סעיף אריכות ימים בחשבון בנק משותף

מה קורה לחשבון בנק לאחר פטירה?

פטירתו של בעל חשבון בנק אינה מביאה בהכרח לתוצאה אחת בכל חשבון. השאלה מה יקרה לחשבון תלויה, בין היתר, בשאלה אם מדובר בחשבון יחיד או משותף, אם קיים בחשבון תנאי "היוותרות בחיים" ("סעיף אריכות ימים"), מהן זכויות החתימה בחשבון ומהן הזכויות הקנייניות בכספים.

בחשבון משותף, סעיף אריכות ימים עשוי לאפשר לשותף שנותר בחיים להמשיך לנהל את החשבון ולבצע פעולות סבירות, בהתאם לתנאי החשבון ובכפוף לחובת הזהירות של הבנק. מטרתו היא למנוע מצב שבו פטירת אחד השותפים משביתה באופן מיידי את האפשרות לנהל את החשבון, עד לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה. בנק ישראל קבע הוראות מפורטות בעניין זה במסגרת הוראת ניהול בנקאי תקין 434.

עם זאת, היכולת לפעול בחשבון אינה זהה לבעלות בכספים. סעיף אריכות ימים אינו קובע מי זכאי לכספים מבחינה קניינית ואינו מחליף צוואה או צו ירושה. הסעיף נועד לאפשר ניהול סביר של החשבון בתקופת הביניים, אך אינו גובר על דיני הירושה.

לכן, לאחר פטירה יש לבחון בנפרד את הפעילות הבנקאית, את הבעלות בכספים ואת זכויות היורשים.

מה זה "סעיף אריכות ימים"?

לאחר פטירתו של אדם, כלל נכסיו, ובכלל זה חשבונות הבנק, מוקפאים עד למתן צו ירושה או צו קיום צוואה. הקפאה זו חלה גם על חשבונות בנק משותפים, כך שהשותף שנותר בחיים אינו רשאי לבצע כל פעולה בחשבון, אף אם היה לו חלק פעיל בו קודם לכן. להקפאת החשבון השלכות מעשיות משמעותיות, במיוחד כאשר מדובר בחשבון הבנק היחיד של בני הזוג. בן הזוג שנותר בחיים עלול להיתקל בקושי ממשי לשלם תשלומים שוטפים, לעמוד בהוראות קבע או לקיים התחייבויות כספיות, דווקא בעת משבר אישי ומשפחתי.

סעיף אריכות ימים (או בשמו המשפטי "סעיף היוותרות בחיים"), הנו הוראה חוזית לבנק, שמטרתה לאפשר פעילות שוטפת בחשבון הבנק בעקבות פטירת אחד השותפים בחשבון, עד להוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה. ההתניה מורה לבנק שלא "להקפיא" את החשבון לאחר פטירת אחד השותפים, ומאפשרת לשותפים בחשבון (או למיופי כוחם) להמשיך לפעול בחשבון, ללא קיום "סעיף היוותרות בחיים", הרי שעל פי דיני הירושה, היה על הבנק לקבל צו ירושה או צו קיום צוואה, בטרם יאפשר לשותף הנותר בחיים לבצע פעילות בחשבון. חשוב לדעת כי סעיף זה מסדיר רק את היחסים בין הלקוח לבין הבנק, ואינו מהווה הסדרה קניינית או ירושתית של ממש. במילים אחרות, הוא אינו מהווה תחליף לצוואה או צו ירושה, ואינו משנה את דיני הירושה, אלא מקנה מענה מיידי לצורך התנהלות יומיומית שוטפת.

סעיף אריכות ימים: מה הוא מאפשר ומה הוא אינו מאפשר?

סעיף אריכות ימים, או "תנאי היוותרות בחיים", נועד להתמודד עם בעיה מעשית הנוצרת כאשר אחד מבעלי חשבון בנק משותף נפטר. הסעיף מאפשר לשותף שנותר בחיים להמשיך לפעול בחשבון, בהתאם לתנאי החשבון ולהוראות הבנק, ובכפוף לחובת הזהירות המוטלת על הבנק. בנק ישראל מבהיר כי מטרת ההסדר היא לאפשר המשך התנהלות בחשבון ולאפשר טיפול בהתחייבויות ובחיובים קיימים לאחר הפטירה.

עם זאת, חשוב להבין מה הסעיף אינו עושה. הוא אינו צוואה, אינו צו ירושה, אינו קובע את זהות היורשים ואינו מעביר אוטומטית את מלוא הכספים לבעל החשבון שנותר בחיים. הוא גם אינו מכריע בשאלת הבעלות בכספים שהיו בחשבון לפני הפטירה.

למעשה, מדובר בשני מישורים משפטיים נפרדים. במישור הבנקאי, הסעיף מאפשר את המשך הפעילות בחשבון. במישור הקנייני והירושתי, יש לברר למי היו שייכים הכספים ומהן הזכויות בהם לאחר הפטירה.

טופס אריכות ימים בחשבון בנק משותף

סעיף 13א לפקודת הבנקאות 1941, קבע כי בעלי חשבון משותף רשאים להתנות עם הבנק, שבפטירת אחד מבעלי החשבון, בעל החשבון שנותר בחיים (או מיופה כוחו), יהיה רשאי להמשיך לפעול בחשבון הבנק.

בעבר, מרבית הבנקים לא כללו "סעיף אריכות ימים" בטופס פתיחת החשבון, או שהגבילו את התקופה. אולם כיום, על פי הוראת בנק ישראל (סעיף היוותרות בחיים – חשבונות בנק משותפים הוראת בנקאות 434), טופס אריכות ימים הוא ברירת המחדל, והוא נחתם בפתיחת חשבון משותף. ברם, אם בעלי החשבון המשותף מעוניינים לשנות הוראה זו, עליהם להורות על כך לבנק. לפיכך, מומלץ מאד לוודא למול הבנק את קיומו של סעיף אריכות ימים בחשבון בחשבון קיים. במקרה הצורך, במקרה בו החשבון נפתח לפני שנים רבות, יש לחתום כעת על טופס הכולל סעיף אריכות ימים.

מדוע לחתום על טופס אריכות ימים?

בחשבון בנק משותף (עם בן/בת זוג או קרוב משפחה, לדוגמה), בו השותפים לא חתמו מראש על סעיף אריכות ימים, הבנק יכול להקפיא את הפעילות בחשבון אם אחד מהשותפים נפטר. המשמעות היא שלא יהיה ניתן למשוך כספים או לבצע פעולות אחרות בחשבון גם אם חלק מהכסף שייך לשותף שנותר בחיים. הפעילות בחשבון תתחדש במלואה רק לאחר קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה ותהליך זה עלול לקחת זמן

חתימה על טופס אריכות ימים מאפשרת לתת לבנק, הוראה מראש, למשיכת כספים ולביצוע פעולות עתידיות בחשבון בנק משותף, ללא מגבלה, בעת פטירתו של שותף בחשבון. הבנק, ככל שקיים "טופס אריכות ימים", יאפשר את המשך השירותים בחשבון, אף טרם קבלת צו ירושה או קיום צו צוואה (דבר העלול לקחת חודשים רבים).  

⚠️הקפאת חשבון בנק למרות סעיף אריכות ימים: הסיכון שחשוב להכיר

רבים מהלקוחות המגיעים למשרדנו סבורים כי החתימה על טפסי הבנק היא "תעודת ביטוח" המונעת כל עיכוב עתידי. חשוב להבין את נקודת הכשל: הבנק אינו ערכאה שיפוטית ואינו צד לסכסוכי ירושה.

במקרה שבו מתעוררת מחלוקת ממשית ביחס לזכויות בכספים או לפעולות המתבצעות בחשבון, הבנק עשוי להגביל פעולות מסוימות או לדרוש מסמכים נוספים, בהתאם לנסיבות ולחובות המוטלות עליו – למרות ואף על פי קיומו של סעיף אריכות ימים. זאת, כדי להימנע מחשיפה משפטית של המוסד הבנקאי.

הפתרון של וולר ושות': הסתמכות בלעדית על סעיפי הבנק היא בבחינת "הימור משפטי" על עתידכם הכלכלי. המומחיות שלנו היא ביצירת סנכרון משפטי מלא: אנו מוודאים שהצוואה שלכם כוללת הוראות ספציפיות המתכתבות ישירות עם "סעיף אריכות ימים" בבנק. התאמה זו יוצרת עליונות משפטית המונעת מצבים של צווי מניעה יקרים, הקפאת נכסים וביורוקרטיה מתישה ברגעים הקשים ביותר.

מה ההבדל בין סעיף אריכות ימים לבין הבעלות בכספים בחשבון בנק משותף?

סעיף אריכות ימים אינו קובע למי שייכים הכספים בחשבון הבנק לאחר פטירת אחד מבעלי החשבון. מטרתו שונה: לאפשר לשותף שנותר בחיים להמשיך לפעול בחשבון מול הבנק, בהתאם לתנאי החשבון ולהוראות הדין, עד להסדרת זכויות העיזבון.

חשוב להבחין בין הזכות לפעול בחשבון לבין הזכות הקניינית בכספים. סעיף אריכות ימים פועל במישור היחסים שבין הבנק לבין בעלי החשבון. הוא מאפשר לבנק להמשיך לנהל את החשבון מול השותף שנותר בחיים, ואינו מכריע כשלעצמו בשאלה למי שייכים הכספים, כולם או חלקם, במישור היחסים שבין השותפים לבין עצמם או בינם לבין יורשיהם.

מכאן שסעיף אריכות ימים אינו צוואה, אינו צו ירושה ואינו מקנה לשותף שנותר בחיים בעלות אוטומטית בכל הכספים שהיו בחשבון. גם כאשר הבנק מאפשר לשותף שנותר בחיים להמשיך לבצע פעולות בחשבון, אין משמעות הדבר כי הוא הכריע בשאלת הבעלות בכספים או בזכויות היורשים.

שאלת הבעלות בכספים לאחר פטירת אחד מבעלי החשבון היא שאלה נפרדת, אשר עשויה להיבחן לפי נסיבות פתיחת החשבון, מקור הכספים שהופקדו בו, ההסכמות בין בעלי החשבון, אופן התנהלותם לאורך השנים, הוראות הסכם החשבון, דיני הירושה והראיות הקיימות ביחס לכוונת הצדדים.

כך, למשל, אם לאחר פטירת אחד מבעלי החשבון משך השותף שנותר בחיים כספים מן החשבון, עצם העובדה שהבנק אפשר את המשיכה מכוח סעיף אריכות ימים אינה קובעת בהכרח כי הכספים שנמשכו היו בבעלותו. ככל שיתברר כי כספים מסוימים היו שייכים למנוח והיו חלק מעיזבונו, עשויות לקום ליורשים זכויות להשבתם, בהתאם לנסיבות ולדין.

גם הרשאה לפעול בחשבון אינה שקולה להעברת בעלות. העובדה שאדם קיבל הרשאה לבצע פעולות בחשבון, לרבות הרשאה שניתנה בחיי בעל החשבון, אינה מקנה לו כשלעצמה זכויות קנייניות בכספים ואינה הופכת אותו לבעלים שלהם.

לפיכך, יש להבחין בין שלושה מישורים שונים:

• המישור הבנקאי: האם השותף שנותר בחיים רשאי להמשיך לפעול בחשבון לאחר הפטירה.
• המישור הקנייני: למי שייכים הכספים שהיו בחשבון, כולם או חלקם.
• מישור הירושה: מי זכאי לכספים שהיו שייכים למנוח, בהתאם לצוואתו או לפי דיני הירושה.

הבחנה זו היא לב העניין: סעיף אריכות ימים מסדיר את המשך הפעילות בחשבון מול הבנק, אך אינו מכריע כשלעצמו בשאלת הבעלות בכספים ואינו משנה את זכויותיהם של היורשים בעיזבון.

הוספת ילדים לחשבון הבנק: שותף בחשבון או ייפוי כוח בחשבון?

פעמים רבות, לקוחות מבוגרים, מבקשים לצרף את ילדיהם, לחשבון הבנק. לעיצים, זו תוצאה של אירועים רפואיים (פיזיים ונפשיים), של הוצאות כלכליות, או של שינויים בסדרי החיים. קיימות 2 אפשרויות לצירוף ילד לחשבון: 

מתן ייפוי כוח לביצוע פעולות בחשבון הבנק, לילד/ים

מתן ייפוי כוח בחשבון בנק, אינו משנה את הבעלות על החשבון, אלא מתיר ביצוע פעולות מסויימות, כשלוח של בעלי החשבון. בכל עת ניתן לבטל את ייפוי הכוח שניתן (ואף ללא הודעה למיופה). בנוסף, ייפוי הכוח מתבטל אוטומטית, במות הבעלים.

צירוף הילד/ים כשותף, בחשבון הבנק.

הוספת ילד כשותף לחשבון הבנק של הורה עשויה להיראות כפתרון פשוט ונוח: הילד יוכל לסייע להורה בתשלום חשבונות, בביצוע פעולות ובניהול ענייניו. אולם מבחינה משפטית, צירוף אדם לחשבון אינו בהכרח פעולה ניטרלית.

יש להבחין בין עצם היותו של אדם שותף בחשבון לבין השאלה למי שייכים הכספים המצויים בו. במקרים מסוימים הילד מצורף לחשבון לצורך נוחות בלבד, כאשר ההורה ממשיך לראות בכספים את כספו. במקרים אחרים עשויות להיות נסיבות המלמדות על כוונה להעניק לילד זכויות בכספים.

הבחנה זו עשויה לקבל חשיבות מיוחדת לאחר פטירת ההורה. עצם העובדה שהילד היה רשום כשותף בחשבון אינה בהכרח מוכיחה שכל הכספים היו בבעלותו. מנגד, גם אין להניח באופן אוטומטי שכל הכספים שייכים לעיזבון. יש לבחון את נסיבות פתיחת החשבון, מקור הכספים, אופן ההתנהלות בחשבון, ההסכמות בין הצדדים והראיות לכוונת ההורה.

לכן, לפני צירוף ילד לחשבון של הורה, במיוחד כאשר מדובר בסכומים משמעותיים, כדאי לבחון את ההשלכות הקנייניות והירושתיות של המהלך. אין להסתפק בשאלה הטכנית, האם הבנק מאפשר את הצירוף.

"סעיף אריכות ימים" מול "ייפוי כוח מתמשך"

סעיף אריכות ימים וייפוי כוח מתמשך עשויים להיראות דומים משום ששניהם עוסקים, בין היתר, באפשרות של אדם אחר לפעול בענייניו של אדם, אך מדובר במנגנונים משפטיים שונים לחלוטין.

סעיף אריכות ימים מתייחס לחשבון בנק משותף ולמצב שבו אחד השותפים נפטר. מטרתו היא לאפשר לשותף שנותר בחיים להמשיך לנהל את החשבון בהתאם לתנאים שנקבעו ולדין.

ייפוי כוח מתמשך, לעומת זאת, הוא כלי לתכנון משפטי של תקופת חייו של אדם, למקרה שבעתיד לא יוכל להבין בעניין או לקבל החלטות בעצמו. הוא אינו נועד להסדיר ירושה לאחר הפטירה, ואינו יוצר בעלות בכספים של הממנה.

ההבדל חשוב במיוחד בתכנון משפטי של אנשים מבוגרים. אדם המבקש להבטיח שמישהו יוכל לסייע לו בניהול חשבון הבנק בעודו בחיים אינו יכול להניח שסעיף אריכות ימים נותן מענה לכך. באותה מידה, ייפוי כוח מתמשך אינו תחליף להסדרת זכויות לאחר המוות.

במקרים מתאימים יש לבחון את שני המנגנונים כחלק מתכנון כולל, לצד צוואה והסדרה נכונה של מבנה החשבונות והנכסים. השאלה אינה רק "מי יוכל לפעול בחשבון", אלא גם מה יקרה לזכויות ולכספים כאשר מצבו של בעל החשבון משתנה או לאחר פטירתו. מניסיוננו במשרד וולר ושות', השילוב ביניהם הוא הרשת הביטחונית היחידה המבטיחה רציפות ניהולית מלאה בחשבון הבנק, בכל תרחיש.

טבלה השוואתית: סוגי חשבונות בנק וזכויות לאחר פטירה

כיצד מאתרים חשבונות בנק של אדם שנפטר?

אחד הקשיים המעשיים לאחר פטירה הוא איתור כלל הנכסים הפיננסיים של המנוח. בני משפחה ויורשים אינם תמיד יודעים באילו בנקים נוהלו חשבונות, האם קיימים פיקדונות או נכסים פיננסיים אחרים, ומה היה היקף הפעילות של המנוח.

לצורך איתור חשבונות ופיקדונות שאינם ידועים ליורשים קיימים מנגנונים ייעודיים במערכת הבנקאית. הוראות ניהול בנקאי תקין כוללות הוראות העוסקות ב"מיזם לאיתור פיקדונות ללא תנועה וחשבונות של נפטרים" וכן הוראה העוסקת בפיקדונות ללא תנועה ובחשבונות שבעליהם נפטרו.

איתור חשבון אינו זהה לקבלת הכספים. לאחר איתור נכס פיננסי יש להסדיר את הזכויות בו בהתאם לדיני הירושה ולהציג לבנק את המסמכים הנדרשים.

במקרה שבו קיימת צוואה, יש לבחון את הוראותיה ולפעול לקבלת צו קיום צוואה. בהיעדר צוואה, יש להגיש בקשה לצו ירושה. משרד המשפטים מפעיל שירות מקוון להגשת בקשה לצו ירושה וכן שירותים נוספים הקשורים לניהול הליכי הירושה.

לכן, במסגרת טיפול בעיזבון, מומלץ שלא להסתפק במידע שמסרו בני המשפחה אלא לבצע בדיקה שיטתית של נכסי המנוח, לרבות חשבונות, פיקדונות ונכסים פיננסיים נוספים.

עורך דין מומחה בתחום הירושות והצוואות

עו"ד ונוטריון פנחס וולר, מתמחה בתחום הירושות והצוואות, במשך למעלה מ-40 שנה. במהלך עשורים אלה, צבר ניסיון ומומחיות, ערך וליווה אלפי לקוחות, שהכינו וערכו צוואות, הגן על צוואות והתנגד לצוואות, חילק ירושות ועזבונות, שימש כמנהל עזבון, נתן עדויות ותצהירים במאות תיקים, וסייע למצווים וליורשים. להתייעצויות, לסיוע מהיר, לחשיבה משותפת או לקבלת חוות דעת, צרו קשר עם עורך דין צוואות וירושות בחיפה, עכשיו.

הכותב: עו"ד ונוטריון פנחס וולר, מעורכי הדין הראשונים בישראל שהוסמכו לערוך ייפוי כוח מתמשך מטעם האפוטרופוס הכללי. עו"ד פנחס וולר מחזיק בניסיון ובמיומנות של למעלה מ-40 שנה בדיני צוואות, ייפוי כוח מתמשך, ירושות ונאמנויות, המאפשרים לבנות עבור כל לקוח מעטפת משפטית מדויקת, רגישה ואמינה, המותאמת לצרכיו האישיים, המשפחתיים והכלכליים. 

פורסם: 24/07/2022. עידכון אחרון: 20/08/2026.