חובת המכרזים בתאגידים מקומיים
“בשנת 2002 נחקק תיקון לחוק חובת המכרזים, המחייב את שר הפנים להתקין תקנות שעניינן החלתה של חובת המכרז הסטטוטורית על עסקאות של תאגידים מקומיים המצויים בבעלות או שליטה של רשויות מקומיות. עד כה, הגם שחלפו כמעט שני עשורים, תקנות אלה לא באו לעולם. הייתכן?”
כב’ השופטת ד’ ברק-ארז, בבג”צ 8438/16 ארגון אמון הציבור נ’ שר הפנים ואח’, הביעה פליאה על העיכוב הממושך, בהתקנת תקנות חובת המכרזים, על תאגידים מקומיים. פליאה (שלא לומר תדהמה), שכן דיני המכרזים מבקשים לקדם את עקרונות השוויון, התחרות ההוגנת, השקיפות והיעילות. בחודש מאי 2022, הפיץ משרד הפנים את תזכיר חוק חובת המכרזים בתאגידים מקומיים. נוכח ונגד תזכיר זה, התייצב מרבית השלטון המקומי. על עיקרי תזכיר החוק, הדיונים, המשמעויות וההשלכות האפשריות, מוזמנים לעיין.
מכרזים של תאגידים מקומיים – ניצול פרצה בחוק
חוק חובת המכרזים, התשנ”ב – 1992, לא הוחל על תאגידים שבבעלות רשויות מקומיות. התוצאה היתה, במקרים לא מעטים, בה הרשויות המקומיות ניצלו את הפרצה בחוק, על מנת לרכוש שירותים מתאגידים שבבעלותן (בפטור ממכרז), כאשר ההתקשרות של התאגידים עם הרשויות המקומיות – אף היא היתה בפטור ממכרז.
עם זאת, יש להגיד ביושר: רובם המכריע של התאגידים העירוניים, פועלים לפי כללים ולפי חובת מכרזים. אומנם לא לפי תקנות אחידות, אולם לכל אחד יש את הנוהל, ומרביתם על פי הדרישות ונהלי משרד הפנים. חלק מהתאגידים פועלים גם בצמוד לתקנות העיריות (מכרזים). יחד עם זאת, יש לראות את המטרה שלשמה הוקמו התאגידים העירוניים. אותו בית משפט עליון שאומר שצריך להתקין את התקנות, אמר גם במקום אחר (כב’ השופט חשין): “הקמתה של חברה הנתונה לשליטתה של עירייה נועדה, בין השאר, להקל על העירייה בביצוע תפקידיה ולשחרר פעילויות מסוימות מן הצורך להתמודד עם מנגנון ביורוקרטי המאפיין מנגנון ציבורי באשר הוא“. לפיכך, בד בבד עם עמידה בהוראות בית המשפט העליון, לקדם את התקנות, צריך להקפיד ולשמור על התאגידים העירוניים.
בשנת 2002 נחקק התיקון לחוק חובת המכרזים (תיקון מס’ 14), התשס”ג – 2002. התיקון הורה לשר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור הכנסת, לקבוע תקנות לעניין מכרזים של תאגידים מקומיים. אלא רק ב-10/2021, לאחר צו מוחלט שניתן בבג”צ 8438/16, הפיץ משרד הפנים את טיוטת תקנות מכרזים של תאגידים מקומיים.
התקנת תקנות חובת המכרזים (תאגידים מקומיים), התשפ”ב-2021
ביסוד טיוטת התקנות שהופצו לעיון הציבור ביום 28/10/2021, עומד הניסיון לקבוע איזון בין התכליות העומדות ביסוד דיני המכרזים הציבוריים – שוויון, תחרות הוגנת, שקיפות ויעילות. בהתאם לכך התקנות קובעות מכלול הסדרים דומה לדיני המכרזים הציבוריים כפי שאלו נקבעו בדין ובפסיקה. הטיוטה מתייחסת ונותנת מענה למאפייניהם הייחודיים של התאגידים העירוניים וצרכיהם.
במסגרת זאת נקבעו, בין היתר, הוראות בנוגע לנושאים הבאים:
- ועדת המכרזים. טיוטת התקנות קובעת הוראות בנוגע להרכב הועדה, תפקידיה, וסדרי עבודתה. וכן היא קובעת הוראות לעניין ועדת מכרזים מיוחדת, המהווה ועדה מקבילה לוועדות הפטור הקבועות בתקנות הכלליות. הטיוטה מציעה לקבוע את תפקידי ועדת המכרזים ובהם: החלטה על סוג המכרז, החלטה על עריכת המכרז ואישור מסמכיו, החלטה לעניין חילוט ערבות מכרז, בדיקת הצעות, פסילה או דחיה של הצעות, בירור פרטי הצעה ופרטים נוספים נדרשים לצורך החלטה, ביטול מכרז, החלטה על מימוש זכות בחירה של תאגיד, החלטה בדבר סיווג התקשרויות וכן החלטות נוספות הנדרשות לצורך ביצוע תפקידה או תפקידים שנקבעו לפי כל חיקוק.
- הוראות כלליות לאופן עריכת מכרז. הוראות לגבי תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז, פרסום ושקיפות, קביעת ערבות מכרז, אופן הגשת הצעות, הוראות לעניין תיבת המכרזים, אופן בדיקת ההצעות, אמות המידה לבחירת ההצעה, ועוד. כמו כן, קובעות התקנות הוראות ספציפיות בנוגע למצבים בהם הצעה יחידה במכרז, וכן הסמכות לביטול מכרז.
- סוגי מכרזים. בטיוטת התקנות נקבעו הוראות בנוגע לסוגי מכרזים שונים בהתאם לאופי וטיב ההתקשרות. הכלל הינו כי קיימת עדיפות להתקשרות במכרז פומבי ולעניין זה נקבעו הוראות בהתאם. לצד זאת, נקבעו גם הוראות גם לעניין מכרז סגור.
- התקשרויות שאינן טעונות הליכי מכרז או בפטור ממכרז. טיוטת התקנות קובעת הוראות לעניין התקשרויות בעלות מאפיינים מיוחדים שאינן טעונות מכרז פומבי אלא בדרך חלופית של פנייה תחרותית להצעות או בדיקת כמה הצעות. כמו כן, נקבעה רשימת התקשרויות הפטורות מחובת מכרז.
דיון בתקנות חובת המכרזים (תאגידים מקומיים), התשפ”ב–2021
ביום 8/6/2022, ערכה וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, דיון בתקנות. לקראת הדיון, הופצה עמדת פורום ה-15 (יחד עם עמדת יו”ר מרכז השלטון המקומי ויו”ר מרכז השלטון האזורי), אשר התריאה כי אישור התקנות במתכונת המוצעת, יביא לפגיעה אנושה בתפקוד התאגידים העירוניים, עד כדי סגירתם. בנוסף, הופצו הערות איגוד התאגידים העירוניים, אשר השוו בין ההצעות השונות, ואף ביקשו הרחבה של הנוסח (דוגמת מתן אפשרות למכרזים ממוכנים). מסקנת איגוד התאגידים העירוני היתה כי התקנות אימצו את ההסדרים החוקיים הנוקשים ביותר בתחום המכרזים, ביחס לכל גוף אחר במשק. לשיטת ראשי הרשויות בדיון, התאגידים מאפשרים ביצוע פרויקטים רבים, בצורה יותר יעילה, טובה ונקייה מפוליטיקה.
מסקנות והמלצות:
עצם העיסוק בכספי ציבור, מחייב חובת מכרז. זאת, מתוך תפיסה כי לשמירה על טוהר המידות, היעילות ועל ההגינות – יש מחיר מסוים בביורוקרטיה, ואף בחוסר יעילות. הדרך לחקיקת התקנות עוד ארוכה, ויחולו בה עוד שינויים, במהלך הדיונים בכנסת. אולם הכיוון הרגולטורי, אותו מתווה משרד הפנים – ברור. משכך, על התאגידים העירוניים (ועל הרשויות המקומיות), לפעול לקראת יישום התקנות. בכלל זה מוצע, לדעתנו, לבחון את ההתקשרויות הקיימות עם הרשות המקומית; לערוך שינויים ארגוניים ובנהלי העבודה; להקים או לעדכן מאגר יועצים וספקים; ועוד. למידע נוסף, התייעצויות, חשיבה או פעולות לתיקון ליקויים – צרו קשר עם עורך דין לענייני רשויות מקומיות.
