כאשר אדם מותיר אחריו צוואה, המורה כיצד לחלק את רכושו לאחר מותו, תיקבע חלוקת הרכוש בהתאם לאמור בצוואה. הכלל היסודי בדיני הצוואה הוא כי על הצוואה לשקף את רצונו האחרון של המצווה. חוק הירושה, תשכ”ה – 1965 קובע כי, לצורך בחינת כשירות הצוואה ומימושה, נדרשים הליכים מסוימים, בתוך פרק זמן קצר, כדי לקבל החלטות בנוגע לצוואה. במהלך פרק זמן קצר זה, ניתן להגיש התנגדות לצוואה. סקירה מקיפה על משמעות הליכי התנגדות לצוואה, עילות ההתנגדות הנפוצות, ועוד מספר עצות.
רקע: תכלית צוואה
הצוואה היא התכנית לחלוקת רכושו של המצווה, לאחר פטירתו. לעתים, תכנית זו משקפת את דרכי החלוקה הקבועות בדין. אולם לרוב, תכנית זו סוטה מההוראות חוק הירושה. ככך, היא משקפת את האופן שבו המצווה ביקש לחלק את רכושו. בכל המקרים, לשון הצוואה צריכה להתפרש על-פי תכליתה. מבין מגוון המשמעויות הלשוניות של הצוואה, על הפרשן לבחור באותה משמעות, אשר יותר מכל משמעות אחרת מגשימה את התכלית המונחת ביסוד הצוואה. הכלל, בישראל ובעולם, הינו כי השופט אינו רשאי לשנות את לשון הצוואה, באמצעות תוספת או על ידי גריעה. שינוי לשון הצוואה הוא אקט “חקיקתי”, ורק “המחוקק” (יוצר הצוואה) רשאי לשנותה. לפיכך, יש לשמור ולהקפיד על שמירת תכלית הצוואה, ככל הניתן.
אם כן, מצווה לקיים את דבר המצווה, לחלוקת רכושו לאחר מותו, לפי רצונו ובקשתו. רצון אמיתי, עצמאי, חופשי – שהרי רק רצון אמיתי ועצמאי וחופשי הוא רצון המצווה. במקום בו נפל פגם ברצונו של המת, או נפלה טעות מהותית, החובה היא שלא לחלק את העיזבון בהתאם להוראות הצוואה הכתובה. במקרה מעין זה, הצוואה איננה מבטאת כלל את רצונו האמיתי של המצווה. לכן, על בית המשפט לקיים את מצוותו ה”קונסטרוקטיבית” של הנפטר, ולחלק את רכושו בהתאם להוראות חוק הירושה.
מה ההבדל בין ירושה על פי צוואה לבין ירושה על פי דין?
כאשר מנוח משאיר צוואה תקפה, נותנים צו קיום צוואה, ולא צו ירושה (אלא לגבי נכסים אשר אינם נכללים בצוואה). במקרה זה, אין סמכות ואין רשות ליורשים על פי דין, אפילו הם זהים ליורשים על פי הצוואה. לוותר על קיום הצוואה ולבקש צו ירושה.
צו קיום צוואה
צו קיום צוואה הינו מסמך משפטי, המוסדר בחוק הירושה, התשכ״ה – 1965, ובתקנות הירושה, התשנ״ח – 1998. אף שהירושה נופלת ליורשים עם מות המוריש (עיקרון “הנפילה המיידית”), קובע החוק במפורש שיש צורך בצו קיום צוואה, אשר נותן תוקף לצוואה, והוא תנאי לפעילות על סמך הצוואה. רוצה לומר, הזכות לקבלת חלק מהעיזבון נשארת במהותה זכות ערטילאית, כיוון שכל עוד לא קויימה הצוואה, אין בכוחו של היורש לממש את זכותו ולנהוג בנכסי העיזבון מנהג בעלים. תוקפו של הצו הנו כלפי הצדדים הישירים, וכלפי כל העולם.
כדי לממש את צוואתו של הנפטר, יש צורך להוציא “צו קיום צוואה“. צו קיום צוואה מורכב משני חלקים בלתי נפרדים: טופס הצו ומסמך הצוואה. הצו הוא שילוב של מעשה המצווה (מסמך הצוואה), ושל הגוף השיפוטי המעניק בצו תוקף למסמך הצוואה. הרשות (הרשם לענייני ירושה) אינה נוגעת במסמך הצוואה. השינויים, התיקונים והביטולים של הוראה מהוראות הצוואה ימצאו ביטויים במסמך עליו הרשם. מסמך הצוואה יישאר כפי שהוא, לא יבוצעו בו שינויים כלשהם.
צו קיום צוואה ניתן לאחר תקופה בת 14 ימים, במהלכם מפורסמת הודעה בעיתונות, במטרה להודיע בפומבי, לכל גורם, כי עומדת לו הזכות להתנגד לצוואה. בחלוף מועד התנגדות לצוואה, אם לא התקבלה דרישה, תביעה או התנגדות לצוואה, יוכל רשם הירושה להוציא “צו קיום צוואה”. מרגע זה, יכולים הנהנים לממש ולפעול בהתאם להוראות הצוואה. מובהר כי צו קיום צוואה יכול שיינתן בכל תאריך לאחר מות המוריש: אין בדין הוראה הקובעת מועד לכך.
הגשת התנגדות לצוואה
המחוקק ראה בתפקיד הרשם לענייני ירושה, כתפקיד מינהלי ולא שיפוטי. לפיכך, סעיף 67א מונה רשימה של שמונה מקרים, בהם על הרשם לענייני ירושה להעביר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה. בין מקרים אלה, כאשר הוגשה התנגדות לבקשה (סעיף 67א(א)(1) לחוק הירושה); כאשר המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה; כאשר האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה חסוי, קטין או נעדר; הצוואה נושא הבקשה היא צוואה בעל פה; ועוד מקרים.
פעמים רבות עולות טענות של גורמים, מהמשפחה או מחוצה לה, כי הצוואה מקפחת אותם. כי חלוקת הרכוש בצוואה, אינה מוצדקת. הדרך היחידה בה תשמע הטענה, היא באמצעות הגשת התנגדות מסודרת ומנומקת, בתוך המועד שנקבע לכך, באמצעות עו”ד צוואות וירושות, לבית המשפט לענייני משפחה. מעת העברת ההעברה לבית המשפט, מתחיל למעשה ההליך השיפוטי, שעניינו בחינת תוקף הצוואה, ובחינת טענות המתנגדים לאותה צוואה.
קבלת התראה בדוא”ל על הגשת בקשה לירושה
הרשם לענייני ירושה השיק בחודש ינואר 2024, שירות חדשני, שיספק הגנה ליורשים. השירות מאפשר קבלת הודעת התראה בדוא”ל או לטלפון הנייד, שתיידע כל יורש אפשרי שיירשם לשירות, לפיו אדם אחר המקורב למנוח הגיש בקשה לירושה. השירות, המצריך רישום מוקדם באתר האינטרנט של הרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים (כאן), יאפשר לקבל התראה כאשר הוגשה לרשם הירושה בקשה על ידי אדם אחר המקורב למנוח, במקרים של הוצאת צו ירושה (אם המנוח לא הותיר צוואה), או צו קיום צוואה. הרישום יהיה תקף לשנתיים. אפשר שהפרסומים באינטרנט, וההתראות בדוא”ל, אולי ייתרו את הפרסום ב”רשומות”, ובעיתונים היומיים, לפיהם הוגשה בקשה לצו ירושה/ צו קיום צוואה, ויאפשר דיון ענייני בהתנגדות לצוואה, ככל שתוגש.
מועד הגשת התנגדות לצוואה
כתב התנגדות לצוואה יוגש לרשם לענייני ירושה בפרק זמן שלא יעלה על 14 ימים, מיום פרסום הבקשה לצו קיום צוואה בעיתונות וברשומות, או בתוך 14 יום ממועד קבלת ההודעה על הגשת הבקשה. תקנה 19 (ב) לתקנות הירושה קובעת כי לרשם לענייני ירושה סמכות להאריך ולשנות את המועד שנקבע להגשת ההתנגדויות. הלכה למעשה, אם טרם ניתן צו קיום צוואה, ניתן להגיש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לצוואה. לעיתים נוטה בית המשפט להתיר הגשת התנגדות, לאחר המועד, בכפוף לנימוקים והצדקה סבירה.
הארכת מועד להגשת התנגדות
הלכה למעשה, כל עוד לא ניתן צו קיום צוואה – ניתן לבקש הארכת מועד להגשת התנגדות. ככל שפרק הזמן הקצר של 14 ימים קלנדריים אינו מספיק להגשת התנגדות, ניתן לפנות לרשם, בבקשה מנומקת להארכת מועדים להגשת ההתנגדות. אם לא הוגשה ההתנגדות בתוך המועד הקבוע בתקנות, יתן הרשם לענייני ירושה – צו (שמעמדו כפסק דין). הנימוקים הנפוצים ביותר הם צורך באיסוף תשתית עובדתית וראיות, בחירת עורך דין לנושא, גילוי מאוחר של הבקשה למתן צו קיום צוואה, ועוד.
מי רשאי להתנגד לצוואה?
הוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום, יודיע על כך הרשם לעניני ירושה ברבים ויקבע זמן מתאים שלא יפחת משבועיים להגשת התנגדויות; כל המעוניין בדבר רשאי להגיש התנגדות לרשם לעניני ירושה תוך הזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו.
הפסיקה פרשה את המונח “כל המעוניין בדבר” ככל מי שעשוי ליהנות באופן ממשי מעיזבונו של המנוח, או מי שיש לו אינטרס ממוני אובייקטיבי בעיזבון, ישיר או עקיף, נכון לאותו המועד.
התנגדות מקוונת למתן צו קיום צוואה
משרד המשפטים מאפשר הגשת בקשת התנגדות למתן צו קיום צוואה, המופנית לרשם לענייני ירושה, באופן מקוון (כאן קישור ישיר). על הבקשה להכיל את שם ותעודת זהות של המתנגדים, שם ותעודת זהות של המנוח, שמות ופרטי תעודת זהות של כל המעורבים בדבר (כל הזכאים על פי הצוואה), את ההתנגדות עצמה ומסמכים התומכים בה (במידת הצורך). בנוסף, יש להגיש תצהיר התומך בעובדות המפורטות בהתנגדות, אשר נערך ואומת על ידי עורך דין.
סדרי הדין בהתנגדות לצוואה
הסדר בו יתקיימו דיונים בהליך ההתנגדות לצוואה, ייערך בהתאם להוראות דיני הירושה, תקנות סדר הדין האזרחי ותקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין). בחודש ינואר 2021 שונו סדרי הדין בתביעות בענייני ירושה. בתמצית, לאחר הגשת ההתנגדות, רשם הירושה יעביר את ההתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה שבמחוז מגורי המנוח. בבית המשפט יהפוך הליך ההתנגדות לכתב תביעה, כאשר מבקש קיום הצוואה ירשם כתובע ואילו המתנגד לצוואה ירשם כנתבע. בדיון קדם המשפט, בית המשפט ינסה למקד את טענות הצדדים, ויסכם את המחלוקת. בית המשפט יפנה את הצדדים להליך גישור, וככל שהצדדים יסכימו, והליך הגישור יסתיים בהצלחה – תוגש הודעה לבית המשפט על הסכם פשרה. הסכם זה יקבל, לרוב, תוקף של פסק דין וההליך יסתיים. אולם ככל שהגישור לא יצלח, ימשיכו הצדדים בדיון המשפטי. אם בית המשפט לענייני משפחה ידחה את ההתנגדות לצוואה, יחזיר בית המשפט את הנושא לרשם הירושה, אשר יוציא צו קיום צוואה.
עילות התנגדות לצוואה
על המתנגדים לצוואה, להצביע על הפגמים שנפלו בצוואה, המצדיקות את פסילתה. עילות התנגדות לצוואה הן עובדות, שאם יוכחו בבית המשפט, יביאו לקבלת ההתנגדות ולפסילת הצוואה. מניסיוננו, העילות הנפוצות ביותר, הן כדלקמן:
בעיות בעריכת הצוואה
בעיה בכשרותם המשפטית של העדים לצוואה; צוואה בצורה שאינה עומדת בהוראות הדין; צוואות לא חתומות; צוואות מזויפות; צוואה שנשתכחה; ניגודי עניינים של עו”ד שערך את הצוואה, ועוד.
מעורבות זוכה בעריכת צוואה
סעיף 35 לחוק הירושה קובע כי במקרה בו נהנה על פי צוואה, שהוא (או בן זוגו), ערכו צוואה או היו עדים לעשייתה, או נטלו חלק בעריכתה באופן אחר – בטלה ההוראה המזכה את אותו נהנה. החוק קובע חזקה כי, מי שלוקח חלק בעריכת הצוואה השפיע שלא כדין על המצווה.
אי כשרות לערוך צוואה
זוהי אחת מעילות ההתנגדות הבולטות ביותר, מכיוון שהיא פוסלת את הוראות הצוואה כולה (ולא רק חלק ממנה). תמצית העילה היא כי המוריש, בעת שערך את הצוואה, לא היה כשיר מבחינה נפשית, פיזית ו/או רפואית, לערוך צוואה או להבחין בטיבה. הגבלת כשרות תבוא במקום שכושר שיפוטו של אדם נפגם כדי כך שהחברה רואה צורך להגן עליו מפני עצמו מפני מעשיו ומפני מחדליו שמקורם בשיפוט מציאות לקוי – ומפני הזולת, העשוי לנצל לרעה את רפיסות דעתו ואת כושר שיפוטו הלקוי. בחינת הכשירות של המצווה, תעשה אך ורק ביחס למועד בו ערך את הצוואה. הוכחת עילה זו מצריכה מינוי של מומחה רפואי, מטעם בית המשפט.
טעות בצוואה
סעיף 32 לחוק הירושה קובע כי אם נפלה בצוואה טעות סופר, או טעות בתיאורו של אדם או של נכס, בתאריך, במספר, בחשבון וכיוצ”ב, וניתן לקבוע בבירור את כוונתו האמיתית של המצווה, יתקן את הטעות הרשם לענייני ירושה או בית המשפט. לבית המשפט יש סמכות להורות על קיום צוואה בשינויים מסוימים, אפילו אם התגלה בה פגם, וזאת במידה שברורים לו יסודות הצוואה, וכן הרצון המקורי וכוונתו של המצווה.
השפעה בלתי הוגנת – אונס, כפיה או איומים
סעיף 30(א) לחוק הירושה קובע כי “הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה“. כלומר, כל פעולה של אדם אחר, שבוצעה כדי לפגוע או להשפיע על רצונו החופשי של המצווה, עשויה לפסול את הצוואה. לנושא השפעה בלתי הוגנת, ומבחני התלות, ראו בהמשך המאמר.
צוואה לא חוקית
סעיף 34 לחוק הירושה קובע כי צוואה לא חוקית, הסותרת את טובת הציבור, תבוטל. לדוגמה, צוואה המורה על ביצוע עבירות שונות, עשויה להיות לא חוקית.
צוואה סתומה
סעיף 33 קובע כי צוואה, שאין לראות מתוכה למי ציווה המצווה, מה ציווה, או שאין להבין משמעותה – בטלה. הצוואה בטלה, אין כל מקום להביא ראיות חיצוניות בנדון, ואין הוראות הדורשות פרשנות. אולם, אשר קימת אי-בהירות, ברם אפשר לראות בצוואה למי ציווה המנוח, ומה ציווה – אזי אין תחולה לסעיף 33. במצב דברים זה, במידה וקיימת אי-בהירות, יש לפרש את הצוואה בסעיף 54 לחוק הירושה, המאפשר לשופט לעקוב אחר רצונו של המצווה, בהתאם לנסיבות חיצוניות.
השפעה בלתי הוגנת
כאמור לעיל, אחת מהטענות שעולה תדיר בהתנגדות לצוואה, היא ההשפעה הבלתי הוגנת שהופעלה על המנוח טרם פטירתו. כתוצאה ישירה מאותה ההשפעה, שינה המנוח את הצוואה, לטובת אותו היורש. הוכחת תלות של המצווה בנהנה מהצוואה מספקת רכיב חשוב (אך לא מספיק), להוכחת החזקה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת של הנהנה מהצוואה על המצווה. על בית המשפט להוסיף ולהשתכנע כי תלותו של המצווה בנהנה הייתה כה מקיפה ויסודית, שניתן להניח כי נשלל רצונו החופשי והבלתי תלוי. במילים אחרות, לא התלות היא העיקר, אלא ההסתברות שהתלות שללה את רצונו החופשי של המצווה. ב-דנ”א 1516/95 מרום נ’ היועץ המשפטי לממשלה (פ”ד נב(2) 813), קבע בית המשפט ארבעה מבחני עזר לצורך בחינת הוכחת הטענה בדבר השפעה בלתי הוגנת:
תלות ועצמאות
זהו המבחן הבסיסי, במסגרתו יבחן בית המשפט האם, בתקופה הרלוונטית למועד עריכת הצוואה, היה המנוח עצמאי מבחינה פיזית ומבחינה שכלית-הכרתית, ועד כמה. ככל שהמצווה היה עצמאי יותר, מכל אחת משתי הבחינות, תתחזק נטיית בית-המשפט לשלול קיום תלות של המצווה בנהנה. עם זאת, אפשר שעצמאותו השכלית-הכרתית של המצווה, תחפה על תלותו הפיזית ותוביל למסקנה כי תלותו הפיזית לא גרעה כל עיקר מעצמאותו.
תלות וסיוע
מתמקד בשאלה אם הקשר שהתקיים בין המצווה לבין הנהנה התבסס על מתן הסיוע שהמצווה נזקק לו. אם היה זה הנהנה, אשר סייע למצווה להתגבר על קשייו ומגבלותיו, ייטה בית-המשפט לקבוע שהמצווה היה תלוי בנהנה. חשיבות מיוחדת נודעת, בעניין זה, לשאלה אם הנהנה היה היחיד שסייע למצווה בכל צרכיו, או שהמצווה הסתייע גם באחרים.
קשרי המצווה עם אחרים
המבחן השלישי בוחן את היקף הקשרים שקיים המצווה עם אחרים זולת הנהנה ואת מידתם. אם בתקופה הרלוונטית לעריכת הצוואה, היה המצווה מנותק לחלוטין מאנשים אחרים, או שקשריו עם אחרים היו מועטים ונדירים, תתחזק ההנחה שהמצווה אכן היה תלוי בנהנה. לעניין זה אין זה מעלה או מוריד אם הנהנה היה זה שגרם לבידודו של המצווה אם לאו.
נסיבות עריכת הצווה
המבחן האחרון מתמקד בנסיבות עריכת הצוואה, ובמעורבות הנהנה. אפשר שמעורבות הנהנה לא תגיע עד כדי לקיחת חלק בעריכת הצוואה, אך תהווה ראיה לכאורה להשפעה בלתי הוגנת על המצווה, או, למצער, שיקול רלוונטי להקמת חזקה בדבר קיומה של השפעה כזאת עליו.
תניית סילוקין בצוואה
תניית סילוקין הנה הוראה בצוואה הקובעת שאם נהנה אשר יתקוף את הצוואה בבית המשפט או ייזום פניה לערכאות, באופן שעשוי לפגוע במימוש הצוואה כלשונה, יאבד את חלקו ואת זכויותיו על פי הצוואה. תנאי מסוג זה בצוואה מכונה “תניית אי-תחרות” או “תניית סילוקין”. הוראה זו נעשית משני מניעים אפשריים. האחד, רצונו של המצווה למנוע התדיינות משפטית בין היורשים, במסגרת שמירה על “שלום בית”; או סכסוכי ירושה; והשני רצונו של המצווה למנוע מהיורשים לסטות מהחלוקה אותה ציווה בצוואה.
ואולם, למרות העובדה שניתן להצדיק את קיום תניית הסילוקין בצוואה, נוכח הרצון לשמור, להגן ולכבד על רצון המצווה, היא פוגעת בזכות הגישה לערכאות משפטיות של הנהנה. הלכה למעשה, תניית הסילוקין יוצרת מעין “מחסום”, בשל הרתעת הנהנה מפני פנייה לערכאות: אם יפנה לערכאה משפטית, המשמעות היא שהוא יאבד את זכויותיו על פי הצוואה. מן העבר השני, קיימת מערכת נוגדת של שיקולים, שיש בהם כדי להצדיק את בטלותה של תניית הסילוקין, בבחינת “תקנת הציבור”. בע”א 245/85 יהודית אנגלמן נ’ מרטה קליין, אימץ בית המשפט את ההבחנה בין שני מקרים:
- התנגדות סרק. כאשר ההתנגדות היא “התנגדות סרק”, חסרת ביסוס, ויתברר כי הועלתה שלא בתום-לב – יינתן תוקף לתניית הסילוקין. לפיכך, הזוכה יפסיד את חלקו. הקובעת כי תוקפה של הצוואה ניתן לה כאשר היא מבוססת על רצון המוריש, נעדרת פגמים היורדים לשורש העניין ואינה סותרת את תקנת הציבור
- התנגדות מוצדקת. כאשר ההתנגדות הוגשה מחמת טענה צודקת של פגם בצוואה (שגם החוק פוסל את קיומה), אזי תניית הסילוקין הנה תניה הנוגדת את תקנת הציבור. לפיכך, לא יהיה בה משום הפעלת התנאי, המחייב את סילוקו של הזוכה המתנגד מפאת הגשת התנגדותו.
נטל ההוכחה התנגדות לצוואה
הנחת המוצא הנה כי הצוואה כשרה, והמצווה היה כשיר לצוות. משכך, בבקשת התנגדות לצו קיום צוואה, נטל ההוכחה מוטל על המתנגד. עליו לספק ראיות מהימנות, מוצקות וקבילות, שניתן להשתמש בהן בבית המשפט לתמיכה בטענה לפסילת הצוואה. בדרך כלל, מה שמכריע איננו הוכחה פוזיטיבית של העובדות, אלא השימוש בחזקה ובכללי דיני הראיות לעניין נטל ההוכחה.
עורך דין התנגדות לצוואה
המחוקק קבע, כאמור, פרק זמן קצר ביותר, לצורך הגשת התנגדות. זהו פרק זמן קצר ביותר, הדורש החלטות מהירות, על בסיס ראיות ועובדות חלקיות. ככל שאתם סבורים שזכויותיכם קופחו בצוואה, מסיבה כלשהי, או שאתם מבקשים להגן על חלקכם בצוואה בפני נסיונות לנשל אתכם, יש חשיבות מכרעת להובלת הנושא על ידי עורך דין מומחה בתחום הצוואות והירושות. סטיה מהמועדים, מסדרי הדין או מהפרוצדורה המשפטית, אי צירוף מסמכים, עדויות, תצהירים, או כל טעות אחרת – עלולה להוביל אתכם להפסדים כספיים, לעוגמת נפש, ולניהול הליכים משפטיים לאורך שנים ארוכות.
במהלך למעלה מ-40 שנים, עו”ד ונוטריון פנחס וולר, ערך וליווה אלפי לקוחות, שהכינו צוואות, הגן על צוואות והתנגד לצוואות. עו”ד פנחס וולר מתמחה בצוואות וירושות, מנוסה ומיומן בהליכים לצורך הוצאת צו קיום צוואה, או התנגדות לצו קיום צוואה, ובבקשות שונות. לצד זאת, עו”ד פנחס וולר נהנה ממוניטין ארוך-שנים, כנאמן או כמנהל עיזבון במינוי בית המשפט, בתיקים שונים. צרו קשר עם עורך דין צוואות וירושות בחיפה.
