על רקע הגידול בהיקפי ההשקעה בפרויקטים תחבורתיים, פרסמה הממשלה בחודש אפריל 2019, מסמך הנחיות מחייב לחברות תשתיות. מסמך זה כולל קווים מנחים הנוגעים לגיבוש חוזים ומכרזים באופן אחיד, וזאת במטרה לייעל את תהליכי ההתקשרות, להגביר את השקיפות והוודאות המשפטית, ולצמצם עלויות בפרויקטים תחבורתיים. ההנחיות מחייבות את החברות להטמיע את השינויים החל מיום 1.6.2019, תוך יצירת סטנדרטיזציה אחידה במכרזי ובחוזי חברות התשתיות, הן מצד מזמיני העבודה והן מצד גופי הביצוע. כיום, חוסר האחידות בתנאי המכרזים יוצר קשיים בהגשת הצעות ובהיערכות של קבלנים וספקים, מאריך את תהליכי הכנת המכרזים ומסבך את ניהול החוזים. יישום ההנחיות צפוי לפשט את ההליכים, להגביר את היעילות ולשפר את רמת התחרותיות בענף, תוך הפחתת העלויות הנלוות להליכי ההתקשרות.
עיקרי ההנחיות
קביעת תנאי סף מקצועיים ופיננסיים אחידים
בהתאם למכרזים שנדגמו, כל חברות התשתית בוחרות זוכה במכרז קבלני בשיטת כמויות, ע”י הצעת המחיר הנמוכה ביותר בלבד, ללא רכיבי איכות. מצד אחד, קביעת הזוכה ע”י הצעת מחיר בלבד מעלה את הסיכון לזכייתן של הצעות הפסדיות שעלולות למוטט קבלנים, לעכב ביצוע של פרויקטים ולפגוע באיכות העבודה. מן העבר השני, יש קושי בשילוב של רכיב איכות, שנמדד לרב על ביצועי עבר ללא יכולת אמיתית להעריך את טיב העבודה שבוצעה, תוך חשיפה לעתירות ולהליכים משפטיים ארוכים.
בהתאם להנחיות המעודכנות, חברות התשתיות יידרשו לאמץ את מתודולוגיית דירוג הפרויקטים של חברת נתיבי ישראל, המחלקת את הפרויקטים לשש רמות בהתאם להיקפן. לכל רמה ייקבעו תנאי סף מקצועיים ופיננסיים אחידים, אשר יתאימו למרבית הפרויקטים, תוך אפשרות לבצע התאמות כאשר נדרשת מומחיות ייחודית. מהלך זה יבטיח קריטריונים אחידים ושקופים, יקל על קבלנים בהגשת הצעות, וימנע הבדלים מיותרים בדרישות בין מכרזים שונים.
צמצום היקף הערבויות הנדרשות
כפי שסקרנו (כאן), ערבויות מהוות בטוחה של מזמין העבודה למחויבות הספק ולעמידתו בדרישות המכרז, הסכם ההתקשרות, וטיב העבודה. עם זאת, לצורך העמדת הערבויות, נושא הספק בתשלומי עמלות לבנק עבור הנפקת הערבויות, עבור תקופת העמדה ובנוסף מרתק הספק הון כנגד העמדת הערבות. עלויות המימון הנגזרות מגובה הערבות הנדרשת פוגעות בנזילות הספקים ובכושר הביצוע שלהם, מקשה על כניסת שחקנים נוספים לשוק, מקטינה את התחרות בענף ובסופו של דבר מייקרות את עלויות הפרויקטים.נוכח זאת, הנחה החשב הכללי לצמצם את שיעורי הערבויות בשלבי הפרויקט השונים, כך שערבות המכרז לא תעלה על 2.5% מהיקף הפרויקט, ערבות הביצוע תוגבל לשיעור של עד 5%, וערבות טיב לא תעלה על 2%. צמצום זה צפוי להקל על קבלנים קטנים ובינוניים לקחת חלק בתהליכי המכרז, לשפר את רמת התחרות ולהפחית את יוקר הפרויקטים.
הפסקת השימוש בעיכבון
הוראה משמעותית נוספת מתייחסת להפסקת השימוש בעיכבון ככלי להבטחת ביצוע העבודות. כיום, חלק מהחברות נוהגות להכניס לחוזי הביצוע סעיף עכבון, לפיו חלק יחסי מכל חשבון (בממוצע 6%) מעוכב אצל המזמינה, באופן אוטומטי, עד לחשבון הסופי. מטרת הסעיף למנוע תשלומי יתר לספקים, שכן בעת תשלום חשבון חלקי אין וודאות מוחלטת לגבי גובה התשלום בגין הכמויות שבוצעו בפועל ונוצר חשש מתשלום יתר לספק. לאור הנטל התזרימי הכבד שמטיל מנגנון זה על הקבלנים, קבע הצוות כי השימוש בעיכבון יבוטל, למעט מקרים חריגים בהם קיים חשש ממשי שלא ניתן יהיה לקזז תשלומי יתר מתשלומים עתידיים. גם במקרים חריגים אלה, הוגבלה יכולת החברות לעכב כספים, כך שסך העיכבון יחד עם ערבות הביצוע לא יעלה על 7% מהיקף הפרויקט. צעד זה נועד לשפר את תזרים המזומנים של קבלנים ולמנוע חסמים פיננסיים מיותרים.
בחירת ההצעה הזוכה: מנגנון דירוג ספקים ופסילה אוטומטית
כחלק מהמאמצים לשיפור הליכי בחירת הספקים, מוקם בימים אלה מאגר דירוג ספקים אחיד, במסגרתו יוערכו קבלנים וספקים על בסיס פרמטרים אחידים בזמן אמת. עד להשלמת הקמת המאגר, הונחו החברות לשלב מנגנון פסילה אוטומטי של הצעות חריגות, כך שהצעות הנמוכות באופן משמעותי מהממוצע במכרז ייפסלו באופן גורף. מנגנון זה צפוי לצמצם מקרים של הצעות “גרעוניות” ולמנוע פגיעה בביצוע הפרויקטים.
עדכון מנגנון ההצמדות
במצב הקיים, קבלנים מפוצים באופן חלקי בלבד במקרה של התייקרות במדדים, ורק אם העלייה עולה על 4%. הערכה בענף התשתיות היא כי סיכון המדד אינו מתומחר כראוי על ידי הקבלנים זאת לאור התחרות העזה במכרזים. כתוצאה מכך, עם התממשות עליות במחירי תשומות הבניה והסלילה נפגעת רמת הרווחיות של גופי הביצוע, שכבר היום עומדת על 6%-3% . מצב זה עלול לסכן את יציבותן של חברות הביצוע הקיימות ופוגע בכושר הביצוע הענפי. בהתאם להנחיות החדשות, חוזי הביצוע יכללו מנגנון הצמדות שיפצה את הקבלן על כל שינוי במדד הפרויקטלי, מתוך הבנה כי הסיכון לעליית מחירים צריך להיות מוטל על המדינה כמזמינת העבודה, ולא על המגזר הפרטי. שינוי זה יבטיח הוגנות רבה יותר לקבלנים וימנע מצב בו פרויקטים הופכים לבלתי רווחיים עקב שינויים בלתי צפויים במחירים.
שימוש במפרטים ובמחירונים אחידים
נכון להיום, למרבית חברות התשתית אין מפרטים ומחירונים קבועים וידועים מראש – דבר המצריך השקעה של תשומות רבות בלמידת המפרטים והמחירונים לכל מכרז מחדש. החברות הונחו להסתמך על מפרט ומחירון של חברת נתיבי ישראל בכל פרויקט כבישי בתוואי הבין-עירוני, ועל מפרט רכבת ישראל בפרויקטים רכבתיים. כמו כן, נקבע כי יש לגבש מפרט ומחירון אחידים לפרויקטים המתבצעים בתוואי העירוני, מהלך שצפוי ליצור אחידות בדרישות, למנוע הבדלים בלתי מוצדקים בין מכרזים שונים, ולייעל את תהליכי העבודה והתקצוב.
קיצור לוחות הזמנים לתשלומים
כיום, תנאי התשלום לקבלנים אמנם תואמים את הוראות חוק מוסר תשלומים לספקים, אך בפועל הם יוצרים קשיים תזרימיים ומייקרים את עלויות המימון של הקבלנים. בהתאם להנחיות החדשות, הוצב יעד לקיצור מועד תשלום החשבונות המאושרים לקבלנים ל-45 יום ממועד הגשת החשבון, וזאת באמצעות ייעול הליכי בדיקת החשבונות במשרדי הממשלה ובחברות התשתית. צעד זה צפוי להקל על הקבלנים, לשפר את ניהול התזרים ולחזק את התחרות בענף.
סיכום התהליך וההשפעות הצפויות
ההנחיות החדשות שפורסמו על ידי החשב הכללי במשרד האוצר, מנכ”לית משרד התחבורה ומנהל רשות החברות הממשלתיות מסמנות שינוי משמעותי במבנה ובאופן ניהול המכרזים והחוזים בתחום תשתיות התחבורה בישראל. מטרתן העיקרית היא ליצור אחידות וסטנדרטיזציה באופן ההתקשרות בין חברות התשתית לבין קבלנים וספקים, ובכך לייעל את תהליכי המכרזים, להגביר את התחרותיות ולהפחית את עלויות הפרויקטים.
במסגרת התהליך, נקבעו קווים מנחים אחידים לתנאי הסף המקצועיים והפיננסיים של המכרזים, צומצמה הדרישה לערבויות כספיות אשר הכבידה על קבלנים, בוטל השימוש בעיכבון אשר יצר עומס תזרימי, והוחל מנגנון הצמדות משופר שמגן על הקבלנים מפני שינויים בלתי צפויים במדדים הכלכליים. בנוסף, נעשה צעד משמעותי לקראת אחידות במפרטים ובמחירונים, כמו גם ליישום מנגנון פסילה אוטומטית של הצעות שאינן עומדות באמות מידה מקצועיות.
ההשפעות הצפויות של המהלך:
- ייעול תהליכי המכרזים. הקלת נטל הבירוקרטיה על חברות התשתיות, תוך האחדת הדרישות וצמצום הצורך בהתאמות פרטניות לכל מכרז.
- שיפור תנאי ההתקשרות לקבלנים. הפחתת הנטל הפיננסי על קבלנים וספקים באמצעות צמצום ערבויות, ביטול עיכבון ושיפור תנאי התשלום.
- הגברת התחרותיות. הסרת חסמים פיננסיים תאפשר השתתפות של קבלנים נוספים במכרזים, תגדיל את התחרות ותוביל להוזלת העלויות.
- חיזוק מעורבות המדינה בתכנון הפיננסי. העברת הסיכון לעליית מחירים מהקבלנים למדינה תאפשר ניהול יעיל יותר של פרויקטים תחבורתיים.
- קיצור זמני הביצוע והוזלת עלויות. שיפור הליכי המכרז והתשלום צפוי לצמצם עיכובים בפרויקטים ולהביא להתייעלות כלכלית משמעותית.
בהמשך, צפויה הרחבת הסטנדרטיזציה גם לתחום התשתיות העירוניות, וכן גיבוש קודקס אחיד של מסמכי מכרז וחוזה לכלל חברות התשתיות. מהלך זה צפוי לשנות באופן יסודי את דפוסי ההתקשרות בענף, להביא לשיפור משמעותי ברמת הוודאות המשפטית והפיננסית של כלל השחקנים, ולתרום להתפתחות תחום התחבורה והתשתיות בישראל.
חשיבותו של עורך דין מכרזים בתהליכי ההתקשרות
השתתפות במכרזים ציבוריים, ובפרט במכרזי תשתיות מורכבים, דורשת הבנה מעמיקה של ההוראות הרגולטוריות, הדרישות המשפטיות והיבטי הסיכון הכרוכים בהתקשרות עם גופים ממשלתיים. עורך דין המתמחה בדיני מכרזים ממלא תפקיד קריטי בהבטחת עמידה בדרישות החוק, בניסוח הצעות מכרז מדויקות ומיטביות, ובניהול הליכי השגה וערעור בעת הצורך. בנוסף, הוא מסייע בקביעת אסטרטגיות משפטיות להבטחת תנאים מסחריים הוגנים ולמניעת חשיפה לסנקציות חוזיות. בעולם המכרזים המשתנה, שבו הכללים מתעדכנים תדיר, ליווי משפטי מקצועי הוא מפתח לשיפור סיכויי הזכייה, למזעור סיכונים ולניהול יעיל של חוזים מורכבים, תוך הבטחת יציבות פיננסית ומשפטית לכל הצדדים המעורבים.
משרד וולר עורכי דין נמנה עם המשרדים המובילים בתחום דיני המכרזים, ומעניק ייעוץ משפטי מקיף לחברות, קבלנים וגופים ציבוריים המשתתפים במכרזים רחבי היקף. המשרד מלווה את לקוחותיו לאורך כל שלבי ההליך המכרזי, החל מהגשת ההצעה ועד להתקשרויות חוזיות וניהול מחלוקות משפטיות. בזכות הניסיון הרב והמומחיות הייחודית של צוות המשרד, לקוחותיו נהנים מליווי אסטרטגי ומותאם אישית, אשר מגדיל את סיכויי ההצלחה שלהם ומגן על האינטרסים שלהם בכל שלב.
