מה זה "הצמדה"?
עלויות שירותים ומוצרים משתנות, מעת לעת. על מנת שערך הכסף יישאר יציב, כך שהוא יהיה תואם לשינויים של המחירים, יש לדאוג שהוא ישתנה בהתאם לשיעור מסויים. "הצמדה" נועדה לשמור על ערכו של הכסף מפני טלטלות עתידיות, במטרה להתאים אותו לתנאים העדכניים שנוצרים בחלוף הזמן. הצמדת המחיר נעשית ביחס למדדים מסוימים: מדד תשומות הבניה למגורים, מדד המחירים לצרכן, שערי מטבעות חוץ (מט"ח), שכר המינימום, השכר הממוצע במשק, ועוד. לעיתים, יינתנו למדדים מסויימים, משקלים שונים, באותו ההסכם. המדדים מתעדכנים, אחת לתקופה.
סעיף ההצמדה בהסכם, הוא תנאי מוסכם להתאמה בעתיד של המחירים, נוכח שינויים (חיוביים או שליליים) ברמת מחירי התשומות, תוך הסתמכות על פרסומים רשמיים. צדדים, הכורתים ביניהם הסכם, ובפרט לטווח ארוך או בסכומי כסף משמעותיים, צריכים לוודא שהסכום מוצמד למדד.
מניסיוננו, בליווי של מאות חוזי התקשרות עם גופים ציבוריים, הטעות שאני פוגש הכי הרבה היא פשוטה: הספק לא שם לב שסעיף ההצמדה מוגבל ל-12 החודשים הראשונים בלבד. בחוזים לחמש שנים עם אופציות, זה שחיקה של עשרות אחוזים מהרווח.
העקרונות הבסיסיים של ההצמדה
- ההצמדה הנה התמורה בגין שינויים ברמת מחירי התשומות בין מועד הבסיס בהזמנה או בעת כריתת ההסכם, לבין מועד האספקה, הביצוע או ההתקדמות. בכל מקרה, ההצמדה איננה פיצוי על שינויים בערך הכסף.
- המדד אליו יוצמד כל מרכיב תשומה ("מדד הצמדה"). עליו לשקף, ככל האפשר, את השינויים ברמת המחירים של אותו סוג תשומה הכלול במרכיב.
- שינויים ברמת המחירים, משמעותם שינויים בעלי תחולה כללית במשק או בענף, הבאים לידי ביטוי בפרסומים רשמיים או במדדי מחירים אחרים, שאינם מושפעים מפעילות הפירמה הבודדת. מסמכים או רישומים פנימיים של הספק לא ישמשו לחישוב שינויים ברמת המחירים, ולא יהוו תחליף לפרסומים רשמיים.
- קביעה מראש של התנאים המפורטים, ושל הנוסחה שעל פיהם יש לחשב את הפרשי הצמדה.
הנתונים הדרושים להצמדה ונוסחת החישוב הכללית
לצורך קביעת שיטת ההצמדה, ועיגונה בהסכם ההתקשרות, יש להגדיר את כל הנתונים הבאים:
- מרכיבי המחיר הצמודים ואלה שאינם צמודים.
- חלקו היחסי של כל מרכיב כנ"ל, מתוך התמורה.
- שם המדד והפרסום הרשמי (ובכלל זה שער החליפין), שעל פיו יחושבו שינויי המחיר של כל מרכיב צמוד ("מדד הצמדה").
- מועד הבסיס וכן ערכו של מדד הצמדה במועד הבסיס ("מדד הבסיס"). מועד הבסיס להצמדתו של מרכיב תשומה הוא המועד שבו היו תקפים מחירי התשומה, שלפיהם חושב המחיר בהזמנה. מועד זה יכול להיות המועד האחרון להגשת הצעת המחיר, מועד חתימת הצדדים על הסכם ההתקשרות, או מועד אחר.
- מועד הביצוע (המועד הקובע), ותדירות ההצמדה. המועד יכול להיות תאריך החשבונית, מועד קבלת הטובין או השירותים, אבן דרך, או מועד אחר. תדירות ההצמדה יכולה להיות יומית, חודשית או אחת לתקופה של מספר חודשים.
- שיטת החישוב של מדד ההצמדה במועד הביצוע, לגבי כל מרכיב.
- ביצוע הצמדה. בנוסף, יש להגדיר בפירוש האם תבוצע הצמדה, במקרה שהמדד שלילי.
מקרים בהם אין להחיל הצמדה
- התייקרות לאחר מועד האספקה החוזי, מועד האספקה בפועל או מועד הביצוע (המוקדם מבין השלושה), התייקרות במרכיבי התשומות, שארעה לאחר מועד האספקה החוזי, לא תוכר. קרי, הספק יספוג את העלויות, כחלק מניהול הסיכונים שלו.
- עלויות שתמורתן שולמה. אין לחשב הצמדה למדדים שיהיו תקפים במועד שלאחר קבלת תשלום עבור ביצוע עלות התשומה המוצמדת. סכום שקיבל הספק כתשלום התקדמות, יחושב כאילו נועד לתשלום מיידי עבור המרכיב הצמוד, ללא קשר למועד שבו נשא הספק בהוצאה בפועל.
הצמדה במכרזים
כפי שסקרנו (כאן), מכרז הינו כינוי להליך הננקט לשם קבלת הצעות ממשתתפים פוטנציאליים, לקראת כריתת חוזה בין הצדדים. החוזה (הסכם ההתקשרות) נשוא המכרז הוא בדרך כלל חוזה לרכישת מוצר, נכס או שירות, למכירת נכס, או להעסקת עובד. עורכי המכרזים קובעים, חד-צדדית, את התנאים שיופיעו בהסכם. בשל כך, בין היתר, עורכי מכרזים נוהגים לעיתים לקבוע כי, במקרה של שינוי כלשהו במדד, לא ייפגע הגוף הציבורי, עורף המכרז. במילים אחרות, כאשר החיוב הכספי החל על נותן השירותים צמוד למדד כלשהו, מופיע לעיתים קרובות תנאי הקובע שער מזערי למדד. משמעותו של תנאי כזה היא שכאשר חלה עלייה במדד, יחויב הלקוח בתוספת תשלום בהתאם למלוא שיעור עליית המדד. לעומת זאת, אם חלה ירידה במדד, לא יופחת חיובו הכספי של הלקוח מתחת לשער המזערי. בכך, נפגע הצד המבקש להתקשר עם הגוף הציבורי.
תיקון מס' 4 לחוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982, שנחקק בשנת 2012, ביקש למנוע אי-שוויון זה. בתיקון זה, קבע המחוקק כי "תנאי הקובע הצמדה של מחיר או תשלום אחר, לפי החוזה, למדד כלשהו, כך שירידה של המדד או עלייה שלו לא תזכה את הלקוח" – חזקה שהוא תנאי מקפח. על פניו, קביעת תנאי זה בהסכם התקשרות מכוח מכרז – מקפחת. אלא שמכרז איננו חוזה אחיד. זאת, בשל שני טעמים. ראשית, מכרז, מעצם טבעו, כולל תנאי הצעה אחידים. שנית, ביחס להסכם שנכרת – החוזה הסופי לא הופנה לרבים, אלא למציע הזוכה.
הוראות תכ"ם
החשב הכללי במשרד האוצר, קבע (הוראת תכ"ם 7.3.2) כי, ככלל, בהתקשרויות לתקופה שאורכת יותר מ- 12 חודשים (כולל אופציה), יש לקבוע בהסכם ההתקשרות מנגנון הצמדה של התעריפים המשולמים. ההוראה אף כללה נספחים ליישום, ועוד. לתשומת הלב, הוראה זו אינה חלה על מכרזי הרשויות המקומיות או מכרזים פרטיים.
📉 מחשבון שחיקת רווח במכרז
בדקו כמה כסף אתם מפסידים בגלל היעדר סעיף הצמדה למדד
איך עורכים שינויים בתנאי ההצמדה?
תנאי ההצמדה הם חלק בלתי נפרד מתנאי ההתקשרות עם המציע הזוכה במכרז. על כן, שינויים בתנאים אלו דינם כדין שינויים מכל סוג אחר בהסכם ההתקשרות. ראו כאן סקירה בנושא שינוי תנאים בחוזה שנכרת בעקבות מכרז.
עורך דין מכרזים
בשונה ממרבית היועצים המשפטיים, עורכי הדין במשרד וולר ושות' הנם בוגרי תפקידים בכירים במגזר הציבורי. אחרי מאות מכרזים, ייעוץ משפטי לגופים ציבוריים ולחברות עסקיות, ההיכרות היא "מהשטח". משרד וולר ושות' (נוסד 1965) מחזיק בניסיון רב בבניה משפטית, טכנית, ניהולית כלכלית נכונה של המכרז, איתור פגמים או ליקויים בניהול המכרז ובעבודת ועדת המכרזים, ייצוג משפטי בכל הערכאות. לכל שאלה ובעיה, פנו אלינו עכשיו.
שאלות ותשובות: הצמדה למדד
האם רשות מחויבת לכלול סעיף הצמדה למדד בכל מכרז?
מה עושים אם זכיתי במכרז שאין בו סעיף הצמדה והמדד עלה משמעותית?
איזה מדד הוא המדויק ביותר להצמדה במכרזי תשתית ובנייה?
האם ניתן לתקוף תנאי מכרז שקובע הצמדה "רק לאחר 18 חודשים"?
מה ההבדל בין הצמדה למדד המחירים לצרכן לבין הצמדה למדד תשומות הבנייה?
מהו "מועד הבסיס" בנוסחת ההצמדה ומי קובע אותו?
האם ירידת מדד מחייבת הפחתת מחיר לרשות?
מה כוללת נוסחת חישוב הצמדה תקנית במכרז ציבורי?
האם ניתן לשנות את מנגנון ההצמדה לאחר כריתת החוזה?
כיצד מחשבים שחיקת רווח עקב היעדר הצמדה?
נכתב על ידי עו״ד רועי וולר (LL.B, M.A, CRO), שותף בכיר במשרד וולר ושות׳, מהמובילים בישראל בתחום דיני המכרזים, ההתקשרויות הציבוריות ודיני הרשויות המקומיות. עו״ד וולר משמש כיועץ משפטי לרשויות מקומיות, תאגידים עירוניים וגורמים ציבוריים, ומלווה הליכי מכרזים רחבי היקף – החל משלב גיבוש האסטרטגיה המשפטית והתכנון המכרזי, דרך ניסוח המפרטים והתנאים, ועד לייצוג בפני ועדות המכרזים ובתי המשפט. עו״ד וולר כיהן בעבר כמנכ״ל רשות מקומית, ראש מטה שר, ויועץ בכיר ליו״ר ועדת הכספים בכנסת, ומשלב בעבודתו ראייה מערכתית, רגולטורית וניהולית.
פורסם ביום 07/06/2023. עידכון אחרון: 22/06/2025.
