הפרת חוזה

הפרת חוזה מתרחשת כאשר צד להסכם אינו מקיים את התחייבויותיו, כולן או חלקן, כפי שנקבעו במסגרתו. ההפרה עשויה להתבטא באי-ביצוע מלא של התחייבות, בביצוע לקוי או בשיהוי בלתי מוצדק, והיא כוללת גם מצבים של סטייה מתנאים מהותיים או אי-עמידה בלוחות הזמנים שנקבעו בין הצדדים. בהתאם לחומרת ההפרה ונסיבותיה, עשויה לקום לצד הנפגע הזכות להפעיל תרופות שונות – ובהן דרישה לפיצויים, אכיפה, ביטול ההסכם ואף הפעלת סעיפי פיצוי מוסכם או זכות עיכבון. המדריך המשפטי המקיף.

מהי הפרת חוזה?

סעיף 1 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל”א-1970, מגדיר הפרת חוזה כך:

“הפרת חוזה היא מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה”.

ההגדרה להפרת חוזה היא רחבה וכוללת כל סטייה ממה שהובטח בחוזה, בין אם מדובר באי-קיום מוחלט, קיום פגום, רשלני או מאוחר. האחריות החוזית היא מוחלטת, כלומר, היא קמה בדרך כלל במלוא היקפה ללא תלות בכוונתו של המפר. הפרה אינה מחייבת התנהגות פעילה (אקטיבית), ודי בכך שהצד השני לא נקט פעולה שנדרש היה ממנו לבצעה.

סוגי הפרות חוזה

הפרה רגילה

הפרה רגילה היא הפרה שלא נחשבת “יסודית” – כלומר, היא אינה כה חמורה עד שהיא מצדיקה את ביטול ההסכם. לדוגמה, איחור של יום אחד באספקה; מסירה של מוצר דומה אך לא זהה למוסכם. במקרים אלו, הצד הנפגע אינו רשאי לבטל את ההסכם באופן מיידי, אלא רק לאחר מתן התראה בכתב, ולאחר שההפרה לא תוקנה תוך זמן סביר לאחר מתן הארכה. ביטול החוזה במקרה כזה כפוף גם לסייג הצדק.

הפרה יסודית

הפרה יסודית היא הפרה משמעותית של ההסכם, שמזכה את הצד הנפגע בביטול מיידי של החוזה. סעיף 6 לחוק התרופות מגדיר הפרה יסודית כך:

“הפרה שלגביה ניתן להניח שבשל טיבה או הנסיבות, אדם סביר לא היה מתקשר בחוזה אילו צפה מראש את ההפרה”

במילים אחרות, סעיף 6 מגדיר “הפרה יסודית” בשתי צורות:

• הפרה יסודית מסתברת. זוהי הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה. זהו מבחן אובייקטיבי הנבחן בדיעבד, לאחר ביצוע ההפרה, ודורש הערכה של מכלול נסיבות העניין ככל שהן בידיעת המתקשר הסביר במועד כריתת החוזה. פגיעה חמורה ביסוד החוזה, עד כדי מוטט את בסיסו העסקי ולשלול את התועלת שהחוזה נועד להעניק לנפגע, תיחשב להפרה יסודית מסתברת.
• הפרה יסודית מוסכמת. זוהי הפרה שהוסכם עליה במפורש בחוזה שתיחשב ליסודית. במקרים אלו, ככלל, יש לכבד את רצון הצדדים. עם זאת, הוראה כוללת או גורפת בחוזה, העושה את כל ההפרות ל”יסודיות”, ללא הבחנה ביניהן – חסרת תוקף.

בעולם המכרזים, הפרות יסודיות נפוצות במקרים של אי עמידה בהצהרות; אי-עמידה בלוחות זמנים; מסירת מוצר או שירות שאינו עומד בתקן; אי קיום ביטוחים; הפרת דרישות בטיחות; וכו’.

הפרה צפויה

הפרה צפויה היא מצב שבו צד לחוזה מגלה את דעתו שלא יקיים את החוזה, או שמנסיבות העניין מסתבר שלא יוכל או לא ירצה לקיימו, וזאת עוד לפני שהגיע המועד שנקבע לקיום החוזה. במקרה כזה, הצד הנפגע זכאי לתרופות הקבועות בחוק החוזים (תרופות), לרבות אכיפה, ביטול ופיצויים, גם לפני מועד הקיום המקורי.

התרופות המשפטיות בגין הפרת חוזה

במקרה של הפרת חוזה, עומדות לנפגע מספר תרופות משפטיות. נדגיש כי החוק מאפשר לנפגע לבחור את התרופה המתאימה לו, בכפוף לתנאים שנקבעו בחוק ולשיקול דעת בית המשפט.

אכיפת החוזה

אכיפה היא התרופה המרכזית והראשונה במעלה. המשמעות – בית המשפט יורה למפר לקיים את התחייבויותיו. מתי לא תינתן אכיפה? כאשר הביצוע אינו אפשרי בפועל, כאשר נדרש פיקוח מתמיד, או כאשר האכיפה לא צודקת.

ביטול החוזה

ביטול החוזה הוא צעד דרסטי יותר, המוביל לסיום ההתקשרות בין הצדדים. ניתן לבטל חוזה במקרה של הפרה יסודית באופן מיידי, ואם ההפרה רגילה – רק לאחר מתן התראה סבירה.

פיצויים בגין הפרת חוזה

מטרת הפיצויים בדיני חוזים היא להעמיד את הנפגע במצב שבו היה עומד אילו קוים החוזה כהילכתו, כלומר, להגן על “אינטרס הקיום” או “אינטרס הציפייה” שלו. פיצויים אלה כוללים הן הפסד ישיר והן מניעת רווח, ואינם מותנים בביצוע החוזה על ידי הנפגע.

כאשר צד לחוזה אינו מקיים את התחייבויותיו, זוהי הפרת חוזה. עם זאת, לא כל הפרה מזכה אוטומטית בפיצוי. הדין הישראלי, ובעיקר חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל”א–1970, קובע מספר תנאים שיש להתקיימם על מנת שצד יזכה בפיצוי. תנאים אלו נועדו לאזן בין אינטרס הציפייה של הנפגע, לבין ההגנה על המפר במקרים בהם ההפרה נובעת מנסיבות מוצדקות או שאינן בשליטתו.

קיומו של חוזה תקף

השלב הראשון הוא הוכחת קיומו של חוזה מחייב בין הצדדים, שנכרת כדין בהתאם להוראות חוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג–1973. אם לא נכרת חוזה, אין מה להפר ואין עילה לפיצוי.

התרחשות של הפרה

הנפגע צריך להראות כי הצד השני לחוזה לא קיים את התחייבותו – באיחור, באופן חלקי, באופן שונה מהותית מהמתחייב, או לא קיים כלל. הפרה תיתכן גם כאשר אחד הצדדים מצהיר מראש שלא יעמוד בהתחייבותו (הפרה צפויה, בהתאם לסעיף 7 לחוק החוזים (תרופות)).

היעדר הצדקה חוקית להפרה

גם אם הייתה הפרה, ייתכן שלצד המפר תעמוד הגנה. סעיף 18 לחוק קובע כי לא תהיה הפרה אם התקיימה מניעה בלתי צפויה ובלתי ניתנת לשליטה (כגון “כוח עליון”). רק הפרה “בלתי מוצדקת” מזכה בפיצוי.

נזק

סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) מחייב קיומו של נזק. לא ניתן לפסוק פיצויים כאשר לא נגרם נזק בפועל, אלא אם כן תובעים פיצוי מוסכם. הנזק יכול להיות ממוני – הפסד כספי ישיר או עקיף, או לא ממוני (כאב, סבל, פגיעה בשם הטוב וכו’).

קשר סיבתי בין ההפרה לנזק

על הנפגע להוכיח כי הנזק שנגרם לו הוא תוצאה ישירה וסבירה של ההפרה. זהו תנאי סף: אם הנזק נגרם בשל גורמים אחרים – לא תקום זכות לפיצוי.

חובת הקטנת הנזק

סעיף 14 לחוק התרופות קובע כי על הנפגע מוטלת חובה לנקוט באמצעים סבירים כדי למנוע או להקטין את הנזק שנגרם לו עקב ההפרה. המפר לא יהיה חייב בפיצויים בעד נזק שהנפגע יכול היה למנוע או להקטין באמצעים סבירים. נטל ההוכחה כי ניתן היה להקטין את הנזק מוטל על המפר. חובה זו חלה מרגע שנודע לנפגע על ההפרה.

סוגי פיצויים

בעת הפרת חוזה, הנפגע עשוי להיות זכאי למגוון סוגי פיצויים, בהתאם לנסיבות ההפרה ולסוג הנזק שנגרם. הפיצויים בדיני החוזים נועדו, בראש ובראשונה, להשיב את המצב לקדמותו או למצב המשוער שהיה מתקיים אילו קוים החוזה – ולא להעניש את המפר. עם זאת, קיימת הבחנה בין כמה סוגים עיקריים של פיצויים, שכל אחד מהם מבטא גישה שונה לטיפול בנזק שנגרם מההפרה.

פיצוי חיובי – אינטרס הציפייה

זהו סוג הפיצוי המרכזי והנפוץ ביותר בדיני חוזים בישראל. מטרתו היא להעמיד את הנפגע במצב שבו היה מצוי אלמלא הופר החוזה – כלומר, כאילו קוים החוזה במלואו. מדובר בפיצוי בגין אובדן רווחים צפויים, תשלומים שהיו אמורים להתקבל, ערך של שירות או מוצר שלא סופקו, וכיוצא בזה.

פיצוי שלילי – אינטרס ההסתמכות

פיצוי זה נועד להעמיד את הנפגע במצב שבו היה מצוי לולא נכרת החוזה כלל. הוא כולל הוצאות שהוציא הצד הנפגע בעקבות ההתקשרות – כמו השקעות, הכנות, התחייבויות לצדדים שלישיים, וכדומה. סוג זה של פיצוי רלוונטי במיוחד כאשר אין אפשרות להוכיח רווח צפוי, או כאשר החוזה נכשל בשלב מוקדם מאוד. לדוגמה, משקיע שהוציא כספים על הכנת מיזם עסקי בעקבות הסכם שנכשל, אך טרם החל להפיק ממנו רווחים.

לעיתים פיצוי שלילי נפסק במקום פיצוי חיובי, בעיקר כאשר הפיצוי הצפוי אינו ניתן להוכחה מספקת או כאשר קיום החוזה ממילא לא היה משתלם לנפגע.

פיצויים עונשיים

בשונה מהשניים הקודמים, פיצוי זה אינו נועד להשיב את מצב הנפגע אלא להעניש את המפר, במקרים קיצוניים של חוסר תום לב, מרמה, הפרה בזדון או פגיעה חמורה באינטרס ציבורי. עם זאת, ברוב המכריע של המקרים, בתי המשפט אינם מעניקים פיצויים עונשיים בדיני החוזים. אולם, במקרים חריגים ובמסגרת עוולות נלוות (כגון עוולה נזיקית או פגיעה בזכויות יסוד), ייתכנו פיצויים מוגברים.

פיצויים לא ממוניים

מדובר בפיצוי בעד עוגמת נפש, פגיעה בשם הטוב, השפלה, או כאב רגשי, כאשר ההפרה גרמה לנזק מסוג שאינו כספי מובהק. הפסיקה נוטה לצמצם הענקת פיצויים לא ממוניים בחוזים מסחריים, אך מכירה בהם במערכות יחסים חוזיות רגישות – כמו חוזי עבודה, חוזי שירותים רפואיים, חוזים משפחתיים ועוד.

פיצויים מוסכמים 

זהו פיצוי שנקבע מראש בחוזה על ידי הצדדים, אשר ישולם בעת הפרה – ללא צורך בהוכחת נזק. בית המשפט רשאי להפחית את הסכום אם הוא מוצא כי מדובר בפיצוי גבוה במידה בלתי סבירה ביחס לנזק שניתן היה לצפות בעת כריתת החוזה. נרחיב בהמשך.

טבלה: סוגי הפיצויים בדיני החוזים

פיצויים מוסכמים בגין הפרת חוזה

פיצויים מוסכמים הם סכום שנקבע מראש בהסכם בין הצדדים לפיצוי בגין הפרת החוזה. מדובר במנגנון חוזי שבא להצמיד מעין “תג מחיר” להפרה עתידיות, כך שהצדדים לא יידרשו להוכיח את הנזק שנגרם בפועל כתוצאה מההפרה. לעיתים, הפיצויים המוסכמים משולבים במנגנון ההפרות היסודיות ובמנגנוני ה-SLA. אם כי חופש החוזים מאפשר לצדדים להסכים על כל פיצוי מוסכם, המחוקק קבע מנגנונים המונעים חיוב בלתי הוגן או שרירותי.

המקור החוקי: סעיף 15 לחוק התרופות

“הסכימו הצדדים מראש על שיעור הפיצויים שיועדו למקרה של הפרת החוזה, רשאי הנפגע לקבלם בלי הוכחת נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחית את הפיצויים אם מצא שהם גבוהים במידה בלתי סבירה ביחס לנזק שניתן היה לצפותו בעת כריתת החוזה.”

הסעיף קובע שלושה עקרונות חשובים:

• אכיפה אוטומטית לכאורה. הפיצוי המוסכם ישולם ללא צורך בהוכחת נזק.
• סמכות שיפוטית להפחתה. בית המשפט רשאי להפחית את הפיצוי אם הוא גבוה במידה בלתי סבירה.
• מועד הבחינה. הסבירות נבחנת במועד כריתת החוזה, לא בעת ההפרה בפועל.

מטרת הפיצויים המוסכמים

הפיצויים המוסכמים נועדו לשרת מספר מטרות חוזיות ומשפטיות, ובראשן הגברת הוודאות והיציבות במסגרת ההתקשרות. בקביעת סכום מוסכם מראש לפיצוי בגין הפרת חוזה, מבקשים הצדדים להימנע מהצורך להוכיח את היקף הנזק שנגרם בפועל, אשר לעיתים אינו ניתן לכימות מדויק או כרוך בהליך מורכב ויקר. בכך, הפיצוי המוסכם מקל על יישוב סכסוכים עתידיים ומספק מסגרת נורמטיבית ברורה למקרה של כשל בקיום ההתחייבויות.

מטרה נוספת של הפיצויים המוסכמים היא שיקול הרתעתי. עצם הידיעה שהפרת ההסכם תגרור חיוב כספי מוגדר מראש עשויה לתמרץ את הצדדים לעמוד בהתחייבויותיהם, ולהפחית את הסיכון להפרות שרירותיות או קלות דעת. הפיצוי המוסכם משמש, אפוא, כאמצעי חוזי משלים המחזק את האכיפה העצמית של ההסכם.

יתרה מכך, בקביעת פיצוי מוסכם מבטאים הצדדים את שיקוליהם העסקיים והמסחריים, תוך איזון בין הסיכונים הכרוכים בהתקשרות לבין הפיצוי הראוי בעיניהם במקרה של כישלון. בכך, מוסד הפיצויים המוסכמים משקף את חופש החוזים ויכולת הצדדים להתאים את ההסדר החוזי לצורכיהם ולנסיבות העסקה הספציפית.

הפחתת פיצוי מוסכם

בתי המשפט בישראל נוטים לכבד פיצויים מוסכמים, אך במקרים בהם הפיצוי נראה מופרז – הם מתערבים. הקריטריונים להפחתה הם לרוב:

1. פער בין הפיצוי לנזק הצפוי – ככל שהפער גדול יותר, כך גוברת הנטייה להפחית.
2. חוסר איזון בין הצדדים – למשל, חוזים אחידים או מול גופים חזקים.
3. כוונה עונשית מובהקת – פסול לקבוע פיצויים מופרזים לצורך ענישה. לכן, אם הפיצוי המוסכם נועד להיות עונש – הוא עלול להיפסל או לפחות להיות מופחת על ידי בית המשפט.

שילוב עם תרופות אחרות

הפיצוי המוסכם אינו שולל סעד אחר (כמו אכיפה או ביטול), אלא אם נאמר אחרת. אם הניזוק תובע גם פיצוי נוסף, עליו להוכיח נזק מעבר לפיצוי המוסכם (או לטעון לבטלות הסעיף).

זכות העיכבון

זכות העיכבון היא זכותו של נושה לעכב נכס של החייב המצוי בידיו, עד אשר יסולק החוב כלפיו. מדובר בזכות קניינית למחצה, המשלבת בין עקרונות של צדק מהותי לבין שיקולים של יעילות משפטית, ומעניקה לנושה אמצעי לחץ אפקטיבי מבלי להזדקק להליך הוצאה לפועל. זכות העיכבון בדיני חוזים היא סעד עצמי המאפשר לנפגע מהפרת חוזה להחזיק בנכס של המפר שקיבל עקב החוזה (דוגמת מיטלטלין, מקרקעין ואף מסמכים), שהם נכסים של המפר שהגיעו לידי הנפגע עקב החוזה ועליו להחזירם, וזאת כערובה לתשלום הסכומים המגיעים לו עקב ההפרה, עד לסילוק החוב.

המקור החוקי לזכות העיכבון

• סעיף 11 לחוק המיטלטלין, תשע”א–1971: “המחזיק במיטלטלין של זולתו כדין, רשאי לעכבם אצלו כדי להבטיח תשלום או קיומה של חובה אחרת המוטלת על בעל המיטלטלין בשל נכס זה“
• סעיף 5 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל”א–1970. “הנפגע רשאי לעכב נכס של המפר שבידו, אם הדבר דרוש להבטחת קיום החוזה…“
• סעיף 1 לפקודת השטרות. סעיף זה מכיר בזכות עיכבון של בעל שטר כנגד מקבל השטר.

זכות העיכבון בדיני החוזים

בדיני חוזים, זכות העיכבון מוענקת לנפגע מהפרת חוזה מכוח סעיף 19 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל”א-1970. סעיף זה קובע כי –

“קיבל הנפגע עקב החוזה נכס של המפר שעליו להחזירו, תהא לנפגע זכות עיכבון באותו נכס כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המפר עקב ההפרה”.

הוראה זו חלה על נכסים שהתקבלו “עקב החוזה”, ואינה דורשת זיקה ספציפית הדוקה בין הנכס המעוכב לבין החיוב המובטח, אלא מסתפקת בקשר הנובע מעצם החוזה או העסקה. עם זאת, בפסיקה הוצעה פרשנות מצמצמת לסעיף 19, לפיה הזכות לעכב תוגבל למצבים שבהם הנפגע יכול להצביע על “זיקת החזקה” ממשית לנכס, כגון נכס שהתקבל כתמורה חוזית או לצורך ביצוע עבודה או שירות.

התנאים להפעלת זכות העיכבון

כדי לטעון לזכות עיכבון, על הנושה לעמוד ב-4 תנאים מצטברים:

• החזקה כדין. הנושה מחזיק בנכס השייך לחייב באופן חוקי.
• קשר ענייני בין החוב לנכס (זיקת חיוב).
• החוב נובע מהקשר לנכס המעוכב. לדוגמה, אם התשלום נוגע לעבודות שבוצעו על הנכס או אם החוב נוגע להחזקתו. בלעדי זיקה זו – אין עיכבון.
• קיומו של חוב שהגיע מועד פירעונו. החוב צריך להיות בר-תוקף, גם אם סכומו שנוי במחלוקת. במקרה של מחלוקת, על הנושה להודיע מהי תביעתו ולהמציא פרטים מספיקים לקציבת הסכום. אין זכות עיכבון בגין טענות כלליות או תביעות שטרם התגבשו.

מתי מומלץ לפנות לעורך דין במקרה של הפרת חוזה?

הפרת חוזה איננה רק עניין טכני או עסקי. היא עשויה לשאת עמה השלכות משפטיות, כספיות ותדמיתיות כבדות. ניהול נכון של משבר חוזי, לצד ייעוץ משפטי מדויק, עשוי להכריע בין נזק בלתי הפיך לבין שיקום יחסים מסחריים והגנה על זכויות.

כל מקרה של הפרת חוזה, ובחוזים הנכרתים עם גופים ציבוריים, מחייב בדיקה משפטית. עורך דין המתמחה בדיני חוזים יבחן האם מדובר בהפרה יסודית או רגילה? אילו תרופות משפטיות זמינות? האם עדיף לתבוע פיצויים, או להעדיף אכיפה? האם החוזה כולל פיצויים מוסכמים? ועוד.

במקרים של הפרת חוזה מול גוף ציבורי, עולים גם שיקולים מנהליים: האם החלטת הביטול נעשתה כדין? האם יש מקום לעתירה מנהלית, או לתביעה? נזכיר כי כאשר ההתקשרות נובעת ממכרז ציבורי, החוזה הוא לא רק הסכם בין שני צדדים, אלא גם חלק מהמשפט הציבורי. המשמעות הנה כי קיימת חובת תום לב מוגברת, וכי קיימת אחריות כלפי הציבור והמשתתפים האחרים במכרז.

ייעוץ משפטי במקרי הפרת חוזה

וולר ושות’ משרד עורכי דין הוא הוא אחד המשרדים הוותיקים והמובילים בחיפה והצפון בתחום דיני החוזים, המכרזים והמשפט המנהלי, ומעניק ייעוץ וליווי שוטף לגופים ציבוריים, תאגידים עירוניים, יזמים וחברות עסקיות. המשרד מתמחה בניסוח וניתוח הסכמים, בליווי עסקאות והתקשרויות מורכבות, ובהתמודדות עם הפרת חוזה, דרישת פיצויים, הפעלת סעיפים מוסכמים, וכן מימוש זכויות כגון זכות העיכבון, אכיפה וביטול. צוות המשרד משלב ניסיון פרקטי עם בקיאות עמוקה בעולם המשפט, תוך התאמת פתרונות משפטיים מדויקים לכל לקוח, ציבורי או פרטי. זקוקים לליווי משפטי מקצועי בחוזים, פיצויים או מימוש זכויות? צרו עמנו קשר לתיאום פגישת ייעוץ.

פורסם: 31/03/2025. עדכון אחרון: 18/09/2025.

הכותב: עו״ד ונוטריון פנחס וולר