כיצד מטפלת הוועדה במספר התנגדויות דומות?

כאשר מוגשות התנגדויות רבות בעלות תוכן דומה, הוועדה רשאית לדון בהן יחדיו, או להזמין רק חלק מהמתנגדים, אם היא סבורה כי הם מייצגים אינטרס זהה. מטרת ההליך היא יעילות, מבלי לפגוע בזכות הטיעון.

האם מותר למתנגד להיות מיוצג על ידי עורך דין בדיון?

בהחלט. המתנגד רשאי להתייצב עם ייצוג משפטי מקצועי. ייצוג כזה מסייע בניסוח טענות משפטיות ותכנוניות מדויקות ובהצגתן באופן המותאם לדרישות מוסד התכנון.

מהו "חוקר" ומה תפקידו בהליכי התנגדות?

חוקר הוא בעל מקצוע שמונה על ידי שר הפנים מרשימת מומחים ייעודית, והוא מוסמך לשמוע התנגדויות במקום הוועדה. מינוי חוקר יתבצע כאשר מספר ההתנגדויות גדול או כאשר התכנית מעלה סוגיות מורכבות מבחינה תכנונית, סביבתית או קניינית.

נדגיש כי בפרויקטים מורכבים, דו״ח החוקר מהווה את לב ההליך. מסמך זה מרכז את הטענות בצורה ניטרלית ומקצועית ומשפיע רבות על החלטת מוסד התכנון. לכן התייצבות מסודרת בפני החוקר, בצירוף טיעון משפטי ותכנוני מוקפד, היא קריטית.

כיצד מתנהל דיון בפני חוקר?

במקרה של מינוי חוקר, השמיעה מתבצעת בפניו. המתנגדים והיזם מציגים את טענותיהם והוא מרכז את הממצאים והעמדות בדו״ח מקצועי המוגש לוועדה. החוקר אינו מקבל החלטות בעצמו, אלא מגיש לוועדה דו״ח מסכם אשר כולל המלצות.

הוועדה דנה בדו״ח ומכריעה בעצמה האם לקבל את ההמלצות, לדחותן, או לאמצן באופן חלקי. הוועדה אף רשאית להזמין שוב את המתנגדים ואת מגיש התכנית לדיון בעל פה, אם מצאה לנכון לעשות זאת.

האם ניתן לדרוש "תנאים מוקדמים" להיתר שאינם מפורטים בתוכנית?

הרשות, וכן הוועדה, רשאיות לדרוש תנאים משלימים המתיישבים עם מטרת התוכנית. לדוגמה, הסדרת ניקוז, שיקום קיר תומך, פתרון חניה/ כופר חניה, אך אינן רשאיות להטיל תנאים שאינם מעוגנים בדין או שאינם מידתיים.
תנאי בלתי חוקי ניתן לתקוף בערר, וכן בבית המשפט.

מה הקשר בין התנגדות לתכנית לבין היטל השבחה?

התנגדות יכולה דווקא להוביל להפחתת היטל השבחה אם תביא לקביעת תנאים תכנוניים מרסנים. במקרים אחרים -כאשר התנגדות נדחית והתכנית מאושרת – ההיטל עשוי לעלות. הקשר בין התנגדות לבין היטלים הוא מורכב ודורש בחינה שמאית נפרדת.

מהי התנגדות “מורכבת” בהליכי תכנון?

התנגדות נחשבת מורכבת כאשר היא מעוררת סוגיות רב־מערכתיות או בעלות השלכות רוחב: פגיעה משמעותית בתשתיות עירוניות, שינוי רשת דרכים, פגיעה בנוף או בסביבה, השפעה אזורית על תחבורה, או התנגשות עם תכניות רחבות יותר. התנגדויות כאלה דורשות חוות דעת מרובות (שמאות, תחבורה, סביבה ואדריכלות) ומסגרת טיעון משפטית רחבה, ומחייבות את מוסד התכנון לבחון מחדש את האיזון בין אינטרס הפיתוח לבין הפגיעה הפוטנציאלית בציבור.

האם ניתן להתנגד לתוספת ממ"ד?

כן. ניתן להתנגד לבקשה, וההתנגדות נבחנת במסגרת הרישוי המקומי, עם אפשרות ערעור לוועדת הערר המחוזית אם ההתנגדות נדחית בוועדה המקומית.

הליכי התנגדות לבניית ממ”ד מתרחשים בעיקר בבתים משותפים וכוללים הגשת התנגדות לוועדת התכנון המקומית על ידי שכנים (מסיבות כמו פגיעה ברכוש משותף, רעש, מראה חיצוני).

כיצד נבחנת טענה ל“חוסר סבירות תכנונית” בהחלטת רשות?

טענה זו נבחנת לפי מבחני פסיקה: איזון בין אינטרס ציבורי לפרטי, הפרופורציה של ההחלטה, דבקות בהוראות החוק, ושאלת ההתבססות על נתונים מקצועיים.

החלטה תיחשב בלתי סבירה כאשר הרשות לא שקלה שיקולים רלוונטיים, התעלמה מראיות מהותיות, או הגיעה לתוצאה שאינה עומדת בקנה אחד עם תכלית התכנון.

זכות ערעור

דחיית התנגדות אינה סוף הדרך. במקרים רבים עומדות למתנגד זכויות ערעור או תקיפה מינהלית נוספת. כאשר התכנית אושרה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה, קיימת זכות ערר אוטומטית, ויש להגיש את הערר לוועדת הערר המחוזית בתוך 15 ימים ממועד קבלת ההחלטה.

אם הסמכות לאשר את התכנית נתונה לוועדה המחוזית, אין זכות ערר אוטומטית. במקרה זה, על המבקש לפנות בכתב ליו”ר הוועדה המחוזית בתוך 15 ימים, ולהניח תשתית מנומקת שלפיה טענותיו לא זכו למענה מספק במסגרת הדיון בהתנגדות. רק אם תינתן רשות לערער, ניתן להגיש ערר למועצה הארצית לתכנון ובנייה.

תכנית שאושרה על ידי המועצה הארצית אינה נתונה למסלול ערר כלל, והדרך היחידה לחלוק על החלטתה היא פנייה לבית המשפט המינהלי.

במקרים שבהם נדחתה בקשה לרשות ערר או שהערר עצמו נדחה, ניתן לבחון הגשת עתירה מינהלית לבית המשפט. עם זאת, יש להדגיש כי בית המשפט אינו משמש כ״מתכנן־על״ ואינו מחליף את שיקול הדעת המקצועי של מוסדות התכנון. ההתערבות השיפוטית שמורה למקרים שבהם נפל פגם מהותי בהליך: חריגה מסמכות, אי־סבירות קיצונית, שיקולים זרים או פגיעה בכללי הצדק הטבעי. לפיכך, מומלץ לבחון כל שלב באמצעות ייעוץ משפטי מקצועי, כדי להעריך את הסיכוי והכדאיות של המשך ההליך.

מהו סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה?

סעיף 197 מקנה לבעל מקרקעין זכות לתבוע פיצוי בגין ירידת ערך הנובעת מאישור תכנית. הזכות אינה מותנית בהתנגדות מוקדמת, אך קיים יתרון ברור לתיעוד התנגדות: היא יוצרת תשתית ראייתית, משרטטת את הפגיעה כבר במועד מוקדם, ומבססת את טענת הרוכש שהפגיעה הייתה ניתנת לצפייה על ידי מוסד התכנון. קראו כאן הרחבה בנושא.

האם הגשת התנגדות מחזקת תביעה לפי סעיף 197 עתידית?

כן. התנגדות מנומקת מאפשרת להראות שהפגיעה הייתה צפויה מראש, שהועלו טענות כנגד המנגנון התכנוני, ושמוסד התכנון בחר לדחותן. הדבר מחזק את העמדה כי יש קשר סיבתי בין התכנית לבין הירידה בערך הנכס, ולעיתים אף מוביל להפחתת נטל ההוכחה. וראו סקירה מקיפה בנושא כתב שיפוי לפי סעיף 197.

האם ניתן להגיש התנגדות המכוונת להשיג פיצוי עתידי?

כן. זו אף אסטרטגיה מוכרת. הגשת התנגדות מנומקת ומקצועית, המציגה את הפגיעה הצפויה עוד לפני כניסת התכנית לתוקף, מניחה תשתית להליך פיצויים לפי סעיף 197 בעתיד. היא אינה מבטיחה פיצוי, אך מקלה משמעותית על השלב הראייתי בהמשך.

האם מוסד תכנון חייב לשקול את חשש הפגיעה לצורך סעיף 197 בעת הדיון בהתנגדות?

מוסד התכנון אינו רשאי להכריע לפי חשש לפיצויים עתידיים, שכן עליו להכריע לפי שיקולים תכנוניים בלבד. עם זאת, טענות על פגיעה קשה בערכי מקרקעין עשויות לעורר חשיבה תכנונית מחודשת ולהוביל לשינויים להפחתת פגיעה.

איך מתמודדים עם עיכוב בלתי סביר בהליך התכנון?

כאשר הוועדה חורגת מהלוחות הקבועים בתקנות, ניתן:
• לפנות בכתב לוועדה, בדרישה למענה.
• להגיש תלונה לוועדה המחוזית.
• לפנות לערר על אי־מתן החלטה.
• במקרים חריגים – עתירה מנהלית בשל פגיעה בזכות לקבל החלטה בתוך זמן סביר. עיכוב ארוך מהווה פגם מנהלי המחייב הנמקה.

 

 


נכתב על ידי עו״ד ונוטריון פנחס וולר, מייסד משרד עו”ד וולר ושות׳, המוביל במשך עשרות שנים את תחום דיני המקרקעין, מיסוי מקרקעין בחיפה והצפון. עו״ד וולר נמנה עם דור המייסדים של העשייה המשפטית בתחום הנדל״ן הציבורי והפרטי, וליווה אלפי עסקאות מקרקעין, פרויקטי בנייה מורכבים, הסכמי קומבינציה, רישומי זכויות, תוכניות מתאר והליכי הפשרה. במסגרת עבודתו, ייצג עו״ד וולר רשויות מקומיות, קבלנים, בנקים, אגודות שיתופיות ובעלי קרקעות פרטיים, בכל הערכאות.

עדכון אחרון: 27/11/2025.

שתפו עם חברים
צרו איתנו קשר

מאמרים נוספים

לייעוץ ומידע מלאו פרטים ונחזור אליכם

"*" אינדוקטור שדות חובה

הקפידו על פרטים ברורים ככל הניתן