ייפוי כוח “רגיל” הוא כלי שליחות קלאסי: כל עוד הממנה כשיר ומסוגל להבין בדבר, מיופה הכוח רשאי לפעול בשמו. עם פטירת הממנה, או כאשר הוא מאבד את כשירותו המשפטית, ייפוי הכוח הרגיל פוקע ואינו מאפשר עוד קבלת החלטות או ביצוע פעולות מטעמו. ייפוי כוח מתמשך לעומת זאת נועד בדיוק למצב ההפוך: הוא מופעל רק כאשר הממנה אינו מסוגל עוד לדאוג לענייניו, וממשיך להיות בתוקף גם בעת אובדן כשירות, ללא צורך במינוי אפוטרופוס. לכן, ייפוי כוח מתמשך הוא מנגנון צופה פני עתיד, ש”מגשר” על הרגע שבו האדם כבר אינו יכול לנהל את ענייניו בעצמו.

ייפוי כוח בלתי חוזר הוא ייפוי כוח שניתן בדרך כלל בהקשר של עסקה קונקרטית, לצורך הבטחת זכות של צד שלישי, ואינו ניתן לביטול חד צדדי. תוקפו ממשיך לעמוד גם לאחר פטירת הממנה, עד להשלמת העסקה שלשמה ניתן. הדגש בו הוא הגנה על אינטרס של הזוכה בעסקה, ולא על ניהול כלל חייו של הממנה. ייפוי כוח מתמשך לעומת זאת אינו צמוד לעסקה מסוימת, אלא לחיי האדם בכללותם, מופעל רק בעת אובדן כשרות, ניתן להתאמה ולביטול במשך חייו של הממנה, ואינו נועד להבטיח זכות ספציפית של צד שלישי, אלא להסדיר את ניהול חייו וענייניו של הממנה עצמו.

כיום קיימים שלושה הסדרים מרכזיים: ייפוי כוח מתמשך, המאפשר לאדם כשיר להכתיב מראש מי ינהל את ענייניו וכיצד; מינוי “תומך בקבלת החלטות”, המאפשר לאדם להמשיך לקבל החלטות בעצמו, בסיוע אדם תומך, אך מבלי לשלול את כשרותו; ומוסד האפוטרופסות, שבו בית המשפט מעביר סמכויות מהאדם לאפוטרופוס, כאשר אין דרך אחרת להגן עליו ועל ענייניו. הבחירה בין ההסדרים תלויה ברמת התפקוד, ברצון העצמי ובמידת ההגנה הנדרשת.

ייפוי כוח מתמשך כללי הוא מסמך שבו הממנה מעניק למיופה הכוח סמכות לפעול בכל שלושת המישורים: עניינים אישיים, ענייני רכוש ועניינים רפואיים. במסגרת זו אפשר לקבוע הוראות מקדימות מפורטות, או להשאיר מרחב שיקול דעת רחב למיופה הכוח, בכפוף לחובתו לפעול לטובת הממנה ובהתאם לרצונו הידוע. ייפוי כוח כללי מתאים בדרך כלל למי שמבקש “מסגרת אחת” שתסדיר את כל תחומי החיים, במיוחד כאשר יש אדם אחד או כמה בני משפחה שהוא נותן בהם אמון מלא. ברוב המקרים זהו האופן הנפוץ והמתבקש, אך הוא מחייב חשיבה מדויקת על זהות המיופה או הממונים ועל חלוקת התפקידים ביניהם.

ייפוי כוח מתמשך ספציפי מאפשר לממנה להאציל סמכות רק בתחום מוגדר אחד, או בכמה תחומים נבחרים, במקום “חבילה מלאה”. ההפרדה נעשית לשלושה סוגי תחומים: עניינים אישיים (מגורים, רווחה, טיפול יום־יומי); ענייני רכוש (ניהול חשבונות, נדל”ן, השקעות, תשלומים, התחייבויות); ועניינים רפואיים (החלטות על טיפולים, אשפוזים, תרופות וטיפול סיעודי, למעט סוף-חיים לפי חוק החולה הנוטה למות). כך יכול הממנה, לדוגמה, להסמיך בן משפחה אחד לענייני רכוש, ואדם אחר לעניינים אישיים או רפואיים. יתרון ההסדר הוא גמישות והתאמה לאופי, לכישורים ולמערכת היחסים עם כל מיופה כוח.

ייפוי כוח מתמשך יכול לערוך רק אדם בגיר, שמבין את משמעות ההסדר, את מטרתו ואת השלכותיו, בזמן החתימה. מיופה הכוח צריך להיות גם הוא בגיר, שאינו פסול דין, שאינו מצוי בניגוד עניינים מהותי, ושניתן לתת בו אמון בהיבט אישי וכלכלי. במקרים רבים ממנים בן או בת זוג, אחד הילדים או יותר, ולעיתים גם חבר קרוב או איש מקצוע (עו”ד, רואה חשבון). החוק מאפשר למנות יותר ממיופה כוח אחד, לקבוע חלוקה ביניהם לפי תחומים, וכן להתנות פעולות מסוימות באישור משותף, כדי ליצור מנגנון איזונים ובקרה.

ייפוי כוח מתמשך אינו נכנס לתוקף במועד החתימה, אלא רק כאשר מתקיים התנאי שנקבע בו – בדרך כלל מצב שבו הממנה אינו מסוגל עוד להבין בדבר או לנהל את ענייניו. מיופה הכוח הוא זה שפונה לאפוטרופוס הכללי בבקשה להכניס את ייפוי הכוח לתוקף, ומצרף חוות דעת רפואית מתאימה או ראיה אחרת כפי שנקבע בהוראות ייפוי הכוח. את הפנייה ניתן לבצע באופן מקוון במערכת כשרות משפטית Online או בהגשה פיזית במחוז האפוטרופוס הכללי. רק לאחר אישור האפוטרופוס הכללי נחשב ייפוי הכוח כבתוקף, ומיופה הכוח רשאי לפעול בשם הממנה לפי המסמך.

כן. ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך הפיך, כל עוד הממנה כשיר משפטית ומסוגל להבין את משמעות הביטול. הממנה יכול לבטל את ייפוי הכוח בכל עת, באמצעות הודעה מתאימה לאפוטרופוס הכללי, ולעיתים גם באמצעות עריכת ייפוי כוח מתמשך חדש הסותר את הקודם. מיופה הכוח עצמו רשאי “להתפטר” מהתפקיד בהודעה מתאימה, והביטול יכול להיעשות גם בהחלטת בית המשפט במקרים חריגים. למשל, כאשר קיים חשש לניצול לרעה, פגיעה בטובת הממנה או אי מילוי התפקיד כראוי.

“ביטול” הוא פעולה יזומה – של הממנה, מיופה הכוח או בית המשפט – שבמסגרתה מוחלט להפסיק את תוקפו של ייפוי הכוח מרגע מסוים ואילך. “פקיעה” היא מצב בו ייפוי הכוח מאבד את תוקפו באופן אוטומטי, מכוח החוק או מכוח תנאי שנקבע בו מראש, למשל עם פטירת הממנה, פטירת מיופה הכוח ללא חליף, קיומו של תנאי מפסיק, או אובדן כשירות של מיופה הכוח עצמו לפי קריטריונים בחוק. בשני המקרים, מרגע הביטול או הפקיעה, אין עוד תוקף להנחיות המקדימות, ומיופה הכוח אינו רשאי לבצע פעולות בשם הממנה על בסיס ייפוי הכוח.