עיכוב זכיה במכרז
לעיתים קרובות, משתתף במכרז שלא הצליח לבטל את זכייתו של משתתף אחר, פונה לבית המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע, כנגד עורך המכרז. מתן צו ביניים פירושו עיכוב או “הקפאת” הליכי המכרז, או הסכם ההתקשרות שנכרת בין הגוף הציבורי לבין המציע הזוכה, לתקופת בירור העתירה. בדרך זו, נמנעת התגבשות “מעשה עשוי” ביחס להתקשרות מושא המכרז. מתן צו ביניים, מאפשר לבית המשפט את הזמן הדרוש לשקול את טיעוני הצדדים בעתירה, וליתן את הסעד העיקרי בעתירה (כדוגמת ביטול המכרז, ביטול הזכייה, החזרת הדיון לוועדת המכרזים ועוד), ללא חשש להסתמכות צד ג’ על החלטת הגוף הציבורי, בשעה שהנושא מונח לפתחו של בית המשפט.
סדר הדין בבקשה לעיכוב זכיה במכרז
תקנה 9(א) לתקנות בית המשפט לענינים מינהליים (סדרי דין), קובעת כדלקמן: “בקשה למתן צו ביניים תוגש בנפרד מן העתירה, במועד הגשת העתירה או לאחר מכן, ותובא לעיון בית המשפט בהקדם האפשרי; בבקשה יפורטו העובדות והנימוקים התומכים בה, ויכול שתפנה לעובדות ולנימוקים שבעתירה (להלן – כתב הבקשה); העובדות בכתב הבקשה יאומתו בתצהיר…”. בית המשפט לא ייתן צו ביניים, ללא מתן הזדמנות למשיב להגיש תגובה או ללא דיון במעמד הצדדים. בנוסף, בית המשפט יהא רשאי להתנות מתן צו ביניים בערובה או בתנאי אחר שיקבע, לפיצוי נזק שייגרם למשיב מהוצאת הצו, או לכל צורך שיראה בית המשפט לנכון.
משמעות דחייה על הסף של בקשה לצו ביניים – עיכוב זכיה
דחייה על הסף של בקשה לצו ביניים לעיכוב זכיה, מאפשרת לגוף הציבורי להמשיך בפעולתו, נוכח התגבשותו הכמעט ודאית של “מעשה עשוי”, בפרק הזמן שיחלוף עד להכרעת בית המשפט, בעתירה המינהלית. משמע, אם לא תוגש בקשה לצו ביניים, או שביהמ”ש יידחה את הבקשה לצו ביניים, יכולה הרשות להסתמך על כך. עם זאת, העותר יהיה רשאי להמשיך את ההליכים, כבסיס להגשת תובענה מינהלית לפיצויים.
שיקולי בית המשפט במתן צו ביניים
עותר המבקש צו ביניים, נדרש להוכיח שני פרמטרים עיקריים:
- כי סיכויי העתירה להתקבל – טובים.
- כי שיקולי “מאזן הנוחות” (משמע, לאיזה צד ייגרם נזק גדול יותר, מסירוב להעניק את הסעד המבוקש, או מסירוב לתיתו) נוטים לטובתו. מבחן זה הנו הנו אבן הבוחן המרכזית בשיקולי בית המשפט בהענקת צו ביניים, כדי לעכב הליכי מכרז ציבורי או את ביצועה של התקשרות שנכרתה בעקבות מכרז (ראו: ע”א 7375/16 זכרנקו נ’ מדינת ישראל).
בין שני פרמטרים אלה, מתקיים יחס של “מקבילית כוחות”. כך, שאם שיקולי “מאזן הנוחות” נוטים במובהק לטובת עיכוב ביצועו של פסק הדין, תיטה הכף לעיכוב הביצוע אף אם סיכויי הערעור אינם גבוהים, ולהפך. ואכן, ככלל, יש ליתן מעמד בכורה לשיקולי מאזן הנוחות (ראה עע”מ 2673-22 ר.ג.א שירותים וניקיון (ישראל) 1987 בע”מ נ’ י.ר.א.ב שרותי נוי (1985) בע”מ).
וולר ושות’ – משרד עורכי דין, מחזיק בניסיון עתיר שנים, בכתיבת מכרזים ובייצוג משפטי של מתמודדים במכרזים של גופים ציבוריים. עורכי הדין במשרד מיומנים בתחום דיני המכרזים ודיני החוזים, והם עומדים לרשותכם. צרו קשר, כבר עכשיו.
