המכרז הפומבי מהווה את המנגנון המרכזי להתקשרות בפרויקטים משמעותיים במשק הישראלי. גופים ציבוריים מרכזיים, ובהם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, חברות
הצעה הפסדית (מכונה גם "הצעה גרעונית"), היא הצעה של מציע במכרז, הנמוכה באופן משמעותי ובלתי סביר, מהאומדן של עורך המכרז.
משמעות הביטוי "תכסיסנות" או "הצעה תכססנית" בדיני המכרזים, הנו התנהגות הטבולה ברמייה, בהולכת שולל, בחוסר יושר ובהיעדר תום־לב, באופן בלתי
מהי ערבות?
ערבות היא מנגנון משפטי-כלכלי, שמטרתו העיקרית היא להגן על צד כלשהו, על מנת להבטיח פיצוי במקרה בו יופר
ערבות היא אחד מהתנאים המוקדמים המקובלים להשתתפות במכרז של גופים ציבוריים. הלכה פסוקה ומושרשת היא כי פגם בערבות, יש בו,
ככל שמסמכי המכרז "מתנפחים", וכוללים יותר מסמכים, הסכמים, נספחים, תצהירים וכו', עולות מספר השגיאות והטעויות. אחת מהשגיאות המשמעותיות ביותר היא
עבודת חברי ועדת המכרזים היא מרכיב חיוני לשמירה על טוהר המידות, יצירת תחרות הוגנת ועמידה בדרישות החוק, בדיני המכרזים. פעולה
לאחרונה, ניתנה החלטה בבית המשפט העליון (עע"מ 6629-21 אטלנטיס מרכזי הכשרה לחקלאות בע"מ נ' משרד החוץ - אגף מש"ב), שעניינה
ביהמ"ש העליון פסק ביום 26/5/2020, כי צילום כתב ערבות בנקאית שהוגש במכרז, במקום כתב ערבות מקורי – מהווה פגם המצדיק
בעבר הלא רחוק, התמודדות במכרזים היתה עניין פשוט. כל שנדרש היה הוכחת עמידה בדרישת סף, הוכחת ניסיון רלוונטי, והצעה כספית
רוב המכרזים קובעים תנאים, שעל המציע הזוכה לעמוד בהם, על מנת לממש את הזכייה, ועל מנת שייחתם הסכם התקשרות בין
מטבע הדברים, לעיתים מציעים המתמודדים במכרז – מפסידים. חלק מהמתמודדים, מבקשים לבחון את ההצעה הזוכה במכרז, במטרה למצוא בה פגמים,
תנאי סף הנו תנאי מוקדם להשתתפות במכרז, או שער הכניסה למכרז. על תנאי הסף להתקיים בהצעה או במציע, טרם המועד
ההלכה המשפטית קובעת כי ערבות בנקאית במכרז, שאינה עומדת במדויק בדרישות המכרז - תפסול את ההצעה. התוצאה המשפטית זהה גם
בדיני המכרזים, עומדת למשתתף במכרז, אשר עלול להיפגע מהחלטתה של ועדת המכרזים, זכות הטיעון. אלא שפעמים רבות, משתתפים המוזמנים לישיבת
