עבודת חברי ועדת המכרזים היא מרכיב חיוני לשמירה על טוהר המידות, יצירת תחרות הוגנת ועמידה בדרישות החוק, בדיני המכרזים. פעולה נכונה ומדויקת של חברי ועדת המכרזים מבטיחה יישום מוצלח של פרויקטים ציבוריים, ומקנה אמון מצד הציבור והמשתתפים במכרז.
עתירות נגד ועדת המכרזים מוגשות במקרים שבהם צד כלשהו, חש כי נפל פגם בהחלטות הוועדה או בהליך קבלת ההצעות. עילות מרכזיות לעתירות אלו כוללות טענות לאי-סבירות בהחלטות הוועדה, ניגודי עניינים, אי עמידה בהוראות הדין או בתקנות המכרז, הפרה של כללי שקיפות ושוויון, או התעלמות מקריטריונים מהותיים שנקבעו במכרז. בתי המשפט בוחנים האם ועדת המכרזים פעלה במסגרת סמכותה ועמדה בדרישות החוק והנוהל, והאם החלטתה הנה סבירה. כאשר נמצא פגם מהותי בהחלטות הוועדה, בית המשפט עשוי לבטל את תוצאות המכרז, להחזיר את הדיון לוועדה, או להורות על עריכת מכרז חדש. סקירה משפטית ופרקטית על עבודת חברי וועדת המכרזים.
בין ועדת המכרזים ברשויות המקומיות, לבין ועדת המכרזים הפועלות מכוח חוק חובת המכרזים
לא קיים במדינת ישראל דין אחיד, המלכד בתוכו את דיני המכרזים באופן אחיד. משרדי הממשלה, חברות ממשלתיות, רשויות סטטוטוריות, אוניברסיטאות, קופות חולים וגופי הסמך, כפופים להוראות חוק חובת המכרזים תשנ”ב-1992, תקנות חובת המכרזים, תשנ”ג – 1993, והוראות תכ”מ. מן העבר השני, רשויות מקומיות כפופות לפקודת העיריות [נוסח חדש], לתקנות העיריות (מכרזים), תשמ”ח – 1987, לצו המועצות המקומיות, תשי”א – 1950, ולצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) תשי”ח-1958. שוני זה נוגע גם למעמדה ולסמכויותיה של ועדת המכרזים, בכל אחד מהגופים. נסביר:
ועדת המכרזים ברשויות המקומיות
הנה ועדה סטטוטורית, הממונה על בסיס יחסי כוחות פוליטיים, מקרב חברי מועצת הרשות. סעיף 148(א) לפקודת העיריות [נוסח חדש] קובע כי –
“המועצה תבחר מבין חבריה ועדת מכרזים קבועה שתפקידה לבדוק הצעות מחירים המוגשות לעירייה בעקבות פרסום מכרז ולהמליץ לפני ראש העירייה על ההצעה שלדעת הועדה ראויה לאישורו”.
אם כן, מעמדה של וועדת המכרזים הנה כגוף ממליץ לראש הרשות המקומית. תפקידה מתחיל בפתיחת תיבת המכרזים, ממשיך בבחינת כשירות המשתתפים במכרז ועמידתם בתנאי המכרז, בדיקת הצעות, שקילת כשרות וטיב ההצעות במכרז. שיקול דעתם של חברי הוועדה הנו עצמאי, עניני ואובייקטיבי, תוך דיון לבירור העובדות, שמיעת המציעים, קבלת הסברים מעובדי הרשות ומיועצים. תפקידה של הוועדה מסתיים עם מסירת המלצה לראש הרשות המקומית (אשר ראש הרשות אינו מחוייב לה, ככלל).
ועדת המכרזים בגופים הכפופים לחוק חובת המכרזים
בגופים הציבוריים הכפופים לתקנות חובת המכרזים, ועדת המכרזים היא גוף מקצועי, אשר חבריה הנם הדרג המבצע (מנכ”ל המשרד/ התאגיד, חשב המשרד והיועץ המשפטי או נציגם). בתמצית, סמכותה מתחילה כבר בשלב עיצוב תנאי המכרז וממשיכה לכל אורכו, לרבות לאחר ההתקשרות (כריתת החוזה), מימוש זכות אופציה וכו’. תפקידיה מנויים בתקנה 8 א(א) לתקנות חובת המכרזים, והנם בין היתר –
להחליט על כל התקשרות לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, שמבצע משרד או יחידה במשרד; להחליט על סוג המכרז; להחליט על עריכת מכרז ולאשר את מסמכי המכרז; לבדוק הצעות שהוגשו במכרז או בעקבות פנייה לקבלת הצעות, לפסול או לדחות הצעה שהוגשה כאמור, להזמין מציע כדי לברר פרטים בהצעה ופרטים אחרים הדרושים לה לצורך קבלת החלטה ולבחור את ההצעה המתאימה ביותר, או לבחור כמה הצעות מתאימות, או להחליט שלא לבחור כל הצעה שהיא, הכל כאמור בתקנות אלה; לנהל משא ומתן עם מציעים במכרז; לסווג התקשרות כאמור בתקנה 9; להחליט על חילוט ערבות מכרז; להחליט על מימוש זכות ברירה של משרד הכלולה בחוזה, לפי תקנה 3ג; להיוועץ במי שאינו חבר בוועדת המכרזים לרבות במי שאינו עובד של עורך המכרז; לאשר שינוי מהותי בתנאי חוזה שנכרת בעקבות מכרז; ולקבל כל החלטה הנדרשת לצורך ביצוע תפקידיה; ועוד.
עבודות חברי ועדת המכרזים בבדיקת הצעות
כב’ השופט חשין, ב-בג”ץ 3751/03 אילן נ’ עיריית תל-אביב-יפו [פורסם בנבו], קבע כיצד על חבר ועדת המכרזים לנהוג, בבואו לדרג את המועמדים במכרז. אמנם, עניינו של פסק הדין במכרז כוח אדם, אולם הדברים יפים לכלל המכרזים:
“עיקר לענייננו הוא בצורך ובהכרח כי חבר ועדת מכרזים ישקול ויבחן את ההצעות ואת המועמדויות שהוא מתבקש לשקול ולבחון בלב פתוח ובנפש חפצה. כי יעשה עצמו כשדה שטרם נחרשה, ויניח לכל אחד מן המועמדים לחרוש בו ולשכנעו כי הוא, דווקא הוא, האיש המתאים לאיוש המשרה שהוכרז עליה במכרז. כי יגבש עמדה ויחליט בדעתו רק לאחר שישמע כל אשר יש לשמוע ויעיין בכל חומר בכתב שלעניין. כי ייתן דעתו על כך שכל אחד מן המועמדים זכה להזדמנות שווה להציג את עניינו. כי יראה עצמו, ככל הניתן (ובכפיפות לאמור להלן), כשופט זוטא המנוער מכל זיקה לעניין הנידון לפניו, וגם אם נמנה הוא עם חברים רבים בוועדת מכרזים, ינהג כמי שההכרעה במכרז תלויה אך ורק בו. ועל דרך השלילה: אסור הוא חבר ועדת מכרזים שישב למכרז, ודעתו מגובשת ונחרצת מראש מה אומר הוא להחליט. אסור לו לחבר ועדת מכרזים שיחליט במכרז, והוא לא פתח את לבו להשתכנע, או בטרם שמע כל אשר ניתן לשמוע וקרא כל אשר יש לקרוא. אם אחרת ינהג ימעל חבר הוועדה בתפקידו, שלא זו דרכו של שופט ולו שופט-זוטא הוא. אסור הוא חבר ועדת מכרזים שתהא לו דעה קדומה; שאם ישב לדין – ואכן לדין הוא יושב – וייתן לדעה קדומה להוליך אותו כי אז לא ימלא באמונה תפקיד שהוטל עליו למלאו, קרא ליתן הזדמנות שווה לכל ההצעות שתעלינה לפניו להכרעה ביניהן. זה המעט שניתן לדרוש מחבר ועדת מכרזים.”
ועוד קבע השופט חשין –
“אסור לו לחבר ועדה ליתן ידו ל”מכרז תפור” או ל”מכרז מכור”, קרא למכרז שתוצאותיו נקבעו מראש. מכרז שתוצאותיו ידועות מראש אינו מכרז כלל. מעשה רמייה הוא. חברי ועדה או חבר ועדה היודעים מראש מה יחליטו – מועלים בתפקידם. בהחליטם מראש לפסול מועמדים אלה ואחרים לאייש את המשרה שהוכרז עליה או לבחור במועמד פלוני דווקא, פוצעים חברי הוועדה בכבודם של המועמדים; שהמועמדים סוברים כי ניתנת להם הזדמנות לשכנע את חברי הוועדה בכישוריהם העודפים על כישורי חבריהם, בעוד אשר משמשים הם אך כתפאורה ובתפקידי ססטיסטים בהצגה שסופה ידוע מראש. רק אם יימנעו מכל אלה ינהגו חברי הוועדה בהגינות ויעשו צדק כמצופה מהם… אכן, חבר ועדה כי יגמור בדעתו מראש מה יחליט ומה יעשה בהליך המכרז, יפגום בעצם החלטתו ומעשיו בעיקרון של שוויון הזדמנויות אמיתי – שוויון הזדמנויות אמיתי ולא אך למראית עין – קרא, כי תּותַן לכל מועמד הזדמנות להציג עצמו כיאות ולשכנע את חברי הוועדה כי הוא הטוב מכל המועמדים.”
תהליך העבודה: היבטים פרוצדורליים ומהותיים
תהליך העבודה של ועדת המכרזים מורכב ממספר שלבים, שכל אחד מהם טומן בחובו היבטים משפטיים ופרוצדורליים ייחודיים:
- שלב ההכנה. טרם כינוס הוועדה, על כל חבר לעיין ביסודיות בכל החומר הרלוונטי. זה כולל את מסמכי המכרז, ההצעות שהוגשו, חוות דעת מקצועיות, ומסמכים נלווים. יש לזהות סוגיות משפטיות או מקצועיות הדורשות ליבון, ולהכין רשימת שאלות או נקודות לדיון. במידת הצורך, יש לבקש חוות דעת משפטית מקדימה.
- ניהול הדיון. במהלך ישיבת הוועדה, יש להקפיד על ניהול פרוטוקול מפורט. על כל חבר ועדה להשתתף באופן פעיל, להציג את הסוגיות שזיהה, ולהקשיב לעמדות עמיתיו. יש לנהל דיון ענייני ומעמיק בכל סוגיה מהותית, תוך הקפדה על עקרונות הצדק הטבעי ומתן הזדמנות שווה לכל חבר ועדה להביע את דעתו.
- ייעוץ משפטי לוועדה. במכרזי המדינה, היועץ המשפטי הנו אחד מחברי ועדת המכרזים, בעל זכות הצבעה ובעל זכות וטו בנושאים משפטיים (סעיף 10 לתקנות). במכרזים של השלטון המקומי, היועץ המשפטי חיצוני לוועדה, ואין הוראה שעל פיה תחויב הוועדה לאמץ או אף לקבל לפני קבלת החלטתה, את חוות דעתו המקצועית של היועץ המשפטי. עם זאת, מפסיקות בתי המשפט עולה כי על וועדת המכרזים להיוועץ עם היועץ המשפטי טרם קבלת החלטה על ידי הוועדה.
- קבלת החלטות. בעת קבלת החלטות, יש להקפיד על יישום שוויוני ועקבי של אמות המידה שנקבעו מראש. כל סטייה מאמות המידה המקוריות עלולה להוות עילה לפסילת החלטת הוועדה בערכאות משפטיות. כל החלטה צריכה להיות מנומקת באופן מפורט ומעמיק, תוך התייחסות לטענות המציעים ולחוות הדעת המקצועיות שהוגשו. יש לתעד בפרוטוקול גם דעות מיעוט, ככל שהיו כאלה. במקרים של אי-בהירות משפטית או עובדתית מהותית, יש לשקול דחיית ההחלטה לישיבה נוספת, תוך הקפדה על עמידה במסגרות הזמנים הקבועות בדין.
- פעולות לאחר קבלת ההחלטה. לאחר קבלת ההחלטה, יש לוודא תיעוד מדויק ומקיף של כל ההחלטות בפרוטוקול הישיבה. יש להקריא את הפרוטוקול, ועל כל חברי הוועדה לעיין בפרוטוקול ולאשרו בחתימתם. יש לפעול ליישום ההחלטות, לרבות משלוח הודעות לזוכים ולמציעים למציעים.
חובת ההגינות
חובת ההגינות, היא אבן היסוד עליו נשענת המערכת הציבורית. החשש להבעת אי אמון בהכרעות הגוף הציבורי, בשל היותן מוטות, שרירותיות או בלתי סבירות – שומטות את הבסיס עליו מושתתת מערכת היחסים בין האזרח לרשות.
חובת חברי ועדת המכרזים, במסגרת הדיונים בועדה ובמסגרת החלטותיהם, להיות נקיי דעת וחסרי פניות. חובתם לפעול בתום לב, ביחד ולחוד, במסגרת חובת ההגינות הנדרשת מגוף ציבורי בכלל, ומוועדת המכרזים בפרט. לפיכך, חבר וועדה, שגיבש לעצמו עמדה סופית בעניין נושא דיוניה של הוועדה, באופן שמבחינתו שלו אין עוד טעם בהמשך הרגיל של דיוני הוועדה (“המשחק מכור”) – חברותו צריכה להיפסל. אולם יש לדייק: הכלל אינו אוסר על חברות בוועדה של אדם, שעם מינויו יש לו דעות משלו בעניין נושא הוועדה. לעתים קרובות מתמנים לוועדה מומחים, אשר להם דעות מקצועיות בעניינים שהם נושא לדיוני הוועדה. האיסור על חברות בוועדה חל מקום שיש לו לחבר הוועדה דעה קדומה, שאין סיכוי סביר כי תשתנה במהלך דיוני הוועדה. פסילתו של חבר ועדה מלכהן בה, באה מקום שדעתו של החבר “נעולה”, ואין הוא “פתוח” לשכנוע ולשינוי.
שיקול הדעת העצמאי של וועדת המכרזים
ועדת המכרזים הנה מקצועית, עצמאית, אובייקטיבית ובלתי תלויה, ואינה כפופה לאיש. על חברי ועדת המכרזים לשקול את הנתונים העובדתיים, לשקול ולקבל את חוות הדעות וההמלצות המקצועיות, ולתת להן את המשקל הראוי. אולם, עליה לקבל החלטה על סמך שיקול דעתם המלא והעצמאי של חבריה.
שיקול דעתה של ועדת המכרזים הנו רחב, ונמצא ב”גרעין הקשה” של עבודתה. בית משפט לעניינים מנהליים אינו משמש “ועדת מכרזים עליונה” ואינו מחליף את שיקול דעתה של הועדה בשיקול דעתו. גם כאשר ניתן להגיע לתוצאה אפשרית אחרת – ואפילו תוצאה העדיפה בעיני בית המשפט, בית המשפט לא יתערב מקום בו ועדת המכרזים בחרה באלטרנטיבה אחרת. “כך בדרך כלל, וכך במיוחד כאשר ועדת המכרזים משתיתה את החלטתה על בסיס חוות-דעת מקצועיות של גורמים מקצועיים (…). מקום שהפעילה הרשות מומחים מטעמה, לא ישים עצמו בית-המשפט מומחה” (בר”מ 3186/03 מדינת ישראל נ’ עין דור).
ואולם: בית המשפט לא יתערב בהחלטת הוועדה, כל עוד ההחלטה מצויה במתחם הסבירות ואינה פוגעת בעקרונות היושר, השוויון וההגינות שבבסיס דיני המכרזים. כל עוד מדובר בהחלטה שרשות מינהלית סבירה הייתה יכולה לקבל, לא יתערב בית-המשפט בהחלטה. במקרים בהם נמצא פגם בעבודת ועדת המכרזים, אשר אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות דיני המכרזים הציבוריים.
היוועצות עם יועצים ומומחים
ועדת המכרזים רשאית – ואף חייבת, להיוועץ עם גורמים מקצועיים בתהליך בדיקת ההצעות. בעוד שבמכרזים של השלטון המרכזי, חברי הוועדה הנם מומחים בתחומם (ולמצער, בעלי כשירות מקצועית), הרי שחברי ועדת המכרזים בשלטון המקומי נעדרים לרוב יכולת מקצועית מובנית הנדרשת להחלטות בנושאים המובאים לפניה. לפיכך, הצורך המשמעותי בקבלת המלצתם של גורמי המקצוע, טרם קבלת החלטה.
על וועדת המכרים להנחות את היועצים והמומחים מטעמה להגיש לה ממצאים ולא המלצות, שכן המלצות עלולות להטות את שיקול הדעת של הועדה, לכבול את ידיה ולהוליך אותה בדרך שאינה דרך של דיון. אולם, אל לוועדה לאמץ באופן אוטומטי את חוות דעתו של היועץ, אלא עליה לבדוק את חוות הדעת, ולבחון בעצמה את הנתונים. חוות דעתו של המומחה הינה בגדר ייעוץ והכוונה, אך אין בה כדי לכבול את שיקול דעת ועדת המכרזים. וכפי שקבע בית המשפט העליון, בבג”ץ 2400/91 בוני בנין ופיתוח בפתח-תקוה נ‘ עיריית נתניה –
“בהסתמכה על אומדנו של בעל המקצוע אין ועדת המכרזים מתנערת משיקול הדעת המופקד בידיה, שכן זוהי הדרך הסבירה והראויה להפעיל את שיקול הדעת במקרים מעין אלה. אף סביר הוא, בדרך כלל, לאמץ את המלצות המומחה, המהווה מעין יועץ מקצועי קבוע לוועדת המכרזים. לחוות דעתו של המומחה יש לתת משקל נכבד, ורשאית רשות מינהלית לאמץ חוות-דעת הנראית לה סבירה ומבוססת ולגבש את החלטתה בהסתמך עליה”.
החובה להפעיל שיקול דעת ולקבל החלטה
על חברי ועדת המכרזים מוטלת החובה לקבל החלטה בכל עניין אשר דורש את הפעלת שיקול דעת הועדה, הנמצא בסמכות הוועדה. הוועדה איננה רשאית שלא להחליט או להחליט שלא להחליט. הימנעות מקבלת החלטה, ואף דחיה או השתהות בקבלת ההחלטה, כאשר אין מניעה לקבל החלטה – אינם סבירים.
החובה לשמור על סודיות
על חברי הוועדה מוטלת חובה משפטית ואתית לשמור בסודיות מוחלטת כל מידע שהגיע לידיעתם במסגרת עבודת הוועדה. חובה זו נגזרת מעקרונות המשפט המנהלי ומהוראות ספציפיות בדיני המכרזים, כגון תקנה 21(ה) לתקנות חובת המכרזים, ותקנה 6 לתקנות העיריות (מכרזים), תשמ”ח-1987 הקובעת
“לא ימסור אדם שום ידיעה שהגיעה לידו בתוקף תפקידו בעניין מכרז העומד להתפרסם או שפורסם או בעניין מהלך הדיונים בוועדה והחלטתה, אלא לאדם שהוסמך כדין לקבל אותה ידיעה, ובדרך שנקבע בתקנות אלה.”
על כל חברי ועדת המכרזים, המעורבים במכרז, היועצים, המוזמנים וכל מי שלוקח חלק בעבודת וועדת המכרזים, חלה החובה לשמירת סודיות. חובת הסודיות נוגעת הן למסמכים והן לדיונים עצמם. כך, בין היתר, שמי שאינו חבר בועדת המכרזים ולא הוזמן להשתתף בישיבה מישיבותיה, אין לו מקום בדיון. על ועדת המכרזים לקבל החלטות אך ורק בפורום המתחייב מהוראות החוק; הצטרפות גורמים נוספים, שלא הוזמנו, לדיוני הוועדה – אפשר שתפגום, ואף עלולה לפסול, את החלטותיה של הוועדה.
תיעוד החלטות, רישום פרוטוקול ומתן הנמקה
ועדת המכרזים חייבת לרשום פרוטוקול, אשר ישקף את עיקרי המידע שהובא לפניה ואת ההחלטות שקיבלה. חובת עריכת הפרוטוקול מקורה בתקנה 29 לתקנות המכרזים, אולם שורש החובה בעריכת פרוטוקול נעוץ במשפט המינהלי הכללי ובעקרון שקיפות פעילותו של המינהל הציבורי. וכפי שהורה בית המשפט העליון, ב-בג”צ 3751/03 יוסי אילן נ’ עיריית תל-אביב-יפו:
“… המחזיק בסמכויות על-פי דין חייב לפעול אפוא מתוך אמון ונאמנות ושומה עליו לשוות נגד עיניו כל העת, ערב ובוקר בכל יום תמיד, את טובת הציבור ואת טובת הציבור בלבד. ומשידענו כי עובד הציבור עושה בנאמנות כשליח הציבור, חייב הוא ממילא בחובותיו של שליח ובהן החובה ליתן דין-וחשבון על מעשיו, קרא, לגלות לשולחיו – לכלל הציבור – מה עשה ומה לא עשה, מדוע עשה כך ולא אחרת, וכשלא עשה – מדוע לא עשה. חייב הוא לגלות כל מעשים ומחדלים ונימוקיהם בצידם. כך, רק כך, יוכל הציבור לדעת אם עשה עובד הציבור באמונה; כך, רק כך, יאמין הציבור במינהל ובעובדיו. המינהל חייב אפוא בשקיפות פעילותו והחלטותיו. שקיפות תבטיח פיקוח ובקרה, ורק כך ניתן יהא לבחון ולבדוק אם פעל המינהל כפי שראוי הוא כי יפעל…”
הפרוטוקולים מספקים תיעוד מלא של דיוני הוועדה, הסברים להחלטות שהתקבלו, וכן פירוט הקריטריונים והשיקולים שהובילו להכרעות השונות. היקף הפרוטוקול יכול להיות מלא או מתומצת, אולם הוא חייב להיות אמיתי. פגמים בפרוטוקול משמעותם היעדר הנמקה – דבר המהווה פגם מהותי בהליך קבלת ההחלטה של וועדת המכרזים. יש לשמור את כל המסמכים הרלוונטיים להליך המכרזי, לרבות מסמכי המכרז, ההצעות, פרוטוקולים, חוות דעת, והתכתבויות, לתקופה הנדרשת על פי דין.
היעדר ניגוד עניינים וחובת הדיווח של חבר ועדת המכרזים
על חברי הוועדה לגלות באופן מלא, כל קשר שיש להם או לקרובים אליהם, עם המתמודדים במכרז, ולהימנע מכל מצב העלול להעמידם בניגוד עניינים, בין אם ממשי או למראית עין. חובה זו מעוגנת בסעיף 2א לחוק חובת המכרזים ובפסיקה ענפה של בתי המשפט. יש לדווח באופן מיידי על כל חשש לניגוד עניינים ליועץ המשפטי של הארגון ולפעול בהתאם להנחיותיו. במקרים מסוימים, עשויה להידרש פסילה עצמית מהשתתפות בדיון או בהחלטה ספציפיים. משיונח מידע זה על שולחן הוועדה, תחליט הוועדה כיצד לפעול.
חל איסור מוחלט על קיום קשר ישיר עם מציעים או מציעים פוטנציאליים במהלך הליך המכרז, למעט במסגרת הליכים פורמליים המותרים על פי דין ובהתאם לכללים (כגון הליך שאלות הבהרה או משא ומתן מותר). כל פנייה מצד מציע יש להפנות מיידית למזכירות הוועדה או ליועץ המשפטי, ולתעד את עצם הפנייה.
חברי הוועדה נדרשים להקפיד על סטנדרטים גבוהים של יושרה ואתיקה. יש להימנע מקבלת טובות הנאה, מתנות, או כל דבר שעלול להתפרש כניסיון להשפיע על שיקול הדעת של חברי הוועדה. כפי שקבע בעבר כב’ הנשיא שמגר, ב-בג”ץ 606/86 עבדל-חי נ’ מנכ”ל משרד החינוך והתרבות –
“הדיונים צריכים להתנהל באווירה של טוהר מידות, אשר בה ההקפדה על המינהל התקין ועל שיקול הדעת הענייני תבוא לידי ביטוי מוחשי, גלוי ומורגש.“
עורך דין מכרזים
למשרד עורכי דין וולר ושות’ ניסיון עשיר, וראיה רב-תחומית בתחום דיני המכרזים, בליווי וועדות המכרזים ברשויות מקומיות, בבדיקת הצעות במכרזים, בעריכת שימועים ובמתן ייעוץ וייצוג משפטי לרשויות מקומיות, תאגידים עירוניים, חברות פרטיות וציבוריות. המשרד מדורג כאחד המובילים בדירוג משרדי עורכי הדין של מדריכי הדירוג העצמאיים CofaceBdi ו-D&B. לעזרה, חשיבה, היערכות, ייעוץ או ייצוג מאת עורך דין מכרזים, צרו קשר.
