top image

הערכת כשירות משפטית ייפוי כוח מתמשך

הערכת כשירות ייפוי כוח מתמשך

הערכת כשירות משפטית ייפוי כוח מתמשך

“כשירות משפטית” היא יכולתו של כל אדם, מיום לידתו ועד ליום פטירתו, ליהנות מזכויות ולשאת בחובות, אשר טומנות בחובן משמעות משפטית כלשהי. החוק המסדיר את נושא הכשרות המשפטית בישראל הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962. החוק קובע כי כל אדם כשיר משפטית לזכויות וחובות, פרט לאוכלוסיות מסויימות שנמנו בחוק או שהוכרזו כ”לא כשירים” משפטית, על ידי בתי המשפט. בית המשפט מקבל החלטה על מעמדו וכשירותו המשפטית של האדם, בהסתמך על הערכת כשירות משפטית מטעם רופא מומחה.

 

הערכת כשירות משפטית

כשרות לקבלת החלטות, הינו מונח משפטי, ולא מושג רפואי. לצורך הקביעה והחלטה בשאלת הכשרות המשפטית, יבצע רופא מומחה, תהליך הערכה פיזית ומנטאלית של האדם, במטרה לעמוד על יכולתו לקבל החלטות ולהבין את משמעותן. בהסתמך על חוו”ד הרפואית (“תעודה רפואית”), רשאי בית המשפט לקבל החלטה באשר לכשירותו המשפטית של האדם. אין מחלוקת על העובדה שעם העלייה בגיל הכרונולוגי גדלה החשיפה למחלות כרוניות ולפתולוגיות. חלק מכונות בספרות הרפואית “הזדקנות נורמלית” (primary aging), וחלק “חולי הקשור לגיל” (age-related medical conditions). בעוד שהזדקנות נורמלית עניינה תהליכים ביולוגיים של הזדקנות, הרי שחולי הקשור לגיל עניינו מחלות והידרדרות בבריאות ובפתולוגיה שאינה בהכרח אינהרנטית לתהליך ההזדקנות, אך לעתים קרובות משויכת לה או נלווית אליה עקב סיבות חיצוניות. ההבחנה בין השתיים, יוצרת בלבול רב באשר לכשירות המשפטית לקבל החלטה, באופן כללי, בנקודת זמן, או בנושא מסויים. לא פלא איפוא, כי הערכת כשירות רפואית איננה מדע מדויק, וחוות הדעת הרפואית עלולה להיות שונה, אף באותו היום.

 

מה כוללת הערכת כשירות משפטית?

לצורך ההערכה לצורך קבלת החלטות, נדרש עיון בתיק הרפואי, תשאול כללי, תשאול מעמיק ובדיקה גופנית. מטרת ההערכה היא התרשמות ממצבו של האדם הממנה. קיימים מספר מבחני יכולת: יכולת הבנה – היכולת להבין את המידע שנמסר לאדם. יכולת הערכה של רלוונטיות המידע. היגיון – היכולת להשתמש במידע כדי לקיים תהליך קבלת החלטות לוגי. ויכולת ביטוי של ההחלטה שהתקבלה. התעודה הרפואית כוללת אבחנה רפואית וסיכום רפואי מפורט, תולדות מחלה, פירוט הבדיקה, מכתב קוגניטיבי והתנהגותי, מידת הדחיפות, מידת התובנה של המטופל, סיכום והמלצות.

הערכת כשירות לצורך עריכת ייפוי כוח מתמשך

בעבר, החוק לא קבע מי הרופא המומחה שיוכל לבצע הערכת כשירות, מה ההכשרה הנדרשת מהרופא, ומה צריכה לכלול אותה חוו”ד. לפיכך, המלצנו בפני הגורמים המוסמכים כי מוטב שהערכת הכשירות לצורך ייפוי כוח מתמשך תבוצע על ידי רופא, המתמחה בתחום הספציפי שבו האדם הפך לכאורה לבלתי כשיר, ובמועד הקרוב ביותר לעריכת ייפוי כוח מתמשך. בהתאם, ביום 27/6/2024, חתם שר המשפטים על תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (חוות דעת מומחים), התשפ”ד – 2024. תקנות אלו קבעו את הכללים באשר לסוגי המומחים שיוכלו לקבוע בשלב העריכה של ייפוי הכוח המתמשך אם אדם הוא בעל כשירות לערוך את המסמך. בנוסף, קבעו התקנות החדשות את רשימת המומחים שיוכלו לאבחן את הירידה התפקודית עת מבקשים להכניס את ייפוי הכוח לתוקף.

התקנות קובעות כללים לגבי חוות דעת מומחה וסוגי המומחים שיכולים ליתן חוות דעת כאמור בעניינים הנוגעים לייפויי כוח מתמשך, להנחיות מקדימות לאפוטרופוס ולמסמך הבעת רצון, וזאת בהתאם להסמכה שניתנה בסעיפים 32יד(ב) ו-83(ב) לחוק. בתקנות נקבע כי המומחים שיוכלו לערוך את חוות הדעת גם לצורך עריכת ייפוי כוח מתמשך וגם לצורך כניסתו לתוקף הם רופאים בעלי מומחיות בנוירולוגיה, גריאטריה, רפואה פליאטיבית, רפואה פנימית, רפואת משפחה או רפואה פיזיקלית ושיקום, או פסיכולוגים בעלי מומחיות בפסיכולוגיה קלינית, שיקומית או רפואית. את חוות דעת מומחה לצורך עריכת המסמך לגבי אנשים עם מוגבלות או אזרחים ותיקים, יוכלו לערוך גם עובד סוציאלי או מרפא בעיסוק בעלי ניסיון רלוונטי משמעותי שלהם ידע וניסיון מתאימים יותר בנוגע לאופן שבו אדם מתפקד ולא רק למצבו הרפואי. על פי ההסדרים שגובשו המומחה יידרש להיפגש עם האדם בפגישה פנים אל פנים לשם מתן חוות הדעת, לדבר איתו בלשון פשוטה בהתאם להבנתו ולהשתמש בהתאמות אם הן נדרשות. זאת, כדי לוודא שמסקנות הבדיקה אינן מושפעות מחוסר הבנה או קשיים בתקשורת. בנוסף, על המומחה לבדוק את האדם ללא נוכחות מיופה הכוח המיועד או מיופה הכוח כדי למנוע השפעה זרה.

 

הערכת כשירות ברגעי צלילות אחרונים

על פי סקר מכון מאיירס ג’וינט ברוקדייל, 7% מהחותמים על ייפוי כוח מתמשך פנו “ברגע האחרון“, לפני שינוי לרעה קוגניטיבי. ירידה קוגניטיבית עשויה להיות מהירה, ולכן לא תמיד ניתן להצביע על הנקודה בזמן, בה החותם על ייפוי כוח מתמשך היה צלול. בנוסף, לעיתים יהיו עדויות חיצוניות (בני משפחה, מכרים, גורמי מקצוע רפואיים, רווחה וכיוצ”ב), שיעידו על “ירידה קוגניטיבית”, דבר שיקשה על מימוש ייפוי הכוח המתמשך, ועשוי לעורר התנגדויות. לפיכך, מניסיוננו, דווקא ברגעים של צלילות, חובה על בני המשפחה להעלות ולדון בנושא זה. 

 

מה עושים אם יש חשש שבעת ההחתמה על ייפוי הכוח המתמשך, האדם כבר לא הבין בדבר?

שלוש אפשרויות:

  • לפנות לאפוטרופוס הכללי לבירורים נוספים. ככלל, במקרים של ספק, עומדת לעורך הדין, עורך המסמך, האפשרות לבקש חוות דעת מומחה.
  • להגיש תלונה בעניין לממונה על תלונות הציבור באפוטרופוס הכללי.
  • לפנות לבית המשפט ולבקש הנחיות, בטענה שייפוי הכוח המתמשך לא נערך בהתאם להוראות הדין.

 

משרד וולר ושות’, בניהולו של עו”ד ונוטריון פנחס וולר, מלווה עורכי ייפוי כוח מתמשך, בני משפחה ומיופי כוח, בכל שלבי התהליך הרגיש. בתחום ייפוי כוח מתמשך, הוותק והניסיון עושים את כל ההבדל. נשמח לסייע לכם בכל הסוגיות, הנושאים והאתגרים, באופן מיומן, מקצועי וחסוי. אל תחכו לרגע האחרון: צרו קשר עם עורך דין ייפוי כוח מתמשך, כבר עכשיו.

שתפו עם חברים
צרו איתנו קשר

מאמרים נוספים