מכרזים משותפים

חוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), תשל"ב-1972, נועד להקל על הרשויות המקומיות ולפטור אותן מפרסום מכרזים ספציפיים לשירותים שהן מקבלות. זאת, על ידי השתתפות בפרסום מכרז משותף לרשויות מקומיות, ולאחר מכן, התקשרות עם אחד הזוכים במכרז. בשלב הראשון, המכרז אשר כולל תנאים לרבות תנאי סף להשתתפות מתפרסם ומנוהל על-ידי משכ"ל, אשר מקבלת את ההצעות, בוחנת אותן לרבות את עמידת המציעים בתנאי המכרז ובוחנת את המחירים. לאחר מכן, רשאית הרשות להתקשר עם זוכה או עם זוכים לפי הוראות סעיף 9 לחוק המכרזים המשותפים אשר קובע:

"רשות מקומית רשאית, באישור משרד הפנים, להתקשר בחוזה להזמנת טובין, להזמנת שירותים או לביצוע עבודות עם מי שזכה במכרז שפורסם מטעם משרד ממשרדי הממשלה או מטעם ארגון או מוסד ציבורי".

תכלית חוק המכרזים המשותפים

תכליתו המרכזית של החוק, ובפרט של מנגנון ההתקשרות על פי מכרז של גוף אחר הקבוע בסעיף 9 שבו, היא להקל על הרשות המקומית ולשחרר אותה מהצורך והעלויות הכרוכים בעריכת מכרז ספציפי ופרטני משל עצמה. ההנחה היא כי כאשר גוף ציבורי אחר, הכפוף למערכת דינים דומה, כבר ערך מכרז כדין והשיג תוצאות מיטביות, אין תועלת כלכלית או ציבורית בעריכת מכרז חדש.

לצד ההקלה על הרשויות, החוק נועד להיטיב גם עם הגוף הציבורי המפרסם את המכרז המקורי, שכן המציעים יציעו הצעות אטרקטיביות יותר ביודעם כי קיימת אפשרות להתקשרויות עתידיות עם רשויות נוספות. עם זאת, שחרור זה מחובת המכרז הפרטני פועל תחת "המטריה הנורמטיבית" של דיני המכרזים, ומחייב כי מכרז המסגרת המקורי נערך כדין תוך שמירה על ערכי השוויון, ההגינות והיושר.

בית המשפט העליון, ב-עע"מ 6802/02 מילאון בע"מ נ' עיריית אילת, קבע כי –

"… מטרתו של סעיף 9 לחוק הינה בוודאי להקל עם הרשות המקומית ולשחרר אותה מחובת המכרז הספציפי. כן ניתן להניח שהמטרה היתה להיטיב עם הגוף הציבורי המפרסם מכרז, שכן המשתתפים במכרז יציעו בוודאי הצעות נוחות למציע ביודעם כי קיימת אפשרות שגם רשויות מקומיות שונות שאינן צד למכרז יתקשרו עמם בעתיד. עם זאת, שחרור זה פועל במסגרת "המטריה הנורמטיבית" שלפיה חייבת הרשות המקומית לפעול בהגינות, ביושר ובשיויון".

מכרזי מסגרת של אשכול רשויות מקומיות

מודל דומה למכרזים משותפים מתקיים באשכולות של רשויות מקומיות. לפי סעיף 17ד2 לחוק איגודי ערים, אשכול רשויות מקומיות מוסמך לפרסם מכרז מסגרת שעל בסיסו רשאיות הרשויות החברות בו להתקשר ישירות עם הזוכה. התקשרות זו נעשית במסלול של פטור ממכרז ומצריכה אישור של "ועדת השלושה" בעירייה (המנכ"ל, הגזבר והיועץ המשפטי) המוודאת כי ההתקשרות מטיבה עם העירייה מטעמי חיסכון ויעילות. קראו כאן הרחבה בנושא.

מנגנון ההתקשרות באמצעות החברה למשק וכלכלה (משכ"ל)

מכוח סעיף 9 לחוק המכרזים המשותפים, שר הפנים העניק אישור לחברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ (משכ"ל) לפרסם מכרזים משותפים עבור הרשויות המקומיות. התקשרות עם זוכי מכרזי משכ"ל פוטרת את הרשות המקומית מחובת עריכת מכרז עצמאי, בכפוף לעמידה בנהלים קפדניים שנקבעו, הכוללים קיום התמחרות ודיון בוועדה מקצועית המורכבת ממנכ"ל הרשות, הגזבר והיועץ המשפטי.

הליך התקשרות הרשויות המקומיות בהליכי מכרזים משותפים

כאמור, לאחר בחירת זוכה או זוכים במכרז המסגרת, הרשות המקומית תהא רשאית להתקשר בהסכם על פי אישור משרד הפנים. על פי סעיף  4 לנוהל נקבע כי "רשות מקומית רשאית להתקשר בפטור ממכרז, עם זוכה במכרז מסגרת שאושר ע"י משרד הפנים על פי סעיף 9 לחוק, רק אם התקיימו התנאים הבאים.."

תנאים אלו נועדו לצמצם את הפטור שניתן במסגרת המכרז המשותף, במספר היבטים. ראשית, באמצעות "כבילת" שיקול הדעת, לקבלת "ההצעה הזולה ביותר שהתקבלה בהליך בקשת הצעות מחיר, והיא רשאית שלא לבחור בהצעה כלשהי". היבטים נוספים של הפטור שניתן לרשות המקומית הוא תיחום בזמן של תקופת ההתקשרות, איסור הרחבת ההתקשרות עם הזוכה, חובת פרסום באתר האינטרנט של הרשות, וכן החלטה ידי ועדה המורכבת משלושה חברים ("ועדת השלושה", בהרכב מנכ"ל הרשות, גזבר הרשות, ויועמ"ש הרשות).

סייגים להתקשרות הרשות המקומית עם זוכה במכרז משותף

• ההתקשרות תיעשה במישרין בין הרשות המקומית ובין הזוכה במכרז בחוזה שנכלל במסמכי המכרז, בהתאם לתנאיו.
• במקרה בו נקבעו מספר זוכים במכרז המרכזי, בקטגוריה הרלבנטית, תנקוט הרשות המקומית בהליך של בקשת הצעות מחיר, טרם ההתקשרות.
• בהליך הבקשה להצעות מחיר יפנו גזבר הרשות המקומית ומנהל היחידה הרלבנטית ברשות המקומית לכל הזוכים במכרז המרכזי בקטגוריה הרלבנטית. הפניה תכלול תאור מדויק של המוצר או השרות אותו מבקשת הרשות המקומית לרכוש, לרבות מידע על כמותו, ובכלל זה התכנון לביצוע וכתבי הכמויות, ועל תקופת ההתקשרות. הזוכים יתבקשו להציע מחיר למוצר או השרות הנדרשים על פי יחידות המידה שנקבעו במכרז המסגרת ובלבד שהמחיר שיציע הזוכה לא יעלה על המחיר שננקב בהצעתו במכרז המסגרת
• גזבר הרשות ומנהל היחידה רשאית לפנות לגוף הציבורי על מנת שזה יבצע עבור הרשות את הפניה לזוכים. לפנייה זו יצורף כל המידע המפורט בסעיף 3 דלעיל.
• פנו גזבר הרשות המקומית ומנהל היחידה לזוכים וקיבלו את הצעותיהם, יועברו ההצעות לוועדה המורכבת ממנכ"ל הרשות המקומית (או מזכיר הרשות המקומית מקום שאין מנכ"ל), גזבר הרשות המקומית והיועץ המשפטי של הרשות המקומית, לקבלת החלטתה בדבר ההצעה הזוכה, על פי הוראות סעיף 7 שלהלן.
• לא תנהל הרשות המקומית משא ומתן עם המציעים, כולם או חלקם.
• הרשות המקומית חייבת לבחור בהצעה הזולה ביותר שהתקבלה בהליך בקשת הצעות מחיר, והיא רשאית שלא לבחור בהצעה כלשהי.
• התקשרה רשות מקומית עם זוכה תשלם לגוף הציבורי עמלה בעבור עריכת המכרז, ככל שהדבר נדרש על פי מסמכי מכרז המסגרת.
• לא יחולו על התקשרות על פי המכרז המרכזי הוראות תקנה 3(7) לתקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987, סעיף 3(7) לתוספת הרביעית לצו המועצות המקומיות, התשי"א-1950, וסעיף 3(7) לתוספת השנייה לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958. חוזה כאמור לא ניתן להגדילו או להוסיף פרטים בו, לאחר החתימה עליו, אלא על פי הוראותיו.
• לא תתקשר רשות מקומית עם זוכה במכרז אלא אם אישר היועץ המשפטי של הרשות המקומית בכתב כי ההתקשרות עונה על תנאים אלה.

ועדת השלושה

הרכב הוועדה ותכלית סמכותה

ועדת השלושה מורכבת משלושה בעלי תפקידים בכירים ברשות המקומית: מנכ"ל הרשות (או המזכיר בהיעדר מנכ"ל), גזבר הרשות והיועץ המשפטי שלה. הרכב זה מעיד על כך שלרשות מוקנה שיקול דעת רחב מעבר לבחינה אריתמטית פשוטה של המחיר (שאותה יכול היה לבצע הגזבר לבדו). הוועדה מוסמכת לשקול שיקולים משפטיים, בטיחותיים וכלכליים רחבים לטובת הרשות ותושביה, ולבחון את מסוגלות המציע לעמוד בהתחייבויותיו.

סמכות ועדת השלושה לבחירה בהצעה הזולה ביותר

סעיף 4.7 לנוהל משרד הפנים ("נוהל מתן אישור לפי סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים)") קובע כי "הרשות המקומית חייבת לבחור בהצעה הזולה ביותר שהתקבלה בהליך בקשת הצעות מחיר, והיא רשאית שלא לבחור בהצעה כלשהי". עם זאת, נקבע בפסיקה כי חובה זו חלה רק לגבי הצעות שהן "כשרות". ועדת השלושה, כגוף מנהלי מקצועי, אינה משמשת כ"חותמת גומי" טכנית, ומוסמכת לקבוע כי הצעה פלונית אינה כשרה ולפסול אותה.

סמכות ועדת השלושה לבחור בהצעה שאיננה הזולה ביותר

תנאי הנוהל מהווים אישור משרד הפנים להתקשרות, ולפיכך הם מהווים חלק מתנאי המכרז. לפיכך, בין היתר, הורה הנוהל כי וועדת השלושה מוסמכת לבחור בהצעה הזולה – או לא לבחור הצעה כלשהי.

אלא שכאשר וועדת השלושה מבקשת לבחור במציע ולאשר את ההתקשרות, שיקוליה רחבים ומורכבים יותר, מהמחיר גרידא. לצורך הדוגמה, ניסיון עבר של הרשות עם המציע הזוכה (ניסיון חיובי או שלילי); קיומם של סכסוכים משפטיים בין המציע בהליך, לבין הרשות המקומית; יכולות או מהירות הביצוע של המציעים; יכולת הביצוע של המציעים; ועוד שאלות. אם כן, השאלה היא האם סמכויות וועדת השלושה הנן "טכניות" בלבד, או שהיא רשאית להפעיל שיקול דעת, מעבר לסמכויות שניתנו לה במפורש? בתי המשפט המנהליים נחלקו בסוגיה זו.

מצד אחד – איסור הפעלת שיקול דעת על ידי ועדת השלושה

קיימים מספר פסקי דין, אשר קבעו מפורשות כי לוועדת השלושה סמכות מוגבלת, וסמכותה (מלבד שלא לבחור בהצעה כלשהי) היא לבחור את ההצעה הזולה, בהתאם ללשון הנוהל והחוק. ב-עת"מ (חי') 3037/06 ארשמר בע"מ נ' עיריית טמרה, קבע בית המשפט כי אין לוועדת השלושה שיקול דעת שלא לבחור בהצעה הזולה:

"הרשות חייבת להציע בהצעה הזולה (סעיף 7 לחוזר) ואינה יכולה לשקול שיקולים אחרים, לרבות שיקולים של אמינות ואיכות".

מצד שני – מתן אפשרות לשיקול דעת ועדת השלושה

דעה אחרת הובעה ב-עת"מ (חי') 30185-03-14 רמי חסון בע"מ נ' עיריית חדרה ואח'. במקרה זה נדון מכרז משותף שפורסם על-ידי משכ"ל לתכנון רישוי וביצוע גני ילדים. בהליך הצעת מחיר השתתפו מי שזכו במכרז מסגרת של משכ"ל. העותרת טענה, כי הצעתה היתה הזולה ביותר, ואף על פי כן העירייה בחרה בהצעה אחרת זאת לאור אי סדרים וליקויים בפרויקטים אחרים שביצעה העותרת בעבר. העירייה טענה כי "הניסיון השלילי שלה עם העותרת מצדיק את דחיית הצעתה חרף היותה ההצעה הזולה ביותר וכי מדובר בשיקול רלוונטי אף אם לא פורש בתנאי המכרז". בית המשפט לעניינים מנהליים קבע כי מוסמכת ועדת השלושה שלא לבחור את ההצעה הזולה:

"למרות נוסחו של סעיף 7 לחוזר המנהל הכללי (אישור שר הפנים), סבורני כי ועדת המכרזים של המשיבה 1 אמנם הייתה חייבת לבחור בהצעה הזולה ביותר, אך זאת למעט החריג של פסילת הצעה זו. במקרים בהם הוועדה משתכנעת, לאחר שנתנה הזדמנות למציע לטעון בפניה, כי המציע לא יוכל לעמוד בתנאי המכרז, כחלק מחובותיה הכלליות של הוועדה כרשות מינהלית, רשאית היא שלא לבחור את ההצעה, חרף היותה הזולה ביותר…

במקרה זה, לאור ניסיון עבר שלילי שהיה למשיבה 1 באופן ישיר עם העותרת בהתקשרויות קודמות, ולאור הליכים משפטיים שהוגשו על ידי העותרת נגד המשיבה 1 על רקע מחלוקת הנוגעת לביצוע פרויקטים קודמים על ידי העותרת, סבורה הייתה הוועדה כי העותרת לא תוכל לעמוד בתנאי המכרז ולכן יש לפסול את הצעתה. בידי המשיבה 1 היו ראיות מנהליות סבירות התומכות במסקנותיה כי בין המשיבה 1 והעותרת מחלוקות בנוגע להתקשרויות קודמות וכי קיים חשש מהותי כי הצעת העותרת, על אף שנחזית להיות הזולה יותר, אינה למעשה הזולה יותר מאחר שלאור ניסיון העבר כאשר בוצעו הפרויקטים חוייבה המשיבה 1 בסכומים גדולים משמעותית מהסכומים הנקובים בהצעת המחיר של העותרת… הזמנה להצעת הצעות במסגרת נוהל הצעת מחיר אינה מכרז, אלא היא חריג למכרז, אך חלים עליה חלק מהדינים החלים על מכרזים. על פי דיני המכרזים, רשאי בעל מכרז שלא לקבל את ההצעה הזולה ביותר, ובלבד שעשה כן מתוך נימוקים ענייניים ורלבנטיים".

האם ניתן לפסול את ההצעה הזולה ביותר במכרז משותף נוכח ניסיון עבר שלילי?

מעבר לפסק הדין עת"מ (חי') 30185-03-14 רמי חסון בע"מ נ' עיריית חדרה ואח' (שצויין לעיל), ב-עת"מ (חי') 14024-09-18‏ ‏אגם נטו – טיולי הקריות בע"מ נ' עיריית קרית אתא, דן בית המשפט בסמכות וועדת השלושה לפסול את ההצעה, נוכח ניסיון שלילי קודם. העירייה, המשיבה, טענה כי ועדת השלושה רשאית גם רשאית לבחון את כושרו של המציע לקיים את חלקו בהסכם בינו לבין הרשות, ובמיוחד מקום שמדובר בהסעת ילדים לבתי ספריהם והחזרתם לביתם. נטען, כי לא זו בלבד שרשאית ועדת השלושה לשקול שיקולי ניסיון העבר עם מציע פלוני, אלא שחייבת היא לעשות כן, במיוחד מקום שהדבר נוגע לביטחון התלמידים.

מובן כי אמת המידה "ניסיון", משתנה מרשות לרשות. כך, ייתכן ומציע במכרז נתן שירות טוב לרשות פלונית, ושירות ירוד לרשות אחרת. במקרה זה, אילוץ משכ"ל לבחון את ניסיון העבר עם המציע עלול לפסול את המציע עוד בשלב מכרז המסגרת בשל ניסיון קודם רע עם אחת הרשויות ובכך למנוע מאותו מציע להפוך לזכיין במכרז.

חובת עריכת שימוע ומתן זכות טיעון

סמכותה של ועדת השלושה לפסול את ההצעה הזולה ביותר בשל ניסיון עבר אינה מוחלטת, והיא מותנית באופן קטגורי במתן זכות טיעון מלאה למציע. על הוועדה לקיים הליך שימוע תקין שבו יוצגו בפני המציע הראיות והטענות של הרשות נגדו, ותינתן לו הזדמנות הוגנת להזים אותן בטרם תתקבל החלטה סופית בעניינו. הפרת חובת השימוע מובילה לבטלות החלטת הפסילה ולהשבת העניין לדיון מחדש בפני הוועדה.

פסילת ההצעה הזולה ביותר במכרז משותף נוכח חשש להצעה גירעונית

בעת"מ (ת"א) 2241/07 חברת השמירה בע"מ נ' עיריית טבריה ואח', נדון מכרז משותף שבו שתי משיבות אשר הוכרזו כזוכות הציעו הצעה כספית גרעונית שיש בה כד לפגוע בזכויות העובדים (לרבות המאבטחים), וזאת ניתן היה להסיק מגוף ההצעות ומתעריף שעת המאבטח שהוצעה לעירייה. בהתייחסו לטענת המשיבות כי שומה על ועדת השלושה לבחור את ההצעה הזולה ביותר ואין לה שיקול דעת לבחון שיקולים נוספים קבע בית המשפט כי –

"תנאי המחיר הוא בעלי משקל רב, אך משקלו אינו מוחלט, ושיקולים כבדי משקל אחרים עשויים להכריע את הכף כנגד קבלת ההצעה הזולה ביותר…  על בתי המשפט להבטיח זכויות העובדים במבט הצופה פני העתיד, כבר בשלב המכרז".

בעת"מ (חי') 12207-09-16 ניב בטחון (1997) בע"מ נ' מועצה מקומית זכרון יעקב, נידון מכרז משותף. הצעת העותרת נפסלה בשלב ניהול נוהל הצעות מחיר מאחר ונמצאה גרעונית. בית המשפט המחוזי מצא כי פסילת ההצעה היתה כדין. ראוי להוסיף, כי בתנאי המכרז היתה לוועדת המכרזים שיקול דעת לפסול הצעה גרעונית. עם זאת, מצא בית המשפט להוסיף כי אף ללא התנאי הנ"ל, חובתה של הוועדה לפסול הצעה גרעונית.

פסילת ההצעה הזולה ביותר במכרז משותף נוכח חשש לבטיחות

ועדת השלושה מוסמכת לסטות מהוראת סעיף 4.7 ולפסול את ההצעה הזולה ביותר בהתקיים עילות מבוססות, כפי שסקרנו. עילה נוספת היא חשש בטיחותי ממשי (במיוחד במכרזי הסעות תלמידים). עם זאת, גם במקרה זה, הפעלת סמכות זו מותנית באופן קטגורי בקיומו של הליך שימוע תקין ומתן זכות טיעון למציע שאת הצעתו מבקשים לפסול, על מנת לאפשר לו להזים את הטענות נגדו.

האם ניתן לבחור בהצעה נוספת כזוכה במכרז משותף?

פסק דין נוסף אשר התייחס לשאלת סמכות ועדת השלושה שלא בהקשר של פסילת הצעה בשל "ניסיון עבר". לדוגמא: בעת"מ (ת"א) 1604/08 אי.פי.אי ישראל תנועה ובקרה בע"מ נ' עיריית פ"ת ואח', נידון מקרה שבו בחרה העירייה בשני משתתפים לביצוע העבודות ואולם שם לא נידון מקרה שבו נפסלה הצעה בשל ניסיון עבר.

בית המשפט לעניינים מנהליים קבע, כי בחירת שני מציעים היא פסולה מאחר והיה על הועדה לבחור בהצעה הזולה ולא בשתי ההצעות הזולות ומשכך לא פעלה ועדת השלושה בהתאם לנוהל.

מסקנה: סמכויות ועדת השלושה לבחור שלא בהצעה הזולה ביותר במכרזים משותפים

נראה, בזהירות, כי לועדת השלושה קיימת הסמכות לבחון שיקולים מעבר לסיכום ההצעות ובחירת ההצעה הזולה. חובתה של ועדת השלושה, כגוף מנהלי, לבחון את מחיר ההצעות, ולתת את דעתה לכשירות ההצעה ולמסוגלות המציע לעמוד בתנאי ההסכם בין הצדדים.

נזכיר כי מטרתו של מכרז לאפשר לבעל המכרז להשיג את ההצעה הטובה והנוחה לו ביותר, ולאפשר למציעים לזכות בעבודה המוצעת 'על יסוד התחרות הוגנת ובתנאים של שוויון". בעע"מ 2310/02 איגוד ערים אזור דן נ' דסאל מרחבים, חברה לעבודת עפר בע"מ, קבע בית המשפט העליון כי –

"… אמת המידה של המחיר משקפת את האינטרס הציבורי, היא מגלמת מדד אובייקטיבי לבחינת ההצעה, והיא כמובן מעניקה יתרון כלכלי לרשות המזמינה. תנאי המחיר במכרז הוא אפוא, בצדק, בעל משקל רב, אך לא בעל משקל מוחלט. שיקולים כבדי משקל אחרים עשויים להכריע את הכף כנגד קבלת ההצעה הזולה ביותר. כך כבר נקבע כי מומחיות, ניסיון וכושר ביצוע עשויים להכריע את הכף גם בעומדם אל מול מחיר זול… כל אלה יש להם ערך רב גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת אינטרס הציבור. כיוון שאמות מידה אלה מורכבות יותר להערכה ולבחינה, על ועדת המכרזים לבוחנן במאזניים מקצועיות ואובייקטיביות…

לפיכך ניתן לסכם ולומר כי מחיר ההצעה הינו בגדר שיקול ראשון במעלה, אך יש מקרים שבהם תיווצר מסה קריטית של אמות המידה הנוספות, אשר יכריעו את הכף לטובת הצעה אשר לא הייתה הזולה ביותר."

משמעות האמור לעיל היא, כי מקום שקיים חשש כן ורציני כי המציע הזול לא יוכל לעמוד בהוראות ההסכם, בין בשל פגמים בהצעה (לדוגמא גרעונית), בין בשל החשש שמא ההסכם יופר או המציע יפר הוראות הדין, או לאור ניסיון העבר בין הרשות לבין המציע, רשאית, ואף חייבת, ועדת השלושה, לפי שיקול דעתה לפסול את ההצעה, בשל היותה הצעה בלתי כשרה.

נטל הראיה לצורך אי הבחירה בהצעה הזולה ביותר

על הרשות המקומית להציג בפני ועדת השלושה ראיות באשר להעדר יכולת המציע לעמוד בהצעתו או בהסכם שייחתם. הנטל מוטל על כתפי הרשות המקומית, להוכיח כי אותו חשש הוא חשש כן ורציני, ולא חשש בעלמא. על ועדת השלושה ליתן זכות שימוע למציע בעל ההצעה הזולה להביא את טענותיו לפני ועדת השלושה על- מנת להפריך טענות הרשות ולשכנע כי הוא יכול לעמוד בהוראות ההסכם. אך ורק לאחר מכן, על ועדת השלושה להכריע באם למנות הצעתו על ההצעות הכשרות, אם לאו.

האם הרשות רשאית שלא לקבל אף הצעה ולפרסם מכרז חדש תחתיו?

ב-עע"מ 4818/17 טל אופיר גינון ופיתוח בע"מ נ. עיריית כרמיאל, קבע בית המשפט העליון כי דין נוהל הצעות המחיר, כדין מכרז. היינו, ניתן לבטל את הנוהל רק בנסיבות חריגות, משיקולים סבירים, בהגינות ובתום לב. אין לפרסם מכרז חדש תחתיו, אלא אם כן יש במכרז החדש שינוי מהותי, או שהנסיבות שהובילו לביטול השתנו.

במקרה אחר, ב-עת"מ 47776-12-13 ר.ג.א. שירותים וניקיון נ' עיריית נתניה, קבע בית המשפט כי ההחלטה לבטל את נוהל הצעת המחיר ולצאת למכרז, כי ייתכן ובמכרז העתידי יהיו הצעות טובות וזולות יותר – אינה חוקית. זוהי סברה, השערה בלבד.

אי-תחולת חוק המכרזים המשותפים על תאגידי מים וביוב

תאגידי מים וביוב, המוקמים מכוח חוק ייעודי ונפרד, אינם נחשבים "רשות מקומית" או "איגוד ערים" כהגדרתם בחוק המכרזים המשותפים. על כן, לפי המצב המשפטי הקיים, לא נתונה לתאגידים אלה הרשות לקיים מכרזים משותפים או לעשות שימוש בתוצרי מכרזים של משכ"ל, והממונה על התאגידים אינו מוסמך לאשר התקשרויות כאלה בהיעדר הסדרה חקיקתית מפורשת של המחוקק הראשי.

משרד עורכי דין מומחה לדיני המכרזים

כיועצים משפטיים כיועצים משפטיים לגופים ציבוריים, ולחברות המתמודדות במכרזים, למשרד עו"ד וולר ושות' ניסיון רב-שנים בתחום דיני המכרזים. המשרד מדורג כאחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בדירוגי BDI ו-DUN'S100. נשמח לעזור לכם בהתייעצות, חשיבה, בהיערכות למכרזים, בשימועים ובהתמודדות להגנת הזכיה. צרו קשר.

נכתב על ידי עו״ד רועי וולר (LL.B, M.A, C.R.O), שותף בכיר במשרד וולר ושות׳, מהמובילים בישראל בתחום דיני המכרזים, ההתקשרויות הציבוריות ודיני הרשויות המקומיות. עו״ד וולר משמש כיועץ משפטי לרשויות מקומיות, תאגידים עירוניים וגורמים ציבוריים, ומלווה הליכי מכרזים רחבי היקף – החל משלב גיבוש האסטרטגיה המשפטית והתכנון המכרזי, דרך ניסוח המפרטים והתנאים, ועד לייצוג בפני ועדות המכרזים ובתי המשפט. עו״ד וולר כיהן בעבר כמנכ״ל רשות מקומית, ראש מטה שר, ויועץ בכיר ליו״ר ועדת הכספים בכנסת, ומשלב בעבודתו ראייה מערכתית, רגולטורית וניהולית.

פורסם ביום 09/06/2024. עודכן לאחרונה 17/06/2026.