הסכם פאושלי

סוגי הסכמי קבלנות

הסכם על פי מדידה (“חוזה למדידה”)

הסוג הראשון, והנפוץ ביותר, הוא התקשרות “על פי מדידה”. במסגרתה התקשרות זו, ישלם המזמין תמורה לקבלן, על פי מדידה של הכמויות שבוצעו בפועל בפרויקט. במילים אחרות, המזמין מבצע את התכנון, מכין כתבי כמויות מפורטים ותוכניות עבודה, בחלוקה לתחומים ולסעיפים, והקבלן/ הספק מגיש למזמין העבודה הצעת מחיר מפורטת ביחס לכל סעיף. התשלום לקבלן הנו מכפלת המחיר לפריט, במספר הפריטים שבוצעו בפועל. תשומת הלב כי בפועל, בסופו של יום, החוזה למדידה מהווה הערכה: התשלום הסופי יהיה מול מדידה מדויקת.

הסכם תכנון-ביצוע

הסוג השני של התקשרות, מכונה חוזה “תכנון-ביצוע” (Design-Build Contract). זהו מודל שמטרתו לייעל את תהליך הקמת תשתיות, על ידי שילוב של תכנון וביצוע בפרויקט אחד. במסגרת החוזה, היזם/ הקבלן אחראי גם על שלב התכנון וגם על שלב הביצוע. מודל זה מבדל את עצמו מהמודלים המסורתיים, בהם ישנם שני גורמים נפרדים – המתכנן והקבלן – דבר שיכול להוביל למחלוקות ולקשיים בתקשורת. היתרון המרכזי של חוזה תכנון-ביצוע הוא הפחתת הסיכונים הכלכליים והלוגיסטיים. כאשר יש גורם אחד המנהל את כל התהליך, ניתן לקצר את זמני הביצוע, להגביר את היעילות ולהמעיט במחלוקות.

הסכם פאושלי

הסוג השלישי של ההתקשרות, הוא הסכם פאושלי (נקרא גם “חוזה פאושלי”, הסכם “עד-מפתח” או הסכם מסוג “הכל כלול”). גובהו של ההסכם נקבע מראש בין הצדדים, והוא יהיה כולל, קצוב, סופי, מוחלט ובלתי תלוי בשינויים, בכל הכמויות הנדרשות לביצוע העבודה. במסגרת הסכם זה, שני הצדדים אינם רשאים לבצע כל שינוי בתכנון או בביצוע עליהם הסכימו מראש. דוגמאות שכיחות:

• קבלנות בנייה או שיפוצים, לפי מחיר מוסכם מראש.
• חוזי תחזוקה ואחזקה למבנים או מתקנים.
• הסכמים עם ספקי שירותים או קבלני משנה.

הסכם לפי זמן עבודה (רג’י)

הסוג הרביעי של ההתקשרות היא התקשרות לפי זמן העבודה (Time and Materials Agreement). בהסכם זה מתחייב הקבלן להעמיד לרשות המזמין כמות מסוימת של כלים ועובדים לפרק זמן המוסכם בין הצדדים. התקשרות זו הנה נוחה לעבודות מזדמנות, בהיקפים קטנים, או לעבודות שאינן מצריכות מיומנות מיוחדת, ומותנית בכך שהמזמין יודע לנהל ולהפעיל את העובדים, ושניתן לפקח ולמדוד את העבודות. ניתן להפעיל את הסכם הרג’י במקביל להסכם הפאושלי או להסכם על פי מדידה.

ריכוז סוגי התקשרויות בבנייה ובפרויקטים

הסכם פאושלי

הסכם פאושלי (Pauschale, מכונה גם Lump sum) הנו הסכם מסוג “הכל כלול”. במסגרת ההסכם, הצדדים מסכמים מראש על תמורה קבועה וסופית לביצוע העבודה – ללא קשר לשעות עבודה בפועל או כמות החומרים. הקבלן לומד את התוכניות, מציע מחיר כולל, ומתחייב למסור מוצר מוגמר במחיר שנקבע.

במילים אחרות, הקבלן מקבל מהיזם את תכניות העבודה המדויקת, ולאחר שהוא לומד אותה – מבצע הערכה כללית של עלות העבודה, ומספק הצעה (תמחור) אחד, שלם וכולל לביצוע העבודות. בהסכם פאושלי, הקבלן יבצע אך ורק את התוכניות שנמסרו לו, במדויק וללא סטיה מהן. במילים אחרות, בסיס ההתקשרות, והתשלום, אינו תלוי מדידה של הפריטים שבוצעו בפועל, של המהירות, של הכלים, מספר העובדים – אלא בהתאם למפתח מוסכם מראש. הצדדים מסכמים על מחיר קצוב, כולל וסופי עבור מתקן מוגמר שיימסר, ללא תוספות, וללא מדידת כמויות וציון מחירים לפריטים השונים (ע”א 4737/90 סולימאן אליאס נ’ קוסטודיה דה טרה סנטה). זו גם ההגדרה במפרט הכללי לעבודות בנייה (“הספר הכחול”) של משרד הביטחון. בהוראת תכם 1.4.6 השתתפות בפרויקטי פיתוח ובינוי של הרשויות המקומיות של החשב הכללי, מופיעה הגדרה, והנחיה דומה (קראו כאן הרחבה). 

המונח “מחיר פאושלי וסופי” משמעותו היא, שאין הקבלן המבצע זכאי לתמורה על פי ההוצאות שהוציא בפועל, בתוספת רווח קבלני, אלא שנקבע מחיר קבוע למטר מרובע של בנייה, או ליחידת גודל אחרת המתאימה לעניין. התמורה, בסופו של דבר, היא מכפלת המחיר הקבוע במספר היחידות שבוצעו. כל עבודה שאינה מפורטת או נזכרת במפרט הטכני ובתוכניות הבניה, אינה כלולה במסגרת המחיר הפאושלי של ההסכם, ויש לשלם עבורה בנפרד.

יתרונות וחסרונות של הסכם פאושלי

יתרונות

• ודאות תקציבית: המזמין יודע מראש את העלות הכוללת.
• פשטות ניהולית: היעדר הצורך במדידות וחישובי כמויות שוטפים.
• תמריץ ליעילות: הקבלן מעוניין להשלים את העבודה במהירות למקסום רווחים.

חסרונות וסיכונים

• סיכון לקבלן: אחריות מלאה על התייקרויות או טעויות בהערכת כמויות.
• סיכון למזמין: חשש משימוש בחומרים נחותים כדי לחסוך בעלויות, או הפסקת עבודה במידה והקבלן נקלע להפסד.

בית המשפט העליון בע”א 616/04 עמותת מורים בונים בלוד – עמב”ל עמותה רשומה נ’ דו בר (1983) חברה לעבודות בניה בע”מ, סיכם את טיבם של הסיכונים בהסכם הפאושלי:

“חוזה פאושלי הוא חוזה המכתיב מערכת הקצאת סיכונים מסוימת. הקבלן, הנהנה מידע עודף בדבר המשאבים העומדים לרשותו ובדבר עלות הרכיבים הספציפיים המרכיבים את חבילת המוצר הכוללת, משקלל ידע זה עם פוטנציאל הסיכון הגלום בכך שלא מתבצעת מדידה פרטנית של כל בית ובית. מזמין העבודה, במקרה זה העמותה, הוא בעל האינטרס לחסוך בעלויות הכרוכות בבדיקה פרטנית של כל בית ובית ומעוניין לדעת מה “השורה התחתונה” לפני הכניסה להתקשרות. לפיכך הוא מקבל על עצמו את הסיכון לכך שלו היה מנהל משא ומתן לגבי כל רכיב בנפרד או קובע מחיר לפי מדידה, יתכן והיה מקבל מחיר חוזי נמוך יותר פר רכיב או פר מטר. מערך סיכונים זה מבוטא במחיר החוזי הכולל הנקבע, ומשקף את הערכת הצדדים בדבר פוטנציאל התממשות הסיכון”.

נטל ההוכחה בהסכם פאושלי

כאשר מדובר בהסכם פאושלי, מוטל נטל ההוכחה על הקבלן. עליו להצביע כי השלים את ביצוע העבודות, ומגיעה לו מלוא התמורה. כאשר בוצעה רק חלק מהעבודה, על התובע לשכנע מה החלק שבוצע.

חשיבות הגדרה מדויקת של ההסכם

אחת השאלות התדירות בבתי המשפט היא, האם ההסכם שנחתם היה הסכם פאושלי, או הסכם על פי מדידה. לעיתים, לאורך ההתקשרות בין הצדדים, משתנה מתכונת העבודה. על מנת לבדוק האם זהו הסכם פאושלי, מקובל להתייחס למספר מבחנים, וביניהם –

• הגדרה מדויקת של תכולת העבודה (SOW). מה העבודה המבוקשת, ומה היא כוללת; האם יש עבודות שלא מפורטות ולא נכללות; מנגנונים לעדכון התכנון, העבודות, התמורה וכו’.
• כותרת ההסכם, המונחים שצויינו בו, ההוראות בהסכם, וקיומם (או היעדרם) של לוחות תשלומים. לעיתים, למרות היעדר המילה ‘פאושלי’ בהסכם, יקבע בית המשפט כי הצדדים התכוונו לכרות הסכם פאושלי. וראה ע”א 20/719 סלים לחאם יזמות ובניה בע”מ נ’ שיכון ובינוי – סולל בונה תשתיות בע”מ.
• המסמכים שצורפו להסכם, ובמיוחד – האם צורף כתב כמויות, ובאיזה פירוט. ככלל, עצם קיומו של כתב כמויות מחזק את הטענה לפיה יש לו משמעות לעניין חישוב המחירים והמדידה. בנוסף, האם נכתבו שמות הדגמים או המוצרים; האם המזמין אישר את העובדים והיועצים של הקבלן; ועוד.
• ההתכתבויות בין הצדדים, לאחר חתימת ההסכם. התכתבויות – לרבות הודעות בטלפון הנייד, הודעות בעל פה.
• אופן תשלום התמורה. האם התשלומים שולמו בהתקם לקצב התקדמות העבודה (חודשים, שלבים), או למול בדיקת הכמויות.
• התנהגות הצדדים במהלך ביצוע העבודות. כך לדוגמה, לא ניתן להעביר תוכניות ומפרטים במהלך הביצוע, ומאידך לדרוש מהקבלן לעמוד בלו”ז.
• החרגות. הסכם ההתקשרות לעיתים מכיל תחומים, רכיבים או פרויקטים, שבהם התמורה לא תיעשה על בסיס “פאושלי”, אלא יהיה צורך במדידה. הניסוח המתאים הוא “לא תהיה מדידת פאושלי“, או סעיף שהוחרג מראש. כלומר, לעיתים ניתן ללמוד על כוונת הצדדים בהסכם, על דרך השלילה.

עבודות נוספות בהסכם פאושלי

המחיר הפאושלי, נועד להיות קבוע בכל הנוגע לכל העבודות אשר הוצהר והוגדר עליהן מראש. אך אין המשמעות שכל עבודה חריגה/ נוספת המתעוררת במהלך העבודה, או הנדרשת ע”י המזמין, נכללת גם בתוך המחיר הפאושלי. כלומר, הסכם פאושלי, לפי הגדרתו, קובע מחיר סופי לעבודות שהוא מתיחס אליהן. אם מתבקשות עבודות נוספות, זכאי הקבלן לתמורה נוספת. ואכן, מרבית החוזים כוללים מודל ההתקשרות כבסיס לחישוב התמורה, אך כוללים מנגנון המאפשר סטייה מסוימת מן התמורה במקרים ספציפיים. כאשר אין שום תנאי בחוזה בקשר לכך, ומתגלות מחלוקות, יש לפענח ולהוציא מתוך העבודות וההסכם, מהן עבודות נוספות ומה אינן עבודות נוספות. על פי דיני פרשנות החוזים, כאשר לשון חוזה עסקי שנכרת בין הצדדים איננה חד משמעית, יש לייחס לעדויות הצדדים בדבר כוונתם בעת הכריתה, כמו גם לנסיבות הכריתה, חשיבות בניסיון לעמוד על אומד דעת הצדדים (אומד הדעת הסובייקטיבי, וככל שלא ניתן לאתרו, אומד הדעת האובייקטיבי של איש העסקים הסביר), והפרשנות הנכונה שיש לתת לטקסט החוזי לכאורה.

עבודות נוספות בהסכם פאושלי – ישולמו על פי מדידה 

הגישה המסורתית של בתי המשפט היא כי הקבלן זכאי לתשלום, אם הוא נדרש לבצע עבודות שחרגו מהתכולה המקורית. נקודת הבסיס לכל אותן פסיקות נעוצה בעובדה שבתחילת הדרך, הצדדים הסכימו על התמורה הכוללת על בסיס מידע ונתונים ספציפיים: שיטת העבודה, תוכניות, מפרטים טכניים, וכדומה. כאשר אותו בסיס נתונים התגלה כשונה משמעותית, או כאשר נדרש שינוי ותוספת, בתי המשפט מצאו את הדרך “לפתוח” את המחיר הפאושלי. וכך, בפסק הדין ת”א (י-ם) גביר נ’ עובד לוי, קבע בית המשפט, בין היתר, כי –

“… במהלך קיומו של חוזה עשוי להתעורר צורך לבצע עבודות שלא נכללו בחוזה המקורי. ביצוע העבודה בידי הקבלן המבצע יהיה ברגיל זול יותר מאשר ביצועה בנפרד בעתיד באשר לביצוען של ה עבודות שאינן כלולות בחוזה המקורי. לפיכך, קביעת מנגנון לתמחור עבודות החורגות מן החוזה המקורי איננה גורעת מכך שהעבודות הכלולות בחוזה המקורי תומחרו באופן פאושלי, וכי בעבור ביצוען של העבודות הכלולות, לא יהא זכאי הקבלן המבצע לקבל תמורה נוספת… מכיוון שהשינויים אינם כלולים בהתקשרות המקורית, הם נופלים להגדרת “עבודה נוספת”.”

פסיקה חדשה: עבודות נוספות ייתכן שישולמו בשיטה פאושלית

תביעה שהתבררה בביהמ”ש המחוזי (תא (ת”א) 1149-09-13‏ ‏א. ארנסון בע”מ נ’ ת.ע.ן עבודות עפר בע”מ), עסקה במקרה בו קבלן של מע”צ שכר קבלן משנה לביצוע עבודות. הצדדים חתמו על חוזה שכותרתו “חוזה קבלנות פאושלי (התשלום אינו לפי כמויות למדידה)“, ובמסגרתו נקבעה תמורה סופית בסך של 11.5 מיליון שקל, שתשולם לקבלן המשנה. קבלן המשנה ביצע את העבודות בשיטה שונה ביחס לתוכניות שנמסרו לו, בהסכמתם של מזמין העבודות ושל הקבלן הראשי. בסופו של יום, נמצא כי שיטה זו היתה זולה בכ-10 מיליון ש”ח מהתמורה המוסכמת. הקבלן הראשי ביקש להתנער מדרישת החוב של קבלן המשנה, שטענה שההסכם הוא “פאושלי”, אומנם מייתרת חישוב מדידות וכמויות של העבודות שבוצעו בפועל, אולם את העבודות המפורטות בתוכניות שצורפו להסכם יש לבצע בשלמותן. משלא בוצעו העבודות בהתאם לתכניות, אלא בוצעה תוכנית בשיטה אחרת, אזי שינוי זה אינו חוסה תחת התמורה הקבועה בהסכם. לבסוף, נטען שקבלן המשנה התעשר על חשבון החברה שלא כדין.

בית המשפט דחה את התביעה, וקבע כי קבלן המשנה זכאי למלוא התמורה בסך 11.5 מיליון ש”ח, מהקבלן הראשי. בית המשפט פסק כי לשון החוזה אכן איננה חד משמעית: ההסכם אמנם מוגדר כ-“פאושלי”, אולם כלל סעיפים והותיר פתח פתח לשינויים בשיטת הביצוע. לפיכך, בית המשפט ניתח את אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים, התייחס לשלב המו”מ שקדם לחתימת ההסכם, במהלכו הושמט הסעיף שקשר בין התמורה להיקף העבודות בפועל. השמטת הסעיף מלמדת שאפשרות ביצוע העבודה בשיטה שונה הייתה ידועה לחברה, אך היא בכל זאת הסכימה לקביעת תמורה “פאושלית”.

צורך בקבלת אישור לביצוע עבודות נוספות

כך או אחרת: יש צורך לקבל אישור מראש לביצוע עבודות נוספות, ולשינויים בתוכניות. בפסיקת בית המשפט בת”א (אשד’) 639-08 אתגרים בינוי פיתוח והשקעות 2005 בע”מ ואח’ נ’ גל שחם ואח’, בה נקבע שיש לקבל את אישורו של המזמין, טרם ביצוע העבודות. במקרה אחר, בית המשפט (ת”א (ב”ש) 12054-05-11 ברנס ניקוי חול וצביעה תעשייתית בע”מ נ’ א.ב. קרן פרויקטים בע”מ) קבע כי במקרה בו הקבלן נדרש לבצע עבודות נוספות, יהיה נכון כי הקבלן יקבל את הסכמת המזמין מראש, וכי הדרישות בגין העבודות נוספות יועלו בזמן אמת.

קיזוזים בהסכם פאושלי

העובדה כי מדובר בהסכם פאושלי, אינה שוללת את הזכות לקיזוז של כל אחד מהצדדים. במקרה בו בוצעו עבודות חלקיות, לא יהיה הקבלן זכאי למלוא התשלום. הלכה למעשה, החלקים שלא בוצעו הופכים להיות “חלקים למדידה”, מתומחרים, והתמורה מופחתת.

מיסוי בהסכם פאושלי

הסכמים פאושליים, שבהם הקבלן מתחייב לבצע פרויקט במחיר קבוע מראש, משפיעים על היבטי המיסוי של הפרויקט. הבנה מעמיקה של השלכות אלו חיונית הן למזמין והן לקבלן.​ להלן היבטי מיסוי מרכזיים:

ניכוי מס במקור

על פי תקנות מס הכנסה, מזמין השירות עשוי להיות מחויב לנכות מס במקור מהתשלומים לקבלן. אחוז הניכוי תלוי בסיווג הקבלן ובאישורים שיש לו מרשות המיסים. לפיכך, יש לבדוק את חובת הניכוי והאחוז המדויק לפני התשלום.​

הוצאות מוכרות

עבור המזמין, התשלומים לקבלן במסגרת ההסכם הפאושלי עשויים להיות מוכרים כהוצאה לצורכי מס, בתנאי שהם עומדים בדרישות החוק.

היטלי פיתוח ואגרות

בפרויקטים מסוימים, ייתכנו היטלי פיתוח או אגרות נוספות המוטלות על ידי הרשויות המקומיות. יש לקבוע בהסכם מי מהצדדים נושא בעלויות אלו, כדי למנוע אי-הבנות.

קנסות על איחורים וסטיות מהפרויקט בהסכם פאושלי

אחד האתגרים המרכזיים בהסכמים פאושליים הוא עמידה בלוחות זמנים ואיכות ביצוע. מאחר שהתמורה קבועה מראש, יש חשש שהקבלן יחסוך בעלויות, או ימשוך את הפרויקט בהתאם ללוחות הזמנים הרצויים לו. על מנת להגן על מזמין העבודה, חשוב לעגן בהסכם מנגנוני סנקציה ברורים, שיכללו את מהות הסנקציה; את האירוע שיביא להפעלת הסנקציה; ואת אופן גבייתו.

קנסות בגין איחורים

הסכם פאושלי מקצועי צריך לכלול:

• הגדרת מועדים, לכל שלב עיקרי בפרויקט, ולאבני דרך.
• הגדרה מדויקת של אבני דרך.
• תשלום לפי אבני דרך. חשוב לדאוג לתזרים ולחלוקת התשלום בגין אבני הדרך, כך שלא יהיו פערים גדולים בין העבודה לבין התשלומים. בנוסף, זכאות למקדמות, תשלומי ביניים, תשלומים חלקיים.
• פיצוי מוסכם בגין איחור. סכום כספי קבוע או אחוז מהתמורה הכוללת עבור כל יום/שבוע איחור. מנגנון זה יוצר תמריץ חזק לעמידה בזמנים ומפצה את הלקוח על נזקים אפשריים, ללא צורך בהוכחת נזק – ובתנאי שהפיצוי יהיה סביר ומידתי. בהקשר זה נציין כי לעיתים ניתן לכלול תקופת “גרייס” קצרה לפני החלת הפיצויים המוסכמים, במטרה לאפשר גמישות במקרים של עיכובים שוליים.
• סעיפי “כוח עליון”. יש להחריג מצבים של כח עליון שבהם לא יוטלו קנסות, כמו אסונות טבע, מלחמות, מצב מיוחד בעורף, מגבלות בריאות הציבור (כלקח מהקורונה), השבתות במשק וכיוצ”ב.

סטיות מהפרויקט או ירידה באיכות

• הגדרת סטנדרטים. יש להגדיר באופן מדויק את דרישות האיכות והביצוע. יש לקבוע מדדים ואיפיונים מקצועיים, ברי מדידה וחד-חד ערכיים, דוגמת אישורים של מכון התקנים, תעודות וכיוצ”ב.
• שינויים תכנוניים ומשמעותם.
• מה נחשב חריג או תוספת?
• סנקציות בגין אי-עמידה בדרישות. קנסות, תיקון הליקויים על חשבון נותן השירות או הפחתת התמורה.
• בחירת חומרים ואנשי מקצוע. חשוב להבטיח שקיפות בבחירת חומרים ואנשי מקצוע. יש להגדיר את סוגי החומרים, מקור רכישתם ואישור המזמין על כך, מראש ובכתב.

תיעוד בזמן אמת

בניהול פרויקטים רבים, ובעיקר בתחומי הבנייה והתשתיות, קיימת נטייה טבעית לרצות “לרוץ קדימה”: לקדם את העבודות במהירות, לאשר לקבלן שינויים ולדלג על שלבים פורמליים. אלא שדווקא אותה נטייה עלולה לעלות ביוקר, שכן היא פוגעת בבקרה, מערערת את המסגרת החוזית, ומסכנת את לוחות הזמנים, התשלומים והמסגרת התקציבית. כדי להימנע מכך, חשוב להקפיד על כללי עבודה ברורים ומסודרים. תחילת כל פרויקט מחייבת מתן צו התחלת עבודה מפורש ומתועד, כך שלא יהיה ספק לגבי מועד ההתחלה והחובה לעמוד בלוחות הזמנים. כל שינוי או עדכון יש להעביר בזמן אמת ובכתב, כדי להבטיח שמירה על תוקף ההסכם ולמנוע מחלוקות עתידיות. התראות בכתב על ליקויים, איחורים או חריגות מהוות נדבך חיוני בהוכחת אחריות הקבלן, ולכן אין לוותר עליהן גם אם נדמה שמדובר בעניין שולי. כך גם לגבי סיכומי ישיבות: סיכום כתוב של כל פגישה תקופתית הוא ראיה חותכת להחלטות שהתקבלו ולהסכמות שהושגו.

לבסוף, על המזמין להקפיד להפעיל את מנגנוני האכיפה הקבועים בהסכם, לרבות גביית קנסות בגין איחורים, אי-עמידה בתנאים, התראות לביטול החוזה, חילוט ערבות ביצוע וכו’. שמירה על משמעת חוזית וניהול מתועד איננה מעכבת את הפרויקט, אלא מבטיחה שההתקדמות תהיה מבוקרת, חוקית, ותגן על האינטרסים של המזמין לאורך כל הדרך.

הסכם פאושלי עם קבלן משנה

כל קבלן נעזר בקבלני משנה: ספקי חומרי גלם, כלים, ציוד, טובין, עבודות מסויימות, ניהול או פיקוח, כוח אדם וכו’. אין מניעה לערוך הסכם עבודה פאושלי גם עם קבלן משנה, אולם המציאות מראה כי הסכמים אלה לרוב נסגרים בעל-פה. ככאלה, הם חושפים את הצדדים (ואת המזמין), לסיכונים משפטיים, חוזיים, ניהוליים, ארגוניים וביטוחיים. לפיכך, לצורך חתימה על הסכם פאושלי עם קבלן משנה, מעבר לכל הדגשים שצויינו לעיל, יש להגדיר באופן מדויק וברור, מה לוחות הזמנים, מה היקף ותכולת העבודה המבוקשת. באותו ההסכם, יש להגדיר במפורש מה לא נכלל בעבודות. קראו כאן הרחבה על הסכם עם קבלן משנה, מערך הסיכונים וההזדמנויות.

משרד עורכי דין

על פניו, הסכם פאושלי נראה פשוט להבנה: התמורה ידועה וקבועה. אולם בפועל, גם הסכמים כאלה יוצרים לא אחת מחלוקות משפטיות: האם מדובר בהסכם פאושלי או בהסכם “לפי מדידה”? כיצד יש לפרש עבודות נוספות? איך משלמים על שינויים? ומי אחראי לעיכובים? כאן בדיוק מתגלה החשיבות של ליווי משפטי מוקדם: טעויות בפרשנות או בניסוח ההסכם עלולות להסתיים בתביעות כבדות או בהפסד של מאות אלפי שקלים.

משרד עורכי דין וולר ושות’, בעל ניסיון של למעלה מ-40 שנה בתחום החוזים, דיני המכרזים, דיני המקרקעין, ודיני התכנון והבניה. המשרד מדורג בשנים האחרונות כאחד ממשרדי עורכי הדין המובילים, בדירוג BDI ובדירוג D&B. המשרד מלווה ומייעץ לחברות עסקיות, יזמים, מלכ”רים, רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים, וכן אנשים פרטיים. כל אלו מבטיחים כי משרד וולר ושות’ יוכל להגן על האינטרסים שלכם בכל פרויקט. התקשרו עכשיו.