למה צריך צוואה?

צוואה היא מסמך משפטי, כל אמירה או בקשה של אדם, המורה שתבוצע לאחר מותו. אלא שפעמים רבות, הצוואה נכתבת בצורה מוטעית, שעלולה להביא לאובדן כספים ונכסים, לסכסוכים במשפחה, ולפסילתה על ידי בית המשפט. כל זאת, בניגוד לרצונו המפורש של המצווה, המנוח. נכון להיום, כך נראה, פחות מ- 1% מהאוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל, עורך צוואה. זאת, בראש ובראשונה, בשל החשש מהעיסוק במוות של האדם עצמו. שנית, בשל אי ידיעת הוראות חוק הירושה, שמשמעותן עשויה להיות שונה, ביחס לרצונו של האדם. אלא שהיתרון הגדול ביותר בעריכת צוואה, היא היכולת של המצווה לקבוע ולהורות, במדויק, מה ייעשה ברכושו, לאחר פטירתו. קראו כאן את המדריך המקיף להכנת צוואה.

מה קורה אם אין צוואה?

במקרה בו לא נכתבת צוואה, אזי לאחר מותו של האדם, יעבור רכושו ליורשיו החוקיים (היורשים שנקבעו בחוק הירושה, התשכ”ה- 1965), על פי מעגלי הקרבה לנפטר. אולם זו ברירת המחדל: אם סדר יורשים זה אינו מקובל או אינו רצוי – הדרך היחידה לסטות ממנו היא כתיבת צוואה. כך לדוגמה, הורשה לידועים בציבור, ילדים מחוץ לנישואים, נישואים שניים בהם לאחד מבני הזוג ילדים משלו, עסק משפחתי, נכסים מרובים, הורשה של נכסים ספציפיים לקרובים או לאנשים אחרים שלא בהתאם להוראות חוק הירושה, מצבם הכלכלי של היורשים העתידיים, “איזון משאבים” שבוצעו במהלך השנים, מתנות שהוענקו, צאצאים קטינים, סכסוכים משפחתיים וכיוצ”ב. בכל אחד מהמקרים הללו, צריך צוואה.

מה עושים כשהצוואה לא ברורה?

כשהנפטר משאיר אחריו צוואה חוקית וברורה, לרוב היא תכובד. אם הנפטר הותיר צוואה שאינה ברורה, צוואה שאינה עומדת בהוראות הדין, שמנשלת את יורשיו הטבעיים, או שיש חשש באשר לכשירות המצווה – צצים “סכסוכי ירושה”. סכסוכים אלו מערבים, במרבית המקרים, הן את רכושו של הנפטר, והן את כל המשקעים והקונפליקטים המשפחתיים. בחלק מן המקרים, היורשים מצליחים להגיע להבנות ביניהם ולחלק את הרכוש בהסכמה. אך במקרים אחרים, מתחילים “קרבות ירושה”. סכסוכים אלה, מפרקים וקורעים משפחות, פשוטו כמשמעו.

בתי המשפט נוטים לקיים את רצון המצווה, כפי שביטא אותו בצוואה. בצד עקרון זה, בתי המשפט מבררים האם המוריש היה כשיר לחתום על הצוואה וכי הבין את משמעותה. בנוסף, בתי המשפט בוחנים האם הצוואה נערכה מרצון חופשי של המצווה, ללא השפעה או לחץ בלתי הוגנים. לאחר מכן, בתי המשפט מנסים לעמוד על רצונו האחרון של המצווה, ולתקן את הטעות או את חוסר הבהירות. ככל שמתברר כי אין הדבר כך, אפשר שבתי המשפט יבטלו את כל הצוואה, או חלקים ממנה.

סוגי צוואות

החוק בישראל מכיר, נכון להיום, בארבעה סוגים שונים של צוואות, בלבד.

• צוואה בכתב יד. כתובה כולה בידי המצווה, וחתומה בחתימתו ובכתב ידו. סעיף 19 לחוק הירושה קובע שהצוואה תשא את תאריך עריכתה, בכתב ידו של המצווה.
• צוואה בפני עדים. נעשית בכתב, נושאת תאריך, נחתמת ע”י המצווה בפני שני עדים כשירים, ערוכה בשפה שמובנת למצווה. סעיף 20 לחוק קובע כי המצווה יצהיר בפני העדים כי זו צוואתו, ויחתום. באותו המעמד חותמים גם העדים, על מנת לאשר שהיו עדים לעריכתה בידי המצווה. הצוואה יכולה להיות מודפסת, אך החתימות יהיו בכתב ידם של המצווה והעדים.
• צוואה בפני רשות. נאמרת בעל פה או מוגשת בכתב לשופט, לרשם לענייני ירושה, לחבר בית דין דתי או לנוטריון. אם היא נאמרת בע”פ, היא מוקראת למצווה בידי הרשות, ובסופה יבואו הצהרה, חתימת הרשות ואישור הרשות על מועד והגורם לעריכתה.
• צוואה בעל פה (צוואת “שכיב מרע”). סעיף 23 לחוק הירושה קובע כי אם המצווה נמצא על סף מוות (או רואה עצמו במצב זה), הוא רשאי לצוות, בפני שני עדים. על העדים לרשום את מילותיו בזיכרון דברים הכולל את תוכן הציווי, התאריך ונסיבות עריכתה. צוואה בעל פה בטלה לאחר 30 ימים, אם חלפו הנסיבות שהצדיקו את עריכתה, והמצווה עודנו חי.

12 טעויות נפוצות בכתיבת צוואה

מניסיון של למעלה מ-40 שנה בתחום, אנו נתקלים במשרד בטעויות רבות בצוואות. טעויות אלו, בסבירות גבוהה, יביאו לערעור על הצוואה, ואף לפסילתה. מניסיוננו, אלו 12הטעויות הנפוצות בכתיבת צוואה:

• צוואה לא ברורה: ניסוח שאינו ברור, המפרט מי היורשים ומהם חלקם בעיזבון, עלולה להיפסל. יש לפרט את הרכוש, זהות היורשים (שם, מספר ת.ז, כתובת), ואת חלקו המדויק של כל יורש. בנוסף, אין לציין את האנשים שלא יירשו. צוואה מעורפלת או קשה להבנה, או שזהות היורשים אינה ברורה, עלולה להיפסל.
• רישום לא ברור של נכסי העיזבון: יש לציין במפורש ובמפורט, את הרכוש. החוק עושה הבחנה בין נכסים הנכללים בעיזבון, דוגמת נדל”ן, חשבונות בנק, רכבים וכו’, לבין נכסים שהם מחוץ לעיזבון (“לבר עיזבון”). נכסים אלה מוקנים לאדם מכוח זכויות פנסיוניות, אשר המוטבים נקבעו בעת ההצטרפות לקרן הפנסיה, קרן השתלמות וכו’. קרי, אם לא תינתן לגופים אלה הוראה אחרת, נכסים אלה יועברו למוטבים הרשומים בהם, בלבד. זאת, בהתאם לתקנון הקופות (הוראה חוזית), ולא בהתאם להוראות הצוואה.
• צוואה בכתב יד: לרוב צוואות מוקלדות במחשב, מודפסות, ולבסוף המצווה חותם עליהן. אלא שחוק הירושה קובע כי הצוואה כולה תכתב ותחתם אך ורק בכתב ידו של המצווה.
• טעויות בתאריך: צוואה המציינת תאריך מוטעה (לדוגמה – תאריך עברי הסותר תאריך לועזי), עלולה להיפסל. זאת, מכיוון שעולה ספק באשר לתאריך המדויק בו היא נערכה. יתר על כן, במקרה של צוואה שנשתכחה, יש חשיבות גבוהה ביותר לדיוק.
• חתימות: מומלץ לחתום בכל עמוד ועמוד, ולחתום ליד כל מחיקה, תיקון, שינוי או תוספת.
• נוכחות הנהנים. אדם שהמוריש מעוניין לרשום אותו כנהנה בצוואתו, אינו יכול להיות נוכח בכתיבת הצוואה או לקחת חלק בעריכתה. לדוגמה, הורה המבקש לערוך צוואה לטובת ילדיו, אסור שאותם ילדים ישתתפו בעריכת הצוואה או בניסוחה.
• הגבלת היכולת לשנות בעתיד את הצוואה. תנאי הקובע שהמוריש לא יהיה רשאי לשנות את הצוואה בעתיד – אינו חוקי.
• כשרות המצווה. לעיתים עלול לעלול ספק בכשרותו המשפטית של המצווה. מקרים נפוצים הם דמנציה, סניליות, רקע פסיכיאטרי, נטילת תרופות, תלות בגורמים אחרים, ועוד. במקרים מסויימים, ובהתייעצות עם עורך דין, יהיה צורך לבצע הערכת כשירות רפואית.
• תנאים לא סבירים בצוואה. המצווה רשאי להתנות את חלוקת הרכוש ליורשים בתנאים, כל עוד הם סבירים. תנאים שלא סבירים, או תנאים לא ברורים, אפשר שייפסלו על ידי בית המשפט.
• צוואה לאחר גירושין. זו אחת הטעויות הנפוצות ביותר. בהיעדר הוראה אחרת, צוואה שנחתמה טרם או בזמן הנישואין, תישאר בתוקף גם אחרי הגירושין. במילים אחרות, לאחר פטירת המצווה, הגרוש/ה יהנו מהזכויות ברכוש שצויינו בהוראות הצוואה הקיימת.
• חלוקת עיזבון שאינה שוויונית (בבירור): כאשר חלוקת הרכוש בין הצאצאים אינה שוויונית, באופן מופגן וברור, הדבר עלול לגרור טענות ודיונים משפטיים בדבר השפעה שאינה הוגנת על המצווה המנוח. לכן, יש לכתוב, במילים פשוטות, מדוע בוצעה חלוקה זו.
• יורש קטין: ציון של בגיר, שיהיה אחראי על הירושה, עד שהיורש הקטין יגיע לגיל בגרות.

הפקדת צוואה

הפקדת צוואה בלשכת הרשם לענייני ירושה נועדה להשגת 3 מטרות:

• שמירתה באופן בטוח מפני פגעי הזמן, עד מועד פטירת המצווה. במילים אחרות, אין צורך לשמור את הצוואה בכספת, במגירה בבית או אצל עורך דין.
• שמירת דבר עשיית הצוואה בסודיות ובפרטיות, כך שדבר קיומה ייוודע רק לאחר מותו.
• הבטחת מציאת הצוואה לאחר פטירת המצווה. כך, לא יינתן לאחר מות המצווה, צו ירושה או צו קיום צוואה, בהתעלמות מהצוואה שהשאיר.

כאשר מוגשת בקשה לצו ירושה או לבקשה צו קיום צוואה, לערכאה כלשהי, אותה ערכאה אמורה לבדוק במרשם הארצי של האפוטרופוס הכללי (שהוקם לפי סעיף 73(ד) לחוק הירושה), האם הופקדה בעבר צוואה. במקרה שהופקדה כזו, הצוואה נפתחת, על מנת שתילקח בחשבון, ולא יינתן צו שמתעלם מקיומה.

הפקדה אישית תיעשה בלשכת הרשם שבמחוז מגורי האדם, בצירוף הצוואה המקורית, ת.ז ושובר לתשלום. מי שהפקיד בעבר צוואה, לא רשאי להפקיד נוספת, אלא אם לקח בחזרה את צוואתו הקודמת. רק לאחר פטירת המצווה, ניתן לברר פרטים על אודות צוואות שהופקדו.

עורך דין לכתיבת צוואה

בכדי להבטיח שרצון המצווה יתממש לאחר מותו, ללא סכסוכים משפחתיים, יש לפנות לעורך דין לכתיבת צוואה. עורך הדין יסייע וידאג לניסוח בהיר של המסמך, על פי כל הוראות הדין. בכך, יצטמצמו הסיכויים לסכסוכי ירושה עתידיים. במהלך למעלה מ-40 שנות עריכת דין, ערך וליווה עו”ד פנחס וולר אלפי לקוחות, שהכינו וערכו צוואות. יחד עם הלקוחות, ערך עו”ד וולר בירור מדויק לצרכיהם ורצונותיהם, שקל יחד עמם את התרחישים שונים, מיפה את מעגלי הקרבה המשפחתיים, הסטטוס האישי והמשפחתי של הילדים הבוגרים, יחסי הכוחות המשפחתיים, “טבלאות צדק” שנערכו במהלך השנים, והצליח לזכות באמונם של הלקוחות, מעל ומעבר לכל שירות עסקי או משפטי. כמשרד עורכי דין המתמחה בתחום, נשמח להעניק לכם את מיטב שירותי המשרד. צרו קשר, כבר עכשיו.