זכויות תלת מימד במקרקעין

הצורך לנצל את המרחב האנכי מזוהה כבר שנים רבות במערכת התכנון. צפיפות האוכלוסיה בישראל ובעולם גדלה, התשתיות הולכות ומתרחבות, השימוש בתת-הקרקע מתרחב, מתרחבת מגמת עירוב שימושים בתכנון – אולם המרחב האנכי של חלקה נותר בידי בעלי המקרקעין. קידום תמ”א 40/1, לצד תיקון 33 לחוק המקרקעין, מוסיפים מימד נוסף למקרקעין, והולכים לשנות את תמונת התכנון בישראל. סקירה של תיקוני החקיקה ברישום זכויות תלת מימד במקרקעין, והמשמעויות.

המצב המשפטי ערב תיקון חוק המקרקעין

במצב המשפטי שהיה קיים ערב תיקון חוק המקרקעין, לא ניתן היה להעביר ולרשום זכויות בעלות בחלקים של שכבות קרקע שונות. הוראת סעיף 11 לחוק המקרקעין, תשכ”ט – 1969, קבעה כי, ככלל, הבעלות בשטח של קרקע מתפשטת בכל העומק שמתחת לשטח הקרקע ובכל חלל הרום שמעליו. במילים אחרות, הגבולות הם לכאורה “אינסופיים”. אף הוראת סעיף 13 לחוק המקרקעין קבעה את עקרון אחידות הקרקע ולפיו, למעט חריגים מסוימים הקבועים בחוק, אין תוקף לעסקה בחלק מסוים במקרקעין. נוסף על כך, גם בפן הרישומי, בהיות מרשם המקרקעין דו־ממדי, הוא אינו מאפשר רישום של זכויות בעלות בחלק מסוים מן המרחב האנכי.

מגבלות הדין הקיים, הובילו לקשיים משפטיים ומעשיים שונים, אשר הולכים ומתעצמים בשנים האחרונות על רקע ההתפתחויות הטכנולוגיות שמאפשרות לקדם פרויקטים המתפרשים על פני שכבות קרקע שונות (דוגמת מנהרות תת–קרקעיות לתחבורה או לתשתיות וגשרים עיליים). נושא זה נידון, בין היתר, בפרשת אקונס פרץ ואח’ נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו], בה המערערים סירבו למסור חזקה במקרקעין אשר המדינה התכוונה להפקיע מתחת למגרשיהם ובתיהם, לצורך בניית מנהרות הכרמל. לפני תיקון החוק, לא ניתן היה לרשום זכויות, בבעלות נפרדת, על חלקות תת-קרקעיות. כיוון שלא התאפשר פיצול קנייני בבעלות על הקרקע, נוצרו פתרונות חוזים. פתרונות אלה לקחו זמן רב והקשו על הסחירות בקרקע.

עבודה בין–משרדית שנערכה בעקבות החלטות הממשלה, בשנים 1999 ו-2000, בנושא ייעול השימוש במשאבי הקרקע, המליצה לממשלה להנהיג משטר רב־שכבתי של זכויות בקרקע, ולבחון את שינויי החקיקה הנדרשים. עיקרי התיקון החוק מתבססים על ההמלצות הצוותים.

תיקון 33 לחוק המקרקעין (חלקה תלת מימדית)

בחודש דצמבר 2018, התקינה הכנסת את תיקון 33 לחוק המקרקעין (חלקה תלת מימדית). התיקון הוסיף את הגדרת “חלקה תלת-ממדית”, אשר תחמה את גבולות העומק והגובה של החלקה. עם ביצוע התיחום, הוגבלה הבעלות בחלקה זו, לגבולות שנקבעו. קרי, כל מה שמעבר לגבולות אלה, בעומק ובגובה, יהא בבעלות נפרדת. כלומר, ניתן לפצל את הבעלות במרחב האנכי ולרשום במרשם המקרקעין בעלות נפרדת בחלק מסוים מהמרחב האנכי של החלקה, על שם בעלים אחר, שאינו בהכרח הבעלים של יתרת החלקה.

זוהי יחידת רישום חדשה, אשר הייחוד שלה ביחס לחלקה רגילה (הרשומה במרשם הדו־ממדי כיום) הוא שלחלקה התלת־ממדית גבולות סופיים בשלושת הממדים, לרבות בממד הגובה. וכפי שהגדיר החוק, בסעיף 14א, מהי חלקה תלת מימדית: “יחידה נפחית שגבולותיה רשומים באופן תלת מימדי, המצויה בעומק שמתחת לקרקע או בחלל הרום שמעליה, במקרקעין רשומים“.

תיקון מס’ 33 לחוק המקרקעין כלל גם תיקון עקיף לחוק התכנון והבניה, המאפשר קביעת מגרש תלת ממדי. בעקבותיו, הותקנו תקנות התכנון והבניה (רישום מגרש תלת ממדי), התש”ף – 2020, ונערכו תיקונים מתבקשים בתקנות נוספות הנוגעות למלאכת רישום המקרקעין. במועד סמוך, פרסם מינהל התכנון את המדריך ליצירת מגרש תלת מימדי.

משמעויות תיקון 33 לחוק המקרקעין

• יצירת פלטפורמה משפטית יעילה ומהירה, לרישום תכנון מודרני רב-שכבתי, בהתאמה למשפט האזרחי במאה ה-21.
• קידום שימושים מעורבים לניצול מירבי של הקרקעות.
• מיקסום האפשרות הכלכליות בקרקע.
• ביצוע עסקאות פרטיות, ויצירת וודאות משפטית.
• חסכון כספי ציבור, לאור הקטנת פיצויי הפקעה. הפיצויים יקטנו, מכיוון שבעל הקרקע המופקעת יוכל להמשיך להחזיק בבעלות בחלק ממנה ולעשות בה שימוש.

איך מבצעים רישום חלקה תלת-מימדית?

רישום חלוקת קרקע הכוללת חלקה תלת-ממדית, מתבצע ב-3 שלבים:

תכנון

הכנת תוכניות סטטוטוריות המאפשרת יצירת מגרש תלת ממדי ואישורה בוועדות התכנון המחוזית את המקומית, בהתאם לייעוד המגרש. חלוקת הקרקע תעשה בהתאם לתכנית איחוד וחלוקה של מגרשים, או על פי תשריט שאושר בהתאם לפרק ד’ לחוק התכנון והבניה, על ידי רכישה, או בהפקעה.

מיפוי ומדידה

בשלב זה, מבוצעת מדידה לצורך דיוק הגבולות, וליצירת מודל גיאומטרי תלת-ממדי לרישום (תוכניות תלת ממדיות לרישום – תמ”ר), כקובץ דיגיטלי. תוכניות אלו מציגות את החלקות ברבדי הקרקע השונים, בצירוף נתוני החלקה התלת ממדית.

רישום

בשלב זה נותנים ביטוי לגבולות החדשים, במרשם המקרקעין. לאחר שהתוכנית מאושרת, והתקבל אישור מפ”י, מגיש התיק מעביר את מספר התמ”ר, יחד עם כל המסמכים הנדרשים, לרישום ללשכה הארצית לרישום תשתיות לאומיות ופרצלציה.

הפקעה לאור תיקון 33

תיקון 33 לחוק, לא העניק אפשרות נוספת להפקעה. לכן, אם תדרש הפקעת קרקע, ניתן יהיה להפקיע רק את חלק הקרקע הרלוונטי, ולא את כל החלקה. הבעלות ביתרת הקרקע תיוותר בבעלות הבעלים המקורי. כך, החלק היחסי שיופקע יקטן – וכך גם הפיצוי הכספי. בעל הקרקע המופקעת יוכל להמשיך להחזיק בבעלות בחלק ממנה ולעשות בה שימוש. מאידך, עשוי החוק להכניס כספים לקופה הציבורית.

ביצוע ההפקעות, מצריך, בין היתר, פרסום של ההודעה לבעלים הרשומים של המקרקעין, במספר דרכים: פרסום ב”רשומות”, בעיתון יומי, ועל גבי שלט שיוצב על המקרקעין עצמו או בסמוך לו. בנוסף, יש לרשום בלשכת רישום המקרקעין הערת אזהרה על ההפקעה.

רישום דירה בית משותף לאור תיקון 33

דירה בבית משותף לא תוכל להירשם כחלקה תלת־ממדית. זאת, כדי להבטיח את המשך קיומו של מוסד הבית המשותף, על הוראותיו הייחודיות, המסדירות את היחסים בין בעלי הדירות ואת ניהול הרכוש המשותף. קראו כאן סקירה מקיפה על רישום בית משותף.

תמ”א 40

משאב הקרקע לעולם יהיה במחסור במדינת ישראל. לפיכך, קבעה הממשלה את היעד, להגדיל ולייעל את השימוש במשאב הקרקע, ובפרט של התווך התת-קרקעי. בין השימושים התת-קרקעיים – תשתיות, מנהרות דרך, מתקנים לוגיסטיים, מתקנים חיוניים, וכן שימושים אזרחיים שוטפים. מטרה נוספת של תמ”א 40 היא פיתוח אמצעי מיגון לשעת חירום. קידום תמ”א 40, וכן תמ”א 40/1 ותמ”א 40ג’, לצד מתן אפשרות לרישום זכויות תלת מימד, יחוללו שינוי בתמונת התכנון בישראל כבר בעתיד הקרוב.

עורך דין מומחה למקרקעין 

החוק והפסיקה בתחום המקרקעין מתעדכנים באופן תדיר, ומחייבים התמקצעות, מומחיות, ידע וניסיון. במשך למעלה מ-40 שנה, מייצג משרד עורכי דין וולר ושות’, אלפי לקוחות, באופן מסור, מקצועי ומיומן, בתחומי המקרקעין, הנדל”ן, התכנון והבניה. צרו קשר עם עורך דין מקרקעין מומחה, כבר עכשיו.