מהו שיקול דעת ועדת המכרזים?

שיקול דעת ועדת המכרזים מתייחס למתחם הסמכות המוקנה לוועדה להעריך, לבחון ולדרג את ההצעות שהוגשו במכרז ציבורי. הוועדה מוסמכת לקבל או לדחות הצעה בהתאם לתנאי הסף, לקריטריונים שנקבעו מראש במסמכי המכרז, ועל פי עקרונות המשפט המינהלי.

באילו מקרים ניתן לערער על החלטת הוועדה?

ניתן לתקוף את החלטת ועדת המכרזים בבית המשפט לעניינים מינהליים במקרים שבהם נפלו פגמים מהותיים בהליך, כגון חריגה קיצונית ממתחם הסבירות, פגיעה בעקרונות השוויון וההגינות, שקילת שיקולים זרים, או פגם בניהול תנאי הסף. בתי המשפט בוחנים האם החלטת הוועדה התקבלה כדין ואינם נוטים להחליף את שיקול דעתה המקצועי אלא אם הוכח פגם המצדיק התערבות.

מה תפקיד עורך דין במעקב אחר החלטות ועדת המכרזים?

עורך דין מומחה בדיני מכרזים מלווה את המציע בניתוח פרוטוקולי הוועדה, איתור פגמים בהצעות מתחרות, והערכת סיכויי ההליך המינהלי. משרד וולר ושות' מעניק מעטפת משפטית מלאה, החל משלב הגשת המכרז ועד לייצוג בעתירות מינהליים מורכבות.

כיצד משרד וולר ושות' מחזק את אמינות המידע המשפטי?

כל התכנים והניתוחים המקצועיים באתר נכתבים ומבוקרים על ידי עו"ד רועי וולר, שותף בכיר במשרד ובעל ניסיון עשיר בליווי רשויות וגופים מסחריים במכרזים. המשרד מקפיד על עדכון שוטף של המאמרים בהתאם לחידושי הפסיקה העדכניים של בתי המשפט ובית המשפט העליון בישראל.

מהו עקרון השוויון בדיני מכרזים וכיצד ועדת המכרזים מחויבת אליו?

עקרון השוויון הוא נשמת אפו של המכרז הציבורי. ועדת המכרזים מחויבת להעניק הזדמנות שווה, הוגנת וזהה לכל המציעים, ללא משוא פנים. משרד וולר ושות' מתמחה בבחינת החלטות ועדה על מנת לוודא שלא הוענקה עדיפות בלתי הוגנת או חריגה מתנאי המכרז לטובת מציע ספציפי.

מהו מתחם הסבירות המינהלי החל על החלטות ועדת מכרזים?

מתחם הסבירות קובע כי בית המשפט לא יתערב בהחלטת ועדת המכרזים רק משום שהוא היה מקבל החלטה אחרת, אלא רק אם ההחלטה חורגת באופן קיצוני ממה שוועדה סבירה והגונה הייתה מחליטה באותן נסיבות. צוות דיני המכרזים במשרד וולר ושות' בוחן בקפידה האם החלטת הוועדה נשענת על תשתית עובדתית מוצקה או שמא היא לוקה בחוסר סבירות קיצוני המצדיק פנייה לערכאות.

האם ועדת המכרזים רשאית לפסול הצעה בשל מחיר הפסד או הצעה תכסיסנית?

כן, לוועדה יש סמכות ואף חובה לפסול הצעות תכסיסניות או הצעות המציגות מחיר הפסד בלתי ריאלי המאיים על השלמת הפרויקט. משרד וולר ושות' מסייע למציעים להתגונן מפני טענות תכסיסנות בשלב השימוע, ומנגד, מוביל מהלכים לפסילת מתחרים שהגישו הצעות פגומות או חסרות הגיון כלכלי.

כיצד מנהלים הליך שימוע בפני ועדת המכרזים ומה חשיבותו?

זכות הטיעון מחייבת את הוועדה לאפשר למציע להשיב לחשדות או להסתייגויות (כגון אי-בהירות בהצעה או חשד למחיר הפסד) בטרם קבלת החלטה סופית. ליווי של משרד וולר ושות' בשלב קריטי זה מבטיח ניסוח תשובות משפטיות ועובדתיות מדויקות, אשר במקרים רבים מונעות פסילה מראש ומייתרות עתירות משפטיות יקרות.

בתוך כמה זמן יש להגיש עתירה מינהלית נגד החלטת ועדת מכרזים?

בענייני מכרזים, עננת השיהוי היא קריטית – יש לפעול ללא שיהוי, ובכל מקרה לא יאוחר מ-45 ימים ממועד פרסום ההחלטה או מועד ידיעת המציע. בפועל, בתי המשפט מצפים לפעולה מיידית בתוך ימים ספורים במיוחד אם נדרש צו ביניים. משרד וולר ושות' ערוך לפעולה מהירה ודחופה לצורך ניסוח והגשת בקשות לצווי מניעה ועתירות מינהליות דחופות.

מהו פגם מהותי לעומת פגם טכני בהצעת מכרז, וכיצד הוועדה מתייחסת אליהם?

פגם מהותי (כמו ערבות בנקאית פגומה או אי-עמידה בתנאי סף) מוביל לפסילה אוטומטית של ההצעה כדי לשמור על השוויון. פגם טכני (כמו טעות קולמוס או השמטה זניחה) ניתן לעיתים לתיקון בהחלטת הוועדה. הניסיון המוניציפלי והמנהלי של משרד וולר ושות' מאפשר לסווג ולתקוף במדויק את החלטות הוועדה כאשר היא מנסה להכשיר פגם מהותי או לחילופין לפסול הצעה בשל עניין טכני גרידא.

כיצד משרד וולר ושות' מסייע לחברות וגופים מסחריים להתמודד עם החלטות ועדת המכרזים?

משרד וולר ושות' מביא עימו מומחיות ייחודית המשלבת ידע מעשי בניהול מערכות ציבוריות יחד עם ייצוג משפטי חד. אנו מעניקים ייעוץ אסטרטגי, בוחנים את חוקיות הליכי המכרז, מנסחים השגות לוועדה ומייצגים בנחישות בבתי המשפט לעניינים מינהליים על מנת להגן על האינטרסים הכלכליים והזכויות המשפטיות של לקוחותינו.

שיקול דעת ועדת המכרזים | וולר ושות' משרד מוביל בדירוג BDI בדיני מכרזים

ועדת המכרזים היא גוף מינהלי-מקצועי הפועל כנאמן הציבור, וחובתה להפעיל את סמכותה בהתאם לדיני המכרזים ולעקרונות המשפט המינהלי, ובראשם שוויון, תחרות הוגנת, סבירות ותום לב. במסגרת זו נדרש חברי הוועדה להפעיל שיקול דעת עצמאי, ענייני ומבוסס תשתית עובדתית, תוך הימנעות משיקולים זרים, השפעות חיצוניות או שיקולים שאינם רלוונטיים לתכלית המכרז.

עם זאת, אף ששיקול הדעת המסור לוועדת המכרזים הוא רחב, הוא אינו בלתי מוגבל. בתי המשפט אינם מחליפים את שיקול דעתה של הוועדה בשיקול דעתם, אך הם מוסמכים לבחון האם ההחלטה התקבלה בתוך "מתחם הסבירות", והאם נשמרו עקרונות היסוד של דיני המכרזים. מקום שבו מתגלה פגם מהותי בהליך קבלת ההחלטה, חריגה מתנאי המכרז או פגיעה בעקרון השוויון, עשויה להתעורר עילה להתערבות שיפוטית.

האיזון בין יעילות כלכלית, גמישות ניהולית ואוטונומיה של ועדת המכרזים לבין שמירה על טוהר ההליך המכרזי הוא איזון מורכב ודינמי, המשתנה בהתאם לטיב המכרז, מורכבותו והנסיבות הקונקרטיות של המקרה. סקירה זו עוסקת בהיקף שיקול הדעת של ועדת המכרזים, בגבולותיו, ובמבחנים המרכזיים שנקבעו בפסיקה לבחינת חוקיות הפעלתו.

עבודת ועדת המכרזים

ועדת מכרזים היא גוף מקצועי, החוסה תחת דיני המכרזים ותחת פיקוח של בית המשפט. חובתה של הוועדה לפעול בהגינות וללא שיקולים פוליטיים ומתוך שמירה קפדנית על טוהר ההליך והשוויון, כאשר יש לשקול את ההצעות בלב פתוח ונפש חפצה, תוך הפעלת שיקול דעת מקצועי ולא מתוך אינטרס עצמי של העוסקים בעניין מתוך הגינות, טוהר מידות ונקיון כפיים.

וראו, בין היתר: עע"מ 6145/12 עירית נצרת עילית נ' זאב הרטמן ; בג"צ 3751/03 יוסי אילן נ' עירית תל אביב יפו; עע"מ 384/07 מנחם אריאב נ' סיעת שינוי. פסק דין נוסף שניתן לאחרונה – עת"מ (ת"א) 29078-01-24 המועצה הדתית רמת השרון נ' עיריית רמת השרון.

התערבות בעבודת ועדת המכרזים

כפועל יוצא מעקרונות היסוד של דיני המכרזים, מתחייבת הפרדה מהותית בין שיקול דעתה העצמאי של ועדת המכרזים לבין השפעות חיצוניות מכל סוג שהוא. לפיכך, אין להתיר התערבות פוליטית בעבודת הוועדה, ואין לאפשר זיהום של ההליך המכרזי באמצעות שיקולים שאינם ענייניים או שאינם נובעים ממסמכי המכרז עצמם. הוועדה מחויבת לפעול כגוף מקצועי בלתי תלוי, תוך שמירה קפדנית על טוהר ההליך ועל עקרון השוויון בין המציעים.

בהתאם לכך, גם חוות דעתו של היועץ המשפטי, כמו גם עמדות של יועצים מקצועיים, ועדות משנה או גורמים מייעצים אחרים, אינן מחליפות את שיקול דעתה של ועדת המכרזים ואינן כובלות אותה. תפקידם הוא לייעץ ולסייע, אך ההכרעה הסופית חייבת להתקבל על ידי הוועדה עצמה, לאחר הפעלת שיקול דעת עצמאי, מלא ואחראי. באותו אופן, גם התייחסות, הבעת דעה או מעורבות של ראש הרשות המקומית ביחס לתוצאות המכרז אינה יכולה להוות שיקול מכריע, ובנסיבות מסוימות אף עלולה להיחשב כפסולה.

הדין אף מעגן הפרדה מוסדית זו באופן מפורש, כאשר סעיף 123(א) לצו המועצות המקומיות (תשי"א-1950) קובע כי ראש המועצה אינו רשאי להיות חבר בוועדת המכרזים. בפסיקה נקבע כי הקפדה על עצמאות הוועדה ועל היעדר השפעות חיצוניות היא תנאי חיוני להבטחת תקינות ההליך המכרזי, ובכלל זה בעע"מ 14536-09-16 אסיה-תורס בע"מ נ' מועצה מקומית ג'סר אלזרקא.

מהם השיקולים המצריכים את הפעלת שיקול דעת של ועדת המכרזים?

המסגרת הנורמטיבית החלה על שיקול דעתה של ועדת המכרזים אינה כוללת, נכון להיום, תבחינים קשיחים או רשימה סגורה של שיקולים מחייבים בדין הישראלי, המכתיבים מראש את אופן הפעלת הסמכות. תחת זאת, מדובר במרחב שיקול דעת מנהלי הנתון לעקרונות כלליים של המשפט הציבורי, ובראשם סבירות, מידתיות, שוויון ותום לב.

בהקשר זה, נקבע בפסיקה כי הפעלת שיקול הדעת מחייבת מלאכת איזון מורכבת בין אינטרסים מתחרים. כך, בעניין עת"מ (ת"א) 36612-09-20 מבט לאופק מודיעין (2019) בע"מ נ' משרד הביטחון ועדת המכרזים, הדגיש בית המשפט כי על ועדת המכרזים לאזן בין השאיפה ליעילות כלכלית ולבחירת ההצעה המיטבית מבחינה תקציבית ותפעולית, לבין החובה לשמור על טוהר המידות, על עקרון השוויון ועל הבטחת תחרות הוגנת בין כלל המשתתפים. איזון זה אינו מופשט, אלא נגזר בכל מקרה ומקרה מן הנסיבות הקונקרטיות של ההתקשרות הנבחנת, מאופי המכרז, ומהיקף שיקול הדעת שהוקנה לוועדה במסמכי המכרז.

היקף שיקול הדעת של ועדת המכרזים

וועדת המכרזים הנה גוף מינהלי, החייב בהפעלת שיקול דעת. אולם, לצד הרחבת מרחב הפעולה והגמישות של ועדת המכרזים, קיימת פסיקה המצמצמת את שיקול הדעת ואת החריגה מהאמור במסמכי המכרז. זאת, על מנת שלא יתאפשר תמרון שאיננו ידוע מראש בין ההצעות, קרי – שפעולת וועדת המכרזים תפגע בעיקרון השוויון.

היקף שיקול הדעת נבחן לאור מטרות דיני המכרז הציבורי: הגנה על שלטון החוק בהיבט המנהלי, וביצוע עסקה כלכלית מיטבית ויעילה. ביטוי לגישת בית המשפט, עלתה ב-עע"מ 3144/17 החברה לאוטומציה במנהל השלטון המקומי בע"מ נ' עירית קרית-ים. שם, הביע בית המשפט את חששו מסעיף שיקול דעת. "הפקדת שיקול דעת רחב בידי ועדת מכרזים מעוררת חשש מובנה מפני ניצול לרעה, הואיל והיא פותחת פתח להעדפת מציע זה או אחר על פני מתחריו משיקולים לא ענייניים".

במכרזים מורכבים, חשובים או ייחודיים, מאפשר ביהמ"ש גמישות מסויימת לוועדה. קרי, החלטה או פעולה של ועדת מכרזים עשויה להיות לא לגיטימית במכרז אחד, אך להיתפס כלגיטימית כאשר היא נעשית במכרז אחר. וראה לעניין זה עע"ם 3190/02 קל בנין בע"מ נ' החברה לטיפול בשפכים רמת לבנים בע"מ.

קביעת סעיף שיקול דעת במכרז

לעיתים, מציינים עורכי מכרזים כי לוועדה קיים "שיקול דעת" בבדיקת ההצעות, משמע – הרחבת הכללים הנוקשים שבמסמכי המכרז, לפעולות או החלטות שלא ידועות כיום. קביעת סעיף "שיקול הדעת" בתנאי מכרז, איננו סותר בהכרח את דיני המכרזים. לוועדת המכרזים שיקול הדעת, להבחין, לסווג ולדרג הצעות. בהתאם, זכותה של הוועדה לתקן טעות סופר, השמטות, טעויות אריתמטיות וכו'. תקנה 20(ד) לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993, מתייחסת לשיקול הדעת המוקנה לוועדת המכרזים במקרה של פגמים בהצעה. הסמכת ועדת המכרזים לתיקון טעות, יש בה כדי לקדם את היעילות הכלכלית. זאת מכיוון שהיא מאפשרת התקשרות יעילה יותר לעורך המכרז, שיבחר בהצעה הטובה ביותר.

כפי שקבע בית המשפט המחוזי ב-עת"מ (חי') 12793-10-17‏ ‏ דלתון תכנון וביצוע פרויקטים בע"מ נ' אוניברסיטת חיפה [פורסם בנבו], אין לבטל את העובדה שקיימת חשיבות עליונה לאמון הציבור בשיטת המכרזים. אולם, על מנת להשיג יעד זה, אין צורך לשלול לחלוטין את שיקול הדעת של ועדת המכרזים. במקרה שהוצג, הובהר מראש, ובשקיפות מלאה, כי ועדת המכרזים תפעיל את שיקול דעתה במקרה של חסר. היות שבוצע כך, אזי פעולת ועדת המכרזים היתה בתחום הסבירות, בנסיבות הענין.

"מסך בערות"

כאשר נוצר צורך בהפעלת שיקול דעת על ידי ועדת המכרזים, למשל, בשל היעדר הנחיות ברורות במסמכי המכרז – ראוי כי הדבר יתבצע מאחורי "מסך בערות". מסך זה, מסתיר מהוועדה את השפעת החלטותיה על מתמודדים ספציפיים. במילים אחרות, אם אין סיבה עניינית לחשיפת זהות הצדדים המושפעים מההחלטה – אין צורך לחשוף את זהות המציעים. יש לראות בדרך זו של ביצוע משום המלצה לעתיד, אך אין לומר כי אי ביצוע בדרך זו יפסול הצעה הזוכה במכרז. כב' השופטת דפנה ברק-ארז, ב-עע"מ 7590/12 ‏החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ נ' לינום בע"מ, המליצה למעשה על מעין "מסך בערות" –

"טוב יעשו גופים ציבוריים המנהלים מכרזים אם יורו למשתתפים במכרז על הגשת המסמכים הנוגעים להתקיימותם של תנאי הסף במעטפה נפרדת. במקרה זה, ניתן יהיה לפתוח קודם את המעטפות הנוגעות לתנאי הסף, לבחון את ההצעות מהיבט זה, ולפנות לבחינת ההצעות עצמן רק כאשר ניתן לדעת לבטח מהן ההצעות העומדות בתנאי הסף. פרקטיקה כזו אמנם אינה הכרחית מהיבטם של דיני המכרזים, אך היא פרקטיקה רצויה, שיש בה כדי לצמצם מראש תקלות. הצעה זו יכולה לסייע בכל הנוגע לבחינתם של כלל תנאי הסף (שמעצם הגדרתם העמידה בהם היא בבחינת "להיות או לחדול") – לא רק כאלה שעניינם ניסיון. כך למשל, יכולה להיות לה תועלת רבה גם בהקשרן של ערבויות, באותם מקרים שבהם נקבע להן סכום אחיד מראש."

שימוש במפ"ל לצורך יצירת "מסך בערות"

כדי להגיע למצב של "מסך בערות" ולמנוע מצב בו החלטה של וועדת המכרזים תשפיע על תוצאות המכרז, אנו ממליצים להכין לכל מכרז צריך מסמך מפ"ל ("מסמך פנימי לבדיקה"). המפ"ל מהווה מכוון מקצועי, וכלי מרכזי בעבודת ועדת המכרזים, המאפשר בחינה שיטתית ומסודרת של כלל ההצעות שהוגשו. המסמך נבנה בהתאמה מלאה לקריטריונים שנקבעו מראש במסמכי המכרז, ובוחן הן את עמידת המציעים בתנאי הסף והן את איכות ההצעה מבחינה מקצועית, טכנית וכלכלית.

כיצד ניתן לזהות חריגה בלתי סבירה בשיקול דעת ועדת המכרזים?

במקרים רבים, שאלת חוקיות שיקול הדעת של ועדת המכרזים אינה מתעוררת בשלב התאורטי, אלא לאחר קבלת החלטה קונקרטית הפוגעת במציע מסוים. בחינה משפטית של החלטות ועדת המכרזים מתמקדת בשאלה האם שיקול הדעת הופעל במסגרת מתחם הסבירות, בהתאם לעקרונות דיני המכרזים ותוך שמירה על עקרון השוויון, ההגינות והתחרות ההוגנת.

במישור המעשי, קיימים מספר אינדיקטורים החוזרים בפסיקה, אשר עשויים להעיד על חריגה אפשרית משיקול דעת סביר: סטייה מהמלצות הוועדה המקצועית ללא הנמקה מספקת, העדפה של מציע חרף פערים מהותיים בתנאי הסף, שימוש בנימוקים כלליים או עמומים בהחלטה, או שינוי קריטריונים לאחר הגשת ההצעות. כל אחד ממצבים אלו אינו בהכרח פגם משפטי כשלעצמו, אך הצטברותם עשויה ללמד על פגם מהותי בהליך קבלת ההחלטה.

בנוסף, נבחנת השאלה האם ועדת המכרזים שקלה את מלוא הנתונים הרלוונטיים, שמעה את כלל ההצעות באופן שוויוני, ונמנעה מהסתמכות בלעדית על גורם מקצועי אחד ללא הפעלת שיקול דעת עצמאי. סטייה ממסגרת זו עשויה להצדיק בחינה שיפוטית מחודשת של ההחלטה במסגרת עתירה מנהלית, ולעיתים אף להביא לביטול ההחלטה או להחזרת הדיון לוועדה לצורך בחינה מחדש.

תקיפת שיקול הדעת המוקנה לוועדת המכרזים

מתמודד שסבר שתנאי מתנאי המכרז איננו חוקי או איננו תקף מסיבה כלשהי, חייב להתריע על כך מראש, טרם הגשת הצעתו. כלומר, אם מציע פוטנציאלי סבור כי סעיף שיקול הדעת המוקנה לוועדת המכרזים, פוגע בעקרונות השוויון וההגינות במכרז, עליו להודיע על כך מראש. אין להמתין לאחר פרסום תוצאת הזוכה במכרז (עע"מ 1981/02 קיסר הנדסה ופיתוח בע"מ נ. מדינת ישראל). וכפי שקבע בג"ץ 126/82 טיולי הגליל בע"מ נ' משרד התחבורה –

" כלל הוא שאין אדם יכול מצד אחד להשתתף במכרז ומצד שני להעלות טענות נגדו, משנתברר שלא זכה בו… הנימוק להלכה זו הוא, כי אדם, אשר שתק בזמן שהגיש הצעתו למכרז, מוותר על האפשרות להטיל דופי לאחר מעשה במכרז ובתנאיו. מפרסם המכרז והמשתתפים בו זכאים לבטוח, שכל אחד מהמשתתפים קיבל על עצמו את תנאיו, ושבהליכים תקינים ומקובלים יוכל המזמין לקבל את ההצעה הטובה והנוחה לו ביותר, וכן כי מציע הצעה זאת הוא שיזכה במכרז. "

חשיבות הפעולה המיידית לאחר קבלת החלטת ועדת המכרזים

בדיני המכרזים קיימת חשיבות מכרעת לעיתוי הפנייה המשפטית. ככל שהפנייה נעשית בסמוך למועד קבלת ההחלטה, כך גדל הסיכוי כי ניתן יהיה להקפיא את יישומה באמצעות סעד זמני ולבחון את חוקיותה בזמן אמת. שיהוי בפנייה עלול להוביל ליישום ההחלטה בפועל, דבר המקשה באופן משמעותי על התערבות שיפוטית בדיעבד. בתי המשפט לעניינים מנהליים נוטים לייחס משקל משמעותי לשאלת העיתוי, ולעיתים דוחים עתירות גם כאשר קיימים טענות מהותיות, בשל שיהוי או יצירת מצב בלתי הפיך.

לכן, נדרש לבחון את ההחלטה מיד עם קבלתה, לרבות האפשרות להגשת בקשה לסעד זמני או עתירה מנהלית, בהתאם לנסיבות המקרה.

בחינת שיקול הדעת של וועדת המכרזים בידי בתי המשפט

הכלל הוא כי בית המשפט אינו יושב כ"וועדת מכרזים עליונה" או כערכאת ערעור על החלטת ועדת המכרזים. בית המשפט בוחן האם החלטת הוועדה התקבלה כדין. בנוסף, ביהמ"ש בוחן האם וועדת המכרזים פעלה בהגינות, ביושר, בשוויון בסבירות וללא שיקולים זרים. מבחן נוסף של בית המשפט, מתייחס להליך אותו קיימה וועדת המכרזים. קרי, האם וועדת המכרזים ערכה פרוטוקול, התייעצה עם יועץ או מומחה, קיבלה חוות דעת, ערכה שימועים וכיוצ"ב, והכל בשקיפות מלאה. ככל שההליך, או התוצאה אליה הגיעה הוועדה, "עלול לפגוע בעקרונות ובכללי היסוד של דיני המכרזים, כמו עקרון השוויון, עקרון ההגינות ועקרון הסודיות", אזי החלטת וועדת המכרזים אפשר שנופלת למתחם הסבירות.
שיקול דעתם של חברי הוועדה חייב להיות עצמאי, עניני ואוביקטיבי. עליהם לערוך דיון לבירור העובדות, שמיעת המציעים, קבלת הסברים מעובדי הרשות והיועצים החיצוניים (לרבות יועצים משפטיים). שיקול הדעת הוא של הוועדה, בלבד.

האם וועדת המכרזים רשאית שלא להחליט?

וועדת המכרזים חייבת לקבל החלטה. היא אינה רשאית להשאיר את ההכרעה לבית המשפט. כפי שפסק כב' השופט רובינשטיין ב-עע"ם 4757/08 קליר כימיקלים שיווק (1994) בע"מ נ' מ"י – משרד הביטחון:

"…הוחלט "לשבת על הגדר" מעשה או"ם. דבר זה אינו מתקבל – בכל הכבוד – על הדעת. אינני סבור כי המינהל הציבורי, נציג הציבור המופקד על אינטרס הציבור, יכול מנהג כעין זה, ובמיוחד שעה שמחוקק המשנה עצמו הטיל עליו… משימה שעליו לעמוד בה.

הפקדת סמכות בידי יועץ או מומחה לצורך קבלת החלטה, אינה מפחיתה מחובת הועדה להחליט בעצמה. לא ניתן להתפרק מסמכות קבלת ההחלטה, או להעבירה ליועץ או מומחה. ועדת המכרזים חייבת לשמור על עצמאותה בשיקול דעתה ולא להמירו בשיקול דעת ו/או חוות דעת של אחר. אף חוות דעתו של היועץ המשפטי, של יועץ מקצועי לוועדה, של ראש הרשות – אינם במקום שיקול דעתה של ועדת המכרזים, ואיננה כובלת אותה.

לסיכום

ועדת המכרזים היא בעלת סמכות ואף חובה להפעיל שיקול דעת במסגרת הליכי מכרזים, כגוף מינהלי הפועל כנאמן הציבור ותוך מחויבות לעקרונות היסוד של המשפט הציבורי. בהתאם להלכה הפסוקה, בתי המשפט אינם נוטים להתערב בהחלטות ועדת המכרזים ואינם מחליפים את שיקול דעתה בשיקול דעתם, אלא במקרים חריגים שבהם מתגלה פגם מהותי בהליך, או סטייה מעקרונות דיני המכרזים, כגון פגיעה בשוויון, חריגה מסמכות או פעולה בניגוד לכללי הסבירות ותום הלב.

נקודת המוצא בפסיקה היא כי גם כאשר ניתן היה להגיע לתוצאה אחרת, אין בכך כשלעצמו כדי להצדיק התערבות שיפוטית, כל עוד החלטת הוועדה מצויה בתוך מתחם הסבירות והתקבלה במסגרת הליך מנהלי תקין, סדור ומבוסס תשתית עובדתית הולמת. עם זאת, מקום שבו מתברר כי ועדת המכרזים סטתה מן הנדרש, לא שקלה את מלוא השיקולים הרלוונטיים, או לא ביססה את החלטתה כנדרש בראיות ובנימוקים, היא עשויה להיות חשופה להתערבות שיפוטית, לרבות ביטול ההחלטה או השבת הדיון לוועדה לצורך בחינה מחודשת.

עורך דין מכרזים

בשונה ממרבית היועצים המשפטיים, עורכי הדין במשרד וולר ושות' הנם בוגרי תפקידים בכירים במגזר הציבורי. אחרי מאות מכרזים, ייעוץ משפטי לגופים ציבוריים ולחברות עסקיות, ההיכרות היא "מהשטח". למשרד ניסיון רב בבניה משפטית, טכנית, ניהולית כלכלית נכונה של המכרז, ואיתור פגמים או ליקויים בניהול המכרז ועבודת ועדת המכרזים. לכל שאלה ובעיה, פנו אלינו עכשיו.

נכתב על ידי עו״ד רועי וולר (LL.B, M.A, C.R.O), שותף בכיר במשרד וולר ושות׳, מהמובילים בישראל בתחום דיני המכרזים, ההתקשרויות הציבוריות ודיני הרשויות המקומיות. עו״ד וולר משמש כיועץ משפטי לרשויות מקומיות, תאגידים עירוניים וגורמים ציבוריים, ומלווה הליכי מכרזים מורכבים ורחבי היקף – החל משלב גיבוש האסטרטגיה המשפטית והתכנון המכרזי, דרך ניסוח המפרטים והתנאים, ועד לייצוג בפני ועדות המכרזים ובתי המשפט. עו״ד וולר כיהן בעבר כמנכ״ל רשות מקומית, ראש מטה שר, ויועץ בכיר ליו״ר ועדת הכספים בכנסת, ומשלב בעבודתו ראייה מערכתית, רגולטורית וניהולית.

פורסם ביום 02/11/2022. עידכון אחרון: 23/06/2026.

שיקול דעת ועדת המכרזים