מבט מעמיק על דיני הירושה חושף עיסוק באחת הסוגיות הרגישות ביותר במשפט ובחברה: כיצד מתמודדים עם מעבר רכוש לאחר פטירת
צוואה של אנשים בעלי מוגבלות שכלית מהווה נושא משפטי רגיש ומורכב, כיוון שהיכולת לערוך צוואה, ולקיים את הוראותיה, תלויות בכשירות
תחום דיני הירושה עוסק בהסדרת חלוקת רכושו של אדם לאחר מותו, ומשלב בתוכו סוגיות משפטיות, רגשיות וכלכליות מהמורכבות שבמשפט הפרטי.
בקשה לצו קיום צוואה הינה בקשה המוגשת לרשם לענייני ירושה, כדי שהצוואה תיכנס לתוקף. הצו מהווה הכרזה רשמית מאת מדינת
צוואה היא מסמך משפטי רב חשיבות, המאפשר לאדם להביע את רצונו באשר לחלוקת רכושו לאחר מותו. עם זאת, נסיבות החיים
מדינת ישראל מעודדת כתיבת ייפוי כוח מתמשך, כתחליף למינוי אפוטרופוס. המסמך מאפשר לכל אדם בגיר, כשיר וצלול, לקבוע כיצד יטופלו
בני־אדם נוטים לדחות עיסוק בענייני צוואה או ירושה עד "אחרי החגים" של החיים. אולם ברגע האמת, השתהות זו גובה מחיר
חוק מיסוי מקרקעין קובע הסדרים לעניין חלוקת עיזבון המקרקעין, בין יורשי הנפטר. על פי כללי מיסוי מקרקעין, העברת נכס מקרקעין
"צוואה שנשתכחה" הנה צוואה תקפה שאדם ערך במהלך חייו, אולם במרוצת השנים ושינויי הנסיבות - שכח מקיומה, והיא לא התגלתה
צוואה הדדית (מכונה גם "צוואה זוגית"), היא צוואה שעורכים במשותף בני זוג. בסוג צוואה זה, בני הזוג קובעים שהתנאים וההסדרים
כאשר אדם מותיר אחריו צוואה, המורה כיצד לחלק את רכושו לאחר מותו, תיקבע חלוקת הרכוש בהתאם לאמור בצוואה. הכלל היסודי
מה זה הסתלקות מעיזבון?
הכלל המשפטי המנוי בסעיף 1 לחוק הירושה, קובע כי "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו". המשמעות היא שהירושה
צוואה היא מסמך משפטי, כל אמירה או בקשה של אדם, המורה שתבוצע לאחר מותו. אלא שסכסוכים רבים הנוגעים לצוואה ולחלוקת
כאשר אדם מעוניין להבטיח כי רכושו יחולק לאחר פטירתו בהתאם לרצונותיו האישיים, ולא לפי מנגנוני ברירת המחדל של חוק הירושה,
