הערכת כשירות משפטית ייפוי כוח מתמשך

“כשירות משפטית” היא יכולתו של כל אדם, מיום לידתו ועד ליום פטירתו, ליהנות מזכויות ולשאת בחובות, אשר טומנות בחובן משמעות משפטית כלשהי. החוק המסדיר את נושא הכשרות המשפטית בישראל הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962. החוק קובע כי כל אדם כשיר משפטית לזכויות וחובות, פרט לאוכלוסיות מסויימות שנמנו בחוק או שהוכרזו כ”לא כשירים” משפטית, על ידי בתי המשפט. בית המשפט מקבל החלטה על מעמדו וכשירותו המשפטית של האדם, בהסתמך על הערכת כשירות משפטית מטעם רופא מומחה.

הערכת כשירות משפטית

כשרות לקבלת החלטות, הינו מונח משפטי, ולא מושג רפואי. לצורך הקביעה והחלטה בשאלת הכשרות המשפטית, יבצע רופא מומחה, תהליך הערכה פיזית ומנטאלית של האדם, במטרה לעמוד על יכולתו לקבל החלטות ולהבין את משמעותן. בהסתמך על חוו”ד הרפואית (“תעודה רפואית”), רשאי בית המשפט לקבל החלטה באשר לכשירותו המשפטית של האדם. אין מחלוקת על העובדה שעם העלייה בגיל הכרונולוגי גדלה החשיפה למחלות כרוניות ולפתולוגיות. חלק מכונות בספרות הרפואית “הזדקנות נורמלית” (primary aging), וחלק “חולי הקשור לגיל” (age-related medical conditions). בעוד שהזדקנות נורמלית עניינה תהליכים ביולוגיים של הזדקנות, הרי שחולי הקשור לגיל עניינו מחלות והידרדרות בבריאות ובפתולוגיה שאינה בהכרח אינהרנטית לתהליך ההזדקנות, אך לעתים קרובות משויכת לה או נלווית אליה עקב סיבות חיצוניות. ההבחנה בין השתיים, יוצרת בלבול רב באשר לכשירות המשפטית לקבל החלטה, באופן כללי, בנקודת זמן, או בנושא מסויים. לא פלא איפוא, כי הערכת כשירות רפואית איננה מדע מדויק, וחוות הדעת הרפואית עלולה להיות שונה, אף באותו היום.

מה כוללת הערכת כשירות משפטית?

לצורך ההערכה לצורך קבלת החלטות, נדרש עיון בתיק הרפואי, תשאול כללי, תשאול מעמיק ובדיקה גופנית. מטרת ההערכה היא התרשמות ממצבו של האדם הממנה. קיימים מספר מבחני יכולת:

• יכולת הבנה. היכולת להבין את המידע שנמסר לאדם, הבנת ההשלכות המשפטיות של החלטותיו, מודעות לסיטואציה הנוכחית והקונטקסט.
• יכולת הערכה של רלוונטיות המידע.
• היגיון – היכולת להשתמש במידע כדי לקיים תהליך קבלת החלטות לוגי. בתוך כך, היכולת לשקול יתרונות וחסרונות של אפשרויות שונות, הבנת ההשלכות ארוכות הטווח של החלטות, ויכולת לעבד מידע חדש ולשנות דעה בהתאם.
• יכולת ביטוי של ההחלטה שהתקבלה. כלומר, היכולת לתקשר החלטות באופן ברור, עקביות בהבעת העדפות לאורך זמן, והיכולת להסביר את הסיבות מאחורי החלטה.

התעודה הרפואית כוללת אבחנה רפואית וסיכום רפואי מפורט, תולדות מחלה, פירוט הבדיקה, מכתב קוגניטיבי והתנהגותי, מידת הדחיפות, מידת התובנה של המטופל, סיכום והמלצות.

הערכת כשירות לצורך עריכת ייפוי כוח מתמשך

בעבר, החוק לא קבע מי הרופא המומחה שיוכל לבצע הערכת כשירות, מה ההכשרה הנדרשת מהרופא, ומה צריכה לכלול אותה חוו”ד. לפיכך, המלצנו בפני הגורמים המוסמכים כי מוטב שהערכת הכשירות לצורך ייפוי כוח מתמשך תבוצע על ידי רופא, המתמחה בתחום הספציפי שבו האדם הפך לכאורה לבלתי כשיר, ובמועד הקרוב ביותר לעריכת ייפוי כוח מתמשך. בהתאם, ביום 27/6/2024, חתם שר המשפטים על תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (חוות דעת מומחים), התשפ”ד – 2024. תקנות אלו קבעו את הכללים באשר לסוגי המומחים שיוכלו לקבוע בשלב העריכה של ייפוי הכוח המתמשך אם אדם הוא בעל כשירות לערוך את המסמך. בנוסף, קבעו התקנות החדשות את רשימת המומחים שיוכלו לאבחן את הירידה התפקודית עת מבקשים להכניס את ייפוי הכוח לתוקף.

מי הרופא המומחה הרלוונטי לצורך ייפוי כוח מתמשך?

התקנות קובעות כללים לגבי חוות דעת מומחה וסוגי המומחים שיכולים ליתן חוות דעת כאמור בעניינים הנוגעים לייפויי כוח מתמשך, להנחיות מקדימות לאפוטרופוס ולמסמך הבעת רצון, וזאת בהתאם להסמכה שניתנה בסעיפים 32יד(ב) ו-83(ב) לחוק. בתקנות נקבע כי המומחים שיוכלו לערוך את חוות הדעת גם לצורך עריכת ייפוי כוח מתמשך וגם לצורך כניסתו לתוקף הם רופאים בעלי מומחיות בנוירולוגיה, גריאטריה, רפואה פליאטיבית, רפואה פנימית, רפואת משפחה או רפואה פיזיקלית ושיקום, או פסיכולוגים בעלי מומחיות בפסיכולוגיה קלינית, שיקומית או רפואית. את חוות דעת מומחה לצורך עריכת המסמך לגבי אנשים עם מוגבלות או אזרחים ותיקים, יוכלו לערוך גם עובד סוציאלי או מרפא בעיסוק בעלי ניסיון רלוונטי משמעותי שלהם ידע וניסיון מתאימים יותר בנוגע לאופן שבו אדם מתפקד ולא רק למצבו הרפואי.

על פי ההסדר, על המומחה להיפגש עם האדם בפגישה פנים אל פנים לשם מתן חוות הדעת. עליו לדבר איתו בלשון פשוטה בהתאם להבנתו, ולהשתמש בהתאמות אם הן נדרשות. זאת, בכדי לוודא שמסקנות הבדיקה אינן מושפעות מחוסר הבנה או קשיים בתקשורת. בנוסף, על המומחה לבדוק את האדם ללא נוכחות מיופה הכוח המיועד או מיופה הכוח כדי למנוע השפעה זרה.

הערכת כשירות ברגעי צלילות אחרונים

על פי סקר מכון מאיירס ג’וינט ברוקדייל, 7% מהחותמים על ייפוי כוח מתמשך פנו “ברגע האחרון“, לפני שינוי לרעה קוגניטיבי. ירידה קוגניטיבית עשויה להיות מהירה, ולכן לא תמיד ניתן להצביע על הנקודה בזמן, בה החותם על ייפוי כוח מתמשך היה צלול. בנוסף, לעיתים יהיו עדויות חיצוניות (בני משפחה, מכרים, גורמי מקצוע רפואיים, רווחה וכיוצ”ב), שיעידו על “ירידה קוגניטיבית”, דבר שיקשה על מימוש ייפוי הכוח המתמשך, ועשוי לעורר התנגדויות. לפיכך, מניסיוננו, דווקא ברגעים של צלילות, חובה על בני המשפחה להעלות ולדון בנושא זה. 

ראשי התבות BPSD (תסמינים התנהגותיים ונפשיים של דמנציה Behavioral and Psychological Symptoms of Dementia) משמשים כקיצור לחלק מרשימת התסמינים האופייניים של דמנציה. תסמינים מוקדמים מתאפיינים בשינויים באישיות או התנהגות, כך שהסביבה הקרובה לא מאבחנת שמדובר בשלבים ראשונים של דמנציה. השלבים המוקדמים מתאפיינים בפגיעה בעיקר בזיכרון לטווח הקצר וביכולת ללמוד מידע חדש, כמו גם היכולת לחשיבה מופשטת. בשלב זה, רוב האנשים עדיין מסוגלים לקבל החלטות עבור עצמם. בשלבים המתקדמים, היכולת לקבל החלטות מורכבות יורדת משמעותית. הפגיעה בזיכרון קשה, יכולת הסקת מסקנות לוגית נפגעת, תגובה לגירויים תחושתיים נפגעת, ומתפתחים קשיים ניכרים בביצוע פעולות יומיומיות. בנוסף, יש לשים לב לתנודתיות: תסמיני אלצהיימר ודמנציה יכולים להשתנות מיום ליום ואפילו במהלך היום (כאשר “שעת הזהב” – תקופות של צלילות יחסית, בדרך כלל בשעות הבוקר).

אבחנה והערכה רפואית

לצורך הערכה הרפואית המקיפה של המחלות, מקובל לעשות שימוש במבחנים קוגניטיביים כמו MMSE (Mini-Mental State Examination), וכן הערכת ADLs (Activities of Daily Living) ו-IADLs (Instrumental Activities of Daily Living). אלו, בנוסף לבדיקות נוירולוגיות ופסיכיאטריות. אלו כוללות הערכה של המטופל עצמו, כמו גם ההיסטוריה הרפואית והסביבה של המטופל.

ייפוי כוח מתמשך לאנשים עם דמנציה

כפי שסקרנו, לא ניתן תמיד לאבחן שינויים באישיות או בהתנהגות, כשלבים ראשונים של דמנציה. דמנציה הולכת ומחריפה עם הזמן, וקצב התקדמותה משתנה מאדם לאדם. לכן, אדם שאובחן כסובל מדמנציה יכול לעשות ייפוי כוח מתמשך, בכפוף להערכה רפואית עדכנית, ולאישור של רופא מומחה. על מנת לחתום על ייפוי הכוח המתמשך, נדרש לוודא כי האדם היה כשיר לתת הוראות, בעת החתימה על ייפוי הכוח. במילים אחרות, אדם שעורך ייפוי כוח מתמשך, כאשר יש חשש שהוא מצוי בשלבים הראשונים של דמנציה – עליו לתמוך את עריכת המסמך, ולייצר הגנות משפטיות ראויות. בין היתר, חוות דעת רפואית של רופא מומחה (פסיכוגריאטר, נוירולוג וכד’); צילום ייפוי הכוח המתמשך בוידאו; שיחות עם בני המשפחה, למניעת סכסוכים משפחתיים; ועוד. חשוב לזכור כי ייתכן וזו ההזדמנות האחרונה לערוך ייפוי כוח מתמשך. אין לדעת איך יראה מהלך המחלה של יקירכם, והאם ניתן בכלל יהיה לתת הוראות, או שבית המשפט יצטרך להורות על מינוי אפוטרופוס.

משרד וולר ושות’, בניהולו של עו”ד ונוטריון פנחס וולר, מלווה עורכי ייפוי כוח מתמשך, בני משפחה ומיופי כוח, בכל שלבי התהליך הרגיש. בתחום ייפוי כוח מתמשך, הוותק והניסיון עושים את כל ההבדל. נשמח לסייע לכם בכל הסוגיות, הנושאים והאתגרים, באופן מיומן, מקצועי וחסוי. אל תחכו לרגע האחרון: צרו קשר עם עורך דין ייפוי כוח מתמשך, כבר עכשיו.