זכותו של הפרט לעיין במסמכים תכנוניים, ובפרט בהיתר בניה ובתיק בניין, מצויה בליבת הזכויות המינהליות הנגזרות מעקרון חוקיות המינהל, מהחובה להנמקה ומהשקיפות כערך יסוד במשפט הציבורי. שאלת גבולותיה של זכות זו, והאיזון בינה לבין שיקולים של פרטיות, סודות מסחריים ואף ביטחון הציבור, עומדת במוקד פסק הדין של בית המשפט העליון (עע”ם 1662/14 יחיא ג’יוסי ואח’ נ’ הוועדה המקומית לתכנון ובנייה טייבה). פסק דין זה, בצירוף תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע”ו–2016, חולל שינוי מהותי בתפיסת זכות העיון של הפרט במידע תכנוני, והפך את המידע השלטוני בתחום זה לנגיש, ודאי וזמין. סקירת עיקרי ההלכה לזכות העיון במסמכי תכנון ובניה.
הרקע העובדתי וההליך הדיוני
המערערים, תושבי העיר טייבה, ביקשו לעיין בהיתרי בנייה ובמסמכים נלווים שניתנו בסמוך למקום מגוריהם, בטענה כי מדובר במידע ציבורי בעל השלכות תכנוניות מהותיות עבורם. הוועדה המקומית לתכנון ובניה סירבה לבקשה בטענה כי מסירת המידע כפופה להליך פורמלי לפי חוק חופש המידע, התשנ”ח-1998. העתירה שהגישו נדחתה בבית המשפט לעניינים מינהליים בלוד, אשר קבע כי אכן אין לפרט זכות עיון ישירה במסמכים תכנוניים, וכי המסלול הבלעדי לכך הוא חוק חופש המידע. הערעור לבית המשפט העליון, עסק אפוא בשאלה עקרונית: האם זכות העיון במידע תכנוני קמה לפרט גם מחוץ לגדרי חוק חופש המידע. ביתר דיוק, האם עומדת לאזרח זכות לעיין בבקשה להיתר, בהיתר עצמו ובתיק הבניין מבלי שנדרש להגיש בקשה מסודרת לפי חוק זה?
עמדת המדינה ותקנות רישוי הבנייה
בעקבות הגשת העתירה, גיבשה המדינה את תקנות התכנון והבניה (רישוי בניה), התשע”ו-2016. תקנות אלו מבהירות את המצב המשפטי הקיים, ומשמעות כבסיס נורמטיבי ברור לזכות העיון במסמכי תכנון ובניה. סעיף 61 קובע כי –
“(א) טופס ההיתר ייחתם בחתימה אלקטרונית מאושרת של רשות הרישוי; מהנדס הוועדה רשאי להוסיף להיתר נספחים אשר יהוו חלק בלתי נפרד ממנו, ובלבד שלא יצורפו נספחי התכן.
(ב) קובץ אלקטרוני חתום של ההיתר יישמר במשרדי רשות הרישוי ויפורסם באתר האינטרנט של הוועדה המקומית בתוך 5 ימים ממועד נתינתו.
(ג) קובץ אלקטרוני חתום או עותק של ההיתר יוחזק בידי האחראי לביקורת על הביצוע באתר הבנייה ויוצג לכל פונה, אלא אם כן נקבע כי ההיתר יהיה חסוי, כאמור בתקנה 63 או 64.
(ד) קובץ אלקטרוני חתום של ההיתר יועבר באופן מקוון לכל גורם מאשר, גוף נוסף או בעל תשתית אשר מסר מידע לעניין אותו היתר, או גוף מאשר, גוף נוסף או בעל תשתית שאישורו, תיאום או התייעצות עמו הם תנאי להיתר לפי תכנית או לפי כל דין וביקש לקבל את ההיתר.
(ה) קובץ אלקטרוני חתום של היתר אשר מיושמת בו שיטת בנייה חדשה, יועבר לידי הגוף המוסמך ולמשרד הבינוי והשיכון, ויצורף לו תצהיר הממונה על שיטת הבנייה החדשה שצורף לבקשה להיתר.”
בית המשפט העליון: עיגון הזכות לעיון במשפט המינהלי
בפסק דינה של הנשיאה (בדימ’) מרים נאור, בהסכמת השופטים הנדל וזילברטל, קיבל בית המשפט העליון את הערעור, ביטל את פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים, וקבע כי אין לדרוש מהפונה להפעיל את מנגנון חוק חופש המידע לשם עיון במסמכי רישוי הבנייה. יתר על כן: לציבור קיימת זכות עיון לעיון במסמכי היתר הבנייה, בבקשה להיתר בנייה ובכל המסמכים שצורפו לה, לרבות בתיק הבניין, וזאת ללא כל צורך בהגשת בקשה על פי חוק חופש המידע. הפסיקה קבעה שלושה נדבכים עקרוניים:
הזכות לעיון – זכות סטטוטורית
הלכת ג’יוסי, לצד התקנות החדשות, מבססת את זכות העיון במסמכים תכנוניים כזכות עצמאית ומובחנת שאינה תלויה במסלולי חוק חופש המידע. בכך, היא מבצעת שינוי פרדיגמטי בתפיסת זכויות המידע בישראל: אין מדובר עוד בזכות המותנית באינטרס אישי או בצורך בהגשת בקשה פורמלית, אלא בזכות ציבורית, כללית ומוקנית לכל דורש.
חיזוק עקרון השקיפות בתכנון
ההכרה בזכות העיון מבטאת יישום ישיר של עקרונות השקיפות והנגישות, במיוחד בתחום רווי אינטרסים וניגודי עניינים כתכנון ובנייה. הציבור, ובייחוד שכנים ובעלי עניין, מקבלים גישה נוחה, בלתי־מתווכת, למידע שעל בסיסו מתקבלות החלטות בעלות השפעה ישירה על חייהם.
ודאות משפטית
הפסיקה והתקנות גם יחד מצמצמות את הפערים בפרשנות ובאכיפה בין ועדות מקומיות, מונעות התניית עיון בדרישות טכניות, ומביאות לאחידות ולוודאות נורמטיבית ברמה הארצית.
חובות הפרסום של היתרי הבניה
לאחר פסק הדין של בית המשפט העליון, כאמור, התקינה המדינה את תקנות התכנון והבניה. לשני אלו הצטרפו הנחיות מנהל התכנון (“ניהול ותפעול אתר אינטרנט בוועדות מקומיות לתכנון ולבנייה”, דצמבר 2018), שקבעו כי על הוועדה המקומית לתכנון ובניה לפרסם, בין היתר, את כל הקשור בבקשות למידע, בקשות להיתרים והוצאתם, בניה פטורה מהיתר, בקשות להקלות ולשימושים חורגים, והיתרי בניה.
על פי תקנות 61 (ב), 62, 63 ו- 64 לתקנות התכנון והבנייה, יש לפרסם באתר האינטרנט של הוועדה המקומית היתרי בניה חדשים. קובץ אלקטרוני של היתר שנוצר במערכת המקוונת של רישוי זמין יפורסם באתר האינטרנט בתוך 5 ימים מיום נתינתו. על פי תקנות 62 ו-122(ד), וההנחיות, כאמור, על הוועדה לפרסם באתר האינטרנט את כל היתרי הבניה שהוצאו (מאז ומעולם) במרחב התכנון של הוועדה המקומית. בעל עניין במקרקעין שחושש שפרסום ההיתר עלול לפגוע בפרטיותו, בסוד מסחרי, בבטחון הציבור או בבטחון המדינה רשאי להגיש למהנדס הוועדה בקשה מנומקת כדי שאותו היתר לא יפורסם.
חיסיון על היתר בניה
החלטת המועצה הארצית לתכנון ובניה, וסעיף 62 לתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), תשע”ו-2016, יצרו אפשרות להוצאת חיסיון על היתר הבניה, וזאת בפניה לגורם האחראי – הוועדה המקומית לתכנון ובניה.
על פי סעיף 62, “בעל זכות במקרקעין ביחס לחלקו במקרקעין, רשאי בכל עת, להגיש למהנדס בקשה כי ההיתר או חלק ממנו, לא יוצג באופן פומבי לציבור, בשל אחת מסיבות אלה: (1) ההיתר או חלק ממנו מגלה פרטים הפוגעים בפרטיותו של אדם; (2) בשל קיומו של סוג מסחרי; (3) מטעמים של ביטחון הציבור; (4) מטעמי ביטחון המדינה.”
תשומת הלב כי מבקש החיסיון רשאי לבקש חיסיון מטעמי פרטיות, ביטחון המדינה וסודיות מסחרית, אולם על היתר בנייה אך לא על תוכנית הבניה. ניתן לבקש חיסיון על החלוקה הפנימית, על התוכניות המפורטות במבנה (מים וביוב, חשמל, מיגון ממ”ד, מיקום צפוי של חומרי גלם וחפצים יקרים, ועוד).
החלטה בבקשה לחסות היתר
סעיף 63 קובע כי מהנדס הוועדה, והיועץ המשפטי של הוועדה, יחליטו בבקשה לחסות היתר בתוך 15 ימים מיום הגשת הבקשה, והם רשאים הם לדרוש מסמכים נוספים לצורך החלטתם. על פי סעיף 63(ב), כל עוד לא ניתנה החלטה בבקשה לחיסיון לפי תקנה זו, לא יוצגו ההיתר או מסמכים אחרים המפורטים בבקשה באתר האינטרנט ולא יהיו פתוחים לעיון הציבור.
משמעויות והשלכות מעשיות
- רשויות מקומיות וועדות תכנון. אלו חייבות להבטיח נגישות מלאה למידע תכנוני. עליהן לפרסם באתר האינטרנט שלהן כל היתר בנייה, בתוך חמישה ימים ממועד הנפקתו, ולאפשר לציבור לעיין הן באופן מקוון והן פיזית בכלל המסמכים הנלווים לבקשה ולהיתר. כאשר מוגשת בקשה לחיסיון, מחובתה של הרשות להפעיל מנגנון מסודר ושקול, לבחון את הבקשה לגופה, ולהנמיק את החלטתה בצורה מפורשת וכתובה. נדגיש: אין להערים קשיים פרוצדורליים על הציבור, ואין להתנות את קבלת המידע בהגשת טפסים לפי חוק חופש המידע.
- הציבור הרחב, מוזמן לממש את זכותו החוקית לעיין במסמכים התכנוניים בכל שלב של הליך הרישוי. מומלץ לעיין מראש בהיתר ובתיק הבניין, במיוחד כאשר נשקלת האפשרות להגיש התנגדות או ערר.
- יזמים, בעלי קרקע ובעלי עניין חייבים להיות מודעים לכך שכל מסמך, תכנית או מידע שהם מוסרים לרשות המקומית במסגרת הליך רישוי, יהיה חשוף לעיון הציבור. לפיכך, עליהם להיערך מבעוד מועד, הן מבחינה תכנונית והן מבחינה משפטית, להסרת מידע פרטי או מסווג שאין חובה לחשוף. כמו כן, מן הראוי לפעול לאורך כל ההליך בשקיפות, בזהירות ובכבוד כלפי הסביבה והקהילה, מתוך הבנה כי יחסי שכנות תקינים נשענים לא רק על תכנון מקצועי, אלא גם על אמון הדדי ואחריות תכנונית.
סיכום – זכות העיון במסמכי תכנון ובניה
פסק הדין בעניין ג’יוסי, והתיקון לתקנות רישוי הבנייה שהותקנו בהתאם לכך, יצרו נקודת מפנה משמעותית במשפט המינהלי-תכנוני. מכאן ואילך, המידע התכנוני איננו רכושן הבלעדי של הרשויות המקומיות או של הוועדות לתכנון ובניה, אלא של הציבור כולו. ככזה, הוא כפוף לעקרונות השקיפות, הנגישות והפיקוח הדמוקרטי. מעתה, זכותו של הציבור לעיין במסמכי תכנון ובנייה (לרבות בהיתרי בניה, בבקשות ובמסמכים המצורפים להם), מעוגנת בדין.
ולמעלה מכך: השימוש בקרקע, והתכנון עירוני, הם תהליכים ציבוריים-חברתיים, המשפיעים על חיי התושבים, על סביבת מגוריהם ועל ערך קניינם, ולכן עליו להתבצע תחת אור השמש של הביקורת הציבורית ולא תחת חיסיון מיותר. רק במקרים חריגים ותחומים, הנוגעים לפרטיות, לסודות מסחריים או לשיקולי ביטחון, תוכל הרשות המינהלית להציב גבולות לזכות זו.
משרד עורכי הדין וולר ושות’ מלווה מזה למעלה מ-40 שנה גופים ציבוריים, חברות, יזמים ותושבים בכל הנוגע לדיני תכנון ובנייה, מקרקעין, הליכי עיון, ערעורים והתנגדויות. נשמח לעמוד לרשותכם בכל סוגיה הקשורה למידע תכנוני, רישוי בנייה או זכויות הציבור במרחב המוניציפלי.
