הסתרת שם המתמודד במכרז

הצעה במכרז צריכה להיות מובנת וברורה, ופרטיו של המציע צריכים להיות ידועים ומוגדרים. כאשר ההצעה אינה כוללת את שמו וזהותו הברורים של המציע, הדבר עשוי להיחשב תכסיסנות, ולעלות כדי פגם המצדיק את פסילתה. הסתרת שם המתמודד במכרז, מאפשר, כשלעצמו, מתן צו-ביניים בבית המשפט. עת"מ (חי') 14880-08-13 אוסאמה הנדסה שירותים הנדסיים בע"מ נ' מועצה מקומית מזרעה ואח'.

תקנה 20(א) לתקנות העיריות (מכרזים) קובעת כך –

"היה לועדה, לאחר עיון במסמכי המכרז, יסוד סביר לחשוד שכוונתו של בעל מסמכי המכרז היתה להוליך את הועדה שולל, על ידי שגיאות שנעשו במכוון, או על ידי תכסיסים בלתי הוגנים, רשאית היא – לאחר שנתנה לבעל מסמכי המכרז הזדמנות להביא טענותיו, להחליט שלא לדון עוד במסמכי המכרז שהוגשו על ידו."

ביהמ"ש העליון פסק (ע״א 700/89 חברת החשמל לישראל נ׳ מליבו) כי מי שמנסה להערים על בעל המכרז באורח בלתי נאות, בין על דרך הטעיה מחושבת ומכוונת, בין על דרך ״תכססנות״ – ראוי שהצעתו תיפסל על־הסף. אולם, קשה יותר לפרוס את תחום ה״תכססנות״. לכל מקצוע ״תכסיסים״ משלו, בחלקם לגיטימיים בחלקם שאינם לגיטימיים. אולם ״תכססנות״ שבכוחה להביא לפסילת הצעה על־הסף, חייבת להיות ״תכססנות״ הטבולה ברמייה, באי־יושר, ובהיעדר תום־לב כנדרש ממציעים במכרז. הלכה דומה קבע, בין היתר, בית המשפט העליון בבג״צ 358/87 ג.א.י. בנין פיתוח והשקעות נ׳ עיריית ירושלים.

שם לא ברור במסמכי ההצעה

הצעה במכרז צריכה להיות מובנת וברורה, ופרטיו של המציע צריכים להיות ידועים ומוגדרים. כפי שמציין בית המשפט, כאשר ההצעה אינה כוללת את שמו וזהותו הברורים של המציע, הדבר עשוי לעלות כדי פגם המצדיק את פסילתה. אי-ציון שמו המדויק של המציע עלול ליצור קשיים הן בשלב בחינת ההצעה, והן בשלב ההתקשרות. כך לדוגמה, אי ציון שם מדויק לא מאפשר לבדוק את כשירותו של המציע לביצוע העבודות נשוא המכרז, איתנותו הכלכלית, ניסיונו, או טיב הערבויות. בנוסף, הדבר לא מאפשר לבחון את התצהירים, ניגודי עניינים, חבירה בין מציעים וסוגיות של הגבלים עסקיים, ועוד. לאחר מכן, בשלב ההתקשרות בין הצדדים, הדבר מותיר מחלוקת בעניין זהות המתקשר בחוזה שנכרת, הפרדה בין קבלן ראשי לקבלן משנה, ערבות ביצוע, ביטוחים וכו'.

במקרה של היעדר שם, או שם לא ברור על מסמכי ההצעה, על וועדת המכרזים לערוך הבחנה. האם היעדר השם/ שם לא ברור, הנו מתוך תכסיסנות המציע, או שמא מדובר בחוסר בהירות בהצעה. במקרה הראשון (תכסיסנות), יש לבחון את מהות התכסיס ואת מטרת המציע, להעריך אובייקטיבית וסובייקטיבית, וליתן זכות שימוע בטרם קבלת החלטה סופית בדבר פסילת ההצעה. במקרה השני (אי בהירות), ניתן להזמין מציע כדי לברר פרטים בהצעה וכן פרטים אחרים הדרושים לה לצורך קבלת החלטתה. תשומת הלב כי לא כל פגם בהצעה מחייב בהכרח את פסילתה,. לעיתים ניתן להבהיר, לתקן ולהשלים את הפגמים, ואף להשלים חתימה שהייתה חסרה על הצעה.

וראו ע"א 4964/92 נשיץ נ' עשת, פ"ד נ(3) 762 (1996); בג"צ 474/89 שרביב בע"מ נ' עיריית ראשון לציון; ו-עע"מ 5853/05 אחים כאלדי בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ.

שם מסחרי, כינוי עסקי ושם התאגיד: האם מדובר באותו מציע?

אחת השאלות החוזרות בדיני המכרזים היא האם ניתן להגיש הצעה בשם מסחרי או בשם מותג, כאשר האישיות המשפטית המתקשרת היא חברה או עוסק מורשה בשם אחר. השאלה אינה לשונית בלבד, אלא נוגעת ליכולת לזהות בוודאות מי הוא הצד המבקש להתקשר עם עורך המכרז.

הכלל הוא כי ההצעה צריכה לזהות באופן חד-משמעי את האישיות המשפטית המציעה. כאשר נעשה שימוש בשם מסחרי בלבד, ללא ציון שם החברה או מספר התאגיד, עלול להתעורר ספק באשר לזהות המציע, לכשירותו ולעמידתו בתנאי הסף. לעומת זאת, כאשר השם המסחרי מופיע לצד שם התאגיד הרשמי ומספרו, ובאין אפשרות ממשית לטעות בזהות המציע, ייטה בית המשפט לראות בכך פגם טכני בלבד.

המשמעות המעשית היא כי אין להסתפק בלוגו, בשם מותג או בכינוי עסקי. בכל מסמכי המכרז, ובמיוחד בטופס ההצעה, בכתב הערבות ובתצהירי המציע, מומלץ להקפיד על התאמה מלאה בין השם הרשום במרשם החברות או במרשם העוסקים לבין יתר מסמכי ההצעה. עקביות זו מצמצמת את החשש לפגיעה בשוויון ומונעת מחלוקות מיותרות.

מתי פגם בשם המציע יוביל לפסילה ומתי לא

לא כל פגם בזיהוי המציע יביא לפסילה אוטומטית. הפסיקה מבחינה בין פגם טכני לבין פגם מהותי.

פגם ייחשב מהותי כאשר:

• לא ניתן לזהות בוודאות את המציע
• קיים ספק אמיתי לגבי האישיות המשפטית
• יש פער בין המסמכים השונים בהצעה
• לא ניתן לבדוק תנאי סף או כשירות
• קיים חשש לפגיעה בשוויון בין מציעים

לעומת זאת, פגם עשוי להיחשב טכני בלבד כאשר:

• מדובר בטעות ניסוחית ברורה
• זהות המציע ניתנת לזיהוי חד-משמעי ממכלול המסמכים
• אין פגיעה בעקרון השוויון או בשקיפות

האם ניתן לרפא פגם בשם המציע לאחר פתיחת ההצעות?

לא כל טעות בשם המציע מובילה בהכרח לפסילת ההצעה. השאלה המרכזית היא האם מדובר בהשלמת מידע קיים או בשינוי מהותי של זהות המציע לאחר המועד האחרון להגשת ההצעות.

כאשר ממכלול מסמכי המכרז ניתן לזהות באופן ברור מי הוא המציע, והטעות מתמצה בהשמטת מילה, בשיבוש כתיב או בשימוש בשם מסחרי נוסף, עשויה ועדת המכרזים לראות בכך פגם טכני הניתן להבהרה. לעומת זאת, אם רק לאחר פתיחת ההצעות מתברר מיהו הגורם שביקש להתמודד, או שההבהרה משנה למעשה את זהות המציע, מדובר בפגם היורד לשורש ההליך ואשר אינו ניתן לריפוי.

ההבחנה נובעת מעקרון השוויון. מתן אפשרות למציע להחליף או לזהות בדיעבד את האישיות המשפטית שהגישה את ההצעה עלול להקנות לו יתרון שלא היה קיים במועד האחרון להגשת ההצעות. לפיכך, ועדת המכרזים צריכה לבחון האם ההבהרה רק מאשרת מידע שהיה קיים מראש, או שהיא יוצרת מציע חדש שלא השתתף למעשה במכרז.

שינוי שם חברה, מיזוג או ארגון מחדש: האם ניתן להמשיך ולהשתתף במכרז?

בפועל, לא אחת משתתפים במכרזים תאגידים שעברו שינוי שם, מיזוג, פיצול או ארגון מחדש. מצבים אלה מעוררים שאלות בדבר זהות המציע, המשכיות האישיות המשפטית ועמידתו בתנאי הסף.

כאשר מדובר בשינוי שם בלבד, ללא שינוי באישיות המשפטית, מספר החברה וזהות התאגיד נותרים זהים, ובדרך כלל אין בכך כדי לפגוע בכשרות ההצעה, ובלבד שהשינוי מגובה במסמכים רשמיים וקיימת התאמה בין כלל מסמכי ההצעה.

לעומת זאת, כאשר מדובר במיזוג, בהעברת פעילות או בהחלפת האישיות המשפטית, נדרשת בחינה מהותית יותר. ועדת המכרזים צריכה לבדוק האם הגוף שהגיש את ההצעה הוא אותו גוף העומד בתנאי הסף, האם ניתן לייחס לו את הניסיון המקצועי שהוצג, והאם הערבות, האישורים והתצהירים הוגשו בשם האישיות המשפטית הנכונה.

לפיכך, תאגידים המצויים בתהליכי שינוי ארגוני צריכים לוודא כי כל מסמכי המכרז משקפים באופן עקבי את מצבם המשפטי העדכני, וכי קיימת התאמה מלאה בין רישומי התאגיד, מסמכי ההתאגדות, הערבות הבנקאית ומסמכי ההצעה. אי-התאמה בנקודות אלה עלולה לעורר ספק בדבר זהות המציע ולהוביל למחלוקת משפטית שניתן היה למנוע מראש.

על מה צריך להקפיד?

יש לשים לב לשם המשתתף במכרז, ולזהות בין הפרטים בתעודות השונות: תעודת ההתאגדות של החברה/ מספר עוסק מורשה, רשיון עסק, תעודת גופים ציבוריים, אישור על ניהול ספרים, ועוד. עוד יש לשים לב לשם המלא של המציע: פעמים נרשמות חברות בשמות כמעט זהה. יש לוודא כי ההצעות נחתמות בשם המלא, בחתימה ידנית, ובחותמת של המציע.

עורך דין מומחה למכרזים

צוות משרד וולר ושות', מעניק שירותים בתחום דיני המכרזים, לגופים ציבוריים ולגופים פרטיים. המשרד מדורג ברשימת משרדי עורכי הדין המובילים ב-DUN'S100, הודות לניסיון רב-שנים בבניה משפטית, טכנית, ניהולית כלכלית נכונה של המכרז, ואיתור פגמים או ליקויים בניהול המכרז ועבודת ועדת המכרזים, בייצוג מתמודדים בשימוע, בעתירות מנהליות, ועוד. לקביעת פגישה דחופה לייעוץ ראשוני, צרו קשר עכשיו.

נכתב על ידי עו״ד רועי וולר (LL.B, M.A, CRO), שותף בכיר במשרד וולר ושות׳, מהמובילים בישראל בתחום דיני המכרזים, ההתקשרויות הציבוריות ודיני הרשויות המקומיות. עו״ד וולר משמש כיועץ משפטי לרשויות מקומיות, תאגידים עירוניים וגורמים ציבוריים, ומלווה הליכי מכרזים רחבי היקף – החל משלב גיבוש האסטרטגיה המשפטית והתכנון המכרזי, דרך ניסוח המפרטים והתנאים, ועד לייצוג בפני ועדות המכרזים ובתי המשפט. עו״ד וולר כיהן בעבר כמנכ״ל רשות מקומית, ראש מטה שר, ויועץ בכיר ליו״ר ועדת הכספים בכנסת, ומשלב בעבודתו ראייה מערכתית, רגולטורית וניהולית. 

פורסם ביום 27/09/2023. עידכון אחרון: 06/07/2026.