הפרת חוזה

הפרת חוזה מתרחשת כאשר צד להסכם אינו מקיים את התחייבויותיו, כולן או חלקן, כפי שנקבעו במסגרתו. ההפרה עשויה להתבטא באי-ביצוע מלא של התחייבות, בביצוע לקוי או בשיהוי בלתי מוצדק, והיא כוללת גם מצבים של סטייה מתנאים מהותיים או אי-עמידה בלוחות הזמנים שנקבעו בין הצדדים. בהתאם לחומרת ההפרה ונסיבותיה, עשויה לקום לצד הנפגע הזכות להפעיל תרופות שונות – ובהן דרישה לפיצויים, אכיפה, ביטול ההסכם ואף הפעלת סעיפי פיצוי מוסכם או זכות עיכבון. המדריך המשפטי המקיף.

מהי הפרת חוזה?

סעיף 1 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל”א-1970, מגדיר הפרת חוזה כך:

“הפרת חוזה היא מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה”.

כלומר, כל סטייה מהתחייבות חוזית – בין אם מדובר באי-ביצוע, ביצוע חלקי, ביצוע באיחור או ביצוע פגום – עלולה להיחשב כהפרת חוזה.

סוגי הפרות חוזה

הפרה רגילה

הפרה רגילה היא הפרה שלא נחשבת “יסודית” – כלומר, היא אינה כה חמורה עד שהיא מצדיקה את ביטול ההסכם. לדוגמה, איחור של יום אחד באספקה; מסירה של מוצר דומה אך לא זהה למוסכם. במקרים אלו, הצד הנפגע אינו רשאי לבטל את ההסכם באופן מיידי, אלא רק לאחר מתן התראה בכתב, ולאחר שההפרה לא תוקנה.

הפרה יסודית

הפרה יסודית היא הפרה משמעותית של ההסכם, שמזכה את הצד הנפגע בביטול מיידי של החוזה. סעיף 6 לחוק התרופות מגדיר הפרה יסודית כך:

“הפרה שלגביה ניתן להניח שבשל טיבה או הנסיבות, אדם סביר לא היה מתקשר בחוזה אילו צפה מראש את ההפרה”

בעולם המכרזים, הפרות יסודיות נפוצות במקרים של אי עמידה בהצהרות; אי-עמידה בלוחות זמנים; מסירת מוצר או שירות שאינו עומד בתקן; הפרת דרישות בטיחות; וכו’.

הפרה צפויה

מצב שבו ברור מראש שצד לחוזה לא יעמוד בהתחייבויותיו. במצב כזה ניתן להפעיל תרופות גם טרם ביצוע ההפרה בפועל.

התרופות המשפטיות בגין הפרת חוזה

במקרה של הפרת חוזה, עומדות לנפגע מספר תרופות משפטיות. חשוב להדגיש – החוק מאפשר לנפגע לבחור את התרופה המתאימה לו, בכפוף לתנאים שנקבעו בחוק ולשיקול דעת בית המשפט.

אכיפת החוזה

אכיפה היא התרופה המרכזית והראשונה במעלה. המשמעות – בית המשפט יורה למפר לקיים את התחייבויותיו. דוגמה מעולם המכרזים: רשות מקומית שהזמינה שירותי תחזוקה מקבלן שזכה במכרז, אך הקבלן לא הגיע – עשויה לפנות לבית המשפט ולבקש צו אכיפה שמחייב את הקבלן להתחיל בעבודה.

מתי לא תינתן אכיפה? כאשר הביצוע אינו אפשרי בפועל. כאשר נדרש פיקוח מתמיד. מקרה אחר הוא כאשר האכיפה לא צודקת.

ביטול החוזה

ביטול החוזה הוא צעד דרסטי יותר, המוביל לסיום ההתקשרות בין הצדדים. ניתן לבטל חוזה במקרה של הפרה יסודית באופן מיידי, ואם ההפרה רגילה – רק לאחר מתן התראה סבירה.

פיצויים בגין הפרת חוזה

כאשר צד לחוזה אינו מקיים את התחייבויותיו, מדובר בהפרת חוזה. עם זאת, לא כל הפרה מזכה אוטומטית בפיצוי. הדין הישראלי, ובעיקר חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל”א–1970, קובע מספר תנאים שיש להתקיימם על מנת שצד יזכה בפיצוי. תנאים אלו נועדו לאזן בין אינטרס הציפייה של הנפגע, לבין ההגנה על המפר במקרים בהם ההפרה נובעת מנסיבות מוצדקות או שאינן בשליטתו.

קיומו של חוזה תקף

השלב הראשון הוא הוכחת קיומו של חוזה מחייב בין הצדדים, שנכרת כדין בהתאם להוראות חוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג–1973. אם לא נכרת חוזה, אין מה להפר ואין עילה לפיצוי.

התרחשות של הפרה

הנפגע צריך להראות כי הצד השני לחוזה לא קיים את התחייבותו – באיחור, באופן חלקי, באופן שונה מהותית מהמתחייב, או לא קיים כלל. הפרה תיתכן גם כאשר אחד הצדדים מצהיר מראש שלא יעמוד בהתחייבותו (הפרה צפויה – סעיף 7 לחוק החוזים (תרופות)).

היעדר הצדקה חוקית להפרה

גם אם הייתה הפרה, ייתכן שלצד המפר תעמוד הגנה. סעיף 18 לחוק קובע כי לא תהיה הפרה אם התקיימה מניעה בלתי צפויה ובלתי ניתנת לשליטה (כגון “כוח עליון”). רק הפרה “בלתי מוצדקת” מזכה בפיצוי.

נזק

סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) מחייב קיומו של נזק. לא ניתן לפסוק פיצויים כאשר לא נגרם נזק בפועל, אלא אם כן תובעים פיצוי מוסכם. הנזק יכול להיות ממוני – הפסד כספי ישיר או עקיף, או לא ממוני (כאב, סבל, פגיעה בשם הטוב וכו’).

קשר סיבתי בין ההפרה לנזק

על הנפגע להוכיח כי הנזק שנגרם לו הוא תוצאה ישירה וסבירה של ההפרה. זהו תנאי סף: אם הנזק נגרם בשל גורמים אחרים – לא תקום זכות לפיצוי.

חובת הקטנת הנזק

סעיף 14 לחוק התרופות מטיל על הנפגע חובה לנקוט צעדים סבירים כדי לצמצם את נזקו. אם לא עשה כן – יופחת הפיצוי בהתאם.

סוגי פיצויים

בעת הפרת חוזה, הנפגע עשוי להיות זכאי למגוון סוגי פיצויים, בהתאם לנסיבות ההפרה ולסוג הנזק שנגרם. הפיצויים בדיני החוזים נועדו, בראש ובראשונה, להשיב את המצב לקדמותו או למצב המשוער שהיה מתקיים אילו קוים החוזה – ולא להעניש את המפר. עם זאת, קיימת הבחנה בין כמה סוגים עיקריים של פיצויים, שכל אחד מהם מבטא גישה שונה לטיפול בנזק שנגרם מההפרה.

פיצוי חיובי – אינטרס הציפייה

זהו סוג הפיצוי המרכזי והנפוץ ביותר בדיני חוזים בישראל. מטרתו היא להעמיד את הנפגע במצב שבו היה מצוי אלמלא הופר החוזה – כלומר, כאילו קוים החוזה במלואו. מדובר בפיצוי בגין אובדן רווחים צפויים, תשלומים שהיו אמורים להתקבל, ערך של שירות או מוצר שלא סופקו, וכיוצא בזה.

פיצוי שלילי – אינטרס ההסתמכות

פיצוי זה נועד להעמיד את הנפגע במצב שבו היה מצוי לולא נכרת החוזה כלל. הוא כולל הוצאות שהוציא הצד הנפגע בעקבות ההתקשרות – כמו השקעות, הכנות, התחייבויות לצדדים שלישיים, וכדומה. סוג זה של פיצוי רלוונטי במיוחד כאשר אין אפשרות להוכיח רווח צפוי, או כאשר החוזה נכשל בשלב מוקדם מאוד. לדוגמה, משקיע שהוציא כספים על הכנת מיזם עסקי בעקבות הסכם שנכשל, אך טרם החל להפיק ממנו רווחים.

לעיתים פיצוי שלילי נפסק במקום פיצוי חיובי, בעיקר כאשר הפיצוי הצפוי אינו ניתן להוכחה מספקת או כאשר קיום החוזה ממילא לא היה משתלם לנפגע.

פיצויים עונשיים

בשונה מהשניים הקודמים, פיצוי זה אינו נועד להשיב את מצב הנפגע אלא להעניש את המפר, במקרים קיצוניים של חוסר תום לב, מרמה, הפרה בזדון או פגיעה חמורה באינטרס ציבורי. עם זאת, ברוב המכריע של המקרים, בתי המשפט אינם מעניקים פיצויים עונשיים בדיני החוזים. אולם, במקרים חריגים ובמסגרת עוולות נלוות (כגון עוולה נזיקית או פגיעה בזכויות יסוד), ייתכנו פיצויים מוגברים.

פיצויים לא ממוניים

מדובר בפיצוי בעד עוגמת נפש, פגיעה בשם הטוב, השפלה, או כאב רגשי, כאשר ההפרה גרמה לנזק מסוג שאינו כספי מובהק. הפסיקה נוטה לצמצם הענקת פיצויים לא ממוניים בחוזים מסחריים, אך מכירה בהם במערכות יחסים חוזיות רגישות – כמו חוזי עבודה, חוזי שירותים רפואיים, חוזים משפחתיים ועוד.

פיצויים מוסכמים 

זהו פיצוי שנקבע מראש בחוזה על ידי הצדדים, אשר ישולם בעת הפרה – ללא צורך בהוכחת נזק. בית המשפט רשאי להפחית את הסכום אם הוא מוצא כי מדובר בפיצוי גבוה במידה בלתי סבירה ביחס לנזק שניתן היה לצפות בעת כריתת החוזה. נרחיב בהמשך.

טבלה: סוגי הפיצויים בדיני החוזים

פיצויים מוסכמים בגין הפרת חוזה

פיצויים מוסכמים הם סכום שנקבע מראש בהסכם בין הצדדים לפיצוי בגין הפרת החוזה. מדובר במנגנון חוזי שבא להצמיד מעין “תג מחיר” להפרה עתידיות, כך שהצדדים לא יידרשו להוכיח את הנזק שנגרם בפועל כתוצאה מההפרה. לעיתים, הפיצויים המוסכמים משולבים במנגנון ההפרות היסודיות ובמנגנוני ה-SLA. אם כי חופש החוזים מאפשר לצדדים להסכים על כל פיצוי מוסכם, המחוקק קבע מנגנונים המונעים חיוב בלתי הוגן או שרירותי.

המקור החוקי: סעיף 15 לחוק התרופות

“הסכימו הצדדים מראש על שיעור הפיצויים שיועדו למקרה של הפרת החוזה, רשאי הנפגע לקבלם בלי הוכחת נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחית את הפיצויים אם מצא שהם גבוהים במידה בלתי סבירה ביחס לנזק שניתן היה לצפותו בעת כריתת החוזה.”

הסעיף קובע שלושה עקרונות חשובים:

• אכיפה אוטומטית לכאורה. הפיצוי המוסכם ישולם ללא צורך בהוכחת נזק.
• סמכות שיפוטית להפחתה. בית המשפט רשאי להפחית את הפיצוי אם הוא גבוה במידה בלתי סבירה.
• מועד הבחינה. הסבירות נבחנת במועד כריתת החוזה, לא בעת ההפרה בפועל.

מטרת הפיצויים המוסכמים

הפיצויים המוסכמים נועדו לשרת מספר מטרות חוזיות ומשפטיות, ובראשן הגברת הוודאות והיציבות במסגרת ההתקשרות. בקביעת סכום מוסכם מראש לפיצוי בגין הפרת חוזה, מבקשים הצדדים להימנע מהצורך להוכיח את היקף הנזק שנגרם בפועל, אשר לעיתים אינו ניתן לכימות מדויק או כרוך בהליך מורכב ויקר. בכך, הפיצוי המוסכם מקל על יישוב סכסוכים עתידיים ומספק מסגרת נורמטיבית ברורה למקרה של כשל בקיום ההתחייבויות.

מטרה נוספת של הפיצויים המוסכמים היא שיקול הרתעתי. עצם הידיעה שהפרת ההסכם תגרור חיוב כספי מוגדר מראש עשויה לתמרץ את הצדדים לעמוד בהתחייבויותיהם, ולהפחית את הסיכון להפרות שרירותיות או קלות דעת. הפיצוי המוסכם משמש, אפוא, כאמצעי חוזי משלים המחזק את האכיפה העצמית של ההסכם.

יתרה מכך, בקביעת פיצוי מוסכם מבטאים הצדדים את שיקוליהם העסקיים והמסחריים, תוך איזון בין הסיכונים הכרוכים בהתקשרות לבין הפיצוי הראוי בעיניהם במקרה של כישלון. בכך, מוסד הפיצויים המוסכמים משקף את חופש החוזים ויכולת הצדדים להתאים את ההסדר החוזי לצורכיהם ולנסיבות העסקה הספציפית.

הפחתת פיצוי מוסכם

בתי המשפט בישראל נוטים לכבד פיצויים מוסכמים, אך במקרים בהם הפיצוי נראה מופרז – הם מתערבים. הקריטריונים להפחתה הם לרוב:

1. פער בין הפיצוי לנזק הצפוי – ככל שהפער גדול יותר, כך גוברת הנטייה להפחית.
2. חוסר איזון בין הצדדים – למשל, חוזים אחידים או מול גופים חזקים.
3. כוונה עונשית מובהקת – פסול לקבוע פיצויים מופרזים לצורך ענישה. לכן, אם הפיצוי המוסכם נועד להיות עונש – הוא עלול להיפסל או לפחות להיות מופחת על ידי בית המשפט.

שילוב עם תרופות אחרות

הפיצוי המוסכם אינו שולל סעד אחר (כמו אכיפה או ביטול), אלא אם נאמר אחרת. אם הניזוק תובע גם פיצוי נוסף, עליו להוכיח נזק מעבר לפיצוי המוסכם (או לטעון לבטלות הסעיף).

זכות העיכבון

זכות העיכבון היא זכותו של נושה לעכב נכס של החייב המצוי בידיו, עד אשר יסולק החוב כלפיו. מדובר בזכות קניינית למחצה, המשלבת בין עקרונות של צדק מהותי לבין שיקולים של יעילות משפטית, ומעניקה לנושה אמצעי לחץ אפקטיבי מבלי להזדקק להליך הוצאה לפועל. הזכות מעוגנת במספר חוקים ובפסקי דין מנחים, והיא משמשת כלי עזר חשוב במיוחד ביחסי ספק-לקוח, קבלן-מזמין, שוכר-משכיר ועוד.

המקור החוקי לזכות העיכבון

• סעיף 11 לחוק המיטלטלין, תשע”א–1971: “המחזיק במיטלטלין של זולתו כדין, רשאי לעכבם אצלו כדי להבטיח תשלום או קיומה של חובה אחרת המוטלת על בעל המיטלטלין בשל נכס זה“
• סעיף 5 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל”א–1970. “הנפגע רשאי לעכב נכס של המפר שבידו, אם הדבר דרוש להבטחת קיום החוזה…“
• סעיף 1 לפקודת השטרות. סעיף זה מכיר בזכות עיכבון של בעל שטר כנגד מקבל השטר.

על מנת שתחול זכות העיכבון, נדרש קיומם של מספר תנאים:

• החזקה כדין. הנושה מחזיק בנכס השייך לחייב באופן חוקי.
• קשר ענייני בין החוב לנכס (זיקת חיוב).
• החוב נובע מהקשר לנכס המעוכב. לדוגמה, אם התשלום נוגע לעבודות שבוצעו על הנכס או אם החוב נוגע להחזקתו. בלעדי זיקה זו – אין עיכבון.
• קיומו של חוב קיים ונזיל. על החוב להיות ודאי, קיים וניתן לחישוב. אין זכות עיכבון בגין טענות כלליות או תביעות שטרם התגבשו.

מתי מומלץ לפנות לעורך דין במקרה של הפרת חוזה?

כל מקרה של הפרת חוזה – ודאי כאשר מדובר בחוזים מורכבים כמו מכרזים ציבוריים – מחייב בדיקה משפטית. עורך דין המתמחה בדיני חוזים יבחן האם מדובר בהפרה יסודית או רגילה? אילו תרופות משפטיות זמינות? האם עדיף לתבוע פיצויים, או להעדיף אכיפה? האם החוזה כולל פיצויים מוסכמים? והעוד.

במקרים של הפרת חוזה מול גוף ציבורי, יש גם שיקולים מנהליים: האם החלטת הביטול נעשתה כדין? האם יש מקום לעתירה מנהלית? נזכיר כי כאשר ההתקשרות נובעת ממכרז ציבורי, החוזה הוא לא רק הסכם בין שני צדדים, אלא גם חלק מהמשפט הציבורי. המשמעות הנה כי קיימת חובת תום לב מוגברת, וכי קיימת אחריות כלפי הציבור והמשתתפים האחרים במכרז.

לסיכום: הפרת חוזה היא עניין רציני

הפרת חוזה עלולה להוביל להשלכות משפטיות, כספיות ותדמיתיות חמורות. בין אם מדובר במכרז ציבורי או בחוזה פרטי – חשוב להבין את סוג ההפרה, את הסנקציות הקבועות בחוק, ולפעול באופן שקול ומושכל.

וולר ושות’ – משרד עורכי דין הוא משרד מוביל בדיני חוזים, משפט מוניציפלי ודיני מכרזים, המעניק ייעוץ וייצוג משפטי לגופים ציבוריים, תאגידים עירוניים ולקוחות פרטיים. המשרד מתמחה בניסוח וניתוח הסכמים, בליווי עסקאות והתקשרויות מורכבות, ובהתמודדות עם הפרת חוזה, דרישת פיצויים, הפעלת סעיפים מוסכמים, וכן מימוש זכויות כגון זכות העיכבון, אכיפה וביטול. צוות המשרד משלב ניסיון פרקטי עם בקיאות עמוקה בעולם המשפט, תוך התאמת פתרונות משפטיים מדויקים לכל לקוח – ציבורי או פרטי. זקוקים לליווי משפטי מקצועי בחוזים, פיצויים או מימוש זכויות? צרו עמנו קשר לתיאום פגישת ייעוץ דיסקרטית.