הסתלקות מעיזבון (ויתור יורש על ירושה)

מה זה הסתלקות מעיזבון?

הכלל המשפטי המנוי בסעיף 1 לחוק הירושה, קובע כי “במות אדם עובר עזבונו ליורשיו”. המשמעות היא שהירושה “נופלת” לידי היורש מיד עם מות המוריש, ללא שהיורש נדרש לבצע פעולה. כנגד החופש של המנוח לצוות את נכסיו בהתאם לרצונו, קיים החופש של היורש לדחות את חלקו בירושה, ואין חובה על היורש לקבל את הירושה שירש. פעולת הוויתור על הזכייה בירושה מכונה “הסתלקות“.

סעיף 6 לחוק הירושה, התשכ”ה – 1965, מאפשר ליורש, באופן חד-צדדי, לוותר על חלקו בירושה בדרך של הסתלקות מעיזבון. מי שהסתלק מחלקו בירושה, כולה או חלקה, והגיש הודעת הסתלקות כדין – רואים אותו כאילו מעולם לא היה יורש, ולא חלות עליו חובותיו של יורש. ההסתלקות נכנסת לתוקף עם הגשת תצהיר הסתלקות לרשם לענייני ירושה (או לבית המשפט לענייני משפחה, אם העניין הועבר לטיפולו), ולא ניתן לחזור ממנה. בנוסף, הסתלקות של יורש מחלקו בעיזבון עשויה לשנות את הרכב היורשים או את חלקו של כל יורש בעיזבון.

מקרים להסתלקות מעיזבון:

• ויתור של ילד על חלקו בעיזבון, לטובת ההורה שנותר בחיים. במקרים רבים, יבקשו הילדים שההורה שנותר בחיים יישאר בדירת המגורים, על מנת שיוכל להמשיך לחיות שם בכבוד.
• תנאים בצוואה שהיורש אינו מעוניין לקיימם, מסיבות שונות.
• חיסכון במס. לעיתים, היורש מעוניין להעביר לאדם אחר את הדירה אותה ירש. במקרה שיעשה זאת לאחר שיירש אותה, סביר שיחולו על ההעברה מס שבח ומס רכישה. אולם כאשר היורש מסתלק מהמגיע לו לטובת אותו אדם אליו רצה להעביר את הדירה, אין מיסוי על כך.
• הברחת נכסים. אם ליורש חובות לנושים, והוא עתיד לקבל עיזבון מסוים, הוא עשוי להעדיף להסתלק מעזבונו לטובת בן משפחה. במטרה שנושיו לא יוכלו לעקל את חלקו. אולם, אם כבר הוטל עיקול, לא ניתן להסתלק מהעיזבון, שכן הדבר מהווה חוסר תום לב.
• הסתלקות מעיזבון עקב חובות שהיו למוריש. אם המוריש השאיר אחריו חובות, רשאים נושי המוריש להגיש התנגדות (בקשה) לגביית חוב חלוט מכספי העיזבון של המוריש. יורשים המודעים לחובות המוריש, יעדיפו לוותר על חלקם בעיזבון, על מנת שלא לנהל הליכים למול הנושים בבתי המשפט. נכון אמנם כי הכלל הוא שאחריותו של יורש הינה רק עד חלקו בעיזבון, אולם, במקרים מסוימים, עלול היורש להיות אחראי לכל החוב, עד לשווי כל העיזבון בעת החלוקה.

הסתלקות כללית והסתלקות ספציפית:

• הסתלקות כללית – במקרה בו יורש מבקש להסתלק באופן כללי, אזי החלק בעיזבון שממנו הסתלק היורש מתווסף לחלקם של שאר היורשים.
• הסתלקות ספציפית – היורש רשאי לוותר על חלקו בירושה לטובת אדם ספציפי, מבין אלה בלבד: בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש. אפשר, כמובן, שההסתלקות תהא לטובת יותר מאחד מאלה. לא ניתן להסתלק לטובת אדם אחר שאינו מנוי על אלה. לא ניתן להסתלק לטובת מי שאינו עוד בחיים.
• הסתלקות של קטין או של פסול דין – טעונה אישור של בית המשפט. הוראה זו ברורה, שכן הם אינם יכולים, מבחינה משפטית, לשמור על זכויותיהם בעיזבון וענייניהם מנוהלים באמצעות אפוטרופסים.

הסתלקות על תנאי

חלוקת העיזבון בין היורשים, דורשת ודאות וסופיות. מתן אפשרות להתנות תנאים ביחס להסתלקות מהעיזבון, מסרבל את המצב המשפטי וגורם לאי בהירויות ועיכובים בענייני הירושה. לפיכך, קובע סעיף 6(ד) לחוק הירושה כי “הסתלקות על תנאי – בטלה“. הסתלקות היא על תנאי, כאשר היא תלויה בתנאי שאפשר שיבוא ואפשר שלא יבוא.

דין הסתלקות בתמורה – בטלות

לא ניתן להסתלק בתמורה, שכן עצם התניית ההסתלקות היא למול תמורה (המהווה תנאי), ולפיכך בטלה. עם זאת, לעיתים ניתן להסתלק מהעיזבון, ולאחר שההסתלקות מומשה, יכול וישולם למסתלק סכום כסף, שאף אם מקורו בעיזבון – אין בכך כדי לפגוע בתוקף ההסתלקות.

המועד להסתלקות מהעיזבון

ההסתלקות אינה כפופה לאישורו של בית המשפט. הסתלקות מהעיזבון נכנסת לתוקף עם הגשת תצהיר הסתלקות (ע”א 639/69 שלכטר נ’ חרש), וככלל אף אין צורך לקבל אישור מבית המשפט כדי להסתלק מעיזבון. זאת, אף שבית המשפט עשוי לבטל את ההסתלקות במקרים מסוימים. כמו כן, סעיף 6 לחוק הירושה הקובע את זכות היורש להסתלק מהעיזבון, אינו מגביל את מועד ההסתלקות למועד מתן צו הירושה או צו קיום הצוואה, אלא רק למועד חלוקת העיזבון. בין המועדים הללו עשוי להיות פער של שנים רבות, שכן היקף העיזבון הנותר לחלוקה (נכסי העיזבון לאחר סילוק חובות העיזבון) מתברר לעתים בשלב המאוחר למתן הצווים.

תצהיר הסתלקות מעיזבון

החוק לא איפשר הסתלקות בעלמא, אלא חייב הליך מסודר, בפני רשות – הודעה בצירוף תצהיר. כל אלו מחייבים כי המסתלק יבין את משמעות החלטתו, ויבצע אותם לאחר ששקל וגמר בדעתו לעשות כן. לפיכך, הסתלקות הנאמרת בעל-פה, אינה נחשבת ההסתלקות. גם “כתב ויתור”, חתימה על תצהיר הסתלקות ללא הגשת הודעה, או תצהיר הסתלקות שנחתם, אך לא הוגש על ידי המסתלק לרשם הירושה או לבית המשפט. החוק קבע כי הדרך היחידה המאפשרת ליורש להסתלק מחלקו בעיזבון (כולו או חלקו), היא באמצעות הודעה ותצהיר הסתלקות מעיזבון, בהודעת הסתלקות יפורטו פרטי זהות המסתלק, שיעור ההסתלקות, ואם הסתלק לטובת בן-זוגו של המוריש, ילדו או אחיו, יציין במפורש לטובת מי הסתלק. תצהיר זה יוגש לרשום לענייני ירושה. עם זאת, קיימת נטייה בפסיקה (תמ”ש (משפחה קריות) 13123-07-17 א.א נ’ ש.ש), בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן, כאשר רצון המסתלק היה ברור וחד-משמעי, להקל בדרישת הכתב.

ביטול הסתלקות מעיזבון

במסגרת התצהיר המוגש לרשם, מצהיר היורש כי הסתלקותו הנה סופית, מוחלטת, מלאה ובלתי חוזרת. אלא שבתי המשפט קבעו כי הסתלקות יורש, שמקורה בעושק, במרמה או בניצול היורש, מבוטלת.

סמכויות החקירה בכל הקשור לתצהיר ההסתלקות

לא שכיח שהיורש מוותר על חלקו בעיזבון. לפיכך, לרשם לענייני ירושה את הסמכות המלאה לבחון את הודעת ותצהיר ההסתלקות, ולנסות להתחקות אחר המניעים להסתלקות. בין היתר, בודק הרשם את המועדים (בין מועד הפטירה לבין מועד הגשת תצהיר ההסתלקות), את מצבו של המסתלק (אם הוא חדל פירעון), ועוד.

הסתייעות במשרד עורכי דין