עמדות טעינה לרכבים חשמליים במרחב העירוני

עד לפני מספר שנים, נדמה היה כי מדינת ישראל עתידה להיות המובילה העולמית של מהפכת הרכב החשמלי. ואולם, עם קריסת פרויקט הרכב החשמלי של חברת “בטר פלייס”, ועם גריטתם של מרבית הרכבים שנמכרו בישראל, חדלה כמעט לגמרי ההשקעה בתחום תשתיות הטעינה, שיאפשרו את פריסת והרחבת חדירת הרכבים החשמליים. בשנים האחרונות מתחוללים שינויים – אך מדינת ישראל נמצאת עדיין כיום בשלבים ראשוניים של פריסת עמדות טעינה, ללא חקיקה תומכת או מימון ציבורי משמעותי. סקירה בנושא עמדות טעינה לרכבים חשמליים במרחב הציבורי, אתגרים והזדמנויות.

קולות קוראים ראשוניים

בשנת 2018, משרד האנרגיה פרסם RFI (103/2018) לקבלת מידע, לקראת פרסום “קולות קוראים” לסיוע בהקמת עמדות טעינה לרכבים חשמליים. זאת, לאור ההבנה שהיעדר תשתית ראויה מהווה את החסם המרכזי להתפתחות שוק רכב חשמלי בישראל, לשם הקטנת השימוש בדלקים תוצרי נפט, מעבר לתחבורה ירוקה, והפחתת זיהום אוויר ורעש. במסגרת ה”קולות הקוראים” יינתנו, בין היתר, מענקים בסך של 25 מיליון ש”ח, להקמת כ-60 עמדות מהירות בין עירוניות; כ-500 עמדות טעינה במרחב הציבורי (מדרכות וחניונים עירוניים) אשר מיועדים לרשויות מקומיות ולחברות כלכליות של הרשויות; כ-330 עמדות טעינה במרחב הציבורי-למחצה (כגון קניונים, בתי חולים, ומרכזי בילוי); ומענקים לתמיכה בהקמת עמדות במקומות עבודה.

עם זאת, הפתרונות המוצעים (שכרגע עוד בשלב המקדמי ועדיין אינם עומדים בקצב התכנון והביצוע), כלל אינם מתייחסים לסוגיית הרגולציה והכשרת התשתיות לעמדות טעינה עתידיות, במבנים פרטיים וציבוריים. ברי כי כבר בעתיד הנראה לעין, תשתיות להטענת רכב חשמליים יהיו משולבות בכל בניה פרטית, ציבורית, מסחרית, ובמרבית שטחי הציבור. לפיכך, אין כל מניעה, כבר כעת, לקבוע מדיניות ברורה ולהתקין את הוראות חוק התכנון והבניה, שיחייבו כל פרויקט חדש בתחום הבנייה – ובוודאי פרויקט שנבנה בתמיכה ממשלתית – לתכנן ולבצע תשתיות להטענת רכב חשמלי. התאמת התשתיות לכך בסיום ביצוע הפרויקטים, עתידה להיות יקרה ומורכבת באופן משמעותי, תוך יצירת מפגעים סביבתיים ובטיחותיים רבים.

סוגי עמדות טעינה ומבנה הרשת

קיימים מספר מודלים בעולם, לטעינת כלי רכב חשמליים: טעינה פרטית; טעינה פרטית-ציבורית (לדוגמה בקניונים, תחנות דלק, חניונים וכדומה); או טעינה בשטח ציבורי.

הניסיון בעולם מראה כי טעינה בבית ובמקום העבודה היא הפתרון המועדף והנפוץ ביותר, הנותן מענה לרובה המכריע של הנסועה ביומיום. עם זאת, ישנה חשיבות רבה לטעינה ציבורית וציבורית-למחצה על מנת לתת מענה לנהגי רכב חשמלי שהינם ללא גישה לטעינה פרטית, כמו גם למשתמשים מזדמנים. טעינה מהירה מהווה לרוב את החלק הקטן ביותר בתמהיל הטעינה, אך האפשרות להארכת טווח הנסיעה על ידי טעינה מהירה הינה חיונית בפן הפסיכולוגי בעבור הנהגים, כמו גם לשימושיות המעשית של רכב חשמלי בנסיעות ארוכות.

פריסת עמדות טעינה ברשויות המקומיות

פריסת עמדות טעינה ברשויות המקומיות היא חלק בלתי נפרד מהתשתית הנדרשת לקידום המעבר לרכבים חשמליים בישראל. על פי עידן ליבס, פרופ’ אופירה אילון, נעמה שפירא ורפי רייש (“מדריך היערכות לתחבורה רשויות מקומיות פרטית חשמלית”) רשויות מקומיות הינן נקודת הממשק העיקרית והיומיומית שבין התושבים משתמשי הדרך, אזורי מגורים ומסחר, תשתיות התחבורה ורשת החשמל. בשל כך, הן בעלות חשיבות מכרעת במימוש המדיניות הלאומית לפרישׂה רחבה של תחבורה חשמלית.

יתרה מכך, לרשויות מקומיות גלומות תועלות באימוץ תחבורה חשמלית ותשתיות טעינה עבורה, המהוות זרז בעבור מקבלי החלטות במתן תשומת לב ניהולית וציבורית לנושא זה. בין מניעים אלו ניתן למנות את הבאים: הפחתת זיהום אויר ורעש; שירות חדשני לתושבים; חיזוק תדמית סביבתית, חדשנית וטכנולוגית; תועלות כלכליות ישירות ועקיפות (באמצעות תאגידי אנרגיה עירוניים); שדרוג התשתיות העירוניות לחכמות ומתקדמות; וניצול מקורות אנרגיה מקומיים.

אתגרים בתכנון ובביצוע פריסת עמדות טעינה ברשויות המקומיות

פריסת עמדות טעינה לרכבים חשמליים ברשויות מקומיות בישראל היא תהליך מורכב, הדורש איזון בין אינטרסים ציבוריים, פרטיים, סביבתיים וכלכליים. זאת, לצד תוך שמירה על נגישות, שוויון ושירות יעיל לציבור.

אתגרים תכנוניים

• מרחב ציבורי מוגבל. שטחים עירוניים צפופים, במיוחד בערים מרכזיות, מקשים על הקצאת שטחים לעמדות טעינה, תוך שמירה על תפקוד תקין של המרחב הציבורי.
• גישה לתשתיות חשמל. עמדות טעינה דורשות חיבור לרשת חשמל עם אספקת חשמל יציבה ומספיקה. לעיתים נדרש שדרוג של תשתיות קיימות, דבר שעשוי להיות יקר וממושך.
• שיקולים סביבתיים ונופיים. יש לתכנן את עמדות הטעינה כך שלא יפגעו בערכי נוף, תכנון עירוני או איכות החיים של תושבים בסביבה הקרובה.

תכנון עתידי וגמישות

• תחזיות ביקוש. יש לאזן בין הצורך להקים תשתיות נרחבות לבין חוסר ודאות לגבי קצב אימוץ הרכבים החשמליים.
• היערכות לטכנולוגיות חדשות. התכנון חייב לכלול אפשרות לשדרוג עתידי לעמדות טעינה מהירות יותר או טכנולוגיות חדשות.

אתגרים כלכליים

מימון ותמריצים

• הוצאות התקנה ותפעול. הקמה ותפעול של עמדות טעינה כרוכות בעלויות גבוהות, במיוחד במרחב ציבורי הדורש שדרוגי תשתית.
• מודלים של מימון ציבורי-פרטי. יש להגדיר מנגנונים כלכליים ברורים, שבהם הרשות המקומית יכולה לשתף פעולה עם חברות פרטיות, תוך הבטחת עלות סבירה לצרכן.
• השקעות לטווח ארוך. הרשויות המקומיות נדרשות להשקיע בטכנולוגיה שתשרת את הציבור לאורך זמן, מה שמחייב ניהול סיכונים קפדני.

שיקולי תחזוקה

• תחזוקה שוטפת. יש להבטיח כי עמדות הטעינה יתוחזקו ברמה גבוהה, במיוחד במרחב הציבורי, על מנת למנוע תקלות או מפגעים בטיחותיים.
• שילוביות, קישוריות ותאימות. עמדות הטעינה צריכות להיות חלק ממערכת ניהול עירונית חכמה, הכוללת שילוב עם אפליקציות לניהול חנייה, תשלום והכוונה. בנוסף, יש להבטיח תאימות עם מגוון רחב של רכבים חשמליים, תוך צמצום בעיות טכניות ושיפור חוויית המשתמש.
• מניעת ונדליזם. עמדות טעינה במקומות ציבוריים חשופות לפגיעות, דבר המחייב התקנת אמצעי הגנה ותכנון חכם של מיקומן.

אתגרים משפטיים ורגולטוריים

• חוקיות השימוש במרחב ציבורי. נדרש לוודא כי שימוש בקרקע ציבורית לצורך עמדות טעינה תואם את התכניות המאושרות ואת ייעוד הקרקע.
• הסדרת חוזים מול מפעילים פרטיים. יש לוודא שקיימת שקיפות מלאה בתהליך ההתקשרות עם חברות פרטיות, כולל תנאים הנוגעים לזכויות הציבור, עמידה בתקנים, ועלות השירות לצרכנים.
• הליכים ביורוקרטיים. הליך קבלת היתרי בנייה ותשתית לעמדות טעינה עשוי להיות מסורבל ואיטי.
• פיקוח ואכיפה. הרשויות נדרשות לקבוע מנגנוני פיקוח יעילים על מנת למנוע שימוש בלתי הולם בעמדות, כגון חניית רכבים שאינם חשמליים.

אתגרים חברתיים ותודעתיים

התנגדויות תושבים

• הפחתת חניות כלליות. תושבים עשויים להתנגד לשימוש בחניות קיימות לטובת עמדות טעינה, בעיקר באזורים שבהם מצוקת החנייה חמורה.
• רעשים ואסתטיקה. התקנת עמדות טעינה עשויה לעורר חששות לגבי רעשים ממכשירי הטעינה או פגיעה באסתטיקה של הסביבה.

פריסת עמדות הטעינה בישראל

בחודש ינואר 2022, פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דו”ח מקיף על חדירתם של רכבים חשמליים לישראל. אחת המסקנות המופיעות בדו”ח שחיברה היא שישראל סובלת ממחסור מהותי בעמדות טעינה ציבוריות. עמדות הטעינה הציבוריות הקיימות פרוסות באופן שמשרת בעיקר את תושבי גוש דן, ובפועל רובן המכריע של עמדות הטעינה הציבוריות הן בכלל כאלה שמטעינות את המכונית החשמלית במהירות איטית. הפתרון לכך הוא תמריצים ו”קולות קוראים”, ליצירת תוספת עמדות במרחב הציבורי. זאת, במקביל להרחבת היקף החדירה של רכבים חשמליים. 

תוכנית מתאר ארצית להקמת עמדות טעינה לכלי רכב חשמליים

בחודש יולי 2022, החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה לקדם תיקון לתוכנית מתאר ארצית המסדירה הקמת עמדות טעינה לכלי רכב חשמליים בתחנות תדלוק. נכון להיום, תוכנית המתאר כוללת התייחסות לסוגי הנעה שאינם בנזין או סולר אלא גז טבעי וגפ”מ.