העסקת קרובי משפחה ברשויות המקומיות, מציבות במרכז את סוגיית ניגוד עניינים של העובד, נוכח הזיקה שבין קרובי המשפחה, ובשים לב לממשקי העבודה המשותפים וטיב עבודת הרשות המקומית. בד-בבד, סוגיות אלו הן בעלות השלכות רוחב על טוהר המידות בשלטון המקומי ועל אמון הציבור בו. בית המשפט העליון, בשורה של פסיקות, שרטט את ההלכה המשפטית בעניין ההסדרים בתחום ניגודי העניינים ברשויות המקומיות, וההבחנה בין העסקת עובדים קרובי משפחה, לבין חוזים עם נבחרי ציבור (וקרוביהם). סקירה בנושא העסקת קרובי משפחה ברשויות המקומיות, ניגודי עניינים, ועדת מינהל השירות במשרד הפנים, ועוד.
ניגוד עניינים – כללי
עקרון יסוד בשיטה המשפטית הוא כי אסור לבעל תפקיד ציבורי להימצא במצב של ניגוד עניינים. האיסור להימצא בניגוד עניינים מבטא את כללי הצדק הטבעי, אשר אוסרים על משוא פנים ודעה קדומה, ומחייבים את הרשות לפעול בהגינות ובתום לב. הכלל אף נובע מחובת האמון של בעל התפקיד הציבורי לציבור, שלא להימצא במצב שבו קיים חשש לניגוד בין חובתו לפעול לטובת הציבור, לאינטרסים אחרים. טעם נוסף לכלל הוא הגנה על פעילותו התקינה של המינהל הציבורי, המחייבת כי בעל התפקיד לא יעמיד לנגד עיניו טובה אחרת מלבד טובת התפקיד. כמו כן, ניגוד העניינים פוגע באמון הציבור במינהל הציבורי, שכן עצם ההימצאות במצב של ניגוד עניינים מעלה את החשש שבעל התפקיד יושפע משיקולים זרים.
קיומו של ניגוד עניינים – שאלה משפטית אובייקטיבית
בית המשפט חזר וקבע כי המבחן לקיומו של ניגוד עניינים הוא מבחן אובייקטיבי. די בכך שמבחינת הנתונים האובייקטיביים ועל סמך שיקולים המבוססים על נסיון החיים והשכל הישר עלול להיווצר מצב של ניגוד עניינים. לפיכך, העובדה, שעובד ציבור מסויים סבור שהוא מצוי או אינו מצוי במצב של ניגוד עניינים אינה מעלה ואינה מורידה. ב-בג”ץ 531/79 סיעת הליכוד בעיריית פתח תקוה נ’ ראש עיריית פתח תקוה, קבע כב’ השופט ברק כי –
“האיסור אינו רק על שיקול הדעת עצמו בביצוע הפעולה או התפקיד. האיסור הוא על הימצאות במצב בו עלול להיות ניגוד עניינים. מטרת הכלל היא למנוע את הרע בטרם יארע. הכלל צופה פני העתיד. אין זה מעלה ואין זה מוריד אם בפועל שיקול הדעת הוא ראוי. מטרת הכלל היא למנוע פיתוי מאדם ישר והגון, בחינת אל תביאונו לידי ניסיון. על כן, אין צורך להוכיח בפועל קיומו של ניגוד עניינים. די בכך שקיימת אפשרות ממשית של ניגוד עניינים. אפשרות ממשית זו נמדדת באמות מידה אובייקטיביות, ולא על פי חששותיו הסובייקטיביים של צד זה או אחר.”
המבחן שקבעה הפסיקה בשאלת קיומו של החשש לניגוד ענייינים, הוא המבחן אובייקטיבי, מבחנו של “האדם הסביר”, אשר יודע את כל פרטי העניין. האם אדם כזה, המסתכל מבחוץ, היה גורס שהתפקידים אותם ממלא פלוני עשויים להוביל לניגוד עניינים, עד כי לא יוכל לפעול ללא משוא פנים ודעה קדומה. וראה: בג”צ 595/89 משה שמעון ואח’ – שלום דנינו ואח’; בג”ץ 2419/94 פריד נ’ ראש העיר טירת הכרמל; בג”ץ 595/89 שמעון נ’ הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים.
בין ניגוד עניינים “אישי” לבין ניגוד עניינים “מוסדי”
הפסיקה ערכה הבחנה בין שני סוגים של ניגודי עניינים:
- ניגוד עניינים אישי. מתייחס למצב שבו אדם, בתוקף תפקידו או סמכותו, מושפע מאינטרסים פרטיים או אישיים שלו (כגון קשרים משפחתיים, כלכליים או חברתיים), העלולים להשפיע על החלטותיו. המאפיין המרכזי של ניגוד עניינים אישי הוא שהבעיה נוגעת לאדם בודד ולא לגוף או לארגון שבו הוא פועל.
- ניגוד עניינים מוסדי. מתייחס למצב שבו האינטרסים של ארגון או מוסד מתנגשים עם חובותיו או מחויבויותיו כלפי הציבור או גורמים אחרים. במקרים אלה, הקונפליקט נובע מהמבנה הארגוני או מהאינטרסים הכלכליים והמקצועיים של המוסד עצמו.
ההבדל המהותי בין ניגוד עניינים אישי למוסדי טמון בהיקף ההשפעה ובמקור הקונפליקט. ניגוד עניינים אישי מתמקד באדם יחיד ובאינטרסים הפרטיים שלו, ואילו ניגוד עניינים מוסדי מתייחס להתנגשות בין מטרות הארגון כולו לבין האינטרס של הציבור או של צד ג’. בעוד שבניגוד עניינים אישי הטיפול נעשה בדרך כלל על ידי הימנעות מקבלת החלטה, ניגוד עניינים מוסדי עשוי לדרוש שינוי מבני, רגולטורי או תהליכי. הבדל נוסף בין שני סוגי ניגודי העניינים, הוא המשמעויות המשפטיות והאתיות של ניגוד עניינים. ניגוד עניינים אישי מהווה הפרת חובת נאמנות, בעוד שניגוד עניינים מוסדי מדגיש את הצורך במנגנוני פיקוח ובקרה פנימיים, שכן הוא עלול לערער את אמון הציבור במוסד ובמטרותיו.
על מי האחריות להימנע מניגוד עניינים?
האחריות להימנע ממצב של ניגוד עניינים הנה, בראש ובראשונה, על עובד הציבור עצמו. הוא רשאי (ולעתים חייב) לקבל ייעוץ משפטי, על מנת להימנע ממצבים של ניגוד עניינים.
הכלל האוסר ניגוד עניינים ברשויות המקומיות
למגוון הטעמים לאיסור להימצא בניגוד עניינים, יש להוסיף את העובדה שחברי המועצה בשלטון המקומי (למעט ראש הרשות וחלק מסגניו), אינם זכאים לשכר בעבור כהונתם. וכפי שכתב כב’ השופט מזוז בבג”ץ 415/19 לוי נ’ שר הפנים –
“הקרבה בין הדרג הנבחר והדרג הפקידותי בשלטון המקומי לבין בעלי אינטרסים בתחומי הרשות המקומית, לרבות קרבה משפחתית, הכרות אישית וזיקות של אינטרסים כלכליים, היא רבה יותר מאשר במישור השלטון המרכזי, בעיקר ברשויות לא גדולות, וגם הזיקה והתלות של נבחרי הציבור בבעלי אינטרסים כלכליים, גדולה יותר […] מובן שמציאות זו מייצרת כר נרחב לחשש כי החלטות יתקבלו מתוך ניגוד עניינים, בכוח ובפועל.”
העסקת קרובי משפחה ברשות המקומית
קימים שני הסדרים נוספים ברשויות, המתייחסים במפורש למצב של העסקת קרובי משפחה ברשות המקומית. אלו הם סעיף 174א לפקודת העיריות, וסעיפים 108-106 לצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), תשל”ז-1977. סעיפים אלו מכוונים, בראש ובראשונה, לניגוד העניינים של העובד המתמנה לתפקיד ובפרט למהלך העבודה התקין של הרשות המקומית, וכן לחשש שהועסק מטעמי קרבתו המשפחתית.
קרי, הסעיף קובע כי אין להעסיק את מי שהוא קרוב משפחה של ראש העיר או אחד מסגניו באחת מיחידות העירייה, או את מי שהעסקתו תוביל לכך שאדם יהיה ממונה על היחידה בה מועסק קרוב משפחתו, למעט כאשר העסקתו כממונה לא תוביל ליחסי כפיפות. הסעיף ממשיך וקובע שלצד האיסור העקרוני, ניתן לאשר מינוי, רק באישור שר הפנים ו-ועדת השירות.
התכלית העיקרית של ההסדרים, נוגעת לניגוד העניינים של עובד הרשות, בעת מילוי תפקידו. זאת, נוכח הזיקה בין התפקיד המיועד לו, לבין תפקידו של קרוב משפחתו ובשים לב לממשקי העבודה המשותפים שביניהם. מטבע הדברים, מצב הדברים שבו קרובי משפחה מועסקים זה לצד זה, ומקיימים יחסי עבודה משותפים, מעורר חשש מפני משוא פנים והשפעה של שיקולים זרים על הליך העבודה המקצועי. בנוסף, מצב דברים זה עשוי לפגוע באווירת העבודה וביחסים שבין העובדים באותה היחידה המינהלית. במובן זה, העסקת קרובי המשפחה עשויה לפגוע בתפקוד התקין של הרשות המקומית, ובאמון הציבור בה.
חוזר מנכ”ל משרד הפנים 3/2011
ההנחיות בחוזר מנכ”ל משרד הפנים 03/2011 העסקת קרובי משפחה ברשויות המקומיות, נועדו לתת קווים מנחים לפעילות ועדת השירות בעיריות, ולועדות מינהל השירות במועצות המקומיות, בעת הפעלת סמכויותיהן. החוזר הדגיש כי אישור הוועדות נדרש בכל מקרה שבו העסקת העובד תוביל לקשרי עבודה בין קרובי משפחה, ולא רק במקרה שהעסקה יוצרת כפיפות ארגונית. בנוסף, למרות שסעיף 174א לא מתייחס למצב זה במפורש, קבע חוזר המנכ”ל כי יש לאשר את העסקה אל מול ועדת השירות בכל מקרה בו מדובר בקרוב משפחה של אחד מחברי המועצה.
החוזר הבהיר כי על הפונים לקבלת אישור מאת הוועדה, לפרט את סמכויותיו של חבר המועצה ברשות, ובפרט תחומים שהואצלו לו וחברות בוועדות הפועלות ברשות. עוד הדגיש החוזר כי בעת שקילת האפשרות למתן אישור העסקה, על הוועדות לבחון את האפשרות להעסיק את העובד למרות קרבת המשפחה, על ידי נטרול החשש לניגוד עניינים בעבודה השוטפת באמצעות קביעת הסדרי ניגוד עניינים. בנוסף נקבע כי יש לבחון את אופן קבלת העובד, ובפרט האם קיים חשש כי זכה במכרז כתוצאה מקרבתו המשפחתית למי מנבחרי הציבור או העובדים ברשות המקומית. על הוועדות לבחון את האפשרות “לנטרל” את ניגוד העניינים, באמצעות הטלת מגבלות או תנאים על ביצוע התפקיד במקרים המתאימים.
תוקפו ומעמדו של חוזר מנכ”ל 3/2011
תוקפו של חוזר המנכ”ל נדון על ידי בית הדין הארצי לעבודה נדונה בע”ע (ארצי) 4477-05-12 מדינת ישראל נ’ מטר. בערעור זה נטען כי חוזר המנכ”ל מרחיב, שלא כדין, את הוראות ההסדרים הסטטוטוריים. אלא שבית הדין הארצי דחה טענה זו, תוך שקבע כי פרשנות תכליתית של ההסדרים מוליכה למסקנה כי יש לפרש את ההסדר כחל במקרים של זיקה או תלות ביחסי העבודה. זאת, בין היתר, נוכח חשיבותו של הכלל האוסר על ניגוד עניינים.
מיהו “קרוב משפחה” לעניין ניגוד עניינים?
“קרוב משפחה” מוגדר בסעיף 106 לצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה) – “בן-זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות, גיס, גיסה, דוד, דודה, בן-אח, בת-אח, בן-אחות, בת-אחות, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד, נכדה, לרבות חורג או מאומץ”.
סעיף 174א לפקודת העיריות מגדיר “קרוב משפחה” כ -“בן זוג, הורה, בן, בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד, דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורג או מאומץ.”
ועדת מינהל השירות
ועדת מינהל השירות הנה גוף מינהלי שייעודה לדון ולבחון בקשות להעסקת קרובי משפחה ברשויות המקומיות. סעיף 174 א(ז) לפקודת העיריות הנו הרלוונטי ביחס לוועדת השירות בעיריות, וסעיף 3 לצו המועצות המקומיות (שירות העובדים), התשכ”ב – 1962 ביחס למועצות המקומיות ולמועצות האזוריות. בהתאם להגדרות המחוקק ועדת השירות תמנה תשעה חברים, והרכבה הנו נציגי עיריות ונציגי המשרד. אופן מינוי חברי ועדת השירות וסדרי עבודתה נקבע ע”י שר הפנים בחוזרי מנכ”ל משרד הפנים מס’ 1/2002 “תיקון פקודת העיריות – סייגים להעסקת קרוב משפחה”, מס’ 5/2002 “נוהל ועדת מינהל השירות בעיריות”, מס’ 3/2011 וחוזר מנכ”ל מס’ 1/2012.
פניה לוועדת מינהל השירות לקבלת אישור העסקה
מקרים בהם יש לפנות לוועדת השירות
חוזר מנכ”ל 3/2011 הבהיר כי אין להעסיק עובד קרוב משפחה ברשות המקומית, ללא אישור וועדת השירות. המקרים בהם נדרש לפנות לוועדת השירות הנם כדלקמן:
- ההעסקה עלולה להביא ליחסי כפיפות או לקשרי עבודה בינו לבין קרוב המשפחה שלו ברשות המקומית. לעניין זה, קשרי עבודה יכולים להיות כל אחד מאלה:
- קרוב המשפחה ממלא תפקיד סטאטוטורי ברשות המקומית.
- עבודה משותפת לצורך קבלת החלטות, מתן המלצות וקביעת נהלים.
- קרוב המשפחה ממלא תפקיד בלשכה המשפטית, יחידת כ”א ומשאבי אנוש, יחידת הכספים, יחידת הביקורת הפנימית או כל יחידה אחרת אשר יש לה קשר והשפעה על מרבית מהיחידות ברשות המקומית.
- קרוב משפחה המכהן כחבר בוועד העובדים של הרשות המקומית.
- כל קשר אחר אשר לדעת היועץ המשפטי של הרשות המקומית, ולאחר קבלת חוות הדעת של מנכ”ל או מזכיר הרשות המקומית, עלול – מפאת מהותו ונסיבותיו – להשפיע על יחסי העבודה.
- ההעסקה עלולה להביא לניגוד עניינים בשל קרבת משפחה לעובד אחר ברשות המקומית.
- מדובר בקרוב משפחה של אחד מנבחרי הציבור ברשות המקומית.
חוזר המנכ”ל הדגיש כי, בכל מקרה של שבו בהעסקת קרוב משפחה, יש לקבל אישור בכתב מהיועץ המשפטי של הרשות המקומית, כי לא מדובר באחד המצבים האמורים לעיל ושניתן להעסיק את העובד ללא אישור ועדת מינהל השירות או ועדת השירות. עוד הדגיש חוזר מנכ”ל 3/2011 כי בכל מקרה לא יאשר יועמ”ש של הרשות המקומית ולא תאשר הוועדה מינוי של קרוב משפחה לעבודה ברשות המקומית במקרה שבו נכח בוועדת הבחינה קרוב משפחתו של המועמד אף אם לא נכח בחלק שבו רואיין המועמד ו/או בהצבעה.
עם זאת, במקרה של העסקת סייע/ת צמוד/ה או מלווה צמוד/ה לתלמיד, אין מניעה להעסיק אף קרוב משפחה במידת הצורך. זאת, כיוון שהסייע/ת הצמוד/ה או המלווה הצמוד/ה נבחרים בהתאם לאישור משרד החינוך ללא מכרז, ובתיאום שבין הרשות המקומית להורי התלמיד.
מסמכים שיש לצרף לבקשה לוועדת מינהל השירות
רשות מקומית המבקשת לפנות לקבלת אישור ועדת מינהל השירות או ועדת השירות, נדרשת לצרף לבקשה את המסמכים הבאים:
- מכתב פנייה חתום בידי ראש הרשות ומנכ”ל/מזכיר הרשות המקומית.
- נוסח המכרז.
- פרוטוקול ועדת הבחינה, והנימוקים לבחירת המועמד/ת.
- חוות דעת משפטית.
- קורות החיים של המועמד/ת, בצירוף תעודות המעידות על השכלתו.
- תרשים ארגוני כללי של הרשות המקומית וכן תרשים של היחידה שבה יועסק העובד. יש לתת דגש על היחסים שבין קרובי המשפחה המועסקים ברשות.
- כאשר מדובר בקרבת משפחה לנבחר ציבור, יש להבהיר במסמך נוסף את סמכויותיו של נבחר הציבור ברשות המקומית. בין היתר, את התחומים שהואצלו לו, חברות בוועדות הפועלות ברשות המקומיות וכדומה.
יש לשלוח את המסמכים למנהל האגף לכוח אדם ושכר ברשויות המקומיות, במשרד הפנים.
עבודת ועדת מינהל השירות
לאור התכליות העומדות בבסיס ההגבלה על העסקת קרובי משפחה, קבע בג”ץ 1879/13 שבתאי עזריאל נ’ מר יהודה ויינשטיין היועץ המשפטי לממשלה, קווים כלליים לעבודת ועדת השירות. וכך קבע –
“על ועדת השירות הדנה באפשרות לחרוג מהכלל האוסר העסקה בניגוד עניינים, לבחון האם יש חשש כי המועמד זכה במכרז בגלל קרבה משפחתית למי מהעובדים ברשות וכן לבחון האם הרשות יכולה להעסיק את העובד למרות קרבת המשפחה, באמצעות נטרול החשש לניגוד עניינים…
בטרם תתקבל החלטת ועדת השירות עליה לבחון את אפשרות נטרול ניגוד העניינים. בכדי לעשות כן, עליה למפות את מהות ניגוד העניינים לרבות עוצמתו. בשלב הראשון על ועדת השירות לבחון את מהות העניינים בהם ייווצר ניגוד העניינים ואת היקפם, ובשלב השני לבחון פתרונות אפשריים לנטרולו, ובמילים אחרות- לנסות ליצור הסדר למניעת ניגוד עניינים.”
בעניין זה הפנה בית המשפט העליון גם לפסיקתו ב-ע”א 6983/94 פחימה נ’ פרץ:
“מובן, שכל אימת שקיים ניגוד עניינים, יש לעשות למניעתו. עם זאת, יש ליישם את הכלל בצורה זהירה ואחראית, משום ששימוש בו בצורה קיצונית ובלתי מאוזנת עלול להרחיק אנשים טובים ומוכשרים מתפקידים שאותם מתאימים הם למלא, בלי שקיים חשש של ממש לפגיעה בטוהר המידות. לפיכך, פותחו בפסיקה כללים לתחימת מיתחם הפסלות. הפסלות איננה אוטומטית) בג”צ 358/65 אדרי נ’ דנינו, ראש המועצה המקומית חצור ואח’ [פורסם בנבו]). הדרך למנוע ניגוד עניינים ולהימנע ממנו אינה בהכרח כזו שנושא המשרה ייאלץ למשוך ידו כליל משני העיסוקים היוצרים את חשש ניגוד העניינים (בג”צ 6641/93 הנ”ל). הנטייה היא בדרך-כלל להכשיר ולא לפסול (בג”צ 170/67 דבי נ’ יו”ר המועצה המקומית מבשרת ציון ואח’) [פורסם בנבו] […] פסילת אדם מלכהן בתפקיד ציבורי שאליו נבחר היא צעד חמור. על הטוען לפסילת אדם מכהונה ציבורית מחמת ניגוד עניינים, להניח תשתית עובדתית, שממנה ניתן להסיק – עובדתית ומשפטית – קיומו של חשש לניגוד עניינים מוסדי, אישי, או שניהם.”
שיקולים משפטיים למתן אפשרות העסקת עובדים
הכללים למניעת ניגודי עניינים אמורים לשמור על כללי המינהל התקין ולמנוע נפוטיזם בשלטון המקומי. מן העבר השני, יש לשקול ולאזן בין הכללים, לבין זכותו של אדם להיבחר ולעסוק בתפקיד ברשות המקומית, על אף קרבתו לעובד אחר. בנוגע להתווית הדרך למניעת ניגוד עניינים קבע בית הדין הארצי לעבודה (ע”ע 188/10 מדינת ישראל – משרד החינוך נ’ אילנה כהן), כי –
“בבואנו לשרטט את דרך הפעולה המיועדת למנוע מצב של ניגוד עניינים, יש צורך לנקוט גישה זהירה ומידתית. בדרך כלל ניתן לעצב מספר דרכים חלופיות להשגת המטרה, והדרך הנבחרת להשגתה צריכה להיות, ככל האפשר, פוגענית פחות בנושא המשרה בו מדובר. המטרה היא למנוע את ניגוד העניינים ואין הצדקה לעשות זאת תוך ‘שפיכת התינוק עם המים’, כלשון הבריות”.
לפיכך, בעת שהוועדה דנה באפשרות לחרוג מהכלל האוסר העסקה בניגוד עניינים ובבואה לדון באפשרות לאשר העסקה על אף קרבת המשפחה, עליה לבחון הן את אופן קבלת העובד והאם יש חשש כי המועמד זכה במכרז בגלל קרבת משפחתו למי מנבחרי הציבור או העובדים ברשות המקומית. עוד על הוועדה לבחון את יכולת הרשות להעסיק את העובד למרות קרבת המשפחה על ידי נטרול החשש לניגוד עניינים בעבודה השוטפת עקב קיומם של גורמי ביקורת מאזנים, שאינם קשורים למערכת המשפחתית.
שיקולים נוספים לאישור העסקת עובדים במצב של ניגוד עניינים פוטנציאלי
מיפוי החלטותיה של ועדת השירות במהלך השנים, מצביעים על שיקולים נוספים לאישור העסקת עובדים במצב של ניגוד עניינים פוטנציאלי:
- מהות, הגדרת ותפקיד העובדים. ככל שתפקידו של העובד זוטר או טכני יותר, כך הנטיה לאשר גדולה יותר.
- קושי באיוש המשרה נוכח מיקומה או מעמדה של הרשות (מרחק, מצב סוציו-אקונומי).
- מספר המועמדים במכרז (פנימי/חיצוני), וכן בחירתם של “כשירים” נוספים למלא את התפקיד.
- היעדר יחסי כפיפות או מרות בין העובדים.
- קיומם/היעדרם של קשרי עבודה בין העובדים.
- קיומם של “גורמים מאזנים” – בעלי תפקידים, ולפחות נהלי עבודה.
- תפקידים החיוניים לביטחון ושלום הציבור, או תפקיד מקצועי המחייב מומחיות, ידע וניסיון ספציפיים.
- קידום “טבעי” של בעל תפקיד ברשות.
- קושי/ היעדר קושי על העובד למלא את תפקידו כראוי.
- הכבדה על תפקודה התקין של הרשות. לצורך העניין, האפשרות המעשית להימנע מלטפל בכל היבט של אותו נושא, ו/או לשתף של גורם נוסף בטיפול בנושא או בקבלת החלטות.
האם יש הבחנה בין עובד ותיק, לבין עובד חדש?
בית המשפט העליון בחן את השאלה, האם יש מקום להבחין בשאלת התחולה של סעיפים 122א ו-103א בין עובדים חדשים לבין עובדים קיימים ברשות המקומית, אשר זכו במכרז למשרה אחרת באותה הרשות. בית המשפט קבע את ההלכה, כי אין לבצע הבחנה. האיסור חל על עובדים חדשים, ועל עובדים קיימים. לצד זאת, כאשר מדובר בעובד קיים, יש לרכך את אמת המידה המחמירה לאישור התקשרות באופן שנותן ביטוי לציפייתו הלגיטימית של העובד למתן הזדמנות להתקדם במקום העבודה.
מקרים בהם נוצרת קרבה משפחתית
לעיתים, נוצרה קרבה משפחתית בין שני עובדים המועסקים כבר ברשות המקומית: חתונה של שני עובדים ממקום העבודה, קשרי נישואין בפרק ב’ וכדומה. מקרים אפשריים אחרים הם קשר בין עובד המועסק כבר ברשות המקומית לבין נבחר ציבור חדש. במקרים אלה, תשלח הרשות בקשה לאישור העניין בוועדות האמורות לעיל. עליה לצרף את כלל המסמכים, בצירוף הצעה להסדרת העניין שתאושר על ידי יועמ”ש של הרשות המקומית. יש להגיש בקשה זו תוך 30 ימים ימים מעת היווצרות יחסי הקרבה.
ערעור על החלטת ועדת מינהל השירות
ערעור על החלטת ועדת מינהל השירות הנה של בית הדין האזורי לעבודה במחוז בו נמצאת הרשות המקומית שפרסמה את המכרז. הדין המהותי יהיה המשפט המנהלי. בין העילות הנפוצות לערעור ניתן למנות את היעדר מתן זכות השימוע למועמד לעבודה (ס’ 9 לחוזר מנכ”ל משרד הפנים 5/2002); היעדר התייחסות לעמדת הרשות המקומית ו/או לחוות דעתו של היועץ המשפטי של הרשות המקומית. עילות אחרות לתקיפת ההחלטה הן היעדר פרוטוקול, אי ציון מלוא העובדות הצריכות לדבר, ועוד. כל אלו, לצד העילות ה”קלאסיות” שבדין המינהלי, דוגמת סבירות, מידתיות, ושיקולים זרים. אי מילוי אחת מההוראות הנ”ל פוגע בעקרונות הצדק הטבעי וביסודות המשפט המינהלי, אשר אפשר שיחרצו את החלטת וועדת מינהל השירות – לבטלות מוחלטת (VOID).
לסיכום
על עובדי המגזר הציבורי בכלל, ועובדי הרשויות המקומיות בפרט, חלה חובת נאמנות כלפי הציבור. ממנה נגזר, בין היתר, האיסור החל על עובד או נבחר ציבור להימצא במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו השלטוני לבין עניין אחר שיש לו, כאדם פרטי או כנושא תפקיד ציבורי אחר. קרבה משפחתית הינה שיקול העלול להשפיע על החלטותיו של עובד הציבור במסגרת תפקידו, ולהסיטו מן השיקולים הרלוונטיים שמחובתו לבחון.
בעת שוועדת השירות דנה באפשרות לחרוג מהכלל האוסר העסקה בניגוד עניינים, ובבואה לדון באפשרות לאשר העסקה על אף קרבת המשפחה, עליה לבדוק מספר קריטריונים. בתי המשפט, חוזרי מנכ”ל משרד הפנים, וכן החלטות ותקדימים של ועדות מינהל השירות, התוו את הקריטריונים הכללים לבדיקה, את אופן הפעלתם ויישומם.
עורכי דין לדיני רשויות מקומיות
משרד עורכי דין וולר ושות’, בעל ניסיון עשיר בייעוץ משפטי לרשויות מקומיות ולתאגידים עירוניים. בשנים האחרונות, מדורג המשרד כאחד המשרדים המובילים בתחום, על פי דירוגי חברת BDI וחברת D&B. למידע נוסף, התייעצות, היערכות מקדימה, לקבלת חוות דעת או ייצוג משפטי, צרו קשר, כבר עכשיו.
