התנגדות לצוואה

כאשר אדם מותיר אחריו צוואה, המורה כיצד לחלק את רכושו לאחר מותו, תיקבע חלוקת הרכוש בהתאם לאמור בצוואה. הכלל היסודי בדיני הצוואה הוא כי על הצוואה לשקף את רצונו האחרון של המצווה. חוק הירושה, תשכ”ה – 1965 קובע כי, לצורך בחינת כשירות הצוואה ומימושה, נדרשים הליכים מסוימים, בתוך פרק זמן קצר, כדי לקבל החלטות בנוגע לצוואה. במהלך פרק זמן קצר זה, ניתן להגיש התנגדות לצוואה. סקירה מקיפה על משמעות הליכי התנגדות לצוואה, עילות ההתנגדות הנפוצות, ועוד מספר עצות.

רקע – תכלית צוואה

הצוואה היא התכנית לחלוקת רכושו של המצווה, לאחר פטירתו. לעתים, תכנית זו משקפת את דרכי החלוקה הקבועות בדין. אולם לרוב, תכנית זו סוטה מההוראות חוק הירושה. ככך, היא משקפת את האופן שבו המצווה ביקש לחלק את רכושו. בכל המקרים, לשון הצוואה צריכה להתפרש על-פי תכליתה. מבין מגוון המשמעויות הלשוניות של הצוואה, על הפרשן לבחור באותה משמעות, אשר יותר מכל משמעות אחרת מגשימה את התכלית המונחת ביסוד הצוואה. הכלל, בישראל ובעולם, הינו כי השופט אינו רשאי לשנות את לשון הצוואה, באמצעות תוספת או על ידי גריעה. שינוי לשון הצוואה הוא אקט “חקיקתי”, ורק “המחוקק” (יוצר הצוואה) רשאי לשנותה. לפיכך, יש לשמור ולהקפיד על שמירת תכלית הצוואה, ככל הניתן.

אם כן, מצווה לקיים את דבר המצווה, לחלוקת רכושו לאחר מותו, לפי רצונו ובקשתו. רצון אמיתי, עצמאי, חופשי – שהרי רק רצון אמיתי ועצמאי וחופשי הוא רצון המצווה. במקום בו נפל פגם ברצונו של המת, או נפלה טעות מהותית, החובה היא שלא לחלק את העיזבון בהתאם להוראות הצוואה הכתובה. במקרה מעין זה, הצוואה איננה מבטאת כלל את רצונו האמיתי של המצווה. לכן, על בית המשפט לקיים את מצוותו ה”קונסטרוקטיבית” של הנפטר, ולחלק את רכושו בהתאם להוראות חוק הירושה.

מה ההבדל בין ירושה על פי צוואה לבין ירושה על פי דין? 

כאשר מנוח משאיר צוואה תקפה, נותנים צו קיום צוואה, ולא צו ירושה (אלא לגבי נכסים אשר אינם נכללים בצוואה). במקרה זה, אין סמכות ואין רשות ליורשים על פי דין, אפילו הם זהים ליורשים על פי הצוואה. לוותר על קיום הצוואה ולבקש צו ירושה.

צו קיום צוואה

צו קיום צוואה הינו מסמך משפטי, המוסדר בחוק הירושה, התשכ״ה – 1965, ובתקנות הירושה, התשנ״ח – 1998. אף שהירושה נופלת ליורשים עם מות המוריש (עיקרון “הנפילה המיידית”), קובע החוק במפורש שיש צורך בצו קיום צוואה, אשר נותן תוקף לצוואה, והוא תנאי לפעילות על סמך הצוואה. רוצה לומר, הזכות לקבלת חלק מהעיזבון נשארת במהותה זכות ערטילאית, כיוון שכל עוד לא קויימה הצוואה, אין בכוחו של היורש לממש את זכותו ולנהוג בנכסי העיזבון מנהג בעלים. תוקפו של הצו הנו כלפי הצדדים הישירים, וכלפי כל העולם.

כדי לממש את צוואתו של הנפטר, יש צורך להוציא “צו קיום צוואה“. צו קיום צוואה מורכב משני חלקים בלתי נפרדים: טופס הצו ומסמך הצוואה. הצו הוא שילוב של מעשה המצווה (מסמך הצוואה), ושל הגוף השיפוטי המעניק בצו תוקף למסמך הצוואה. הרשות (הרשם לענייני ירושה) אינה נוגעת במסמך הצוואה. השינויים, התיקונים והביטולים של הוראה מהוראות הצוואה ימצאו ביטויים במסמך עליו הרשם. מסמך הצוואה יישאר כפי שהוא, לא יבוצעו בו שינויים כלשהם.

צו קיום צוואה ניתן לאחר תקופה בת 14 ימים, במהלכם מפורסמת הודעה בעיתונות, במטרה להודיע בפומבי, לכל גורם, כי עומדת לו הזכות להתנגד לצוואה. בחלוף מועד התנגדות לצוואה, אם לא התקבלה דרישה, תביעה או התנגדות לצוואה, יוכל רשם הירושה להוציא “צו קיום צוואה”. מרגע זה, יכולים הנהנים לממש ולפעול בהתאם להוראות הצוואה. מובהר כי צו קיום צוואה יכול שיינתן בכל תאריך לאחר מות המוריש: אין בדין הוראה הקובעת מועד לכך.

הגשת התנגדות לצוואה

המחוקק ראה בתפקיד הרשם לענייני ירושה, כתפקיד מינהלי ולא שיפוטי. לפיכך, סעיף 67א מונה רשימה של שמונה מקרים, בהם על הרשם לענייני ירושה להעביר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה. בין מקרים אלה, כאשר הוגשה התנגדות לבקשה (סעיף 67א(א)(1) לחוק הירושה); כאשר המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה; כאשר האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה חסוי, קטין או נעדר; הצוואה נושא הבקשה היא צוואה בעל פה; ועוד מקרים.

פעמים רבות עולות טענות של גורמים, מהמשפחה או מחוצה לה, כי הצוואה מקפחת אותם. כי חלוקת הרכוש בצוואה, אינה מוצדקת. הדרך היחידה בה תשמע הטענה, היא באמצעות הגשת התנגדות מסודרת ומנומקת, בתוך המועד שנקבע לכך, באמצעות עו”ד צוואות וירושות, לבית המשפט לענייני משפחה. מעת העברת ההעברה לבית המשפט, מתחיל למעשה ההליך השיפוטי, שעניינו בחינת תוקף הצוואה, ובחינת טענות המתנגדים לאותה צוואה.

מועד הגשת התנגדות לצוואה

כתב התנגדות לצוואה יוגש לרשם לענייני ירושה בפרק זמן שלא יעלה על 14 ימים, מיום פרסום הבקשה לצו קיום צוואה בעיתונות וברשומות, או בתוך 14 יום ממועד קבלת ההודעה על הגשת הבקשה.

תקנה 19 (ב) לתקנות הירושה קובעת כי לרשם לענייני ירושה סמכות להאריך ולשנות את המועד שנקבע להגשת ההתנגדויות. הלכה למעשה, אם טרם ניתן צו קיום צוואה, ניתן להגיש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לצוואה. לעיתים נוטה בית המשפט להתיר הגשת התנגדות, לאחר המועד, בכפוף לנימוקים והצדקה סבירה.

מי רשאי להתנגד לצוואה?

הפסיקה פרשה את המונח “כל המעוניין בדבר” ככל מי שעשוי ליהנות באופן ממשי מעיזבונו של המנוח, או מי שיש לו אינטרס ממוני אובייקטיבי בעיזבון, ישיר או עקיף, נכון לאותו המועד.

התנגדות מקוונת למתן צו קיום צוואה

משרד המשפטים מאפשר הגשת בקשת התנגדות למתן צו קיום צוואה, המופנית לרשם לענייני ירושה, באופן מקוון (כאן קישור ישיר). על הבקשה להכיל את שם ותעודת זהות של המתנגדים, שם ותעודת זהות של המנוח, שמות ופרטי תעודת זהות של כל המעורבים בדבר (כל הזכאים על פי הצוואה), את ההתנגדות עצמה ומסמכים התומכים בה (במידת הצורך). בנוסף, יש להגיש תצהיר התומך בעובדות המפורטות בהתנגדות, אשר נערך ואומת על ידי עורך דין.

סדרי הדין בהתנגדות לצוואה

הסדר בו יתקיימו דיונים בהליך ההתנגדות לצוואה, ייערך בהתאם להוראות דיני הירושה, תקנות סדר הדין האזרחי ותקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין). בחודש ינואר 2021 שונו סדרי הדין בתביעות בענייני ירושה. בתמצית, לאחר הגשת ההתנגדות, רשם הירושה יעביר את ההתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה שבמחוז מגורי המנוח. בבית המשפט יהפוך הליך ההתנגדות לכתב תביעה, כאשר מבקש קיום הצוואה ירשם כתובע ואילו המתנגד לצוואה ירשם כנתבע. בדיון קדם המשפט, בית המשפט ינסה למקד את טענות הצדדים, ויסכם את המחלוקת. בית המשפט יפנה את הצדדים להליך גישור, וככל שהצדדים יסכימו, והליך הגישור יסתיים בהצלחה – תוגש הודעה לבית המשפט על הסכם פשרה. הסכם זה יקבל, לרוב, תוקף של פסק דין וההליך יסתיים. אולם ככל שהגישור לא יצלח, ימשיכו הצדדים בדיון המשפטי. אם בית המשפט לענייני משפחה ידחה את ההתנגדות לצוואה, יחזיר בית המשפט את הנושא לרשם הירושה, אשר יוציא צו קיום צוואה.

עילות התנגדות לצוואה

על המתנגדים לצוואה, להצביע על הפגמים שנפלו בצוואה, המצדיקות את פסילתה. עילות התנגדות לצוואה הן עובדות, שאם יוכחו בבית המשפט, יביאו לקבלת ההתנגדות ולפסילת הצוואה. מניסיוננו, העילות הנפוצות ביותר, הן:

• בעיות בעריכת הצוואה. בעיה בכשרותם המשפטית של העדים לצוואה; צוואה בצורה שאינה עומדת בהוראות הדין; צוואות לא חתומות; צוואות מזויפות; צוואה שנשתכחה; ניגודי עניינים של עו”ד שערך את הצוואה, ועוד.
• מעורבות זוכה בעריכת צוואה. סעיף 35  לחוק הירושה קובע כי במקרה בו נהנה על פי צוואה, שהוא (או בן זוגו), ערכו צוואה או היו עדים לעשייתה, או נטלו חלק בעריכתה באופן אחר – בטלה ההוראה המזכה את אותו נהנה. החוק קובע חזקה כי, מי  שלוקח חלק בעריכת הצוואה השפיע שלא כדין על המצווה.
• אי כשרות לערוך צוואה. זוהי אחת מעילות ההתנגדות הבולטות ביותר, מכיוון שהיא פוסלת את הוראות הצוואה כולה (ולא רק חלק ממנה). תמצית העילה היא כי המוריש, בעת שערך את הצוואה, לא היה כשיר מבחינה נפשית, פיזית ו/או רפואית, לערוך צוואה או להבחין בטיבה. הגבלת כשרות תבוא במקום שכושר שיפוטו של אדם נפגם כדי כך שהחברה רואה צורך להגן עליו מפני עצמו ­מפני מעשיו ומפני מחדליו שמקורם בשיפוט מציאות לקוי – ומפני הזולת, העשוי לנצל לרעה את רפיסות דעתו ואת כושר שיפוטו הלקוי. בחינת הכשירות של המצווה, תעשה אך ורק ביחס למועד בו ערך את הצוואה. הוכחת עילה זו מצריכה מינוי של מומחה רפואי, מטעם בית המשפט.
• טעות בצוואה. סעיף 32 לחוק הירושה קובע כי אם נפלה בצוואה טעות סופר, או טעות בתיאורו של אדם או של נכס, בתאריך, במספר, בחשבון וכיוצ”ב, וניתן לקבוע בבירור את כוונתו האמיתית של המצווה, יתקן את הטעות הרשם לענייני ירושה או בית המשפט. לבית המשפט יש סמכות להורות על קיום צוואה בשינויים מסוימים, אפילו אם התגלה בה פגם, וזאת במידה שברורים לו יסודות הצוואה, וכן הרצון המקורי וכוונתו של המצווה.
• השפעה בלתי הוגנת – אונס, כפיה או איומים. סעיף 30(א) לחוק הירושה קובע כי “הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה“. כלומר, כל פעולה של אדם אחר, שבוצעה כדי לפגוע או להשפיע על רצונו החופשי של המצווה, עשויה לפסול את הצוואה.
• צוואה לא חוקית. סעיף 34 לחוק הירושה קובע כי צוואה לא חוקית, הסותרת את טובת הציבור, תבוטל. לדוגמה, צוואה המורה על ביצוע עבירות שונות, עשויה להיות לא חוקית.
• צוואה סתומה. סעיף 33 קובע כי צוואה, שאין לראות מתוכה למי ציווה המצווה, מה ציווה, או שאין להבין משמעותה – בטלה. הצוואה בטלה, אין כל מקום להביא ראיות חיצוניות בנדון, ואין הוראות הדורשות פרשנות. אולם, אשר קימת אי-בהירות, ברם אפשר לראות בצוואה למי ציווה המנוח, ומה ציווה – אזי אין תחולה לסעיף 33. במצב דברים זה, במידה וקיימת אי-בהירות, יש לפרש את הצוואה בסעיף 54 לחוק הירושה, המאפשר לשופט לעקוב אחר רצונו של המצווה, בהתאם לנסיבות חיצוניות.

נטל ההוכחה התנגדות לצוואה 

הנחת המוצא הנה כי הצוואה כשרה, והמצווה היה כשיר לצוות. משכך, בבקשת התנגדות לצו קיום צוואה, נטל ההוכחה מוטל על המתנגד. עליו לספק ראיות מהימנות, מוצקות וקבילות, שניתן להשתמש בהן בבית המשפט לתמיכה בטענה לפסילת הצוואה. בדרך כלל, מה שמכריע איננו הוכחה פוזיטיבית של העובדות, אלא השימוש בחזקה ובכללי דיני הראיות לעניין נטל ההוכחה. וראה דנ”א 1516/95‏ מרום נ’ היועץ המשפטי לממשלה‎ ,‎פ”ד נב(2) 813.

עורך דין התנגדות לצוואה

המחוקק קבע, כאמור, פרק זמן קצר ביותר, לצורך הגשת התנגדות. זהו פרק זמן קצר ביותר, הדורש החלטות מהירות, על בסיס ראיות ועובדות חלקיות. ככל שאתם סבורים שזכויותיכם קופחו בצוואה, מסיבה כלשהי, או שאתם מבקשים להגן על חלקכם בצוואה בפני נסיונות לנשל אתכם, יש חשיבות מכרעת להובלת הנושא על ידי עורך דין מומחה בתחום הצוואות והירושות. סטיה מהמועדים, מסדרי הדין או מהפרוצדורה המשפטית, אי צירוף מסמכים, עדויות, תצהירים, או כל טעות אחרת – עלולה להוביל אתכם להפסדים כספיים, לעוגמת נפש, ולניהול הליכים משפטיים לאורך שנים ארוכות.

במהלך למעלה מ-40 שנים, עו”ד ונוטריון פנחס וולר, ערך וליווה אלפי לקוחות, שהכינו צוואות, הגן על צוואות והתנגד לצוואות. עו”ד פנחס וולר מתמחה בצוואות וירושות, מנוסה ומיומן בהליכים לצורך הוצאת צו קיום צוואה, או התנגדות לצו קיום צוואה, ובבקשות שונות. לצד זאת, עו”ד פנחס וולר נהנה ממוניטין ארוך-שנים, כנאמן או כמנהל עיזבון במינוי בית המשפט, בתיקים שונים. צרו קשר עם עורך דין צוואות וירושות בחיפה.