למה צריך צוואה?

צוואה היא מסמך משפטי, כל אמירה או בקשה של אדם, המורה שתבוצע לאחר מותו. אלא שסכסוכים רבים הנוגעים לצוואה ולחלוקת עזבון הנפטר, מגיעים לפתחם של בתי המשפט, מפאת ליקויים צורניים או מהותיים בצוואה. כל זאת, בניגוד לרצונו המפורש של המצווה, המנוח. נכון להיום, כך נראה, פחות מ- 1% מהאוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל, עורך צוואה. זאת, בראש ובראשונה, בשל החשש מהעיסוק במוות של האדם עצמו. שנית, בשל אי ידיעת הוראות חוק הירושה, שמשמעותן עשויה להיות שונה, ביחס לרצונו של האדם. אלא שהיתרון הגדול ביותר בעריכת צוואה, היא היכולת של המצווה לקבוע ולהורות, במדויק, מה ייעשה ברכושו, לאחר פטירתו. קראו כאן את המדריך המקיף להכנת צוואה.

מה קורה אם אין צוואה?

במקרה בו לא נכתבת צוואה, אזי לאחר מותו של האדם, יעבור רכושו ליורשיו החוקיים (היורשים שנקבעו בחוק הירושה, התשכ”ה- 1965), על פי מעגלי הקרבה לנפטר. אולם זו ברירת המחדל: אם סדר יורשים זה אינו מקובל/ אינו רצוי – הדרך היחידה לסטות ממנו היא כתיבת צוואה. כך לדוגמה, הורשה לידועים בציבור, ילדים מחוץ לנישואים, נישואים שניים בהם לאחד מבני הזוג ילדים משלו, עסק משפחתי, נכסים מרובים, הורשה של נכסים ספציפיים לקרובים או לאנשים אחרים שלא בהתאם להוראות חוק הירושה, מצבם הכלכלי של היורשים העתידיים, “איזון משאבים” שבוצעו במהלך השנים, מתנות שהוענקו, צאצאים קטינים, סכסוכים משפחתיים וכיוצ”ב. בכל אחד מהמקרים הללו, צריך צוואה.

אלא שאין אדם יודע מתי רגע ההורשה יגיע: לא תמיד ניתן לתכנן כתיבת צוואה.

מה עושים כשהצוואה לא ברורה?

כשהנפטר משאיר אחריו צוואה חוקית וברורה, היא תכובד. אולם כאשר המוריש לא קבע בצוואה את היורשים בעיזבון, או את החלק היחסי (או המנה) שבו יזכה כל אחד מהם – הרי שמדובר ב”צוואה סתומה”. הוראה סתומה בצוואה עשויה להוביל לפסילת הצוואה, ולחלוקה בהתאם להוראות בית המשפט. הוראות בדבר צוואה סתומה מוסדרת בסעיף 33 לחוק הירושה, הקובע כי –

“הוראת צוואה שאין לראות מתוכה למי ציווה המצווה או מה ציווה או שאין להבין משמעותה – בטלה”. 

סכסוכי ירושה

אם הנפטר הותיר צוואה שאינה ברורה, צוואה שאינה עומדת בהוראות הדין, שמנשלת את יורשיו הטבעיים, או שיש חשש באשר לכשירות המצווה – צצים “סכסוכי ירושה”. סכסוכים אלו מערבים, במרבית המקרים, הן את רכושו של הנפטר, והן את כל המשקעים והקונפליקטים המשפחתיים. בחלק מן המקרים, היורשים מצליחים להגיע להבנות ביניהם ולחלק את הרכוש בהסכמה. אך במקרים אחרים, מתחילים “קרבות ירושה”. סכסוכים אלה, מפרקים וקורעים משפחות, פשוטו כמשמעו.

בתי המשפט נוטים לקיים את רצון המצווה, כפי שביטא אותו בצוואה. בצד עקרון זה, בתי המשפט מבררים האם המוריש היה כשיר לחתום על הצוואה וכי הבין את משמעותה. בנוסף, בתי המשפט בוחנים האם הצוואה נערכה מרצון חופשי של המצווה, ללא השפעה או לחץ בלתי הוגנים. לאחר מכן, בתי המשפט מנסים לעמוד על רצונו האחרון של המצווה, ולתקן את הטעות או את חוסר הבהירות. ככל שמתברר כי אין הדבר כך, אפשר שבתי המשפט יבטלו את כל הצוואה, או חלקים ממנה.

סוגי צוואות

החוק בישראל מכיר, נכון להיום, בארבעה סוגים שונים של צוואות, בלבד. החוק מפרט את התנאים של כל אחד מארבעת סוגי הצוואות, על מנת שיוכרו כצוואה שנערכה כדין, ושניתן יהיה לתת לה תוקף מחייב.

• צוואה בכתב יד. כתובה כולה בידי המצווה, וחתומה בחתימתו ובכתב ידו. סעיף 19 לחוק הירושה קובע שהצוואה תשא את תאריך עריכתה, בכתב ידו של המצווה. עריכת צוואה בכתב יד היא פשוטה יחסית, אולם ניתן להתנגד לה בקלות. זאת, נוכח העובדה שאין אף עד שהיה נוכח בהכנתה, והיכול להעיד על כשירות המצווה.
• צוואה בפני עדים. נעשית בכתב יד או בדפוס, מציינת את תאריך חתימתה, והיא נחתמת ע”י המצווה בפני שני עדים כשירים, בשפה המובנת למצווה. סעיף 20 לחוק קובע כי המצווה יצהיר בפני העדים כי זו צוואתו, ויחתום. באותו המעמד חותמים גם העדים, על מנת לאשר שהיו עדים לעריכתה בידי המצווה. הצוואה יכולה להיות מודפסת, אך החתימות יהיו בכתב ידם של המצווה והעדים.
• צוואה בפני רשות. נאמרת בעל פה או מוגשת בכתב לשופט, לרשם לענייני ירושה, לחבר בית דין דתי או לנוטריון. לאחר החתמה בחותמת רשמית, היא מקבלת תיקוף חוקי.
• צוואה בעל פה (צוואת “שכיב מרע”). סעיף 23 לחוק הירושה קובע כי אם המצווה נמצא על סף מוות (או רואה עצמו במצב זה), הוא רשאי לצוות, בפני שני עדים. על העדים לרשום את מילותיו בזיכרון דברים הכולל את תוכן הציווי, התאריך ונסיבות עריכתה. צוואה בעל פה בטלה לאחר 30 ימים, אם חלפו הנסיבות שהצדיקו את עריכתה, והמצווה עודנו חי.

12 טעויות נפוצות בכתיבת צוואה

מניסיון של למעלה מ-40 שנה בתחום, אנו נתקלים במשרד בטעויות רבות בצוואות. טעויות אלו, בסבירות גבוהה, יביאו לערעור על הצוואה, ואף לפסילתה. מניסיוננו, אלו 12 הטעויות הנפוצות בכתיבת צוואה:

צוואה לא ברורה

ניסוח שאינו ברור, המפרט מי היורשים ומהם חלקם בעיזבון, עלולה להיפסל. צוואה מעורפלת או קשה להבנה, או שזהות היורשים אינה ברורה, עלולה להיפסל. לאופן ההתנסחות בצוואה יש חשיבות רבה לתוקף הצוואה ולאפשרות קיומה:

• יש לנסח את הצוואה בלשון ציווי בלבד (“אני מצווה” או “אני מורה“). כל ניסוח עלול לעורר מחלוקת משפטית לגבי פרשנות כוונת המוריש, ולהביא לביטולה של הצוואה.
• יש לפרט את זהות היורשים (שם מלא, תאריך לידה, מספר ת.ז או מספר דרכון, כתובת מגורים), ואת מהות הקשר בין היורש למוריש. יש להשתמש בשם המלא ובכינויים (ככל שישנם). אם בעתיד יהיה קושי לזהות את היורשים (לדוגמה – בני משפחה עם שם זהה), עלול בית המשפט לפסול את הצוואה.
• יש לפרט את חלקו המדויק של כל יורש.

רישום לא ברור של נכסי העיזבון

יש לציין במפורש ובמפורט, את הרכוש. החוק עושה הבחנה בין נכסים הנכללים בעיזבון, דוגמת נדל”ן, חשבונות בנק, רכבים וכו’, לבין נכסים שהם מחוץ לעיזבון (“לבר עיזבון”). נכסים אלה מוקנים לאדם מכוח זכויות פנסיוניות, אשר המוטבים נקבעו בעת ההצטרפות לקרן הפנסיה, קרן השתלמות וכו’. זאת, בהתאם לתקנון הקופות (הוראה חוזית), ולא בהתאם להוראות הצוואה.

יש לפרט ולערוך הבחנה לגבי נכסים מוחשיים, ולגבי נכסים בלתי מוחשיים – קניין רוחני. יש לציין בנכסי העיזבון, ככל שקיימים כיום (או יהיו בעתיד), פטנטים, זכויות יוצרים, המצאות, מחקרים, כתבי יד, סימני מסחר, יצירות אומנות, ועוד. בהקשר זה, מומלץ לחשוב על שווי העי

צוואה בכתב יד

לרוב צוואות מוקלדות במחשב, מודפסות, ולבסוף המצווה חותם עליהן. אלא שחוק הירושה קובע כי הצוואה כולה תכתב ותחתם אך ורק בכתב ידו של המצווה.

טעויות בתאריך

צוואה המציינת תאריך מוטעה (לדוגמה – תאריך עברי הסותר תאריך לועזי), עלולה להיפסל. זאת, מכיוון שעולה ספק באשר לתאריך המדויק בו היא נערכה. יתר על כן, במקרה של צוואה שנשתכחה, יש חשיבות גבוהה ביותר לדיוק.

חתימות

על המצווה לחתום בכל עמוד ועמוד, ולחתום ליד כל מחיקה, תיקון, שינוי ו/או תוספת. על העדים (במקרה של צוואה בעדים) לחתום בראשי התיבות בכל עמוד. חתימות חלקיות (ובוודאי היעדרן) מדליקות “נורה אדומה”, ומעוררות חשש לזיוף צוואה.

נוכחות הנהנים

סעיף 35 לחוק קובע כי “הוראה בצוואה אשר מזכה את מי שערך אותה, מי שהיה עד לעשייתה, או מי שלקח באופן אחר חלק בעריכתה” – בטלה. ההיגיון הוא למנוע אפשרות של השפעה או לחץ, חיובי או שלילי, על המוריש. הביטוי “לקח באופן אחר חלק בעריכתה” של הצוואה, הינו ביטוי גמיש ומתמלא תוכן בהתאם לנסיבות המקרה. המבחן הוא מבחן “השכל הישר” ויש לבחון את מידת המעורבות וחומרתה: ככל שהמעורבות הינה גדולה יותר, כך ייטה בית המשפט לראות בה כמעורבות הפוסלת את הצוואה. 

לכן, אדם שהמוריש מעוניין לרשום אותו כנהנה בצוואתו, אינו יכול להיות נוכח בכתיבת הצוואה או לקחת חלק בעריכתה. לדוגמה, הורה המבקש לערוך צוואה לטובת ילדיו, אסור שאותם ילדים ישתתפו בעריכת הצוואה או בניסוחה. מנגד, פעולת שליחות עבור מצווה הנוגעת לעריכת צוואה (דוגמת התקשרות עם עו”ד או שיחות עם המצווה), אינן נכנסות לגדרו של סעיף 35 לחוק הירושה. וראה ע”א 6496/98 בוטו נ’ בוטו.

הגבלת היכולת לשנות בעתיד את הצוואה

תנאי הקובע שהמוריש לא יהיה רשאי לשנות את הצוואה בעתיד – אינו חוקי.

כשרות המצווה

לעיתים עלול לעלול ספק בכשרותו המשפטית של המצווה. מקרים נפוצים הם דמנציה, סניליות, רקע פסיכיאטרי, נטילת תרופות, תלות בגורמים אחרים, ועוד. במקרים מסויימים, ובהתייעצות עם עורך דין, יהיה צורך לבצע הערכת כשירות רפואית. במקרים אחרים, ניתן גם לצלם את עריכת הצוואה בווידאו.

תנאים לא סבירים או לא חוקיים בצוואה

המצווה רשאי להתנות את חלוקת הרכוש ליורשים בתנאים, כל עוד הם חוקיים סבירים. תנאים לא חוקיים, תנאים לא סבירים, או תנאים לא ברורים, אפשר שייפסלו על ידי בית המשפט.

אי עדכון צוואה לאחר גירושין

זו אחת הטעויות הנפוצות ביותר. בהיעדר הוראה אחרת, צוואה שנחתמה טרם או בזמן הנישואין, תישאר בתוקף גם אחרי הגירושין. במילים אחרות, לאחר פטירת המצווה, הגרוש/ה יהנו מהזכויות ברכוש שצויינו בהוראות הצוואה הקיימת.

חלוקת עיזבון שאינה שוויונית (בבירור)

כאשר חלוקת הרכוש בין הצאצאים אינה שוויונית, בבירור, הדבר עלול לגרור טענות ודיונים משפטיים בדבר השפעה שאינה הוגנת על המנוח. אנחנו ממליצים לכתוב, במילים פשוטות, מדוע החליט המצווה לפעול ולחלק כך את העיזבון.

יורש קטין

ילדים קטינים (מתחת לגיל 18), אינם בעלי כשירות משפטית. לכן, אין להם את היכולת לנהל בעצמם כספים ורכוש אשר מועבר אליהם בירושה. כאשר הנפטר הותיר אחריו צוואה בה הוא קבע להוריש מרכושו לקטין, מנהל העיזבון יהיה אחראי על שמירת הירושה, והשימוש בה לטובתו של הקטין, עד להגיעו לבגרות בגיל 18.

הפקדת צוואה 

הפקדת צוואה בלשכת הרשם לענייני ירושה נועדה להשגת 3 מטרות:

• שמירתה באופן בטוח מפני פגעי הזמן, עד מועד פטירת המצווה. במילים אחרות, אין צורך לשמור את הצוואה בכספת, במגירה בבית או אצל עורך דין.
• שמירת דבר עשיית הצוואה בסודיות ובפרטיות, כך שדבר קיומה ייוודע רק לאחר מות המצווה.
• צוואה, צו ירושה או צו קיום צוואה, בהתעלמות מהצוואה שהשאיר.

כאשר מוגשת בקשה לצו ירושה או לערכאה כלשהי, אותה ערכאה אמורה לבדוק במרשם הארצי של האפוטרופוס הכללי, האם המנוח הפקיד בעבר צוואה. במקרה שהופקדה כזו, הצוואה נפתחת, על מנת שתילקח בחשבון, ולא יינתן צו שמתעלם מקיומה.

הפקדה אישית תיעשה בלשכת הרשם שבמחוז מגורי האדם, בצירוף הצוואה המקורית, ת.ז ושובר לתשלום. מי שהפקיד בעבר צוואה, לא רשאי להפקיד נוספת, אלא אם לקח בחזרה את צוואתו הקודמת. רק לאחר פטירת המצווה, ניתן לברר פרטים על אודות צוואות שהופקדו.

על אף העובדה שהחוק לא מכיר בצוואה מוקלטת, אנחנו ממליצים גם על צילום בווידאו של המצווה (בנוסף לצוואה עפ”י החוק). זאת, במטרה להבטיח כי הצוואה תמומש ותכובד, ללא התנגדות וללא טענות לבטלותה בשל העדר צלילות הדעת. במקרים אלו, מתועד המצווה בעת עריכת הצוואה, כשהוא משוחח, עונה בצלילות ובבהירות על שאלות, קורא את הצוואה וחותם עליה, ועוד. צילומים אלו מהווים “חיזוק ראייתי” משמעותי, במקרה של התנגדות בעתיד.

צוואות בינלאומיות

צוואה בינלאומית היא צוואה שנעשית או שנדרשת לאכיפה, במספר תחומי שיפוט, בישראל ובחו”ל. אלו תרחישים שבהם המוריש, הנכסים או הנהנים בצוואה מקיימים זיקה ליותר ממדינה אחת. דוגמאות נפוצות כוללות:

• מוריש המתגורר במדינה אחת אך מחזיק נכסים במדינה אחרת.
• נהנים המתגוררים במדינות שונות.
• מוריש בעל אזרחות אחת המתגורר דרך קבע במדינה אחרת.

אתגרים מרכזיים בצוואות בינלאומיות

קביעה ואימות של כשרות הצוואה

על מנת שצוואה תהיה בת-תוקף, עליה לעמוד בדרישות החוק המקומי. בצוואות בינלאומיות, עולה השאלה איזה דין חל על כשרות הצוואה – הדין של מקום עריכת הצוואה, של מקום מושבו של המוריש בעת מותו, או הדין של מיקום הנכסים. בעוד שבאירופה קיימת רגולציה מכוח תקנת הירושה של האיחוד האירופי (Regulation (EU) No 650/2012), מחוץ לאיחוד הכללים משתנים ממדינה למדינה.

הבחנה בין נכסי מקרקעין לבין נכסי מטלטלין

ברוב מערכות המשפט, חל דין שונה על ירושת מקרקעין לעומת ירושת מטלטלין. נכסי מקרקעין לרוב כפופים לדין המקומי של המדינה שבה הם נמצאים, בעוד שנכסי מטלטלין עשויים להיות כפופים לדין מדינת מושבו של המוריש. הבחנה זו עשויה ליצור פיצול בין הוראות הצוואה.

סוגיית הבחירה בחוק

במקרים רבים, מאפשרות מערכות משפט למוריש לבחור את הדין שיחול על צוואתו. לדוגמה, לפי תקנות הירושה של האיחוד האירופי, מוריש יכול לבחור כי דין מדינת אזרחותו יחול על כלל עזבונו, גם אם הוא מתגורר במדינה אחרת. עם זאת, בחירה זו אינה אחידה בכל מערכות המשפט.

קושי באכיפה חוצת גבולות

גם אם צוואה נחשבת תקפה מבחינה חוקית, ייתכן שהמדינה שבה יש לאכוף אותה תטיל מגבלות פרוצדורליות או מהותיות על מימושה. לדוגמה: דרישה לתרגום נוטריוני של הצוואה; אי הכרה בסוגים מסוימים של הוראות צוואה, כגון הוראות הנוגעות לחלוקת נכסים על פי קריטריונים דתיים או אתיים; התנגדויות מצד נהנים או יורשים פוטנציאליים במדינה אחרת.

כמה עולה עריכת צוואה?

מחיר עריכת צוואה נע בין 1,300-1,500 ש”ח, בתוספת מע”מ. עם זאת, אם הצוואה מורכבת המחיר עשוי להשתנות. בין הפרמטרים הרלוונטיים לתמחור עריכת צוואה – רכוש המוריש, נכסים בישראל ובחו”ל, עסקים (חברות, מניות וכו’), מספר היורשים, קיומם של סכסוכים במשפחה וכיוצ”ב. אם יש צורך באישורים רפואיים בדבר כשירות, באישורי נוטריון, או בנוכחות של עורך הדין בבית הלקוח, אזי יש להוסיף גם את עלויות אלה. ככל שהמצווה מבקש להפקיד את הצוואה אצל הרשם, יש להוסיף אגרה, לפי הוראות משרד המשפטים.

עורך דין לכתיבת צוואה

בכדי להבטיח שרצון המצווה יתממש לאחר מותו, ללא סכסוכים משפחתיים, יש לפנות לעורך דין לכתיבת צוואה. עורך הדין יסייע וידאג לניסוח בהיר של המסמך, על פי כל הוראות הדין. בכך, יצטמצמו הסיכויים לסכסוכי ירושה עתידיים. במהלך למעלה מ-40 שנות עריכת דין, ערך וליווה עו”ד ונוטריון פנחס וולר אלפי לקוחות, שהכינו וערכו צוואות. יחד עם הלקוחות, ערך עו”ד וולר בירור מדויק לצרכיהם ורצונותיהם, שקל יחד עמם את התרחישים שונים, מיפה את מעגלי הקרבה המשפחתיים, הסטטוס האישי והמשפחתי של הילדים הבוגרים, יחסי הכוחות המשפחתיים, “טבלאות צדק” שנערכו במהלך השנים, והצליח לזכות באמונם של הלקוחות, מעל ומעבר לכל שירות עסקי או משפטי. כמשרד עורכי דין המתמחה בתחום, נשמח להעניק לכם את מיטב שירותי המשרד. צרו קשר, כבר עכשיו.