פגם בערבות במכרז: מתי פגם בערבות מביא לפסילת ההצעה?

ערבות בנקאית במכרז ציבורי היא אחד מתנאי הסף המרכזיים במכרזים רבים. במשך שנים נקט בית המשפט העליון גישה דווקנית במיוחד כלפי פגמים שנפלו בערבות, ולעיתים גם טעות שנראתה לכאורה טכנית ושולית הובילה לפסילת ההצעה.

אלא שהדין אינו עומד עוד בדיוק באותה נקודה.

בפסק הדין שניתן ביום 22.4.2025 בעניין עע"מ 20037-03-25 זוהר חוצות בע"מ נ' עיריית קריית אונו, בחן בית המשפט העליון מחדש את הגישה המסורתית לפגמים בערבות והדגיש את הצורך לבחון את נסיבות המקרה, את משמעות הפגם, את התנהלות המציע ואת התנהלות עורך המכרז.

אין משמעות הדבר שכל פגם בערבות "נסלח". ערבות שאינה עומדת בדרישות המכרז עלולה עדיין להביא לפסילת ההצעה. עם זאת, הבחינה אינה יכולה להסתיים עוד בעצם קיומה של סטייה פורמלית מהנוסח, מבלי לבחון את משמעותה ואת השפעתה על התחרות ועל עקרון השוויון.

מהי ערבות מכרז?

ערבות בנקאית אוטונומית הנה ״התחייבות לשיפוי״, שבמסגרתה מתחייב הערב (הבנק, לרוב), לשפות את המוטב (הגוף עורך המכרז, לרוב), בכתב הערבות, על פי דרישתו, וזאת מבלי שהשיפוי יהיה מותנה בהסכמתו של החייב (המציע במכרז) או בבירור כלשהו בדבר קיומה של עילה לחילוט הערבות. במילים אחרות, פשוטות יותר, מדובר בערבות בעלת מעמד עצמאי, שתכליתה להבטיח פיצוי מהיר ופשוט לעורך המכרז, במקרה בו חזר המציע מהצעתו שזכתה במכרז. הערבות האוטונומית נועדה לשחרר את עורך המכרז מהצורך להוכיח את ההפרה במכרז, את הנזק, או מהתלות במציע. אין במימוש (חילוט) ערבות זו, כדי לגרוע מזכויות עורך המכרז לתרופות חוזיות בעתיד.

מה מטרת ערבות מכרז?

הפסיקה והספרות המשפטית מונות ארבע תכליות לערבות מכרז: להוות מקור כספי זמין לשיפוי עורך המכרז (הגוף הציבורי), בגין נזקים שייגרמו לו, ככל שהמציע יחזור בו מהצעתו; להבטיח את איתנותו הפיננסית של המציע; להרתיע מציעים מפני קשירת קשר ביניהם, שמטרתו הכשלת מטרות המכרז; ולהבטיח את רצינותו של המציע ואת גמירת דעתו להתקשר בחוזה עם עורך המכרז. סיבה נוספת היא להרתיע מציע מנקיטת צעד העשוי להוביל לחילוט הערבות.

דווקא משום שהערבות משמשת חלק ממנגנון התחרות, בית המשפט העליון הקפיד במשך שנים על התאמה מדויקת בין הערבות שהוגשה לבין דרישות המכרז.

מדוע פגם בערבות נתפס בעבר כפגם המצדיק פסילת הצעה?

הגישה המסורתית בדיני המכרזים ביחס לפגמים בערבות התבססה במידה רבה על עקרון השוויון, שהוא מאבני היסוד של דיני המכרזים הציבוריים. המכרז נועד להבטיח תחרות הוגנת בין המציעים, בהתאם למערכת תנאים אחידה, ברורה ושוויונית, ולמנוע מצב שבו מציע אחד יזכה ליתרון כתוצאה מהקלה או סטייה מדרישות שנקבעו לכלל המשתתפים.

בהקשר זה, לערבות המכרז נודע מעמד מיוחד. הערבות אינה משמשת רק כאמצעי להבטחת חיוב כספי, אלא מהווה מכשיר משפטי להבטחת רצינות ההצעה ולהגנה על האינטרס של עורך המכרז. לפיכך, סטייה מתנאי הערבות שנקבעו במסמכי המכרז נתפסה כעלולה לפגוע הן בתכליתה של הערבות והן בשוויון שבין המציעים.

על רקע זה התפתחה בפסיקה גישה דווקנית, שלפיה נדרשה התאמה קפדנית בין כתב הערבות שהוגש בפועל לבין דרישות המכרז. סטייה בנוסח, בסכום, בתקופת התוקף או בתנאים אחרים של הערבות עלולה הייתה להיחשב פגם המצדיק את פסילת ההצעה, אף כאשר מבחינה מעשית לא היה ברור כי נגרם לעורך המכרז נזק.

גישה זו נשענה גם על שיקולים של ודאות, סופיות ויציבות ההליך המכרזי. מתן אפשרות למציע לתקן את הערבות לאחר המועד האחרון להגשת ההצעות עלול ליצור חשש מפני שינוי בדיעבד של תנאי ההשתתפות, וכן מפני פגיעה באחידות התנאים שבהם התמודדו יתר המציעים.

בבסיס הדברים עמדה אפוא תפיסה שלפיה הקפדה על דרישות הערבות אינה עניין פורמלי גרידא. היא נועדה להבטיח כי כלל המציעים יעמדו באותה מערכת תנאים, במועד הקובע ובאופן המאפשר השוואה שוויונית בין ההצעות.

עם זאת, כפי שיובהר בהמשך, הגישה הפסיקתית התפתחה. הפסיקה העדכנית אינה מתעלמת מחשיבותם של השוויון, הוודאות והקפדה על תנאי המכרז, אך מחייבת לבחון גם את מהותו של הפגם, נסיבות היווצרותו, תום לבו של המציע, התנהלותו של עורך המכרז והשלכת הפגם על ההליך התחרותי.

משמעויות פגם בערבות

אחד הפגמים הנפוצים ביותר בהצעות המוגשות למכרז הינו פגם בערבות הבנקאית. פגם זה יכול להיות מסוגים שונים כגון סכום ערבות נמוך או גבוה מהנדרש, משך ערבות קצר מהנדרש, נוסח ערבות מצומצם מהנדרש, אי התאמות בשם המציע, ועוד פגמים מסוגים שונים. בפסיקה עקיבה של בית המשפט העליון נקבע כי פגם בערבות יורד לשורשו של עיקרון השוויון. על כן, הוא מחייב את פסילת ההצעה. בבג"צ 368/76‏ אליהו גוזלן נ' המועצה המקומית בית-שמש, קבע בית המשפט כי –

"...אי-קיום התנאי בדבר הגשת ערבות או אי-מילוי אחר פרטי הדרישה מבחינת הצורה או התוכן פוסלים את ההצעה ומונעים השתתפותו של המציע בעת בדיקתן של ההצעות זו לעומת זו. לענין זה, אין נפקא מינה אם כלל לא צורפה ערבות כנדרש או אם צורפה ערבות אשר אינה מקיימת את הדרישות, כפי שפורטו במכרז: בכל אחת משתי מערכות של נסיבות, כאמור, ייפסל המציע".

בתי המשפט המחוזיים, בשבתם כבתי משפט לעניינים מנהליים, חוזרים על הלכה זו. כך, קבע ביהמ"ש ב-ת"א (חי') 35078-11-21‏ ‏מש-קר בע"מ נ' אגודת הסטודנטים בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‏, כי תנאי סף הדורש הפקדת ערבות בנקאית למסמכי ההצעה הוא מהתנאים החשובים והמהותיים ביותר במכרזיהן של רשויות ציבוריות. הקפדה עליו מגשימה את עיקרון השוויון החשוב, כל כך, בדיני מכרזים ואת המטרה הכללית שבבסיס דינים אלו.

גם במקרה בו נערך "מכרז פרטי", ללא שחלה חובה חוקית לערכו, על עורך המכרז לנהוג כלפי כל המשתתפים במכרז, בהגינות ובשוויון. כפי שקבע כב' השופט חשין בע"א 6926/93 מספנות ישראל בע"מ נ' חברת החשמל בע"מ: "… ההבדל בין כל סוגי המכרזים – ובהם 'מעין-מכרזים' – אינו אלא הבדל בדרכי ההליכים,  בדרכים אך לא במהותן. ככל שהמדובר הוא בעיקרי יסוד, יחולו אלה, במלואם ובשלמותם, גם על 'מכרזים' גם על 'מעין-מכרזים' ". 

פגם בערבות – טכני או מהותי?

על פי הפסיקה, לוועדת המכרזים אין כל שיקול דעת להחליט אם הפגם הוא טכני או מהותי. הלכה פסוקה היא כי פגם שנפל בערבות מחייב את פסילת ההצעה. על ועדת המכרזים להחיל הלכה זו ללא כחל וסרק, ואין היא רשאית לקבוע כי הפגם הינו טכני. ועדת המכרזים אינה חוקרת על פשר הטעות או בכוונת המציע או הערב. זוהי הלכה עקבית, שהמשפט מפעיל בדווקנות רבה, גם כשמדובר בפגם שולי לכאורה בלבד. כפי שפסק בית המשפט העליון ב-עע"ם 6090/05 מ.ג.ע.ר – מרכז גבייה ממוחשבת בע"מ נ' מי נתניה (2003) בע"מ –

"אשר להבחנה בין פגמים "מהותיים" ו"טכניים", זו אינה פשוטה כידוע ויש בה פתח לפלפולים לא מעטים שחכמי הישיבות השוקדים יום ולילה על תלמודם לא היו בוראים כמותם. … כמובן יהיו מקרים שפגם יהא זניח בגדרי השכל הישר, או יימצא כדי כך בתוך המובן מאליו, שלא יהא מקום לפסול בגינו; אך מקרים אלה הם לדעתי החריג שבחריג, והכלל הוא כי פגם הוא פגם ותוצאותיו עמו. אם לא כן, במציאות הישראלית, שאין צריך להכביר עליה מלים, יש חשש לא מבוטל למדרון חלקלק, ופתח שהוא "כחודה של מחט" עלול להיפתח כפתח "שיהיו עגלות וקרוניות נכנסות בו".

פגם בערבות מיטיבה

מהי ערבות מיטיבה?

"ערבות מיטיבה" היא ערבות בנקאית המעניקה הגנות או תנאים נוחים יותר לערב (עורך המכרז), בהשוואה לערבות הסטנדרטית שהוגדרה במסמכי המכרז. לשם הדוגמה, סכום גבוה יותר או תוקף ארוך יותר.

מה הבעיה עם ערבות מיטיבה?

מנקודת מבט כלכלית פשוטה, ניתן לטעון כי מקום שבו הערבות מעניקה לעורך המכרז הגנה רחבה מזו שנדרשה, אין הצדקה לפסול את ההצעה. הרי האינטרס של הרשות לא רק שלא נפגע, אלא לכאורה התחזק.

אולם דיני המכרזים אינם מתמקדים אך ורק בשאלה אם הרשות קיבלה בטוחה טובה יותר. תנאי המכרז הם חלק ממערך התחרות כולו. שינוי חד-צדדי שלהם על ידי אחד המציעים עלול לעורר שאלות של שוויון גם כאשר השינוי אינו מרע את מצבו של עורך המכרז.

יש לבחון את טיב ההטבה, משמעותה המשפטית, השפעתה על מעמדו של המציע ועל התחרות, והאם היא משנה באופן ממשי את מערכת הזכויות והחובות שנקבעה במכרז.

האם ערבות מיטיבה פסולה?

הדעות חלוקות בשאלה האם גם ערבות הגבוהה מהנדרש ("ערבות מיטיבה"), תביא לפסילת ההצעה. ההלכה כיום, כפי שנוסחה בפסק הדין עע"מ 2628/11 אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' מדינת ישראל – הרשות הממשלתית למים ולביוב, היא שערבות בנקאית שאינה עומדת במדויק בדרישות המכרז, תפסול את ההצעה. כך גם כאשר הערבות הבנקאית מיטיבה עם מצבו של עורך המכרז. זאת, נוכח ההקפדה העמידה הדווקנית על דרישות המכרז, מכוח עקרונות השוויון. עם זאת, ייתכן שניתן יהיה להכשירה רק במקרים חריגים. להרחבה, קראו במאמרנו בנושא פסילת ערבות מיטיבה במכרז.

האם כל פגם בערבות יפסול את ההצעה? הלכת "אדמונית החורש"

לכלל הפסילה מתקיים חריג ("חריג שבחריג"). המקרים החריגים יהיו "יוצאי-דופן, כגון פליטות קולמוס, או מקרים אחרים שבהם פעל המציע בתום-לב, והטעות עולה מן הערבות עצמה בלא שנזקקים לעניין זה לראיות חיצוניות" (בג"ץ 173/82 מבני פלס חברה הנדסית לבנין ופיתוח בע"מ נ' עיריית נהריה).

בית המשפט העליון, ב-עע"מ 5834/09 אדמונית החורש בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, סטה, במעט, בנסיבות חריגות, מההלכה הנוקשה לפיה כל פגם בערבות יפסול את ההצעה. בית המשפט קבע כי פגם בערבות בנקאית, שמקורו בפליטת קולמוס, בטעות סופר, בהשמטה מקרית, או מהוספת דבר באקראי – יוכל להתקבל, ובכפוף לעמידה בכל דרישות המצטברות הבאות: 

• ניתן ללמוד על הטעות, מהערבות עצמה.
• ניתן לעמוד על הכוונה המדויקת, תוך שימוש בראיות אובייקטיביות מובהקות, המצויות בפני ועדת המכרזים.
• על פני הדברים נראה כי הטעות, או אי-גילויה טרם הגשת ההצעה, מקורם בתום לב. הטעות נובעת, לדעת ועדת המכרזים, מהיסח דעת ולא מכוונת מכוון כלשהי של המציע, או של הבנק הערב.
• אין בטעות ובתיקונה כדי להקנות למציע יתרון הפוגע בעקרון השוויון וביתר הכללים של דיני המכרזים.

נעיר כי פסק הדין מעורר שורה של קשיים. ראשית, פסק הדין עומד בסתירה לפסיקה המחמירה של בית המשפט העליון עצמו בסוגיית הערבות הבנקאית. זאת, כאשר בית המשפט עצמו מדגיש פעם אחר פעם את חשיבותה של הלכה ודאית ופשוטה ליישום, לצורך תקינות עבודתן של ועדות המכרזים. שנית, אותן "הדרישות המצטברות" – עמומות (שכן, כיצד ניתן להבחין מהי "טעות הנובעת מהיסח הדעת"?). ועוד קושיות, עליהן עומד המלומד דקל במאמרו "דיני מכרזים תלויי הקשר" (משפט ועסקים כא, תשע"ח(2018), עמ' 181-2019).

 "דומה כי ככל שההלכה בנושא פגם בערבות בנקאית הלכה והתחזקה, כך הלכנו והתרחקנו מטעמו ומסברו של הרציונל שבבסיס פסילת ההצעה. הערבות הבנקאית נועדה "להבטיח את עורך המכרז כמקור לשיפוי על נזקיו במקרה שהמציע יחזור בו לאחר זכייתו או להרתיע את המציע מלנקוט צעד העשוי להביא לחילוט ערבותו; להרתיע מפני קשירת קשר בין המציעים; להוכיח איתנות כלכלית של המציע; למנוע קלות דעת, מניפולציות ותכסיסנות מצד המציע…

אלא שההלכה הפסוקה הרחיבה את קשת המקרים בהם נפסלה הצעה עקב פגם בערבות הבנקאית, גם כאשר בערבות מיטיבה עסקינן (דהיינו, שסכום הערבות או תוקף הערבות היו מעבר לנדרש במכרז) וגם כאשר, על פניו, היה מדובר בפגם פעוט הנובע מטעות קולמוס או טעות בתום לב, שאין בה כדי להקנות יתרון של ממש למציע, או כדי להקים חשש של ממש לאפשרות לממש את הערבות. כשלעצמי, אני סבור כי יש מקום לשנות מגמה זו, ועודנו באים לבחון פגם שנפל בערבות בנקאית שומה עלינו להעמיד נגד עיננו את התכליות שבסיס דיני המכרזים. עקרון השוויון אינו סיסמה מיכנית, ויש לזהות ולאתר אם מאחורי פגמים זניחים ושוליים בערבות בנקאית יש כדי לפגוע בשוויון המהותי בין המציעים".

פגם בערבות: העתק צילום של הערבות (ולא מקור)

בפרשת ה"פ (מחוזי ת"א) 200938/98 חברת החשמל לישראל נ' I.I.P.P. Limited Partnership בהצעת העותרת נפלו כמה פגמים. אחד מהם היה שבמקום ערבות בנקאית מקורית, היא צירפה להצעתה העתק (צילום) של הערבות. רק לאחר שוועדת המכרזים הסבה את תשומת ליבה של המציעה לפגם זה, היא הגישה את כתב הערבות במקור. על פניו, היה על ההצעה להיפסל. גישה זו נובעת מהצורך להקפדה עילאית במכרז, הקשר ההדוק שמתקיים בין דרישת הערבות לבין תכליותיהם של דיני המכרזים, התכלית לקידום ערך השוויון בין המשתתפים במכרז וכן הצורך להעמיד בידי עורך המכרז אמצעי יעיל לגביית פיצויים, אם יחזור בו המציע מהצעתו. נציין כי אף תקנה 16ב(א) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 נוקטת בלשון "הפקדת ערבות" ומלמדת בכך אף היא על הצורך בהמצאה פיזית של כתב הערבות. אלא שבית המשפט הכשיר את ההצעה, בנימוק שמדובר ב"פגם טכני".

ב-עע"מ 7230/19 גילי ויואל עזריה בע"מ נ' בן ארי תל רם פרוייקטים בע"מ, קבעה כב' השופטת ברק-ארז, כי צילום כתב ערבות בנקאית שהוגש במכרז, במקום כתב ערבות מקורי – מהווה פגם המצדיק את פסילת ההצעה. על פי בית המשפט, עיקרון השוויון בין המציעים מחייב פסילת הצעה למכרז שהוגשה ללא כתב הערבות המקורי. פתיחת הדלת להגשת "העתק צילומי" של ערבות, להבדיל מאשר הערבות המקורית, מבלי שניתן לכך היתר מפורש צפויה לסבך את עבודתה של ועדת המכרזים, שתידרש להתמודד עם שאלות רבות. לדוגמה, האם לסמוך על ההעתק הצילומי? האם לבקש את המקור? האם יש חשיבות לשאלה מתי הוצג המקור? אלו ראיות יש לדרוש מן המציע להציג על מנת לוודא שאין מדובר במעשה קנוניה? האם מדובר בפגם שמצדיק את פסילת ההצעה? שאלות מסוג זה צפויות להכביד על עבודתה של ועדת המכרזים, ובסופו של יום אף לעכב את ביצוען של עבודות.

פגם בערבות: הפקדת מזומן במקום ערבות בנקאית

בפסק דינו של בית משפט העליון (ע"א 65/23) לעיל, ביטל בית המשפט מכרז של אגודת הסטודנטים בטכניון. הנימוק העיקרי לכך שהחברה שזכתה במכרז (המערערת), הפקידה סכום כסף במזומן עת הגישה את הצעתה למכרז, במקום המצאת ערבות בנקאית. בית המשפט העליון קבע כי אין נפקות בהקשר זה לכך שמפרסמת המכרז, הסכימה לקבל את דמי הערבות במזומן. וכפי שקבע בית המשפט –

"ההכרזה על המערערת כזוכה במכרז, תוך התעלמות מאי-צירוף הערבות הנדרשת מצדה – מהווה הפרה ברורה של השוויון בין המציעות. בהקשר זה, אין נפקות לכך שהאגודה הסכימה (על-פי הצהרותיה במסגרת ההליך קמא) לקבל מהמערערת את דמי הערבות במזומן. מדובר בפגם אשר פוגע בעיקרון היסוד של דיני המכרזים, ועל כן הוא פוסל את הצעת המערערת ועמה גם את זכיית המערערת במכרז …. השתתפות במכרז מושתתת על התחייבויות הדדיות לקיים את תנאי המכרז ככתבם וכלשונם, שנוטלים על עצמם בעל המכרז ומשתתפיו. התחייבויות אלה הן התחייבויות חוזיות אשר הסטייה מהן מהווה הפרת חוזה… משקיבלה האגודה את הצעתה הפגומה של המערערת, ואף הכריזה עליה כזוכה – היא הפרה את התחייבותה החוזית כלפי שאר המשתתפות במכרז. פגם כאמור בהליך המכרזי מחייב את ביטול המכרז".

פגם בערבות: טעויות בזיהוי המציע או המוטב

טעויות בשם המציע, בשם המוטב או בפרטי הזיהוי של אחד הצדדים ממחישות היטב את הצורך בבחינה הקשר הדברים.

יש הבדל בין טעות כתיב שאינה מותירה ספק בדבר זהות הצדדים, לבין טעות היוצרת אי-בהירות ממשית באשר לזהותו של המציע או של הגורם הזכאי לממש את הערבות. יש לבחון, בין היתר, אם ניתן לזהות את הצדדים באופן חד-משמעי, אם הטעות משפיעה על תוקף הערבות או על אפשרות מימושה, ואם קיים חשש לפגיעה במציעים האחרים.

חובת ההנמקה: פגם בערבות מחייב החלטה מנהלית

ההתפתחות בפסיקה ביחס לפגמים בערבות אינה משפיעה רק על האופן שבו יש לבחון את הערבות עצמה, אלא גם על אופן קבלת ההחלטה בוועדת המכרזים. ככל שההכרעה בשאלת תוקפו ומשמעותו של הפגם מחייבת בחינה של מכלול נסיבות המקרה, כך גוברת חשיבותה של הנמקה עניינית, מלאה ומבוססת.

קביעה כללית שלפיה "נפל פגם בערבות" אינה בהכרח מספיקה מקום שבו עצם קיומו של פגם אינו שנוי במחלוקת, אך קיימת מחלוקת באשר לעוצמתו, למשמעותו המשפטית ולהצדקה שבפסילת ההצעה. במקרים אלה נדרשת ועדת המכרזים לבחון את טיב הפגם ואת השלכתו על תכליות דיני המכרזים, ובפרט על עקרון השוויון, על תקינות ההליך ועל האינטרס הציבורי שבקבלת ההצעה המיטבית, בהתאם לנסיבות העניין.

ההחלטה צריכה אפוא לשקף את התהליך המחשבתי שהוביל את הוועדה למסקנתה: מהו הפגם שנפל בערבות, מהי משמעותו המשפטית, האם הוא פוגע ביכולת לממש את הערבות או בתנאי התחרות, האם נגרם או עלול להיגרם יתרון למציע, והאם בנסיבות הקונקרטיות קיימת הצדקה להפעיל את הסנקציה הקשה של פסילת ההצעה.

חשיבותה של ההנמקה אינה מסתכמת בכך שהיא מאפשרת למציע להבין מדוע הצעתו נפסלה. היא חיונית גם לביקורת השיפוטית על החלטת הוועדה. החלטה מנומקת מאפשרת לבית המשפט לבחון אם הוועדה פעלה על בסיס תשתית עובדתית מספקת, שקלה את השיקולים הרלוונטיים, נמנעה משיקולים זרים והפעילה את שיקול דעתה באופן סביר ומידתי. מנגד, החלטה לקונית עלולה להותיר את בית המשפט בפני צורך לשחזר בדיעבד את הטעמים שהיו עשויים לעמוד בבסיס ההחלטה, דבר שאינו תחליף להנמקה מנהלית שניתנה בזמן אמת.

לכן, חובת ההנמקה במקרה של פגם בערבות אינה דרישה טכנית או פרוצדורלית גרידא. היא חלק בלתי נפרד מחובת הרשות להפעיל את סמכותה על בסיס תשתית עובדתית ומשפטית מספקת, והיא משמשת אמצעי מרכזי להבטחת הרציונליות, הסבירות והמידתיות של החלטת ועדת המכרזים. ועדת מכרזים המבקשת לפסול הצעה בשל פגם בערבות נדרשת להציג הנמקה קונקרטית המותאמת לנסיבות המקרה, ולא להסתפק בהפניה כללית להלכה בדבר חשיבותה של הערבות. השאלה אינה רק אם קיים פגם, אלא מה משמעותו של אותו פגם בנסיבות המכרז המסוים, ומדוע הוא מצדיק, בנסיבות העניין, את פסילת ההצעה.

אחריותו של עורך המכרז: חובת בהירות אינה מסתיימת בפרסום

עורך המכרז הוא בעל השליטה במידה רבה במבנה הנורמטיבי שבתוכו מתנהלת התחרות. הוא קובע את תנאי הסף, מנסח את דרישות הערבות, מפרסם הבהרות ומנהל את המידע המועבר למציעים. מכאן נובעת אחריותו להבטיח כי הוראות המכרז יוצגו באופן ברור ועקבי, וכי שינויים מהותיים יובאו לידיעת המציעים באופן המאפשר להם לפעול על פיהם.

חובה זו מקבלת משנה תוקף בכל הנוגע לכתב הערבות.

שינוי בנוסח הערבות אינו שינוי שולי בהכרח. המציע אינו יכול "לתקן" את הערבות בעצמו. הוא אינו יכול "לנחש" מתי יחלפו 90 הימים (לדוגמה), את ערך המדד, את מהות ההצעה והשירותים, ועוד פרטים הנדרשים לעורך המכרז ולתאגיד הבנקאי. לפיכך, כאשר שינוי בנוסח הערבות נעשה בסמוך למועד האחרון להגשת ההצעות, אופן פרסום השינוי וההודעה למציעים הפוטנציאליים, עשויים להפוך לשאלה משפטית מרכזית.

משרד עורכי דין למכרזים

למשרד עו"ד וולר ושות' (נוסד 1965) ניסיון ומומחיות בתחום דיני המכרזים, בעריכת מכרזים עבור גופים ציבוריים בליווי וועדות מכרזים. המשרד מדורג בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל, על פי מדריכי הדירוג BDI ו-DUN'S100. עורכי הדין במשרד מתמחים בבדיקת הצעות במכרזים, בייצוג מציעים, חברות, עמותות, ושותפויות, בשימועים, ובייצוג משפטי שוטף. צרו קשר עכשיו.

נכתב על ידי עו״ד רועי וולר (LL.B, M.A, C.R.O), שותף בכיר במשרד וולר ושות׳, מהמובילים בישראל בתחום דיני המכרזים, ההתקשרויות הציבוריות ודיני הרשויות המקומיות. עו״ד וולר משמש כיועץ משפטי לרשויות מקומיות, תאגידים עירוניים וגורמים ציבוריים, ומלווה הליכי מכרזים רחבי היקף – החל משלב גיבוש האסטרטגיה המשפטית והתכנון המכרזי, דרך ניסוח המפרטים והתנאים, ועד לייצוג בפני ועדות המכרזים ובתי המשפט. עו״ד וולר כיהן בעבר כמנכ״ל רשות מקומית, ראש מטה שר, ויועץ בכיר ליו״ר ועדת הכספים בכנסת, ומשלב בעבודתו ראייה מערכתית, רגולטורית וניהולית.

פורסם ביום 07/08/2022. נבדק ועודכן לאחרונה 07/09/2026.