top image

השלמת מסמכים במכרז

השלמת מסמכים במכרז - וולר ושות' משרד עורכי דין

השלמת מסמכים במכרז נדרשת ע”י וועדת המכרזים, לאחר פתיחת מעטפות המציעים במכרז, אם התגלה כי ההצעה לא מתייחסת למכלול הדרישות המופיעות במסמכי המכרז. במקרה זה, רשאית וועדת המכרזים לפסול את ההצעה, אולם רשאית לפנות למציע, לצורך השלמת החוסרים. בדיקה מוקדמת של ההצעה, בדיקת דרישת וועדת המכרזים, בדיקת ההשלמות הנדרשות לשם מתן מענה מדויק, על ידי עו”ד מכרזים – יאפשרו הגדלת סיכויי הזכייה במכרז.

מתי נדרשת השלמת מסמכים במכרז ?

כמעט בכל מכרז שמפורסם, נדרשים המציעים להשלמות מסמכים, לצורך בדיקה נאותה של ההצעה: ההשלמות נדרשות בשל טעויות של המציעים או חוסר תשומת לב (דוגמת אי צירוף מסמכים, השמטות, היעדר חתימות, אי סימון כנדרש), אולם לעיתים בשל ניסיון להטעות את וועדת המכרזים. לעיתים מדובר בהשלמת מסמכים “טכניים”, ולעיתים השלמת מסמכים מהותיים. לעיתים מדובר בחוסרים רבים ומשמעותיים, ולעיתים בזוטות של ממש.

 

מה הדין לגבי השלמת מסמכים במכרז ?

תקנה 20 (ד) לתקנות חובת המכרזים, תשנ”ב – 1992,  קובעת כי “ועדת המכרזים תפסול הצעות אם הן חסרות, מוטעות או מבוססות על הנחות בלתי נכונות או על הבנה מוטעית של נושא המכרז…”. ברשויות המקומיות, קובעות תקנות העיריות (מכרזים), התשמ”ח–1987, התוספת הרביעית לצו המועצות המקומיות, התשי”א –1950, והתוספת השנייה לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי”ח – 1958, כי  יש לפסול הצעות שהוגשו “שלא בהתאם לתקנות אלה או שלא בהתאם לתנאי המכרז או שצורפה להם הסתייגות עקרונית או שינוי יסודי”.

אולם אין כל הנחיה בחוק, באילו נסיבות רשאית וועדת המכרזים להימנע מפסילתה של ההצעה הפגומה, ובאילו נסיבות עליה לפסול את ההצעה. הדין בנושא מצוי בפסיקות בתי המשפט, בערכאות השונות. בתי המשפט הכריעו בדילמה שבין יעילות המכרז והתועלת הכספית לרשות, לבין עיקרון השוויון – לטובת עיקרון השוויון. יוצא מכך, שבכל מקום בו מתן הזכות למציע לתקן את הצעתו, או במקום שבו הרשות מבקשת להבליג על פגם בהצעה (משיקולים כלכליים), יביאו למתן יתרון כלשהו למציע על פני מציעים אחרים או מציעים פוטנציאליים – הפגם ייחשב כ”פגם מהותי” בהצעה, ויביא לפסילתה.

 

האם וועדת המכרזים חייבת לאפשר השלמת מסמכים ?

לא. לוועדת המכרזים שיקול הדעת לסווג את הפגמים בהצעות, ולהחליט לגביהם, לכל מקרה לגופו, בכפוף להוראות מסמכי המכרז, ובהתחשב בעקרונות דיני המכרזים ובפסיקת בתי המשפט.

ביהמ”ש המחוזי (ת”א) , בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים (עת”מ 8572-02-20 גנית פארק בע”מ נ’ מדינת ישראל – המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ואח’) [פורסם בנבו]), קבע כי אופן ההתנהלות השונה מצד ועדת המכרזים כלפי הפונים, לעניין אפשרות השלמת המסמכים, אינו מהווה פגיעה בעיקרון השוויון.

במקרה אחר, קבע ביהמ”ש המחוזי (ת”א), עת”מ 64505-01-20 (איי. בי. איי גן המדע בע”מ נ’ המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ואח’)[פורסם בנבו], כי אין להקיש מהתנהלות וועדת המכרזים למול המציע במכרז אחד, לבין ההתנהלות במכרז אחר, ואף אם המדובר באותו המציע. במקרה דנן, לא קמה חובה לוועדת המכרזים, אף לא מכח חובת תום הלב.

 

מהו פגם מהותי ומהו פגם טכני במכרז ?

הפסיקה הבחינה בין פגם טכני, לבין פגם מהותי: בעוד שפגם טכני ניתן לתיקון (ואף ייתכן שרצוי לתקנו), פגם מהותי פוגע בהליך המכרז, פוגע בתחרות הוגנת בין משתתפיו ובעיקרון השוויון ותוצאתו לרוב – פסילת ההצעה. המלומד ד”ר עומר דקל, מכרזים, כרך ראשון (2004), עמ’ 556, קובע כי “פגם מהותי הנו … פגם שתיקונו או ההבלגה עליו פוגעים בשוויון. הפגיעה בשוויון יכולה לבוא לידי ביטוי בפגיעה במציעים האחרים המשתתפים במכרז או בפגיעה במציעים פוטנציאליים, שאינם משתתפים במכרז.”

דוגמה לפגם מהותי היא אי צירוף הערבות הבנקאית שנדרשה במכרז, אי צירוף תעודת התאגדות, או אי צירוף ניסיון, אי צירוף אישור על סיור קבלנים (במקרה בו הוגדר כתנאי סף, אך נציג המציע לא השתתף); פגם טכני הוא לדוגמה אי צירוף רשיונות, אישור רו”ח, תעודות הסמכה, היעדר חתימות, היעדר אישור על ניכוי מס במקור וכו’). אולם ההבחנה בין פגם מהותי לבין פגם טכני, אינה ברורה וחד-משמעית. כפי שקבע ביהמ”ש (עת”מ (נצרת) 165/09 כרם עתמאלה בע”מ נ’ מינהל מקרקעי ישראל [פורסם בנבו] : “על ועדת המכרזים לנקוט בגישה קפדנית. הבחנה בין פגמים מהותיים וטכניים, אינה הבחנה פשוטה, כפי שראוי שתעשה על ידי הוועדה. על כן, הקלת ראש באי מילויים של תנאים, הנתפסים על ידי המציע כתנאים פורמלים גרידא, עלולה לפתוח פתח לפלפולים לא מעטים וליצור עמימות וחוסר ודאות בכל הקשור לדיני מכרזים.”

 

השלמת מסמכים להוכחת עמידה בתנאי הסף

תנאי הסף הוא המבחן הראשון, המהווה תנאי מוקדם להשתתפות במכרז –  “כרטיס הכניסה” למכרז. כפי שמגדיר המלומד דקל (שם, עמ’ 275) “תנאי סף” – “כל תנאי המצוין במכרזי המכרז כתנאי שהצעה שאינה עומדת בו דינה פסילה”. לפיכך, יש בהחלטה בדבר סיווג המסמכים ויכולת השלמתם, בשלב זה,  כדי להשפיע מהותית על מספר המשתתפים במכרז, ועל תוצאות המכרז.

יש לעשות הבחנה בין סוגי מסמכים שונים:

  • מסמכים הצהרתיים (“מסמכים דקלרטיביים”), אשר נועדו להוכיח את מצבו הקיים של המציע, במועד האחרון (דוגמת רשיון עסק, רשיון רכב, רשיון קבלני וכיוצ”ב), אולם לא צורפו להצעה – ניתן לבצע השלמה. זאת, מכיוון שהשלמת מסמכים מסוג זה, אינם משנים את מצבו של המציע, ואינם מעניקים לו כל יתרון, ולפיכך אינם פוגעים בעיקרון השוויון.
  • מסמכים קונסטיטוטיביים, מסמך המייצר מציאות חדשה, שלא היתה קיימת במועד האחרון להגשת ההצעות  (לדוגמה – פרויקט שהושלם לצורך הוכחת הניסיון בתנאי הסף) – לא ניתן לבצע השלמה. זאת, מכיוון שהיעדר המסמכים במועד האחרון להגשת ההצעות, מעידים שבמועד זה, לא התקיימו במציע התנאים הנדרשים.

משרד עו”ד וולר ושות’ הנו בעל ניסיון עשיר, מומחיות, מיומנות וראיה רב-תחומית בתחום המכרזים, בליווי וועדות מכרזים של רשויות מקומיות ובבדיקת הצעות במכרזים. נשמח לעזור לכם בהתייעצות, חשיבה, היערכות למכרזים, הכנת מסמכי המכרז, בהגשת שאלות לעורכי המכרזים, בתשובות ובהשלמת מסמכים לוועדת המכרזים, בהשגות, בשימועים ובהופעה בפני וועדות המכרזים, בייצוג ובערעורים. צרו קשר, כבר עכשיו.

מובהר כי האמור לעיל, אינו מהווה חלופה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מטעם עורך דין, אלא לידיעה כללית בלבד. מידע זה אינו מהווה מידע משפטי מחייב, ואין להסתמך עליו בשום צורה.

שתפו עם חברים