top image

פטור ממכרז

פטור ממכרז

בדין הישראלי אין אחידות או עקביות, ורשויות השלטון השונות פועלות מכוח אסדרה שונה. בתחום המכרזים, קיימות שתי מערכות חקיקה נפרדות העוסקות בהתקשרויות גופים ציבוריים עם ספקים. המערכת הראשונה, הנה מערכת החקיקה החלה על השלטון המרכזי (משרדי הממשלה, תאגידים סטטוטוריים, קופת חולים, מוסד להשכלה גבוהה, רשויות מקומית, מועצות דתיות, וגופים נוספים). מערכת זו נשענת על הדינים מכוח חוק חובת המכרזים ותקנותיו. מערכת החקיקה השניה היא מערכת החקיקה החלה על הרשויות המקומיות מכוח פקודת העיריות, תקנות המכרזים וצווי המועצות המקומיות והאזוריות. בשתי מערכות דינים אלו, הכלל זהה: איסור התקשרות בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודות, לרכישת שירותים, אלא על פי מכרז פומבי.
לצד הכלל, מערכות החקיקה מאפשרות התקשרויות ללא הליך תחרותי – פטור ממכרז, באופן מלא או חלקי. מדובר על נסיבות שבהתקיימן אין הצדקה עניינית כלכלית או עניינית לקיום את המכרז, או שיש שיקולים חשובים אחרים נגד קיומו.

 

חובת מכרז פומבי: יתרונות וחסרונות

מכרז פומבי, ככל שהוא מתנהל בשקיפות ובהוגנות, מקטין את החשש כי בעת קיומו ייפגע טוהר המידות. חובת המכרז הפומבי היא דרך המלך. מנגד, חשש זה עלול להתגבר כאשר ההתקשרות נעשית באופן שאינו גלוי ופומבי, מקום שבו הספקים, שהם אוכלוסיית המציעים הפוטנציאליים, לעיתים כלל אינם נחשפים לאפשרותם לזכות בחלק מעוגת התקציב של הרשות הציבורית באמצעות הגשת הצעה. להסדרת התקשרות הרשויות המקומיות בהליך של פטור ממכרז עם ספקים, ולפיקוח כי גם בעת התקשרויות מסוג זה נשמרים הכללים המחייבים, חשיבות לצמצום החשש.
מול חסרונותיה של חובה זו (נוקשות והתמשכות תהליך ההתקשרות עד התחלת מועד מימושו בפועל, היקף כספי נמוך של ההתקשרות, הרחבת התקשרויות, דחיפות, ועוד), שיש בהם כדי להקשות על הגוף הציבורי להגשים את ייעודו למתן שירות יעיל ומועיל, עלה צורך ליצור מנגנונים, כללים ותחומים, שבעת התקיימות התנאים הקבועים בהם ניתן לפטור את הגוף הציבורי מהצורך בעריכת מכרז פומבי. תכלית הסדרים אלו לאפשר לגוף עורך המכרז גמישות תפעולית ותפקודית.

 

מכרז פומבי הוא הכלל, והפטור – חריג

חרף קיומם של פטורים ממכרז, הכלל הוא עדיין קיומו של מכרז פומבי, והפטורים – הם בגדר החריג. הטעם לכך נעוץ בעובדה שהתקשרות בפטור ממכרז חותרת תחת כל האינטרסים העומדים ביסוד המכרז הפומבי: הבטחת תנאים של שוויון בתחרות על הזכיה, תוך שמירה על שקיפות, התנהלות ראויה וטוהר המידות בהתקשרות, ולבסוף מתן אפשרות לרשות המינהלית להתקשר בעסקה שתמצה את תועלתה הכלכלית.
ראו: (בג”ץ 4672/90 אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה בע”מ נ’ עיריית חיפה, פ”ד מו(3) 267 (1992); בג”ץ 6176/93 אליקים 1986 – אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות בע”מ נ’ מינהל מקרקעי ישראל, פ”ד מח(2) 158, 165 (1994); ה”פ (מח’–י-ם) 192/96 אירופן בע”מ צילומי אויר נ’ מדינת ישראל; עע”ם 4011/05 דגש סחר חוץ (ספנות) בע”מ נ’ רשות הנמלים.

 

חובת המכרזים בשלטון המרכזי וברשויות המקומיות

כאמור, קיימות שתי מערכות חקיקה נפרדות לדיני המכרזים: מערכת החקיקה החלה על השלטון המרכזי, ומערכת החקיקה החלה על הרשויות המקומיות. במילים מפורשות: חוק חובת המכרזים ותקנותיו אינו חל על מכרזי רשויות מקומיות. בתי המשפט קבעו, לאורך השנים, כי יש להבחין בין הוראות חוק חובת מכרזים לבין ההוראות המוסדרות בחקיקה הנוגעת לשלטון המקומי. ההבחנה נובעת מרצונו של המחוקק להסדיר את דיני המכרזים של השלטון המרכזי ושל השלטון המקומי בחקיקה נפרדת. על אף שראוי לשאוף להרמוניה חקיקתית בדיני המכרזים, קיימים הבדלים בסוגיות רבות בין הדין החל על השלטון המרכזי לדין החל על רשויות מקומיות, ואין להקיש משיטה אחת לשניה. כך באופן כללי, וכך בסוגיות פטור ממכרז. ובלשונו של בית המשפט (עת”מ 5749-08-20 מיתר שירותים מוניציפאליים מתקדמים בע”מ נ’ עיריית קלנסווה ואח’) –

“מכרזי הרשויות המקומיות לגופם, שונים לא פעם ממכרזי המדינה בהיקפם (הכספי, הפיזי, וזמן התמשכותם, ומטרתם)… עמדתי היא, שיש להבחין בין הוראות חוק חובת מכרזים, לבין ההוראות המוסדרות בחקיקה הנוגעת לשלטון המקומי… מנגד נפסק, כי כאשר קיימת הוראה ישירה וברורה בדיני המכרזים ברשויות המקומיות, אין להקיש מהאמור בחוק חובת המכרזים והתקנות מכוחו על רשויות מקומיות….”

 

פטור ממכרז ברשויות המקומיות

ועדת המכרזים ברשות המקומית

סעיף 197 בפקודת העיריות קובע, כי עיריה לא תתקשר בחוזה להעברת טובין “אלא על פי מכרז פומבי”. הכללים לביצוע מכרז וניהולו נקבעו בתקנות העיריות (מכרזים), התשמ”ח-1987. סעיפים דומים להסדרת קיום מכרזים קיימים בתוספת הרביעית לצו המועצות המקומיות, התשי”א-1950, ובתוספת השנייה לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי”ח-1958. הטיפול בהתקשרות הרשות המקומית באמצעות מכרז, הנו של וועדת המכרזים של הרשות, שהיא ועדת חובה חקוקה (סטטוטורית). דהיינו, ועדה שהרשות המקומית מחויבת בהקמתה ובכינוסה מזמן לזמן. על הוועדה לשקול באופן מקצועי, עצמאי וענייני את טיב ההצעות שהוגשו, את כשרות ההצעות ואת כשירות המשתתפים במכרז ועמידתם בתנאיו. בניגוד לתקנות חובת המכרזים, מעמדה של ועדת המכרזים ברשות המקומית הוא של “ועדה מייעצת”, בלבד.

סעיפי הפטור העיקריים

תקנות, שהותקנו מכוח סעיפים 198 ו- 347 לפקודת העיריות, מפרטות מה הם סוגי החוזים בהם רשאית העירייה להתקשר ללא מכרז. כפי שפסק בית המשפט העליון, יש לפרשן על דרך הצמצום, לאור הכלל הגדול המחייב עריכת מכרז פומבי. זאת ועוד, קבע בית המשפט כי פטור מחובת מכרז אינו פוטר את הרשות המקומית מחובת הנאמנות כלפי הציבור שהיא משרתת ושאת זכויותיו, שהופקדו בנאמנות בידיה, היא מחלקת (עת”ם 9660/03 עיריית רחובות נ’ שבדרון, פ”ד נ”ט (6) 241). בסעיף 3 לתוספת הרביעית ובסעיף 3 לתוספת השנייה נקבעו מצבים שבהם הרשות המקומית פטורה מחובת עריכת מכרז כתנאי להתקשרות. בין סעיפי הפטור הנפוצים –

  • סעיף 3(1) וסעיף 3(2) – סוגי עסקאות במקרקעין שהרשות המקומית מבצעת.
  • סעיף 3(3) – קביעת ההיקף הכספי שבפחות ממנו רשאיות הרשויות המקומיות להתקשר בפטור ממכרז.
  • סעיף 3(4) – התקשרות עם ספק יחיד בארץ לטובין או מומחה יחיד בארץ לביצוע עבודה.
  • סעיף 3(6) – חוזה להזמנה דחופה של טובין או לביצוע עבודה דחופה לצורך הצלת נפש או רכוש.
  • סעיפים 3(7)(א) ו-(3)(7)(ב) – הגדלת הוצאות הרשות המקומית בפרט מפרטי חוזה קיים והוספת פרטים לחוזה קיים.
  • סעיף 3(8) – חוזים לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע או מומחיות מיוחדים או יחסי אמון מיוחדים.
  • התקשרויות עם תאגידים ממשלתיים.
  • התקשרות עם מוסדות ללא כוונת רווח בתנאים שנקבעו בתקנות המכרזים.

(להרחבה: ראו ביקורת עומק – התקשרויות הרשויות המקומיות בפטור ממכרז, מבקר המדינה, דוח על הביקורת בשלטון המקומי, התשפ”ב-2022).

 

פטור ממכרז ברשויות המדינה

החובה המוטלת על רשויות המדינה לקיים מכרז כאמור מעוגנת בחוק חובת המכרזים. מכוחו של חוק זה הותקנו, בין היתר, תקנות חובת המכרזים, התשנ”ג-199, אשר חלות על כל גוף ציבורי, כהגדרתו בסעיף 2(א) לחוק חובת המכרזים, לרבות משרדי הממשלה ולמעט מערכת הביטחון. ההסדרים המפורטים נקבעו בתקנות חובת המכרזים (התקשרות מערכת הביטחון), התשנ”ג-1993, החלות על מערכת הביטחון בלבד. בסעיף 4 לחוק חובת המכרזים נקבעה האפשרות לקבל פטור מחובת מכרז בהתקשרות, והתנאים למתן פטור זה מפורטים בתקנה 3 לתקנות חובת המכרזים. המחוקק ביקש במפורש את האפשרות לבצע התקשרות בפטור ממכרז, שכן –

“…אנו יודעים שמול הנורמה הבסיסית הזאת יש בעיות של ממש בעולם המציאות העסקי, ולא תמיד אפשר, על כל רכישה ורכישה, לקיים מכרז פומבי או לקיים מכרז בכלל. יש מקרים שבהם הרכישות הן פעוטות ביותר, בסכומים זעומים, ויש מקרים שבהם יש צורך ברכישה דחופה, עסקאות שצריך לבצען בחוץ-לארץ, עסקאות עם מי שאינו תושב המדינה, בעיות של שמירה על סודיות בענייני ביטחון, ועוד בעיות אחרות…” (מתוך מחקר מרכז המחקר והמידע של הכנסת, סמכותם של משרדי הממשלה לקיים התקשרויות בהליך של פטור ממכרז ושקיפות הנתונים על התקשרויות אלה, הכנסת, אוגוסט 2016).

הקלות נוספות

בשנת 2004 החלה הממשלה לבחון את יישום חוק חובת המכרזים ותקנותיו ולשם כך הקימה שני צוותים בנושא. בשנת 2007 הונחו על שולחן הכנסת הצעות לתיקון תקנות חובת המכרזים. השינויים בתקנות הנם נוכח הניסיון המקצועי שהצטבר בנושא, הבעיות ביישומן וכן ההתפתחויות הטכנולוגיות (בעיקר בתחום המחשבים והאינטרנט). על רקע הוספת הליכים תחרותיים נוספים ומתן מענה טוב יותר לצרכים המיוחדים של עורך המכרז, המליצה הוועדה על בחינה מחודשת של הוראות הפטור הקיימות. אחת ההמלצות העיקריות נגעה לוועדת הפטור המרכזית במשרד האוצר, אשר יצרה עומס ביורוקרטי ו”צוואר בקבוק”, הפוגעים בתפקוד של משרדי הממשלה. כתוצאה מכך, הרחיבה הממשלה את סמכויות המשרדים, כאשר ועדת הפטור המרכזית במשרד האוצר תמשיך ותשמש “שומר סף עליון”. סמכותה במספר מצומצם של נושאים, מקרים שבהם סכומי ההתקשרות גבוהים או נושאי הבקשה מורכבים או ייחודיים.

אחריות על התקשרויות הממשלה 

החשב הכללי במשרד האוצר הוא המופקד על התקשרויות הממשלה, ומתוקף תפקידו זה פרסם את הכללים לביצוע התקשרויות בכלל והתקשרויות בפטור ממכרז בפרט. פטורים נוספים ממכרז ניתנים להתקשרויות מסויימות של רמ”י (הקצאת קרקעות לצרכי מוסדות ציבור, למפעלים מאושרים לפי חוק עידוד השקעות באזורי עדיפות לאומית, ועוד), לקופות חולים ולחברות ממשלתיות שונות.

ועדת מכרזים משרדית

לפי התקנות והכללים שנקבעו, בכל משרדי הממשלה יש למנות ועדת מכרזים משרדית, ובה יהיו חברים מנכ”ל המשרד שישמש יו”ר הוועדה, חשב המשרד והיועץ המשפטי שלו, או נציגיהם, ושני עובדים נוספים מהמשרד.

ועדת פטור משרדית

על פי תיקון לתקנות חובת המכרזים משנת 2009, יש למנות בכל משרד ממשלתי גם ועדת פטור משרדית ובה יהיו חברים מנכ”ל המשרד, החשב והיועץ המשפטי של המשרד. בכל הנוגע לפטור ממכרז, הוועדה מוסמכת לאשר החלטה של ועדת המכרזים על מתן פטור ממכרז להתקשרויות הצפויות בהיקף כספי של 150,000 ש”ח עד 4 מיליון ש”ח (כולל מע”מ). עד להקמתן יכלו ועדות המכרזים לאשר התקשרות בפטור ממכרז עד לסכום שנקבע בתקנות, ואישור פטור להתקשרות בסכום גבוה מזה לא היה בסמכות המשרדים, אלא בסמכות ועדת הפטור המרכזית במשרד האוצר.

 

התנגדות לפטור ממכרז

ניתן להתנגד לפטור ממכרז שניתן שלא כדין, ואף לכוונה העקרונית להתקשר בפטור ממכרז. רצוי, אם כן, לפנות לעורך המכרז וליידע אותו כי קיים ספק אחר פוטנציאלי, וכי יש, לפיכך, לקיים מכרז פומבי. במקרים רבים, עצם יידוע ועצם העמידה על הזכויות, מבטיחה את קיום ההליך המכרזי הפומבי. היא זו המאפשרת הגדלת הסיכויים ורווח פוטנציאלי.

 

לסיכום

לא פעם עסקים קטנים או בינוניים, נחשפים למידע כי מתחרה התקשר עם רשות ממשלתית או מקומית, ללא מכרז פומבי, וללא תחרות. דהיינו, בפטור ממכרז.  פטור ממכרז הנו אחת הדרכים המהירות ביותר, בהתקשרויות הממשלה והרשויות המקומיות. מתן פטור, כאשר הוא אינו נדרש/ נחוץ, פוגע במתמודדים שונים. חלק מהפטורים מותנים בכך שיתקיימו תנאי סף נסיבתיים או יינתנו אישורים מיוחדים מגורמים מוסמכים. אם הנסיבות הנדרשות, תנאי הסף או האישורים אינם מתקיימים – לא ניתן לזכות בפטור. אם הפטור ניתן בכל זאת, סביר כי בית המשפט יורה על ביטולו ועל עריכת מכרז. להתייעצות עם עורך דין מומחה למכרזים, צלצלו עכשיו.

שתפו עם חברים
צרו איתנו קשר

מאמרים נוספים