top image

חובת ההנמקה של רשויות מקומיות

חובת ההנמקה

 

חובת ההנמקה חלה על כל החלטה של הרשות המנהלית בישראל, ובתוכן הרשויות המקומיות. מקור החובה נעוץ בהוראות החוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958, ובפסיקות בתי המשפט. המשנה לנשיא (כתוארו אז) ברק, קבע בבג"צ 3914/92 לאה לב נ' בית הדין הרבני האזורי, כי "הצדק הדיוני מחייב קיומם של כללי הצדק הטבעי, שעניינם מתן הזדמנות לכל צד להשמיע טענותיו, איסור על משוא פנים, וחובת ההנמקה". חובה זו מנחה את דרכי הפעולה של בתי המשפט, ואת הדרישות שהם מחילים גופי המינהל, לרשות הרשות המקומיות.

 

הטעמים לחובת ההנמקה

בתי המשפט, כמו גם הספרות המשפטית (ראה דפנה ברק-ארז, המשפט המינהלי), מונים מספר טעמים לחובת ההנמקה:

  • החובה לנמק משפרת את איכות ההחלטה, ומסייעת לרשות קבלת החלטה רציונלית ולא שרירותית. זאת, כיוון שהיא מחייבת את הרשות לבסס את ההחלטה על תהליך מסודר.
  • החלטה מנומקת מסייעת להסתמכות נכונה עליה, משום שהיא מאפשרת להבין טוב יותר את משמעותה של ההחלטה ואת השלכותיה התקדימיות לגבי מקרים אחרים.
  • היא מקדמת ערכים של אחידות, עקביות, המשכיות ושוויון בפעולת הרשות.
  • ההנמקה מספקת תשתית עובדתית לביקורת מינהלית ושיפוטית על פעולתה של הרשות. היא חיונית על מנת לאפשר לפרט לערער עליה או לעתור כנגדה לערכאות.
  • ההנמקה מבטאת יחס אנושי ומכבד לפרט, שההחלטה המינהלית עוסקת בו.
  • ההחלטה חשובה לביסוס אמון הציבור בשלטון, משום שיש בה כדי להסיר, ולו חלקית, חשדות לשיקולים לא- ענייניים או לשרירות.
  • ההנמקה יכולה להיות חשובה לתדמיתו הציבורית והאישית של הנוגע בדבר. התהנמקה עשויה גם לתת מענה לצורך הרגשי של הפרט, בקבלת הסבר על החלטות מינהליות הנוגעות בעניינו.
  • ההנמקה מאפשרת ביקורת ציבורית בכלי התקשורת על דרכי הפעולה של הרשות, כפתח לדיון ציבורי במדיניות המינהל.

על ההנמקה להיות מפורטת, קונקרטית, אמיתית, ואין להסתפק בניסוחים כלליים או סתמיים.

 

המועדים למתן התשובה או ההנמקה

מעבר לחובת ההנמקה, קבע החוק כי "נתבקש עובד הציבור, בכתב, להשתמש בסמכות שניתנה לו על פי דין, יחליט בבקשה וישיב למבקש בכתב בהקדם, אך לא יאוחר מ-45 ימים מיום קבלת הבקשה". אם התברר, לאחר בדיקה, שהעניין טעון בדיקה או דיון נוספים, יודיע עובד הציבור למבקש, בכתב ובהקדם, אך לא יאוחר מ-45 ימים מיום קבלת הבקשה, את הטעם שעל פיו נמנע מהשיב במועד. ההודעה תכלול, ככל האפשר, את גם את המועד למתן התשובה.

 

חריגים סטטוטוריים לחובת ההנמקה

חוק ההחלטות וההנמקות מנה מספר חריגים לחובת ההנמקה הקבועה בו:

  • מצבים שבהם קיימת הוראה אחרת בדין המתירה לעובד הציבור לסרב בלא מתן נימוק.
  • טעמים של בטחון המדינה או יחסי החוץ שלה.
  • ענייני מינויים.
  • מקרים שבהם נדרשת הגנה על עניין של אדם אחר.
  • צורך להגן על סוד מקצועי או על ידיעה מקצועית.
  • כאשר קיים חוק ספציפי המאפשר מתן החלטה ללא נימוקים.

סייגים אלה פוטרים מחובת ההנמקה הן את הרשות עצמה והן את הגורמים שעימם היא מתייעצת. זאת, בכדי שלא ניתן יהיה לעקוף את הפטור באמצעות פנייה לגורמים אלה.

 

התוצאה של הפרת החובה לנמק

ככלל, היעדר הנמקה אינו טעם לפסילת ההחלטה. עם זאת, הימנעות הרשות מלנמק את החלטתה, עשויה ללמד שהטעמים לקבלתה לא היו כשרים, או שלא קדם לכך תהליך בדיקה מסודר. אין סנקציה חוקית כנגד הרשות שנמנעה מלנמק החלטתה, אולם אין בכך כדי לשלול את האפשרות לנקוט סנקציות נוספות מכוח הדין הכללי. ניתן לפנות לבית המשפט ולדרוש חיוב הרשות בהוצאות, בנסיבות שבהן ההליך היה נמנע אילו הרשות היתה מנמקת החלטתה. לחילופין, ניתן לתבוע את הרשות בנזיקין, בשל חריגה מסטנדרט ההתנהגות המינהלי הראוי (הכולל גם את החובה החוקית לנמק).

 

משרד עורכי דין רשויות מקומיות

למשרד עורכי דין וולר ושות' ניסיון עשיר בייעוץ משפטי לרשויות מקומיות ולתאגידים עירוניים, באופן שוטף ולצורך ביצוע פרויקטים. למידע נוסף, התייעצות, היערכות מקדימה ולקבלת חוות דעת, צרו קשר, כבר עכשיו.

שתפו עם חברים
צרו איתנו קשר