מכרזי הוועד המקומי

המקור הנורמטיבי לחובת המכרז בוועד המקומי

צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי”ח 1958, קובע כי מועצה אזורית לא תתקשר בחוזה אלא בדרך של מכרז פומבי, בהתאם להוראות שר הפנים. סעיף 89 לצו מפנה לתוספת השנייה, הקובעת את הכללים המפורטים להתקשרויות, להזמנת טובין, לביצוע עבודות ולהעברת מקרקעין.

סעיף 63(ה) לצו מאפשר למועצה האזורית לאצול מסמכויותיה לוועד המקומי, ובלבד שהאצלה זו תיעשה במפורש, בכתב ובאופן ברור. משעה שבוצעה האצלה כדין, חל סעיף 132(א) לצו, הקובע כי הוועד המקומי כפוף לכל התנאים והמגבלות החלים על המועצה האזורית. מכוח סעיף 132(ג), חלה על הוועד המקומי חובת מכרזים וקבלת הצעות מחיר, בהתאם לכללים הקבועים בתוספת השנייה לצו.

עוד נקבע, כי התקשרות המטילה הוצאה או התחייבות כספית לא תאושר, אלא אם קיימת לה הקצבה מתאימה בתקציב השנתי המאושר של הוועד המקומי.

צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי“ח-1958 קובע כי מועצה אזורית לא תתקשר בחוזה אלא בדרך של מכרז פומבי. על פי הצו, המועצה האזורית תפרסם מכרז פומבי, על פי האופן שיורה שר הפנים מתוקף סמכותו בכל הנוגע למכרזי הרשויות המקומיות. התקנות בדבר התנהלות הרשויות המקומיות בהליך המכרז הפומבי נקבעו בסעיף 89 לצו, הקובע –

“לא תתקשר מועצה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה, אלא בהתאם להוראות שבתוספת השניה”.

סעיף 63 (ה) לצו קובע כי המועצה רשאית לאצול מתפקידיה ומסמכויותיה לוועד המקומי, בתחומים מסוימים. ככל שהמועצה אצלה מסמכויותיה לוועד המקומי – ועל ההאצלה להיות באופן מפורש, ברור ובכתב – קובע סעיף 132(א) לצו כי הוועד יהיה כפוף לתנאים ולמגבלות החלים על המועצה. בפועל חלה על הוועד המקומי חובת המכרזים או קבלת הצעות מחיר לקבלת שירותים, להזמנת טובין או לביצוע עבודה, וזאת על פי הוראות סעיף 132(ג) לצו. לכן, הסעיפים הרלוונטיים להתקשרות עם יועצים, קבלנים ויתר הספקים, אשר מופיעים בתוספת השנייה לצו, חלים גם על הוועד המקומי.

ככל שהחוזה מטיל הוצאה או התחייבות כספית על הוועד המקומי, לא יחליט הוועד על התקשרות אם אין להוצאה או להתחייבות הקצבה מתאימה בתקציבו השנתי המאושר.

עקרונות דיני המכרזים החלים על הוועד המקומי

עקרונות המכרזים שיפורטו לעיל, הם ”הוראות ההפעלה“ המחייבות. והם מארג של כללים נורמטיביים המושתתים על מערכת חוקים ותקנות בשילוב ההלכות שהנחילו בתי המשפט. מערכת זו מוצאת ביטוי בשורה ארוכה של פסקי דין. המכרז הוא כלי לשימושה של המועצה האזורית, ושל הוועד המקומי, כרשות שלטונית, בבואה לבצע פעולה הדורשת מכרז. תכליתו של המכרז – להבטיח כי מתקיימים עקרונות היסוד של שוויון ושקיפות לצד קידום המטרות הכלכליות-עסקיות.

על עריכת מכרז עמד בית המשפט העליון (בג”צ 292/61 בית אריזה רחובות בע”מ נ’ שר החקלאות, פ”ד טז, 20, עמ’ 27) –

“לכל מכרז למסירת עבודה מטרה כפולה משני אספקטים שונים: מבחינת בעל המכרז, הרי שלנגד עיניו עומדת המטרה להשיג הצעות מתאימות רבות ככל האפשר, שמהן יוכל לבחור את ההצעה הטובה והנוחה ביותר; ואילו מבחינת קהל הקבלנים הבאים בחשבון כמציעים, הרי שהמכרז פותח בפניהם האפשרות לזכות בעבורה המוצעת על יסוד של התחרות הוגנת בתנאים של שוויון.”

טבלת סיכונים תמציתית

מטרות דיני המכרזים

1. שוויון. הענקת הזדמנות שווה לכל פרט בחברה להתמודד על קשירת עסקה עם הרשות. עיקרון זה מהווה “עיקרון על”, המנחה את בתי המשפט זה עשרות בשנים. על חשיבות השוויון בדיני המכרזים נאמר בפסיקה (בג”צ 47/68, שרמן נ’ שר העבודה) כי “שוויון של תנאי התחרות בין המציעים ושוויון ביחסו של מוציא המכרז או המציעים – (ש)הוא כמו שנאמר, נשמת אפו של המכרז“.
2. אינטרס עסקי. לאפשר לרשות להתקשר בעסקה אופטימלית מבחינה כלכלית. במילים אחרות, לאפשר לרשות לנהוג ביעילות ובחיסכון בכספי הציבור המופקדים בידיה, וזאת בהשגת מירב היתרונות באמצעות מנגנון התחרות.
3. שמירה על טוהר המידות ומניעת התקשרות מתוך משוא פנים, מתוך ניגוד אינטרסים או כתוצאה משחיתות.

הפסיקה העדיפה, ככלל, את עקרון השוויון. וכך כותבת כב’ השופטת דורנר, בע”א 6283/94 “מנורה” איזי אהרון בע”מ נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] –

“אכן המכרז נועד, במידה רבה, לאפשר לרשות הציבורית לבחור את ההצעה הטובה לה ביותר. עם זאת, לעקרון התחרות בתנאים של שוויון מעמד בכורה. על כן, בדרך כלל, בהתנגשות בין שתי מטרות אלה גובר עקרון השוויון שיסודו בעקרונות הכלליים של המשפט המינהלי. זאת ועוד: הקפדה על קיום מכרזים באופן שוויוני והוגן תורמת לאמון הציבור בשיטת המכרזים ולנכונות ליטול בהם חלק. על כן, לטווח הרחוק, קיום דווקני של עקרונות השוויון וההגינות ייטיב גם עם האינטרס של הרשויות לזכות בהצעות הנוחות ביותר, אף אם – במקרה פרטיקולרי זה או אחר – תיאלץ הרשות לקבל הצעה שאינה מושלמת”.

על כן הליכי המכרז, כמו המכרז עצמו, חייבים להיערך בהקפדה יתרה על עקרון על זה. כל סטייה או פגיעה בו עלולה להביא לביטולה של ההחלטה ואף לביטול המכרז. חלק לא מבוטל מההקפדה על עקרון השוויון מסור לוועדת המכרזים באופן שהיא בוחנת בו את ההצעות במכרז. בשלב זה על חברי הוועדה לפעול בלב פתוח ובנפש חפצה, כלומר בלא דעות קדומות, בלא משוא פנים ובלא ניגוד עניינים שיגרמו להם לנטות להצעה או למציע מסוימים.

קשיים אופייניים בניהול מכרזים בוועדים מקומיים

בפועל, ועדים מקומיים נתקלים בקשיים מהותיים בעת ניהול הליכי מכרז והתקשרות, ובהם הגדרה לא מדויקת של צרכים, היעדר תשתית תכנונית או נתונים, קביעת תנאי סף שאינם מותאמים, ניסוח לקוי של אמות מידה, היעדר ניקוד ברור, מסמכי מכרז והסכמים שאינם ערוכים כראוי, העדר ייעוץ משפטי מקצועי, ליקויים בניהול ועדות התקשרויות ובעריכת פרוטוקולים, והיעדר נימוק מספק להחלטות.

דוגמאות לקשיים אופייניים

• הגדרה לא מדויקת של צרכי הוועד – מה אנחנו צריכים?
• היעדר תשתית/ תכנון/ נתונים למכרז.
• קביעת תנאי סף לא מתאימים (גבוהים/נמוכים/לא רלוונטיים).
• אי ניסוח ברור של אמות מידה ו/או ניקוד לבחירה: ניסיון, שנות וותק, כישורים, מספר העובדים שברשותו, היקף פעילות כספי, איתנות פיננסית, שביעות רצון.
• ניסוח לקוי של מסמכי המכרז או הסכם ההתקשרות.
• היעדר ייעוץ משפטי מתאים.
• אי קיום וועדת מכרזים/ התקשרויות.
• ליקויים בניהול הפרוטוקול, היעדר נימוק מקצועי.
• ועוד

לפיכך, אחד הפתרונות הנפוצים ביותר לקשיים אלה הוא הסתייעות בגורמי המקצוע, במועצה האזורית. רצוי, טרם ביצוע ההתקשרות, לבדוק במחלקות המועצה, האם קיים מכרז מסגרת של המועצה בתחום ההתקשרות אשר ניתן לעשות בו שימוש.

שלבי עבודה תקינים להוצאת מכרז בוועד המקומי

1. הגדרת הצורך, ותחום ההתקשרות.
2. הערכת סכום ההתקשרות המבוקשת.
3. קביעת תקופת ההתקשרות המבוקשת.
4. וידוא קיום תקציב מאושר לצורך ההתקשרות (כולל תקופת אופציה), בתקציב השנתי של הוועד.
5. לימוד מצב קיים, האתגר, ולוחות הזמנים להוצאת המכרז.
6. הגדרת תפיסת הפעלה (תפעולית, ארגונית, כלכלית או טכנולוגית), והגדרת תהליך תהליכי העבודה הנדרשים (גאנט).
7. קיום פגישות עם גורמי המקצוע במועצה האזורית, ויועצים חיצוניים, ככל שנדרש.
8. בירור בדבר רישיונות, תקנים ואישורים הנדרשים למכרז, עפ”י דין או נוהג.
9. גיבוש והגדרת מהות השירותים והעקרונות המנחים למכרז.
10. הכנת תקציר מנהלים לוועדת ההתקשרויות של הוועד המקומי.
11. הכנת טיוטות המכרז – הכנה והגדרת מעטפת המכרז, הגדרת תנאי הסף, הכנה והגדרה של תכולת העבודה והשירותים הנדרשים (משימות, הגדרת לוח הזמנים ואבני דרך, הדרישות הניהוליות, הדרישות התפעוליות, הדרישות התחזוקתיות, SLA), הכנת מפרט בדיקות, הגדרת צורת ההתקשרות, תקופת ההתקשרות וצורת ההגשה, הכנת כלל מסמכי המכרז הנדרשים, הכנת נוסח לפרסום.
12. התייחסות לנושאי פרטיות בהליך המכרזי, אבטחת מידע וסייבר.
13. הכנת אומדן למכרז.
14. הכנת הסכמי התקשרות עם המציע הזוכה.
15. מענה על שאלות ספקים/יצרנים/מציעים.
16. מפגש / סיור מציעים (חובה/רשות/ בכלל לא).
17. מענה בכתב לגבי בירורים ותלונות של המשתתפים בכל שלבי התהליך.
18. ליווי תהליך קבלת ההחלטות, השתתפות ב”שולחן עגול”, ישיבות ועדת מכרזים, חוות דעת, שימועים וכיוצ”ב.
19. בדיקת מעטפות המציעים והכנת דו”ח ממצאים והמלצות, כתיבת פרוטוקול.
20. החלטה והודעת זכיה והודעת אי זכיה למציעים.
21. חתימה על הסכם ההתקשרות, קבלת ביטוחים, ערבויות, הוצאת “צו תחילת עבודה”, ותחילת עבודה.
22. ליווי ו/או ניהול/פיקוח על ההקמה/הפעלה/מתן השירותים/אחר.

ליווי משפטי מקצועי לוועדים מקומיים

משרד עורכי דין וולר ושות’ עוסק בליווי משפטי שוטף של ועדים מקומיים, מועצות אזוריות וגופים ציבוריים, בניסוח מכרזים, ייעוץ לוועדות התקשרויות וייצוג בהליכי ביקורת ועתירות מנהליות. פעילות המשרד משלבת ניסיון מעשי רב עם היכרות מעמיקה של הדין, הפסיקה והנחיות משרד הפנים.