חובת ההנמקה היא עיקרון לפיו החלטותיה של רשות ציבורית, חייבות להיות מלוות בהסברים ובנימוקים. בהתאם לכך, חובת ההנמקה חלה על
רשויות מקומיות
אזרחים ותיקים זכאים להנחות בארנונה, כאשר שיעור ההנחה והתנאים לקבלתה משתנים בהתאם למקור הזכאות (חוק האזרחים הוותיקים או תקנות הסדרים
הרשויות המקומיות עושות שימוש בעשרות תוכנות, המשמשות לפעילותה השוטפת: גביה, הנהלת חשבונות, תקציב, תב"רים, כח אדם ושכר, GIS, תכנון ובניה,
הליך המכרז הציבורי מבוסס על עקרונות של שוויון, שקיפות ותחרות הוגנת, ומהווה את השער המרכזי להתקשרויות של גופים ציבוריים עם
מכרזים ציבוריים רבים (בעיקר במכרזים שנושאם בינוי, שיפוצים ותשתיות), כוללים דרישה למפגש מציעים. מפגש זה, שלעיתים מכונה "סיור מציעים", "סיור
וועדה שגיבש משרד הפנים, שעניינה ביזור סמכויות לרשויות המקומיות, עשויה להיות אחת המהפכות החשובות ביותר בשנים האחרונות. סוגיית ביזור הסמכויות
בשנת 2011 חוקקה הכנסת את החוק להסדרת טיפול באריזות, התשע"א-2011 ("חוק האריזות"), שנועד להפחית את כמות הפסולת הנוצרת מאריזות, למנוע
חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט- 2019, שנכנס לתוקף ביום 16.01.22, תיקן מספר סוגיות בתחום המרשם הפלילי, שהתעוררו במהלך השנים
ביטול מכרז מהווה אחד המוקדים הרגישים והמורכבים ביותר בתחום דיני המכרזים. מדובר בהחלטה מנהלית חריגה, הניצבת על קו התפר שבין
לרשויות המקומיות בישראל יש סמכויות נרחבות, והן עוסקות במגוון רחב של נושאים. לצורך כך, נזקקות הרשויות המקומיות לייעוץ, להנחיה, לליווי
בסוף שנות ה-90, חוקקה הכנסת את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998. זאת, על מנת "להגן על כבודו וחירותו
המקרקעין ניתנים לרשויות המקומיות, כנאמן של הציבור, על מנת לאפשר להן לעשות בהן שימוש מושכל ולבצע פעולות שונות, על פי
"בשנת 2002 נחקק תיקון לחוק חובת המכרזים, המחייב את שר הפנים להתקין תקנות שעניינן החלתה של חובת המכרז הסטטוטורית על
ביום 3.2.2022 פרסם החשב הכללי (החשכ"ל) את הוראת תכ"מ 1.4.6, שעניינה "השתתפות בפרויקטי פיתוח ובינוי של הרשויות המקומיות". מטרת ההוראה הנה
כמעט בכל הסכם התקשרות שנחתם מכח מכרז, מוסיפים עורכי המכרזים סעיפים הנוגעים ל"פיצויים מוסכמים". סעיפים אלו קובעים, בתמצית, כי במקרה
ביום 17/10/2021, דחתה ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין שבביהמ"ש המחוזי בירושלים, ערר שהגישה האגודה השיתופית אלעזר, על החלטת מנהל
היטל השבחה הוא תשלום חובה המוטל על בעלי מקרקעין, בגין עליית שווי המקרקעין כתוצאה מפעולה תכנונית של רשויות התכנון (כגון
בית המשפט המחוזי בחיפה, פסק ביום 30/12/2021 (ת"א 57373-04-18 רמי חסון בע"מ ואח' נ' גנדלמן ואח' ) את אחד הפיצויים
וועדות המכרזים לרוב ממנות ועדה מקצועית, מומחה או יועץ, לצורך בדיקת ובחינת ההצעות שהוגשו במכרז, ניקודן ודירוגן. תפקיד הוועדה המקצועית,
בעלי מאגרי מידע בישראל נדרשים לפעול במסגרת חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א‑1981, ותקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז‑2017, לקראת עידן של
מגיפת הקורונה יצרה את אחד השינויים העמוקים והמהירים ביותר ששוק העבודה ידע מעולם: ההכרח וההעדפה לעבוד מחוץ למקום העבודה, בעיקר
בעידן בו תשתיות דיגיטליות הן בסיס לפעילות העסקית, הציבורית והארגונית – נזקי סייבר הם איום ממשי וסיכון משפטי וכלכלי חמור.
רשות מקומית היא הגוף האחד והיחיד האחראי לטיפול ישיר בפסולת הנוצרת בתחומיה. היא איננה רשאית, ואיננה מוסמכת, להסיר אחריות זו
איך אנחנו יודעים שאנחנו עושים עבודה טובה?
דבר ראשון, אנחנו רואים את זה, בתוצאות ההליכים המשפטיים שאנחנו מנהלים. דבר שני, אנחנו
אחת לתקופה, מעלות רשויות מקומיות את הטענה, כי התחייבות חוקית שנטלו על עצמן, בחוזה, במכרז או בהזמנת עבודה – בטלות
סעיף 52(3) לחוק תכנון ערים כפרים ובנינים מס' 79 לשנת 1966, אשר חל באזור יהודה והשומרון, קובע, בין היתר, כי
מרבית המשרדים - מצולמים. בין אם לצורך שמירה על ביטחון העובדים, בין אם לצורך מניעת וונדליזם או פגיעה ברכוש, בין
הקצאת מקרקעין היא פעולה מינהלית המחויבת בנוהל הקצאות, בשוויון, בשקיפות ובשיקולים ענייניים. ללא אישור שר הפנים במקרים המחויבים אין תוקף
פרסום משרד הפנים - מחוז דרום, ניוזלטר מס' 10/2021:
המועצה המקומית ערערה בנגב, ביצעה מספר פרויקטי תשתית, בהיקף של 10 מלש"ח
המועצה
אומדן הנו הערכה כלכלית שמבצעת הרשות המינהלית, לצורך המכרז. ברובם המכריע של המקרים, בתי המשפט אינם מתערבים באומדן שהוכן לצורך
פתיחת תיבת המכרזים איננה הליך טכני, של הסרת המנעולים מהתיבה. היא הליך מהותי ורגיש, שמטרתו לתת ביטוי לעקרונות השקיפות והשוויוניות
הצעה יחידה היא מצב בו מתקבלת הצעה בודדות במכרז פומבי, או כאשר רק אחת מבין ההצעות עומדה בדרישות הסף של
בחודש מאי 2021 פרסם משרד הפנים מדריך חדש ומקיף ליישום תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים ברשויות המקומיות), התש"ם–1979. מדריך זה
משרד וולר ושות' דורג על ידי מדריך הדירוג CofaceBdi כאחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בתחום הרשויות המקומיות לשנת 2021
על פי
רשויות רבות סבורות, שחקיקת חוק עזר, הנו סופו של תהליך. רשויות רבות סבורות כי חוק העזר הוא עניינה של הלשכה
כתבה חדשה שפורסמה על משרד וולר ושות' באתר TheMarker: עורכי דין לרשויות מקומיות: הסתכלות משפטית-ניהולית כוללת
הכתבה סקרה את התמחות המשרד
על אף הגידול המתמיד בהיקף ההוצאות של רשויות מקומיות בגין פינוי פסולת, פחות מ־20% מהרשויות בישראל התקינו עד כה חוק
פעמים רבות, פונות רשויות מקומיות למשרד עורך דין רשויות מקומיות וולר ושות', בשאלות בדבר חובת הפרסום והיקפה, באתר האינטרנט שמפעילה
פעמים לא מועטות, אנו נתקלים בפניות לקוחות, המגישים הצעה במכרז פומבי שמפרסמות רשויות המדינה, אך הצעתם נפסלת. לקוחות שהשקיעו מאמצים
במסגרת פעילות משרד וולר ושות', אנו מלווים רשויות מקומיות בתחומי ההתייעלות הכלכלית, הגדלת הכנסות, הקצאת וניהול משאבי הרשות, ועוד. זאת,
סעיף 145 (ד) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, מקנה לוועדה מקומית סמכות לקבוע תקנות מרחביות למרחב התכנון שלה, אשר יעסקו בעיקר
בדיני המכרזים, עומדת למשתתף במכרז, אשר עלול להיפגע מהחלטתה של ועדת המכרזים, זכות הטיעון. אלא שפעמים רבות, משתתפים המוזמנים לישיבת
מעת לעת, משתתפים עורכי הדין של המשרד, כמרצים בימי עיון וכנסים בנושאים שונים. לאחרונה, הרצה עו"ד רועי וולר, בפני מזכירי
אחד הפרקים הפחות מוכרים בחוק תכנון ערים כפרים ובנינים מס' 79 לשנת 1966 ("החוק הירדני"), אשר חל באזור יהודה והשומרון,
עד לפני מספר שנים, נדמה היה כי מדינת ישראל עתידה להיות המובילה העולמית של מהפכת הרכב החשמלי. ואולם, עם קריסת
בעשור האחרון, רשויות מקומיות רבות מקדמות חוק עזר שיאפשר להן לגבות את הוצאותיהן בגין הטיפול בפסולת, ממחוללי פסולת (מרביתם עסקים).
"קולות קוראים" הם פניות יזומות מטעם גופים ציבוריים, ממשלתיים, או פרטיים, המזמינות גורמים שונים להגיש הצעות או בקשות לקבלת מימון,
שותפות בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי בביצוע פרויקטים ציבוריים היא תופעה רבת חשיבות בעולם המודרני. מודל זה, המכונה לרוב "שותפות
בשנת 2011 ניתן פסק דין תקדימי על ידי בית הדין הארצי לעבודה בתיקים המאוחדים של טלי איסקוב-ענבר ושל רני פישר:
ביום 21/4/2020, ניתן פסק הדין ב-בג"ץ 415/19 לוי נ' שר הפנים, במסגרתו קבע בית המשפט העליון אמות מידה להפעלת שיקול
