top image

הסתלקות מעיזבון

הסתלקות מעיזבון - וולר ושות' משרד עורכי דין

הסתלקות מעיזבון (ויתור יורש על ירושה)

מה זה הסתלקות מעיזבון ?

סעיף 6 לחוק הירושה, התשכ”ה – 1965, מאפשר ליורש, לוותר על חלקו בירושה בדרך של הסתלקות מעיזבון. מי שהסתלק מחלקו בירושה, כולה או חלקה, רואים אותו כאילו מעולם לא היה יורש, ולא חלות עליו חובותיו של יורש. ההסתלקות נכנסת לתוקף עם הגשת תצהיר ההסתלקות לרשם לענייני ירושה (או לבית המשפט לענייני משפחה, אם העניין הועבר לטיפולו), ולא ניתן לחזור ממנה.

 

מקרים להסתלקות מעיזבון:

  • ויתור של ילד על חלקו בעיזבון, לטובת ההורה שנותר בחיים: במקרים רבים, יבקשו הילדים שההורה שנותר בחיים יישאר בדירת המגורים, על מנת שיוכל להמשיך לחיות שם בכבוד.
  • תנאים בצוואה שהיורש אינו מעוניין לקיימם, מסיבות שונות;
  • חיסכון במס: לעיתים, היורש מעוניין להעביר לאדם אחר את הדירה אותה ירש. במקרה שיעשה זאת לאחר שיירש אותה, סביר שיחולו על ההעברה מס שבח ומס רכישה. אולם, כאשר היורש מסתלק מן המגיע לו לטובת אותו אדם אליו רצה להעביר את הדירה, אין מיסוי על כך.
  • הברחת נכסים: אם ליורש חובות לנושים, והוא עתיד לקבל עיזבון מסוים, הוא עשוי להעדיף להסתלק מעזבונו לטובת בן משפחה, במטרה שנושיו לא יוכלו לעקל את חלקו בעיזבון. אולם, אם כבר הוטל עיקול, לא ניתן להסתלק מהעיזבון, שכן הדבר מבוצע בחוסר תום לב.
  • הסתלקות מעיזבון עקב חובות שהיו למוריש: אם המוריש השאיר אחריו חובות, רשאים נושי המוריש להגיש התנגדות (בקשה) לגביית חוב חלוט מכספי העיזבון של המוריש. יורשים המודעים לחובות המוריש, יעדיפו לוותר על חלקם בעיזבון, על מנת שלא לנהל הליכים למול הנושים בבתי המשפט. נכון אמנם כי הכלל הוא שאחריותו של יורש הינה רק עד חלקו בעיזבון, אולם, במקרים מסוימים, עלול היורש להיות אחראי לכל החוב, עד לשווי כל העיזבון בעת החלוקה.

 

הסתלקות כללית והסתלקות ספציפית:

  • הסתלקות כללית – במקרה בו יורש מבקש להסתלק באופן כללי, אזי החלק בעיזבון שממנו הסתלק היורש מתווסף לחלקם של שאר היורשים.
  • הסתלקות ספציפית – היורש רשאי לוותר על חלקו בירושה לטובת אדם ספציפי, מבין אלה בלבד: בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש. אין מניעה שההסתלקות תהיה לטובת יותר מאחד מאלה. לא ניתן להסתלק לטובת אדם אחר שאינו מנוי על אלה.

הסתלקות של קטין או של פסול דין – טעונה את אישורו של בית המשפט.

 

דין הסתלקות בתמורה – בטלות

סעיף 6(ד) לחוק הירושה קובע כי “הסתלקות על תנאי – בטלה.” משמע, שלא ניתן להסתלק בתמורה, שכן עצם התניית ההסתלקות, למול תמורה כלשהי, משמעה שמדובר בהסתלקות על תנאי, ולפיכך בטלה. עם זאת, במקרים מסויימים, ניתן להסתלק מהעיזבון, ולאחר שההסתלקות מומשה, יכול וישולם למסתלק סכום כסף, שאף אם מקורו בעיזבון – אין בכך כדי לפגוע בתוקף ההסתלקות.

 

המועד להסתלקות מהעיזבון

מועד ההסתלקות מהעיזבון צריכה להתבצע, לאחר פטירת המוריש, וכל עוד טרם חולק העזבון.

 

ביטול הסתלקות מעיזבון

במסגרת התצהיר המוגש לרשם לענייני ירושה מצהיר היורש כי הסתלקותו הנה סופית, מוחלטת, מלאה ובלתי חוזרת. אלא שבתי המשפט קבעו כי הסתלקות יורש, אשר מקורה בעושק, במרמה או בניצולו של היורש – ניתנת לביטול.

 

הסתייעות במשרד עורכי דין

ענייני ירושות וצוואות, אינם דבר של מה בכך. קל וחומר, כאשר שוקלים הסכמים בין יורשים וכאשר בוחנים אפשרות הסתלקות מעיזבון. מומלץ מאד להיוועץ בעורך דין צוואות וירושות, הבקיא ומתמחה בתחום, על מנת לקבל את התוצאה הרצויה ביותר ולמנוע הליכים משפטיים מיותרים, וסכסוכי משפחות. במשך למעלה מ-40 שנים, משרד עורכי דין וולר ושות’ מטפל ומתמחה, במסירות, במקצועיות ובנאמנות, בכל תחומי הירושות, הצוואות וכל הדרוש והכרוך בכך, לרבות מינויו של עו”ד ונוטריון פנחס וולר, כמנהל עיזבון זמני או קבוע, מטעם הערכאות המוסמכות. צרו קשר עכשיו, ונשמח לסייע לכם.

 

מובהר כי האמור לעיל, אינו מהווה חלופה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מטעם עורך דין, אלא לידיעה כללית בלבד. מידע זה אינו מהווה מידע משפטי מחייב, ואין להסתמך עליו בשום צורה.

שתפו עם חברים