חובת המכרזים בתאגידים מקומיים
“בשנת 2002 נחקק תיקון לחוק חובת המכרזים, המחייב את שר הפנים להתקין תקנות שעניינן החלתה של חובת המכרז הסטטוטורית על עסקאות של תאגידים מקומיים המצויים בבעלות או שליטה של רשויות מקומיות. עד כה, הגם שחלפו כמעט שני עשורים, תקנות אלה לא באו לעולם. הייתכן?”
כב’ השופטת ד’ ברק-ארז, בבג”צ 8438/16 ארגון אמון הציבור נ’ שר הפנים ואח’, הביעה פליאה על העיכוב הממושך, בהתקנת תקנות חובת המכרזים, על תאגידים מקומיים. פליאה (שלא לומר תדהמה), שכן דיני המכרזים מבקשים לקדם את עקרונות השוויון, התחרות ההוגנת, השקיפות והיעילות. רק לאחרונה, הופץ תזכיר חוק חובת המכרזים בתאגידים מקומיים. על עיקרי תזכיר החוק, המשמעויות וההשלכות האפשריות, מוזמנים לעיין.
מכרזים של תאגידים מקומיים – ניצול פרצה בחוק
חוק חובת המכרזים, התשנ”ב – 1992, לא הוחל על תאגידים שבבעלות רשויות מקומיות. התוצאה היתה, במקרים לא מעטים, בה הרשויות המקומיות ניצלו את הפרצה בחוק, על מנת לרכוש שירותים מתאגידים שבבעלותן (בפטור ממכרז), כאשר ההתקשרות של התאגידים עם הרשויות המקומיות – אף היא היתה בפטור ממכרז.
כדי למנוע את עקיפת חוק חובת המכרזים התאגידים מקומיים, על ידי הרשויות המקומיות, נחקק בשנת 2002 תיקון לחוק חובת המכרזים (תיקון מס’ 14), התשס”ג – 2002. התיקון הורה לשר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור הכנסת, לקבוע תקנות לעניין מכרזים של תאגידים מקומיים. אלא רק ב-10/2021, לאחר צו מוחלט שניתן בבג”צ 8438/16, הופצה טיוטת תקנות חובת המכרזים, בעניין חובת מכרזים של תאגידים מקומיים.
התקנת תקנות חובת המכרזים (תאגידים מקומיים), התשפ”ב-2021
ביסוד טיוטת התקנות שהופצו לעיון הציבור ביום 28/10/2021, עומד הניסיון לקבוע איזון בין התכליות העומדות ביסוד דיני המכרזים הציבוריים וביניהם: שוויון, תחרות הוגנת, שקיפות ויעילות. בהתאם לכך התקנות קובעות מכלול הסדרים דומה לדיני המכרזים הציבוריים כפי שאלו נקבעו בדין ובפסיקה. הטיוטה מתייחסת ונותנת מענה למאפייניהם הייחודיים של התאגידים העירוניים וצרכיהם.
במסגרת זאת נקבעו, בין היתר, הוראות בנוגע לנושאים הבאים:
- ועדת המכרזים: טיוטת התקנות קובעת הוראות בנוגע להרכב הועדה, תפקידיה, וסדרי עבודתה. וכן היא קובעת הוראות לעניין ועדת מכרזים מיוחדת, המהווה ועדה מקבילה לוועדות הפטור הקבועות בתקנות הכלליות. עוד מוצע לקבוע את תפקידי ועדת המכרזים ובהם: החלטה על סוג המכרז, החלטה על עריכת המכרז ואישור מסמכיו, החלטה לעניין חילוט ערבות מכרז, בדיקת הצעות, פסילה או דחיה של הצעות, בירור פרטי הצעה ופרטים נוספים נדרשים לצורך החלטה, ביטול מכרז, החלטה על מימוש זכות בחירה של תאגיד, החלטה בדבר סיווג התקשרויות וכן החלטות נוספות הנדרשות לצורך ביצוע תפקידה או תפקידים שנקבעו לפי כל חיקוק.
- הוראות כלליות לעניין אופן עריכת מכרז: טיוטת התקנות קובעת הוראות לקביעת תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז, פרסום ושקיפות, קביעת ערבות מכרז מחייבת, אופן הגשת הצעות, הוראות לעניין תיבת המכרזים, אופן בדיקת ההצעות, אמות המידה לבחירת ההצעה, ועוד והוראות שונות. כמו כן, נקבעו הוראות ספציפיות בנוגע למצבים בהם הצעה יחידה במכרז וכן הסמכות לבטל מכרז.
- סוגי מכרזים: בטיוטת התקנות נקבעו הוראות בנוגע לסוגי מכרזים שונים בהתאם לאופי וטיב ההתקשרות. הכלל הינו כי קיימת עדיפות להתקשרות במכרז פומבי ולעניין מכרזים המנוהלים באופן זה, נקבעו הוראות בהתאם. לצד זאת, נקבעו גם הוראות גם לעניין מכרז סגור.
- התקשרויות שאינן טעונות הליכי מכרז או בפטור ממכרז: טיוטת התקנות קובעת הוראות לעניין התקשרויות בעלות מאפיינים מיוחדים שאינן טעונות מכרז פומבי אלא בדרך חלופית של פנייה תחרותית להצעות או בדיקת כמה הצעות הבאות בחשבון. כמו כן, נקבעה רשימת התקשרויות הפטורות מחובת מכרז.
מסקנות והמלצות:
הדרך לחקיקת התקנות עוד ארוכה, ויחולו בה עוד שינויים, במהלך הדיונים בכנסת. אולם הכיוון הרגולטורי, אותו מתווה משרד הפנים – ברור. משכך, על התאגידים העירוניים (ועל הרשויות המקומיות), לפעול לקראת יישום התקנות. בכלל זה מוצע, לדעתנו, לבחון את ההתקשרויות הקיימות עם הרשות המקומית; לערוך שינויים ארגוניים ובנהלי העבודה; להקים או לעדכן מאגר יועצים וספקים; ועוד. למידע נוסף, התייעצויות, חשיבה או פעולות לתיקון ליקויים – צרו קשר עם עורך דין לענייני רשויות מקומיות.