סעיף אריכות ימים

מהו סעיף אריכות ימים

לאחר פטירתו של אדם, כלל נכסיו, ובכלל זה חשבונות הבנק, מוקפאים עד למתן צו ירושה או צו קיום צוואה. הקפאה זו חלה גם על חשבונות בנק משותפים, כך שהשותף שנותר בחיים אינו רשאי לבצע כל פעולה בחשבון, אף אם היה לו חלק פעיל בו קודם לכן. להקפאת החשבון השלכות מעשיות משמעותיות, במיוחד כאשר מדובר בחשבון הבנק היחיד של בני הזוג. בן הזוג שנותר בחיים עלול להיתקל בקושי ממשי לשלם תשלומים שוטפים, לעמוד בהוראות קבע או לקיים התחייבויות כספיות, דווקא בעת משבר אישי ומשפחתי.

סעיף אריכות ימים (או בשמו המשפטי “סעיף היוותרות בחיים”), הנו הוראה חוזית לבנק, שמטרתה לאפשר פעילות שוטפת בחשבון הבנק בעקבות פטירת אחד השותפים בחשבון, עד להוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה. ההתניה מורה לבנק שלא “להקפיא” את החשבון לאחר פטירת אחד השותפים, ומאפשרת לשותפים בחשבון (או למיופי כוחם) להמשיך לפעול בחשבון, ללא קיום “סעיף היוותרות בחיים”, הרי שעל פי דיני הירושה, היה על הבנק לקבל צו ירושה או צו קיום צוואה, בטרם יאפשר לשותף הנותר בחיים לבצע פעילות בחשבון. חשוב לדעת כי סעיף זה מסדיר רק את היחסים בין הלקוח לבין הבנק, ואינו מהווה הסדרה קניינית או ירושתית של ממש. במילים אחרות, הוא אינו מהווה תחליף לצוואה או צו ירושה, ואינו משנה את דיני הירושה, אלא מקנה מענה מיידי לצורך התנהלות יומיומית שוטפת.

טופס אריכות ימים בחשבון בנק משותף

סעיף 13א לפקודת הבנקאות 1941, קבע כי בעלי חשבון משותף רשאים להתנות עם הבנק, שבפטירת אחד מבעלי החשבון, בעל החשבון שנותר בחיים (או מיופה כוחו), יהיה רשאי להמשיך לפעול בחשבון הבנק. בעבר, מרבית הבנקים לא כללו “סעיף אריכות ימים” בטופס פתיחת החשבון, או שהגבילו את התקופה. אולם כיום, על פי הוראת בנק ישראל (סעיף היוותרות בחיים – חשבונות בנק משותפים הוראת בנקאות 434), טופס אריכות ימים הוא ברירת המחדל, והוא נחתם בפתיחת חשבון משותף. ברם, אם בעלי החשבון המשותף מעוניינים לשנות הוראה זו, עליהם להורות על כך לבנק. לפיכך, מומלץ מאד לוודא למול הבנק את קיומו של סעיף אריכות ימים בחשבון בחשבון קיים. במקרה הצורך, במקרה בו החשבון נפתח לפני שנים רבות, יש לחתום כעת על טופס הכולל סעיף אריכות ימים.

מדוע לחתום על טופס אריכות ימים?

חתימה על טופס אריכות ימים מאפשרת לתת לבנק, הוראה מראש, למשיכת כספים ולביצוע פעולות עתידיות בחשבון בנק משותף, ללא מגבלה, בעת פטירתו של שותף בחשבון. הבנק, ככל שקיים “טופס אריכות ימים”, יאפשר את המשך השירותים בחשבון, אף טרם קבלת צו ירושה או קיום צו צוואה (דבר העלול לקחת חודשים רבים).  

בין סעיף אריכות ימים לבין בעלות על הכספים בחשבון בנק משותף 

חוק הירושה קובע כי במותו של אדם, עזבונו ישולם ליורשיו, בהתאם לצוואה או על פי דין. על פניו, סעיף אריכות ימים מאפשר לשותף שנותר בחיים, זכויות ובעלות בעלות על הכספים בחשבון הבנק. אלא שסעיף אריכות ימים חל רק על רמת היחסים בין הבנק לבין הלקוח. הוא אינו משנה את הבעלות בין בעלי החשבון המשותף, או בינם לבין יורשיהם. משמע, הסעיף מאפשר לבנק להמשיך לתת שירותים לשותף שנותר בחיים, ללא חשיפה לסיכון מתביעות יורשים או מנהל העיזבון. אם, לאחר הוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה יתגלה כי שותף בחשבון משך כספים שאינם מגיעים לו בדין, הוא יידרש להשיב את הכספים ליורשיו החוקיים של הנפטר. גם אם בעל החשבון אישר, במסמכי הבנק, לאדם אחר לפעול בחשבונו לאחר פטירתו – אין בכך כדי להקנות לאותו אדם בעלות בכספי המנוח. כספי החשבון המשותף שייכים במלואם לעיזבון.

מה ההבדל בין מיופה כוח בחשבון הבנק, לבין שותף בחשבון?

פעמים רבות, לקוחות מבוגרים, מבקשים לצרף את ילדיהם, לחשבון הבנק. לעיצים, זו תוצאה של אירועים רפואיים (פיזיים ונפשיים), של הוצאות כלכליות, או של שינויים בסדרי החיים. קיימות שתי אפשרויות לצירוף ילד לחשבון: 

• מתן ייפוי כוח לביצוע פעולות בחשבון הבנק, לילד/ים. מתן ייפוי כוח בחשבון בנק, אינו משנה את הבעלות על החשבון, אלא מתיר ביצוע פעולות מסויימות, כשלוח של בעלי החשבון. בכל עת ניתן לבטל את ייפוי הכוח שניתן (ואף ללא הודעה למיופה). בנוסף, ייפוי הכוח מתבטל אוטומטית, במות הבעלים.
• צירוף הילד/ים כשותף, בחשבון הבנק. במילים אחרות, הילד/ים הופכים להיות שותפים, לזכויות ולחובות, הקיימות, ושיהיו בעתיד, בחשבון הבנק. השותפים (הילד/ים) יכולים לפעול בחשבון, ללא תלות במצבו של השותף הנוסף. במקרה של סכסוכים משפחתיים, לדוגמה, לא ניתן להוציא את השותף מהחשבון, אלא בהוראה מטעם בית המשפט.

חשבון בנק בייפוי כוח מתמשך

אחד מהמאפיינים של ייפוי כוח רגיל, הוא שעם מותו של מייפה הכוח, מתבטל ייפוי הכוח. כלומר, במקרה שניתן ייפוי כוח “רגיל” לחשבון הבנק, מייד במותו של בעל החשבון, ייפוי הכוח יתבטל מאליו. כך גם במקרה בו בעל החשבון מפסיק להיות צלול וכשיר. אולם, “ייפוי כוח מתמשך“, בו מתמנה מיופה כוח (אחד או יותר) לטפל בענייניו הכספיים של הממונה, לרבות בחשבון הבנק – יהיה בתוקף כאשר בעל החשבון אינו צלול ובר דעת.

טבלה השוואתית: סוגי חשבונות בנק וזכויות לאחר פטירה

שאלות נפוצות (FAQ):

1. האם סעיף אריכות ימים מעניק זכויות ירושה?
לא. סעיף זה מאפשר רק פעולה זמנית בחשבון, לצורך תפעול שוטף לאחר פטירה ועד להסדרת צו ירושה. הוא אינו מהווה הורשת זכויות, ולא מקנה בעלות בנכסים שבחשבון.

2. האם ניתן לחתום על סעיף אריכות ימים גם בחשבון קיים?
כן. כל עוד שני בעלי החשבון מסכימים לכך, ניתן לגשת לסניף הבנק ולחתום על סעיף זה גם בחשבון פעיל. רצוי ללוות פעולה זו בייעוץ משפטי ובהבהרה בכתב לגבי כוונות הצדדים.

3. האם ניתן לבטל את סעיף אריכות הימים?
כן. כל אחד מבעלי החשבון המשותף רשאי, בכל עת, לבקש את ביטול הסעיף. הביטול ייכנס לתוקף עם עדכון הבנק ויידוע כל הצדדים. חשוב לתעד את ההליך ולוודא קבלת אישור מהבנק.

4. מה ההבדל בין שותף בחשבון לבין יורש?
שותף בחשבון הוא בעל זכות חתימה ופעולה לפי תנאי החשבון, אך אין בכך כשלעצמו כדי להעניק לו זכויות קנייניות לאחר הפטירה. יורש, לעומת זאת, מקבל זכויות קנייניות מתוקף צו ירושה או צוואה. לעיתים שותף טכני בחשבון יידרש להשיב כספים לעיזבון, אם יוכח שהפעולה נעשתה בניגוד לרצון המנוח.

עורך דין מומחה בתחום הירושות והצוואות

עו”ד ונוטריון פנחס וולר, מתמחה בתחום הירושות והצוואות, במשך למעלה מ-40 שנה. במהלך עשורים אלה, צבר ניסיון ומומחיות, ערך וליווה אלפי לקוחות, שהכינו וערכו צוואות, הגן על צוואות והתנגד לצוואות, חילק ירושות ועזבונות, שימש כמנהל עזבון, נתן עדויות ותצהירים במאות תיקים, וסייע למצווים וליורשים. להתייעצויות, לסיוע מהיר, לחשיבה משותפת או לקבלת חוות דעת, צרו קשר עם עורך דין צוואות וירושות בחיפה, עכשיו.