top image

קנסות בגין הפרת חוק האריזות

חוק האריזות

קנסות בגין הפרת חוק האריזות

בשנת 2011 נחקק החוק להסדרת טיפול באריזות, התשע"א – 2011, במטרה להפחית את כמות הפסולת הנוצרת מאריזות, למנוע את הטמנתה, ובכך – להפחית את הפגיעה בסביבה. עיקרון "המזהם – משלם", הנמצא בבסיס החוק, קובע כי היצרנים והיבואנים של אריזות, יהיו מחויבים להתקשר עם גוף מוכר על ידי המשרד להגנת הסביבה – תאגיד המחזור "תמיר", אשר מבצע עבורם את חובותיהם. לאור כישלון ביישום החוק, החליט המשרד להגנת הסביבה להשית קנסות בגין הפרת חוק האריזות.

הטיפול באריזות

המחוקק התמקד בטיפול בפסולת האריזות, מסיבה פשוטה: על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, פסולת האריזות מהווה כ-23% ממשקל הפסולת העסקית הפנים עירונית, וכ-62% מנפחה. הטיפול בפסולת בכלל, ובאריזות בפרט, דורש מאמץ מנהלתי וכלכלי לא מבוטל. מיחזור אריזות הנו כצורך סביבתי, תברואתי, מנהלי וכלכלי חשוב.

המודל הכלכלי בחוק האריזות

המודל הכלכלי שנקבע בחוק האריזות, הוא תשלום של יצרנים ויבואנים בגין האריזות המשווקות, אל גוף שהוכר ע"י המשרד להגנת הסביבה, אשר אחראי על מימון פעולות האיסוף, המיון וההסברה בתחום. נכון להיום – תאגיד "תמיר". היצרנים מדווחים על כמות האריזות שהכניסו לשוק, ומשלמים דמי טיפול משתנים על פי המשקל וסוג החומר שהכניסו לשוק בישראל. התאגיד, מצידו, משקיע את הסכומים המתקבלים מהיצרנים, ביצירת תשתית להפרדת פסולת אריזות ברשויות המקומיות, ע"י רכישת פחי המחזור והצבתם ברחבי הארץ, איסוף ומיון פסולת האריזות עד למחזורה, שיווק, חינוך והסברה לעידוד התושבים להפריד אריזות בבית. חוק האריזות קבע יעדי מחזור כלליים, ויעדים ספציפיים (לפי סוגי חומרים), אשר עולים בהדרגה עם השנים, עד שמתייצבים על 60%, בשנת 2015 ואילך.

דמי טיפול

על פי הוראות חוק האריזות, כל יצרן/יבואן שהחוק חל עליו מחויב להתקשר בהסכם עם גוף מוכר ולממן את כל העלויות של הגוף המוכר באופן שוויוני. מימון העלויות כאמור מכונה "דמי טיפול". הסכום הכולל של דמי הטיפול, עבור כל יצרן/יבואן, מחושב בתאגיד תמיר, בהתאם למשקל כל סוג חומר אריזות שידווח על ידי היצרן/יבואן. דמי הטיפול מיועדים לממן את הסדרי ההפרדה, איסוף ופינוי פסולת האריזות אותם מחויבות הרשויות המקומיות לקבוע, מחזור פסולת האריזות, פעולות הסברה וחינוך. החובה לממן את הסדרי ההפרדה, איסוף ופינוי לפסולת האריזות שייושמו על ידי הרשויות המקומיות, קבועה בחוק האריזות.

חובות יצרן/יבואן כבית עסק בחוק האריזות

חוק האריזות מחייב כל יצרן/יבואן, לעמוד בחובות העיקריית הבאים:

  • התקשרות בהסכם עם גוף מוכר לטיפול באריזות, ומימון כלל העלויות של הגוף המוכר עמו הוא מתקשר.
  • דיווח על נתוני אריזות המוצרים/ אריזות השירות שהכניס לשוק בתקופת הדיווח, במועדים ובפורמט הקבועים בחוק.
  • עמידה ביעדי המחזור – באחריות הגוף המוכר עימו התקשר. מובהר, בהקשר זה, כי עצם ההתקשרות עם התאגיד, מהווה הוכחה לעמידה ביעדי המחזור עבור כל יצרן/יבואן.

כישלון ביישום החוק

לאחר עשור מיום קבלת החוק, פחות מ-2,000 עסקים קשורים לתאגיד תמיר ומעבירים לו את התשלום על פי חוק. במילים אחרות, כ-60% מהגופים הרלוונטיים, מפירים את החוק.

הגדלת האכיפה על ידי המשרד להגנת הסביבה

נוכח הכישלון ביישום החוק המשרד להגנת הסביבה החל ליישם לאחרונה, מהלך אכיפה רחב מול יצרנים ויבואנים מכל התחומים. כך, לאחרונה (ינואר-פברואר 2022), שלח המשרד, למאות יצרנים ויבואנים שלא חתמו על הסכם, מכתב התרעה לפני קנס. ככל שאותם יצרנים ויבואנים יתקשרו עם תאגיד המחזור בתוך 30 ימים מקבלת ההודעה על הקנס (העומד כיום על כ- 126,000 ₪) – הקנס יבוטל. אולם עסקים שימשיכו להפר את החוק, צפויים לקנסות ולעיצומים כספיים גבוהים יותר בעקבות ההפרה. בנוסף לקנס זה, על היצרנים והיבואנים חלה חובת תשלום דמי טיפול, רטרואקטיבית, על כל השנים בהם אינם התקשרו עם התאגיד, ולא שילמו את דמי הטיפול – החל משנת 2011 ועד היום !

בין חוק עזר אגרת פסולת עודפת לבין חוק האריזות

חוקי העזר לגביית אגרת פסולת עודפת, שמתקינות הרשויות המקומיות, מחייבים, בין היתר, התקשרות עם גוף מוכר, לצורך עמידה במקדם C ("מרכיב עידוד המיחזור"). מקדם זה מבצע "הפחתה" של כמות הפסולת הבסיסית של העסק, כאשר זה אינו עומד בדרישות ההפרדה והפינוי הקבועות בדין. להרחבה על חוק עזר לפסולת עודפת, מוזמנים לעיין המאמרים קודמים (כאן וכאן). 

מסקנות והמלצות:

המהלך אותו מקדם המשרד להגנת הסביבה, מציב סיכונים כלכליים משמעותיים, עבור יצרני/יבואני אריזות. מומלץ, אם כן, ליצרנים וליבואנים, לנקוט בצעדים משפטיים ותפעוליים מקדימים, על מנת להפחית את הסיכונים, בהתאם לדין. למידע נוסף, התייעצויות, חשיבה או פעולות לתיקון ליקויים, צרו קשר עם משרד וולר ושות'.

שתפו עם חברים
צרו איתנו קשר