top image

עיזבון

עיזבון - וולר ושות' משרד עורכי דין

מה זה עיזבון?

עיזבון הוא מונח משפטי, המתאר את כלל נכסי המנוח (רכוש, נכסים, זכויות וחובות), העוברים בירושה אל היורשים, מייד עם מותו של המנוח. הגדרת המונח "עיזבון" אינה מופיעה בחוק הירושה, תשכ"ה – 1965, אלא הוגדרה בפסיקת בית המשפט (ע"א 148/53 מ. פנץ ו"אגד" בע"מ נ' פלדמן). העיזבון אינו ישות משפטית, אין לו זכויות או חובות, ולפיכך הוא אינו יכול לתבוע ואינו יכול להיתבע. קראו כאן על היקף העיזבון, האופן בו מחולק העיזבון, חובות העיזבון, ירושה שלילית, תביעות עיזבון, ועוד.

 

היקף העיזבון

"עיקרון הנפילה המיידית" קובע כי מייד עם מותו של המנוח, נופלת הירושה בחלקם של היורשים. "צו ירושה" או "צו קיום צוואה", אינם אלה הצהרה מי הם יורשיו של המנוח, מה היקף העיזבון ומה חלקו של כל אחד מהיורשים בעיזבון. היקף העיזבון מחושב לפי שווי הזכויות של המנוח, בקיזוז שווי חובות העיזבון, במועד הפטירה.

בעיזבון נכללים כל נכסי המנוח: נכסי מקרקעין (דירות, חנויות, מגרשים, קרקעות ועוד), זכויות במיטלטלין (רכבים, כספים בחשבונות בנק, ניירות ערך, בעלות במניות של חברות), וזכויות בלתי מוחשיות כגון זכויות יוצרים, זכות הפרטיות והזכות לשם טוב.

בעיזבון לא נכללים שלושה סוגי נכסים: כספים שיש לשלם לאחר הפטירה, על פי חוזה הביטוח; חברות בקרן פנסיה; וחברות בקופת תגמולים (קופת גמל). זאת, בהתאם לסעיף 147 לחוק הירושה. שלושת סוגי נכסים אלה, לא ישולמו למי שנקבעו כיורשים בדין או כיורשים על-פי הצוואה, אלא ישולמו למי שנקבעו על ידי המנוח כמוטבים ברישומי החוזה/ הקרנות/קופת הגמל.  עם זאת, ניתן לקבוע בצוואה, במפורש, כי היורשים על פי הצוואה יהיו גם המוטבים שיקבלו את כספי קופות הגמל לאחר מות המנוח, כלומר לשנות את שמות המוטבים בקופת הגמל באמצעות כתיבתם בצוואה, בתנאי שהודעה על כך תישלח לקופת הגמל.

יש לשים לב כי לעיתים, נכללים בעיזבון זכויות שאינן שייכות לעיזבון, אלא לאדם אחר. לדוגמה – חשבונות בנק משותפים, דירת מגורים שהועברה בצוואה, וכדומה. אלא שהחוק קובע כי לא ניתן להוריש מה שלא שייך למוריש. לפיכך, הוראות צוואה המורישה זכויות שאינן שייכות למצווה – בטלות, או שיפורשו בהתאם לזכויות השייכות למנוח.

 

חלוקת עיזבון 

העיזבון מחלקים ליורשי המנוח, באחת משתי דרכים:

  • אם המנוח הותיר צוואה – הירושה נקראת "ירושה על פי צוואה", ובה היורשים הם האנשים, הגופים והישויות המשפטיות המופיעים בצוואה. חלוקת העיזבון מתבצעת לאחר שהוצא "צו קיום צוואה", בהתאם לרצונו של המנוח, כפי שבא לידי ביטוי בצוואתו.
  • אם המנוח לא הותיר צוואה – הירושה נקראת "ירושה על פי דין", והיורשים, בהתאם לחוק הירושה, הם קרוביו של המנוח, על פי מפתח קבוע בחוק. במקרה הו אין למנוח קרובים הזכאים לרשת אותו על פי החוק, תירש המדינה את חלקו, באמצעות האפוטרופוס הכללי. כדי לחלק את עיזבון המנוח בירושה על פי דין, יש להגיש בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים, לפי הסמכות המקומית: מקום מושבו של המוריש, ואם לא היה בישראל – לפי מקום הימצא נכס מנכסי העיזבון.

 

מינוי מנהל עיזבון בצוואה

במקרים בהם לא נתמנה מנהל עיזבון, קובע סעיף 121(ב) לחוק הירושה כי העיזבון יחולק וינוהל על ידי היורשיםעם זאת, ​כדי לדאוג לחלוקת עיזבונו של המנוח, מתמנה לעתים מנהל עיזבון, מטעם הרשם לענייני ירושה או מטעם בית המשפט לענייני משפחה. תפקידיו של מנהל העיזבון הם, בין השאר, לאתר את היורשים, לפרוע את חובותיו של המנוח ולהסדיר את חלוקת העיזבון בין היורשים. קראו כאן עוד על תפקידו של מנהל עיזבון.

 

מועד העברת העזבון – בהתאם להוראת המנוח

במקרה בו המנוח הותיר צוואה, הוא רשאי לקבוע בצוואה את המועד בו יועבר העיזבון, או חלק ממנו, ליורשים. חוק הירושה מתיר לאדם להורות על תנאי בצוואה, לפיו יעבור העזבון ליורשיו, במועד אחר שיקבע. כך לדוגמה, המוריש רשאי להעביר את העיזבון בהגיע היורש לגיל מסויים, הוראות בדבר יורש על תנאי (סעיף 43 לחוק הירושה), יורש אחר יורש, ועוד.

 

חובות העיזבון

כאמור, היקף העיזבון מחושב לפי שווי הזכויות של המנוח, בקיזוז שווי חובות העיזבון, במועד הפטירה. לעיתים, היקף חובות העיזבון, גבוה משווי הזכויות. המצב בו שווי החובות שהשאיר אחריו המנוח עולה על שווי הנכסים שבעיזבון, מכונה "ירושה שלילית". כך לדוגמה, ייתכן ויימצאו חובות של המנוח בגין הלוואות, מינוס בחשבון הבנק, כרטיסי אשראי, חוב משכנתה (במקרה בו אין ביטוח חיים), חוב בגין משכנתא הפוכה (בה הנכס עצמו משמש לתשלום חוב ההלוואה), אגרות והיטלים, ארנונה, קנסות, חובות לביטוח הלאומי, חובות להוצאה לפועל, ועוד. לעיתים, מדובר בחובות שיתגלו ליורשים רק כעבור חודשים, ולעיתים – אף בחלוף שנים.

 

ירושה שלילית

חוק הירושה קובע, בין היתר, מספר עקרונות במקרה של "ירושה שלילית":

  • יורש אינו חייב לשלם יותר ממה שקיבל מהעיזבון. משמע, היורש אינו חייב לנושים, יותר מכפי שקיבל (או היה זכאי לקבל) מחלקו בעיזבון. אם העיזבון חולק לפני תשלום חובות, היורש יצטרך להחזיר מה שקיבל. בנוסף, אם יורש שילם יותר מחלקו היחסי בירושה, אזי הוא יכול לדרוש מהיורשים האחרים את השבת חלקו היחסי.
  • סדרי קדימה ועדיפות בחלוקת העיזבון, לפי הסדר הבא: הוצאות הלוויה, הקבורה והקמת מצבה למנוח; הוצאות צו הירושה או צו קיום צוואה, וההוצאות הנדרשות לניהול העיזבון; חובות לאנשים וגופים שונים, להם היה חב המנוח בחייב, מהכספים השייכים לעיזבון (וככל שלא נותרו כספים – ממימוש נכסי העיזבון); ורק לאחר מכן, חלוקה יתרת העיזבון ליורשים או לנהנים, על פי הוראות הצוואה.

 

אחריות היורשים לחובות העיזבון

האחריות לחובות העיזבון הנה של כל היורשים, באופן יחסי לחלקיהם בעיזבון – אלא אם כן קבע המוריש בצוואתו הוראה אחרת. אם החובות עולים על שווי העיזבון כולל כספים ונכסים, הנושים יקבלו רק חלק מהחוב בהתאם לנכסי העיזבון. במקרה רגיל, כאשר אין חשש לתרמית מצד היורשים ואין נסיונות להברחת נכסים, היורשים לא יחויבו להוציא מכיסם כספים, לתשלום חובות העיזבון.

המוריש רשאי להורות בצוואה, מי מבין היורשים יהיו חייבים בסילוק חובות העיזבון, ובאיזה חלק מחובות העיזבון. כמו כן, המוריש רשאי להורות על חלק מהיורשים כמי שמשוחררים מחובות העיזבון, וכן להורות כי יורש מסויים יהיה בעל זכות קדימה בחלוקה, לפני חלוקת העיזבון ליתר היורשים.

 

ריקון עיזבון

תביעות רבות בתחום העיזבון, עוסקות בניסיונות "להחיות" או "לשחזר", עסקאות ופעולות אותן ערך המנוח עוד בחייו, במטרה להשפיע על היקף העיזבון. מטרת תביעות על היקף עיזבון – ביטול פעולות שערך המנוח בחייו, אשר הקטינו או רוקנו את העיזבון. לדוגמה, יורשים המנסים להוכיח כי המנוח נתן מתנה לבין משפחה או למטפלת הסיעודית, עוד בחייו, כתוצאה מכפיה או מהשפעה בלתי הוגנת (ובכך – הקטין את היקף נכסיו הנכללים בירושה). דוגמה נוספת היא תביעות להשבת כספי בנק שנמשכו שלא כדין בימי חייו של המנוח, נטילת מתנות מהעיזבון, תביעות לתשלום חובות של המנוח לנושיו מתוך נכסי העיזבון, ועוד.

 

תביעה נגד עיזבון

לא מעט עורכי דין טועים, ומגישים בשם נושים, תביעה נגד העיזבון. אלא שהעיזבון אינו ישות משפטית ולכן הוא איננו בעל דין. תביעה כנגד העיזבון שקולה לתביעה משפטית כנגד ארון או כסא, ולפיכך – היא תמחק על ידי בית המשפט לענייני משפחה. כפי שקבע כב' נשיא ביהמ"ש העליון , ב-רע"א 6590/10 עיזבון המנוח פואד אשתייה ז"ל ואח' נ' מדינת ישראל:

"פעמים רבות, וכך אף אירע בענייננו, מוגשות לבתי המשפט תביעות בהן מצוין כי התובע הוא עיזבונו של אדם שהלך לעולמו. במקרים אחרים מוגשת תביעה נגד עיזבון. תביעות כאלה הינן פגומות. זאת, משום שעיזבון אינו אישיות משפטית, ומשכך אינו יכול להיות בעל דין בהליך משפטי כלשהו. יצוין, כי ההתייחסות אל עיזבון כאל בעל דין היא טעות שכיחה, החוזרת על עצמה. בתי המשפט משלימים במקרים רבים עם טעות זו, בלא להעלותה מיוזמתם…. אין לעיזבון אישיות משפטית משל עצמו, ולא ניתן לעשות שימוש בו, כבעל דין, לצורך הגשת תביעה … כפי שלא ניתן להגיש לבית המשפט תביעה בשם כלי רכב, ארון או מיטה, או בשם כל הנכסים הללו ביחד, כך לא ניתן לתבוע בשם עיזבון. במילים אחרות, […]מותו של אדם אינו מוליד כל גוף משפטי או מעין- משפטי".

תביעה נגד עיזבון תוגש על ידי נושים של המנוח, או על ידי מי מיורשי המנוח, כנגד נציג העיזבון או כנגד מנהל העיזבון. מטרתה הראשונית של התביעה תהיה לעצור את חלוקת העיזבון ליורשים, ולמנוע מצב בו מבוצעות פעולות שתכליתן הסתלקות מהירושה וניסיון להברחת הנכסים, באופן המקפח את זכותם הטבעית והחוקית של הנושים. יש לשים לב כי תביעה כנגד עיזבון משפיעה על כל היורשים, שכן יש בה כדי לשנות את היקף הנכסים בעיזבון, את היקף זכותם בעיזבון, ואת היחסים הפנימיים בין היורשים.

התביעה צריכה להיות מוגשת ע"י כל היורשים ביחד, או בהסכמתם. אולם, אם מדובר בעניין "שאינו סובל דיחוי", קובע סעיף 122(ג) לחוק הירושה כי כל אחד מן היורשים רשאי לפעול על דעת עצמו.

 

עורך דין לענייני עיזבון

ענייני ירושות וצוואות, ניהול וטיפול בעיזבון, וסיוע ליורשים או לנושים, מצריכים ליווי מקצועי ומיומן של עורך דין מומחה. על מנת לקבל החלטות מושכלות, למנוע הליכים משפטיים מיותרים וסכסוכי משפחות, צרו קשר עם עורך דין לענייני צוואות וירושות, בעל ניסיון של למעלה מ-40 שנים בתחום. הניסיון עושה את כל ההבדל. משרד עורכי דין וולר ושות'.

 

שתפו עם חברים

לא הצלחנו לאתר את הטופס.