הרשות המקומית מוסמכת לקבל מידע פלילי

חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט- 2019, שנכנס לתוקף ביום 16.01.22, תיקן מספר סוגיות בתחום המרשם הפלילי, שהתעוררו במהלך השנים בפסיקת בתי המשפט ובדרכי יישום החוק. החוק הגדיר מחדש את נקודת האיזון הראויה בין הצורך לקיים מאגר מידע פלילי ולשקול מידע שכלול בו בעת קבלת החלטות, לבין תקנת השבים – הצורך לאפשר לאנשים בעלי רישומים פליליים, ובהם אף אלה שלא הורשעו מעולם, ששבו למוטב, להשתלב מחדש בחברה בלי שכתם הרישום ילווה אותם לאורך כל חייהם. החוק קבע כי הרשות המקומית היא "גוף מוסמך" לקבלת מידע פלילי, ועליה לעמוד במספר הוראות לשם כך. מה המשמעויות של הנושא, על מועמדים לעבודה ועל עבודת הרשויות המקומיות?

מתי רשות מקומית רשאית לבקש מידע פלילי ומתי חל איסור?

לא כל מידע בעל אופי פלילי מותר בקבלה, שמירה או שימוש על ידי רשות מקומית. הדין בישראל מבחין בין עצם קיומו של מידע פלילי לבין סמכות השימוש בו. העובדה שמידע מסוים קיים במערכת משטרתית או מופיע במרשם אינה מקנה לרשות המקומית סמכות אוטומטית לקבלו.

מה התנאים העקרוניים לקבל מידע פלילי?

• קיומה של הוראת חוק מפורשת המסמיכה את קבלת המידע
• קיומו של צורך ענייני הקשור לתפקיד הציבורי
• עמידה בעיקרון המידתיות
• שימוש במידע למטרה מוגדרת בלבד
• שמירה על עקרון צמידות המטרה ואיסור שימוש משני במידע

לפיכך, גם כאשר מידע התקבל כדין, הרשות אינה רשאית לעשות בו כל שימוש שתחפוץ בו.

אילו סוגי מידע פלילי קיימים?

מבחינה משפטית, אחת הטעויות השכיחות ביותר היא ההתייחסות לכל מידע בעל זיקה להליך פלילי כאל "עבר פלילי". בפועל, הדין הישראלי מבחין בין מספר סוגי מידע שונים, אשר לכל אחד מהם מעמד משפטי נפרד, מגבלות שימוש שונות והשלכות שונות על זכויות הפרט. ההבחנה איננה טכנית בלבד. היא עשויה לקבוע האם רשות ציבורית מוסמכת לקבל את המידע, האם מותר לעשות בו שימוש, האם ניתן להסתמך עליו בקבלת החלטה, ואף האם עצם דרישתו מהווה פגיעה בפרטיות.

רישום פלילי: רישום פלילי מתייחס, ככלל, למידע על הרשעות פליליות, עונשים שנגזרו, צווים שיפוטיים והליכים שנקבעו במרשם הפלילי בהתאם להוראות הדין.

מידע משטרתי: מידע משטרתי הוא מושג רחב בהרבה, הכולל סוגים שונים של מידע שנאספו בידי המשטרה במסגרת פעילותה השוטפת, גם כאשר לא הסתיים ההליך בהרשעה ואף כאשר כלל לא הוגש כתב אישום.

המשמעות המשפטית של מידע זה שונה באופן מהותי מרישום פלילי. לעיתים מדובר במידע גולמי שטרם עבר בחינה שיפוטית, ולעיתים במידע שאינו מלמד כלל על אשמה. כך למשל, אדם עשוי להיחקר במשטרה בעקבות תלונה שהוגשה נגדו, ובהמשך להתברר כי לא ביצע כל עבירה. אף על פי כן, עצם קיום החקירה עשוי להופיע במערכות פנימיות מסוימות.

תיק שנסגר: סגירת תיק אינה שקולה להרשעה. במקרים רבים מדובר בהחלטה מנהלית שאינה מלמדת על אשמה.

מידע מודיעיני: להבדיל מהרשעה פלילית, מידע מודיעיני אינו בהכרח מבוסס על ממצאים שנבחנו בבית משפט, ולעיתים אף אינו ניתן לאימות מלא. מסיבה זו, הדין מטיל מגבלות חמורות ביותר על חשיפתו ועל השימוש בו. הסתמכות על מידע מודיעיני בלבד לצורך קבלת החלטות הנוגעות לזכויות אדם, העסקה, רישוי או התקשרות חוזית עלולה לעורר קשיים משפטיים משמעותיים.

הרשות המקומית – גוף מוסמך לקבלת מידע פלילי

נבהיר שוב: ככלל, המידע הפלילי יהיה חסוי ולא יימסר אלא לפי הוראות החוק החדש, וזאת אף לא בדרך של תצהיר או שאלון. אף לא אם האדם לו הוא נוגע הסכים למוסרו. במילים אחרות, ההסכמה רלוונטית רק כאשר הרשות המקומית מלכתחילה זכאית לקבל את המידע הפלילי עפ"י הוראות החוק. ההסכמה לבדה לא יוצרת את הזכות לקבל מידע פלילי או לשנות את היקפו.

על פי הוראות סעיף 40 לחוק, על גופים נותני זכויות, המקבלים מידע (מכוח התוספת הראשונה, סעיף 12 לחוק והתוספת השנייה או חיקוק אחר), למנות "ממונה על מידע פלילי". הממונה יהיה אחראי על גיבוש הנחיות ונהלים פנימיים. על ההנחיות ו/או הנהלים הפנימיים שייקבעו, להתייחס הן לנהלי העבודה סביב קבלת המידע הפלילי ושמירתו, והן לאופן הפעלת שיקול הדעת ביחס לעברו הפלילי של אדם, לרבות התחשבות בתיקים תלויים ועומדים, בעת בחינת מתן זכות.

הרשות המקומית, כמי שאחראית על העסקת עובדים, ועל הגנה על האינטרס הציבורי, נדרשת לקבלת מידע פלילי על תושבים. בהתאם לתיקון לחוק, אף הרשות המקומית תצטרך לשקול ולאזן בין המידע הפלילי הדרוש לה על האדם, בבואה לקבל החלטות בעניינו לתפקידים מסויימים, לבין הצורך בשילוב האדם בחברה ובשוק התעסוקה.

מסירת מידע פלילי בקבלה לעבודה ותוך כדי עבודה

קבלת עובדים

בהתאם לסעיף 170(ב)(1)(1) לפקודת העיריות [נוסח חדש], במהלך מינוי למשרה המנויה בתוספת החמישית לפקודת העיריות או למשרת פקח, תונח בפני ועדת המכרזים הדנה בעניין חוות דעתו של היועץ המשפטי של העיריה בדבר קיום הרשעה של המועמד בעבירה שבשל אופייה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש בתפקיד.

בהתאם לסעיף 170(ב)(1)(2)(א) לפקודת העיריות, החלה על המועצות המקומיות מכח סעיף 34א לפקודת המועצות המקומיות, במשרה מסוג שהיועץ המשפטי של העירייה קבע לגביה כי נדרשת בדיקת עברו הפלילי של מועמד כתנאי להתמנות לה, ניתן שלא למנות אדם אם הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לפי חוות דעתו של היועץ המשפטי של העיריה לשמש במשרה כאמור, אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור או אם מתנהלת לגביו חקירה בעבירה כאמור.

בתפקידים בהם נדרש היועמ"ש לבחינת עברו הפלילי של מועמד, על מועמד לתפקיד לצרף למסמכי המועמדות טופס הסכמה למסירת מידע מהמרשם הפלילי. נדגיש כי לאחר קבלת המידע הפלילי, חוות הדעת של היועץ המשפטי לרשות תכלול את השיקולים להמלצה, אולם ללא גיליון הרישום הפלילי. חוות הדעת תועבר למשאבי האנוש, תתויק בתיק המכרז. ככל שהמועמד/ת יתקבלו לעבודה, יש לתייק את חוות הדעת בתיק האישי.

קידום עובדים, שינוי תפקיד

נמליץ על החתמת כלל עובדי הרשות המקומית בתפקידים הנדרשים, לרבות אלה המכהנים כבר בתפקידם ולא חתמו בעת קליטתם לרשות, על טופס הסכמה כאמור. במקרה בו סירב עובד לחתום על טופס ההסכמה, צריכה הרשות להודיע לבעל התפקיד כי בכוונתה לבקש מידע פלילי בעניינו תוך תקופה מסוימת, ולעדכנו בסמוך למועד הגשת הבקשה. הרשות זכאית לשקול מידע פלילי לשם חידוש זכות, לערוך בחינה תקופתית חוזרת של הזכאות להחזיק בזכות וכן לשם קבלת החלטה בדבר נקיטת הליכים משמעתיים עקב ביצוע עבירה פלילית.

ממונה על מידע פלילי ברשות המקומית

בהתאם לתיקון לחוק, על הרשות המקומית למנות ממונה על מידע פלילי. הממונה יהיה אחראי לגיבוש הנחיות ונהלים פנימיים ובגוף המסייע לו, בנוגע לשקילת המידע הפלילי של אדם, לרבות התחשבות בתיקים תלויים ועומדים, בעת בחינת מתן זכות. כמו כן יהיה אחראי "הממונה על מידע פלילי" על גיבוש הנחיות ונהלים בעניין שמירת המידע הפלילי. ההנחיות או הנהלים הפנימיים שייקבעו בכל רשות, יתייחסו הן לנהלי העבודה סביב קבלת המידע הפלילי ושמירתו, והן לאופן הפעלת שיקול הדעת ביחס לעברו הפלילי של אדם.

גיבוש ויישום ההנחיות

מטבע הדברים, תפקיד "הממונה על מידע פלילי" דורש הבנה משפטית ופרקטית של הוראות הדין. על פי הודעת הממונה על הביקורת על מידע פלילי במשרד המשפטים, בחודשים הקרובים יערוך משרד המשפטים הכשרות, בהן יועברו אמות מידה שיגובשו על ידי הממונה על הביקורת על מידע פלילי, יחד עם הסבר מקיף לגבי החוק ומשמעויותיו.

תלונות המתקבלות על התנהלות הגופים, נבדקות על ידי הממונה על הביקורת על מידע פלילי, במשרד המשפטי. ככל שהתלונה תמצא מוצדקת, רשאי הממונה על הביקורת לתת הוראות לתיקון הליקויים. המומנה אף רשאי להורות על הגבלות בדבר קבלת מידע פלילי, על ידי אותו הגוף.

משרד עורכי דין רשויות מקומיות

למשרד עורכי דין וולר ושות' ניסיון עשיר בליווי משפטי לרשויות מקומיות ותאגידים עירוניים, באופן שוטף ולצורך ביצוע פרויקטים. המשרד, שנוסד בשנת 1965, מדורג בקביעות על ידי BDI ו-D&B, כאחד המובילים בחיפה והצפון. למידע נוסף, התייעצות, היערכות מקדימה ולקבלת חוות דעת, צרו קשר, כבר עכשיו. 

נכתב על ידי עו״ד רועי וולר (LL.B, M.A, C.R.O), שותף בכיר במשרד וולר ושות׳, מהמובילים בישראל בתחום דיני המכרזים ודיני הרשויות המקומיות. עו״ד וולר משמש כיועץ משפטי לרשויות מקומיות, תאגידים עירוניים וגורמים ציבוריים, ומלווה הליכי מכרזים רחבי היקף – החל משלב גיבוש האסטרטגיה המשפטית והתכנון המכרזי, דרך ניסוח המפרטים והתנאים, ועד לייצוג בפני ועדות המכרזים ובתי המשפט. עו״ד וולר כיהן בעבר כמנכ״ל רשות מקומית, ראש מטה שר, ויועץ בכיר ליו״ר ועדת הכספים בכנסת, ומשלב בעבודתו ראייה מערכתית, רגולטורית וניהולית.

פורסם ביום 28/05/2025. עדכון אחרון: 24/05/2026.