כניסה לתוקף של תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשפ”ג-2023
החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, התשע”ב – 2011, מחייב את מזמין השירותים, ואת קבלן השירותים, לפרט בהסכם השירותים ביניהם, את רכיבי השכר שישלם הקבלן לעובדיו, ואת עלות השכר המינימאלית (שלא תפחת מערך שעת העבודה שתיקבע על ידי שר העבודה). בחודש יולי 2023 פורסמו ברשומות, תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (רכיבי השכר המרכיבים את ערך שעת עבודה וערך שעת עבודה לעובד קבלן), התשפ”ג – 2023. התקנות מתייחסות הן לחוזים חדשים, והן לחוזים קיימים. אישורן של התקנות מחייבות היערכות מוקדמת מצד לקוחותינו, שאם לא כן – יהיו חשופים לסנקציות פליליות ומנהלתיות.
רקע
דיני העבודה מגינים על העובד השכיר ומעניק לו זכויות קוגנטיות רבות. אלא שיחסי עבודה הם יחסים דינמיים, אקטיביים, ומשתנים מעת לעת, ובעלי אפיונים רבים. כתוצאה מכך, המחוקק לא הגדיר במדויק מהו “סטטוס” העובד, ומהם יחסי “עובד-מעביד”. לפתחם של בתי הדין לעבודה הובאו מקרים רבים, בהם התעוררה מחלוקת בשאלה האם התקיימו יחסי עובד-מעביד, אם לאו. לסוגיה זו חשיבות רבה, היות ובעבר העריך בית הדין הארצי לעבודה ששוויין הכספי של זכויות אלה הוא תוספת לשכר בשיעור של 25%-50%. בתי הדין לעבודה יצרו מספר מבחנים עיקריים ומספר מבחני משנה, על-מנת לנסות ולהעניק מסגרת למערכת יחסי עובד-מעביד. אלו, יספקו גמישות ווודאות לשוק העבודה הישראלי.
בעבר, המבחן העיקרי לבחינת התקיימותם של יחסי עובד-מעביד היה “מבחן השליטה והכפיפות“. במילים אחרות, מבחן האומר שעובד הוא אדם שנתון למרותו ולפיקוחו של אדם אחר, מקבל ממנו הוראות כיצד לעבוד או מחויב על פי הסכם לציית להוראותיו. לצד זאת, התקיים “מבחן הקשר האישי” – עובד הוא מי שחייב לבצע עבודה באופן אישי, ואינו רשאי למצוא לעצמו מחליף. בעשורים האחרונים, המבחן העיקרי בשאלת התקיימותם של יחסי עובד-מעביד, הוא “מבחן ההשתלבות“.
מבחן ההשתלבות
מבחן ההשתלבות (integration) בוחן באיזו מידה מהווה העובד חלק מהעסק. המבחן בנוי משני פנים: חיובי – הקובע תנאים לקיומם של יחסי עובד-מעביד; ושלילי, הבוחן כי אותם תנאים לא התקיימו במסגרתו של ‘עסק עצמאי’ של העובד. אם שני הפנים מתקיימים, הרי שלפנינו יחסי עובד-מעביד.
- הפן החיובי – עובד הוא אדם שמשולב במקום העבודה. בבדיקה זו, נבחן האם הפעולה שהעובד מבצע היא חלק מהשירות ו/או המוצר שלשמם קיים המפעל בו הוא מועסק, והאם פעולתו זו חיונית לפעילות הרגילה של המפעל. בנוסף, נבחן האם האם הסכם העבודה של מבצע העבודה היא העמדת “כוח העבודה” (זמן, ידע, כישורים), או העמדת אמצעי ייצור המצוי ברשותו.
- הפן השלילי – עובד הוא אדם שאין לו עסק משלו שמשרת את המפעל כגורם חיצוני. מבחן זה בודק האם לעובד עסק עצמאי משלו, בעלי “מאפיינים” של עסק עצמאי. לדוגמה, עובדים, לקוחות, אמצעי ייצור, הנהלת חשבונות, משרדים וכיוצ”ב.
כאשר הגדרת יחסי עובד-מעביד המשפטיים הנרקמת בין שני אנשים, עונה במאפייניה על המבחנים שנוצרו בפסיקה לקיומם של יחסי עובד-מעביד – אין כל משמעות להסכמתם המשותפת, באם התקיימה, כי יחסיהם אינם יחסי עובד-מעביד.
החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה
החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה נחקק במטרה להרחיב את הפיקוח הממשלתי על חברות קבלני כוח אדם ולשפר את אכיפת זכויותיהם של עובדי קבלני שירותים המועסקים בענפי הניקיון, השמירה, האבטחה וההסעדה. חוק זה מאפשר, נוסף על האכיפה הפלילית הקיימת, אכיפה יעילה יותר של דיני עבודה על-ידי הנהגת הליך אכיפה מינהלי (התראה מינהלית ועיצום כספי), ובכלל זה הענשה דיפרנציאלית התואמת את חומרת ההפרה. כמו כן, החוק תיחם את האחריות של מעסיק המקבל שירותי ניקיון, שמירה או הסעדה מקבלן שירות, באופן שגם מזמין השירות יהיה חשוף לאכיפה אזרחית (תביעה של העובד), מינהלית או פלילית. בכך, יצר החוק מערך הרתעה, שישפר את נורמת הפעילות של המעסיקים, והקנה הגנה לעובדים רבים יותר.
הגנות על מזמין השירות
כדי להימנע מהענישה המינהלית או הפלילית שבחוק, על המעסיק – מזמין השירות, להפעיל אמצעי בקרה, שיאפשרו לוודא עמידה בהוראות החוק. בין היתר נקבע כי מזמין שירות חייב לקבוע דרך יעילה במקום העבודה למסירת דיווחים על פגיעה בזכויות עובדי הקבלן ולבדיקת הפניות, וליידע את עובדי הקבלן בדבר דרך זו. הוראות אלו נקבעות, לרוב, במסגרת הסכם ההתקשרות בין הצדדים (בפרק “היעדר יחסי עובד-מעביד”).
בתובענות אזרחיות, קיימות מספר הגנות למזמין השירות. לדוגמה, אם יוכיח כי ההפרה כנגד העובד תוקנה במלואה. בנוסף, אם יוכיח כי הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות של בודק שכר מוסמך ועם גילוי הפרה של החובה עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן (ואם ההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר – ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן בשל הפרת החובה). או אם בדיקות העידו כי החובות בוצעו על ידי הקבלן.
תמצית התקנות:
- חוזה שירותים עם קבלן בענפי הניקיון, השמירה וההסעדה, יכלול, בין היתר, את רכיבי השכר שישולמו לעובד הקבלן; עלות השכר המינימלית; הצהרת הקבלן על עלויות נוספות, כולל רווח והתחייבות מצד המזמין לתשלום סכום שלא יפחת מעלות השכר המינימלית והעלויות הנוספות, כאמור.
- קביעה של רכיבי השכר המרכיבים את ערך שעת העבודה בתחום השמירה והאבטחה, הניקיון וההסעדה, וכן את אופן חישובם.
- רשימה של רכיבי שכר שישולמו לעובדי הקבלן בקרות “אירוע מזכה”. “אירוע מזכה משמעו, בין היתר, תשלומי דמי מחלה, החזר הוצאות נסיעה, הפקדות לקופת גמל בתקופת לידה והורות, הפקדות לקופת גמל בעת שירות פעיל במילואים, חופשות מיוחדות, בחירות, יום זיכרון, תקופת אבל וכו’.
- עריכת התחשבנות, אחת לרבעון לפחות, וביחס לכל עובד קבלן המספק את השירותים, בנוגע לרשימה של רכיבים המנויה בתקנות בהם עשויים לחול הפרשים בין הסכומים ששולמו בפועל לקבלן במסגרת התמורה החוזית לבין אלו שהקבלן נדרש לשלם לעובדיו על פי הוראות הדין.
מועדי תחולת התקנות:
- עבור התקשרויות חדשות – יום 1 בינואר 2024.
- עבור התקשרויות קיימות שנערכו לפני יום 1 בינואר 2024 – לפי המועד המוקדם מבין השניים: (1) מועד חידוש ההתקשרות או הארכתה אם יחולו לאחר 1 בינואר 2024; (2) החל מיום 1 בינואר 2025.
מסקנות והמלצות ללקוחותינו:
הגדרת “יחסי עובד-מעביד” היא עניין מסובך ומורכב. בתי הדין לעבודה נוטים להרחיב את המושג ולכלול בתוכו כמה שיותר עובדים, על אף כוונתם המוצהרת של הצדדים. על מנת למנוע פגיעה במזמיני שירותים, ולמנוע פגיעה בזכויות עובדי הקבלן, נדרשים מזמיני השירותים לוודא התנהלות תקינה ומסודרת של קבלן כח האדם – שאם לא כן, יהיו חשופים לסנקציות. כניסת התקנות לתוקף מחייבת בחינה והיערכות מצד מזמיני שירות בתחום השמירה, הניקיון וההסעדה, עבור כלל ההסכמים והחוזים. נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או הבהרה. צרו קשר.
