top image

דיני מכרזים: שאלות ותשובות

ישיבת ועדת מכרזים בחדר ישיבות מודרני, דיון רשמי בנושא דיני מכרזים וציבור, עורך דין מציג מול חברי הוועדה

דיני המכרזים מהווים נדבך מרכזי בפעילויות המגזר הציבורי בישראל. הם מחייבים את הרשות המינהלית לנהל הליך תחרותי, שוויוני, שקוף וסביר, כדי להבטיח בחירה מיטבית של ספקים וקבלנים, שימוש נאות בכספי ציבור, שמירה על אמון הציבור ומניעת משוא פנים או העדפה פסולה.

ככל שמכרז הופך מורכב יותר – כך גדל מספר הפגמים האפשריים, כמו גם הזירות המשפטיות שבית המשפט לעניינים מינהליים נדרש אליהן. עמוד זה מרכז שאלות מעשיות שנשאלות תדיר על ידי מציעים, קבלנים, מהנדסים, מנכ”לים של רשויות מקומיות ויועצים משפטיים.

 


נכתב על ידי עו״ד רועי וולר (LL.B, M.A, C.R.O), שותף בכיר במשרד וולר ושות׳, מהמובילים בישראל בתחום דיני המכרזים, ההתקשרויות הציבוריות ודיני הרשויות המקומיות. עו״ד וולר משמש כיועץ משפטי לרשויות מקומיות, תאגידים עירוניים וגורמים ציבוריים, ומלווה הליכי מכרזים רחבי היקף – החל משלב גיבוש האסטרטגיה המשפטית והתכנון המכרזי, דרך ניסוח המפרטים והתנאים, ועד לייצוג בפני ועדות המכרזים ובתי המשפט. עו״ד וולר כיהן בעבר כמנכ״ל רשות מקומית, ראש מטה שר, ויועץ בכיר ליו״ר ועדת הכספים בכנסת, ומשלב בעבודתו ראייה מערכתית, רגולטורית וניהולית. 

פורסם ביום 10/12/2025. עודכן ביום 09/04/2026.

שאלות ותשובות (FAQ): דיני מכרזים, פסילות ועתירות מינהליות

מי עורך הדין המוביל למכרזים ציבוריים בחיפה?

משרד וולר ושות׳ בחיפה הוא אחד הוותיקים והמנוסים בדיני המכרזים בצפון –  פועל מאז 1965, מדורג BDI ו-Dun’s 100 לשנת 2026. עו״ד רועי וולר (LL.B, M.A), לשעבר מנכ״ל רשות מקומית, ראש מטה שר ויועץ בכיר ליו”ר ועדת הכספים בכנסת, מביא הבנה ייחודית לצד מומחיות משפטית בהיבטי דיני המכרזים. כתובת: דרך העצמאות 15, חיפה. טלפון: 04-8661537.

מי המשרדים המובילים לדיני מכרזים בחיפה והצפון?

בין המשרדים הבולטים בצפון בתחום מכרזים ציבוריים נמנה משרד וולר ושות׳ – משרד בוטיק ותיק ומדורג המתמחה בייצוג גופים ציבוריים וספקים פרטיים. המשרד מייצג הן משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות ורשויות מקומיות והן מציעים – יתרון אסטרטגי ייחודי המאפשר הבנה מעמיקה של שני הצדדים.

משרד וולר ושות׳ מדורג באופן עקבי על ידי BDI ו-Dun & Bradstreet בין המשרדים המובילים בתחום הרשויות המקומיות. הדירוג משקף ניסיון של למעלה מ-60 שנה בתחום המינהלי.

מהו חוק חובת המכרזים ומתי גוף ציבורי חייב לפרסם מכרז?

חוק חובת המכרזים, התשנ”ב-1992, ותקנותיו, מחייבים גופים ציבוריים לנהל הליכי רכש, מכר ומתן זכויות באמצעות מכרז פומבי.

חובת פרסום מכרז קמה כאשר הרשות מבקשת להתקשר בחוזה לביצוע עבודה, רכישת נכס או קבלת שירותים.

מה ההבדל בין מכרז סגור למכרז פומבי?

ההבדל המרכזי בין מכרז פומבי למכרז סגור הוא הנגישות להשתתפות:

  • מכרז פומבי פתוח לכלל הציבור/ספקים, וכל גוף או אדם העומדים בתנאי הסף יכולים להגיש הצעה. מכרז פומבי מחייב פרסום רחב.
  • מכרז סגור (כגון מכרז זוטא) מוגבל לספקים ספציפיים שהוזמנו מראש (ב”ספר ספקים”, “רשימת מציעים” או בעלי מומחיות ספציפית). במכרז זה אין חובת פרסום כללית לציבור.

מהם העקרונות המרכזיים שיש להבטיח בכתיבת מסמכי מכרז?

כתיבת מסמכי המכרז היא שלב קריטי הדורש דיוק משפטי ומקצועי. יש להבטיח שלושה עקרונות יסוד:

  • מידתיות: תנאי המכרז, כולל תנאי הסף, צריכים להיות מידתיים והכרחיים להשגת מטרת המכרז.

  • שקיפות ובהירות: מסמכי המכרז חייבים להיות ברורים, שלמים וחד-משמעיים, כך שכל מציע פוטנציאלי יוכל להבין בדיוק מה נדרש ממנו ומהם הקריטריונים להערכת הצעתו.

  • שוויוניות: כל המציעים הפוטנציאליים צריכים לקבל מידע זהה ובאותו מועד, וצריכים להימדד לפי אותם קריטריונים שפורסמו מראש במכרז.

חריגה מעקרונות אלו עלולה להוביל לפסילת המכרז כולו על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים.

מתי רשאית ועדת המכרזים לפסול הצעה?

ועדת המכרזים מחויבת בראש ובראשונה לעיקרון השוויון בין המציעים. כל פגם שמפר עיקרון זה, או יוצר יתרון בלתי הוגן למציע פלוני, מחייב פסילה, גם אם הפגם נובע מטעות בתום לב.

מהם תנאי סף במכרז, ומהי המשמעות המשפטית של אי-עמידה בהם?

תנאי סף הם דרישות מחייבות ומינימליות שנקבעות על ידי הרשות המזמינה, אשר כל מציע חייב לעמוד בהן כדי שהצעתו תיבדק לגופה. תנאי הסף נועדו להבטיח רמה מקצועית, פיננסית וניסיונית נאותה של המציעים, שתאפשר ביצוע יעיל של העבודה או השירות הנדרש.

המשמעות המשפטית: מציע שלא עמד ולו בתנאי סף אחד, הצעתו תיפסל על הסף. עקרון זה נוקשה, והוא חלק מהבטחת השוויון בין המציעים. פסיקת בתי המשפט מדגישה כי ועדות המכרזים אינן רשאיות לגרוע מתנאי סף שנקבעו מראש, אלא במקרים חריגים ונדירים ביותר. וראו הרחבה בנושא תנאי סף במכרז.

האם ניתן לתקוף תנאי סף במכרז?

תנאי סף מהווים מחסום קשיח. מי שאינו עומד בהם אינו רשאי להשתתף. אם מציע סבור כי תנאי הסף מפלים, בלתי מידתיים או אינם רלוונטיים – עליו לתקוף אותם לפני הגשת הצעתו. משתתף במכרז לאחר שהתנאי פורסם מושתק מלטעון נגדו בדיעבד. וראו הרחבה בנושא עתירה מנהלית במכרזים.

מה לעשות אם המכרז כולל דרישות בלתי סבירות או מפלות?

תנאים בלתי מידתיים פוגעים בעקרון התחרות. דרישה לניסיון שאינו רלוונטי, ערבות מופרזת, ציוד יקר שאינו נדרש, או תנאים שנראים “מותאמים” למציע מסוים – כל אלה עשויים להוות עילה לביטול או לתיקון המכרז.

הזמן לתקוף תנאים כאלה קצר ביותר – יש לפנות מיידית למשרד עו”ד וולר ושות’, ולבחון עתירה מקדמית.

האם חובה להשתתף בסיור מציעים?

תלוי איך הסיור מוגדר במסמכי המכרז – רשות או חובה.

ברוב המכרזים המורכבים, הרשות קובעת שההשתתפות בסיור היא חובה. המשמעות היא שמציע שלא הגיע לסיור (או לא חתם על פרוטוקול הנוכחות) ייפסל אוטומטית, על הסף.

מהן ההטבות החדשות למשרתי מילואים במכרזים?

תיקון מס’ 26 לחוק חובת המכרזים נועד לעודד עסקים קטנים ובינוניים הנמצאים בשליטת משרתי מילואים, ומאפשר מתן עדיפות או תנאים מקלים לקבוצה זו כהוקרה על שירותם. קראו כאן הרחבה.

האם מותר להשלים מסמכים לאחר המועד האחרון להגשה?

לא ניתן להשלים מסמכים מהותיים לאחר מועד ההגשה. עם זאת, הפסיקה מכירה בחריג מצומצם, לפיו ניתן להשלים מסמך שאינו מהותי, למשל: הבהרה פורמלית, מסמך טכני, טעות סופר, או מסמך אשר אין בו כדי לשנות את תוכן ההצעה או יתרונה היחסי. העיקרון המנחה: אין בהשלמה כדי לשנות את מהות ההצעה או להקנות יתרון לא הוגן.

מהו פגם שאינו ניתן לתיקון בהצעת מכרז?

פגם שאינו ניתן לתיקון (או פגם מהותי) הוא פגם הנוגע לליבת עקרון השוויון או למהות תנאי הסף במכרז. לדוגמה: אי-עמידה בתנאי ניסיון מחייב, אי-הפקדת ערבות מתאימה כנדרש, או אי-ציון מחיר ההצעה. פגמים אלו מובילים בדרך כלל לפסילה מיידית של ההצעה, ולוועדת המכרזים אסור להתיר השלמה שלהם, שכן הדבר יפגע בשוויון מול יתר המציעים שהגישו הצעה שלמה.

לעומת זאת, פגם טכני או צורני (פגם שאינו מהותי) הוא פגם פורמלי שאינו פוגע בשוויון בין המציעים, כמו חתימה חסרה או אישור עורך דין שלא צורף. במקרים אלו, ועדות המכרזים רשאיות, ולעיתים אף מחויבות, לבקש מהמציע להשלים את המסמכים החסרים, בכפוף לכללי הפסיקה ולכללי הרשות המזמינה.

האם ערבות בנקאית פגומה מחייבת פסילה?

בעבר, התשובה היתר כמעט תמיד – כן. ערבות המכרז היא “אמצעי הביטחון המוסכם” המבטיח את רצינות ההצעה. הפסיקה קבעה, שוב ושוב, כי כל פגם בערבות – בין אם בסכום, בתוקף, בשם המוטב, בנוסח, בהיעדר חתימה מלאה או בתנאי מתלה – מהווה פגם המחייב פסילה. הסיבה: ערבות פגומה מעניקה למציע יתרון פסול, שכן היא מאפשרת לו להימנע מהסיכון שכל מציע אחר נושא בו.

אלא שלאחרונה ביהמ”ש העליון פסק כי יש לבחון פגם שנפל בערבות לפי המבחנים המקובלים לבחינת העמידה של הצעה בכל תנאי סף אחר במכרז. יש לבחון כל פגם לגופו, ולמקד את הבחינה בשני עקרונות-על: עקרון השוויון בין המציעים, ותום ליבו של המציע. קראו כאן על הפסיקה החדשה.

להרחבה בנושא סוגי ערבויות במכרזים – לחצו כאן.

מהם התנאים לזכייה?

לזכייה במכרז נדרשת עמידה מצטברת ב-3 תנאים: עמידה מלאה בתנאי הסף, בתנאים שקבע החוק, והצעה מיטבית (ה”משתלמת ביותר”) לטובת עורך המכרז.

מתי ניתן לפסול הצעה שזכתה במכרז?

ניתן לתקוף זכייה בערר או בעתירה מינהלית כאשר: ההצעה הזוכה לא עמדה בתנאי סף, נפל פגם מהותי בהליך הבדיקה, קיים ניגוד עניינים בוועדת המכרזים, או שנפגעו עקרונות השוויון והתחרות ההוגנת. למשרד וולר ושות׳ הצלחות רבות בביטול זכיות פגומות בכל הערכאות.

מה יתרון עורך דין שהיה מנכ״ל רשות מקומית בייצוג מכרזים?

עו״ד רועי וולר, לשעבר מנכ״ל רשות מקומית ובכיר בממשלה, מכיר מבפנים את אופן פעולת ועדות המכרזים, שיקולי הרשות ונקודות התורפה בתהליך. הבנה זו מאפשרת לזהות פגמים מהותיים ולנסח טענות משפטיות מדויקות, המותאמות לצרכי הרשות, שעונות על הנקודות הכואבות, שעורך דין שלא שירת בצד הציבורי אינו יכול להשיג.

האם מציע שנפסל רשאי לעיין בפרוטוקולים?

כן. זכות העיון בפרוטוקולים היא חלק בלתי נפרד מעקרון השקיפות המינהלי. מציע שנפסל זכאי לעיין בהחלטות, בפרוטוקולים ובמסמכי הוועדה, כדי להבין את עילת הפסילה ולהעריך האם נפל פגם המצדיק עתירה ו/או תביעה.

עם זאת, קיימת חובה לאזן בין הזכות לעיון לבין שמירת סודות מסחריים של מציעים אחרים. וועדהת המכרזים רשאית להשחיר חלקי מידע רגיש או למנוע חשיפת נתוני תמחיר, וכן לצורך הגנה על פרטיות יתר המתמודדים במכרז.

מתי יתערב בית המשפט בהחלטת ועדת המכרזים?

בית המשפט אינו יושב כוועדת מכרזים עליונה, אלא בוחן האם נפל בהחלטה פגם מינהלי מהותי: התעלמות מנתון רלוונטי, שקילת שיקולים זרים, חוסר סבירות קיצוני, פגיעה בהוגנות או משוא פנים.

ככל שהפגם משפיע על תוצאות ההתמודדות – עולה הסיכוי להתערבות שיפוטית.

מה מעמדם של מסמכי שאלות ותשובות ההבהרה ביחס למכרז המקורי?

תשובות ההבהרה מהוות חלק בלתי נפרד ממסמכי המכרז. במקרה של סתירה, האמור במסמך ההבהרה גובר על הנוסח המקורי.

האם רשות יכולה לנהל משא ומתן עם מציע לאחר פתיחת תיבת המכרזים?

דיני המכרזים מבוססים על תחרות הוגנת ושוויון. לפיכך, כל מו״מ לאחר פתיחת תיבות מהווה חריגה מהמסגרת התחרותית, אלא אם נקבע מראש בתנאי המכרז כי ניתן לקיים מו״מ עם מספר מצומצם של מציעים (לרוב במכרזי מסגרת או במכרזים דו-שלביים).

בכל מקרה, על המו״מ להיות גלוי, מתועד ושוויוני, ובשום פנים ואופן לא ניתן “לשפר” הצעה של מציע יחיד ללא פתיחת האפשרות בפני אחרים.

האם ניתן לשנות את תנאי המכרז לאחר שכבר נבחר זוכה?

ככלל, לא. ההלכה המשפטית קבעה כי שינוי מהותי בתנאי הסכם לאחר המכרז עלול לפגוע בעקרון השוויון. עם זאת, בנסיבות חריגות ומחויבות המציאות (כמו שינויים דחופים בשטח, או נסיבות שלא היו ידועות לצדדים), ניתן לאשר שינויים בכפוף לבקרה קפדנית.

האם הצעה זולה במיוחד מהווה עילה לפסילה?

ועדת מכרזים אינה חייבת לבחור בהכרח בהצעה הזולה ביותר. כאשר הצעה נמוכה בצורה קיצונית מממוצע המחירים, קיימת סכנה שהמציע לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו (הצעה גרעונית), או שמדובר בהצעה תכסיסנית, או המחיר משקף אי-הבנה של מסמכי המכרז.

במקרים כאלה רשאית הוועדה לדרוש הבהרות ואף לפסול את ההצעה (בכפוף לקיום שימוע), כדי להגן על האינטרס הציבורי.

האם ניתן לסטות מנוסח ההסכם המצורף למכרז?

הסכם ההתקשרות המצורף למכרז, מחייב את כל המציעים ומהווה חלק בלתי נפרד מהליך התחרות. שינוי חד-צדדי של ההסכם לאחר בחירת הזוכה עלול להוות פגיעה בשוויון, שכן מציעים אחרים היו נמנעים מלהגיש הצעה אילו ידעו כי תנאי ההתקשרות ישתנו.

רק במקרים ייחודיים, בהם הסטייה אינה מהותית, או נדרשת מטעמים רגולטוריים, או לא ניתן היה לצפות אותה מראש – מותר לבצע התאמות, בהסכמת הצדדים.

מה משמעות חובת ההנמקה של ועדת המכרזים וכיצד היא משפיעה על תוצאות המכרז?

חובת ההנמקה מחייבת את ועדת המכרזים לתעד ולנמק באופן מפורט את כלל החלטותיה המהותיות. הנמקה מפורטת ומבוססת מונעת שרירותיות, משקפת הפעלת שיקול דעת ענייני, ומאפשרת ביקורת שיפוטית יעילה. היעדר הנמקה מספקת או הנמקה פגומה בהחלטה עלולה להוות פגם מהותי בהליך המכרז. במקרים מסוימים אף להוביל לביטול ההחלטה בעתירה מנהלית, גם אם ההחלטה לגופה הייתה נכונה.

מהן העילות הנפוצות ביותר להגשת עתירה מנהלית נגד החלטת ועדת מכרזים?

הליכי מכרז חשופים לפיקוח שיפוטי באמצעות עתירה מנהלית או תביעה (תלוי בגוף המפרסם). העילות הנפוצות ביותר כוללות:

  1. פגיעה בעקרון השוויון

  2. פגמים בתנאי הסף: קביעת תנאי סף לא מידתיים, מפלים, או שינוי תנאי סף לאחר פרסום.

  3. חוסר סבירות קיצוני וניגוד עניינים: החלטה של הוועדה שהיא בלתי סבירה באופן קיצוני, או קיום ניגוד עניינים מובנה של חבר בוועדה.

  4. היעדר נימוק או נימוק פגום: אי-תיעוד או אי-נימוק מספק של החלטת הוועדה, בפרט בהחלטות הנוגעות לפסילת מציעים.

מהם הכללים החלים על מכרז מסגרת והתקשרות עם מספר ספקים?

מכרז מסגרת הוא מכרז שמטרתו לאתר ולהתקשר עם מספר ספקים (או ספק אחד) לטווח ארוך, מבלי לקבוע מראש את כל הכמויות או המועדים המדויקים לאספקה/שירות. הכללים המרכזיים:

  • שקיפות מראש: תנאי המכרז חייבים לפרט מראש את שיטת הדירוג וכיצד תתבצע הקצאת העבודה בפועל בין הספקים.

  • היקף התקשרות: המסגרת חייבת להיות מוגבלת בזמן ובהיקף תקציבי מקסימלי.

מהו שימוע במכרז?

זכות השימוע במכרז מאפשרת למציע להשיב לטענות לפני פסילת הצעתו. זהו שלב קריטי לתיקון פגמים טכניים והצגת טיעונים משפטיים למניעת אובדן הזכייה.

מה ניסיון משרד וולר ושות׳ בייצוג ספקים פרטיים במכרזים?

המשרד מלווה חברות פרטיות, קבלנים ותאגידים בכל שלבי המכרז – בדיקת תנאי סף, ניתוח SWOT, הכנת הצעה, שאלות הבהרה, ייצוג בפני ועדת מכרזים, הגשת עררים ועתירות מינהליות. הניסיון בייצוג גם צד ציבורי מאפשר חשיבה אסטרטגית המבוססת על הכרת השיקולים מכל כיוון.

תוך כמה זמן צריך להגיש ערעור על הפסד במכרז?

בדיני מכרזים, המועד להגשת ערעור (עתירה מינהלית) הוא ללא שיהוי, ובכל מקרה לא יאוחר מ-45 ימים ממועד קבלת ההחלטה.עם זאת, הכלל המכריע הוא מבחן השיהוי, ולכן הזמן האמיתי העומד לרשותך הוא לרוב קצר בהרבה. משרד עו”ד וולר ושות׳ זמין לפנייה דחופה: 04-8661537.

האם הגשת ערעור לבית המשפט עוצר את ביצוע ההתקשרות מכוח המכרז?

לא. עצם הגשת הערעור אינה עוצרת את המכרז. כדי למנוע מהרשות המינהלית לחתום על חוזה עם הזוכה בזמן שהערעור מתברר, יש להגיש בקשה לצו ביניים יחד עם העתירה.

אילו שיקולים צריכים להנחות מציע לפני הגשת עתירה מינהלית על תוצאות מכרז?

ההחלטה להגיש ערעור צריכה להתבסס על שקלול של חמישה היבטים מרכזיים:
  1. עילת הפסילה (סיכוי משפטי): האם נמצא פגם מהותי בהצעה הזוכה? העילות החזקות ביותר הן פגמים בערבות הבנקאית, אי-עמידה בתנאי סף (כמו ניסיון או הסמכות), או הוכחה שההצעה הזוכה היא “תכסיסנית” (מחיר לא ריאלי). בית המשפט נוטה לא להתערב בשיקול דעת מקצועי (כמו ניקוד איכות), אלא אם הוא חורג באופן קיצוני מהסביר.
  2. מבחן השיהוי וה”מעשה העשוי”: האם הערעור מוגש מספיק מהר? בדיני מכרזים, שיהוי של ימים ספורים עלול להוביל לדחיית העתירה. בנוסף, אם הזוכה כבר חתם על חוזה או החל בביצוע העבודה, הסיכוי שבית המשפט יבטל את הזכייה נמוך מאוד בשל אינטרס ההסתמכות של הרשות.
  3. ממצאי זכות העיון: האם עיון בפרוטוקולים של ועדת המכרזים ובהצעה הזוכה חשף ליקויים משמעותיים? ללא עיון מוקדם במסמכים, קשה מאוד לבסס עתירה מנצחת.
  4. שיקולי עלות-תועלת: הגשת עתירה כרוכה בתשלום אגרה, שכר טרחת עורכי דין וסיכון משמעותי לתשלום הוצאות משפט לצד השני במקרה של הפסד. יש לבחון האם שווי המכרז והסיכוי לזכות בו מצדיקים את ההשקעה הכלכלית הזו.
  5. הסעד המבוקש: מה המטרה הסופית? לעיתים הערעור יוביל לפסילת הזוכה והכרזה על המערער כזוכה (התוצאה הרצויה), אך לעיתים הוא עלול להוביל לביטול המכרז כולו ופרסומו מחדש – מצב שלא תמיד משרת את האינטרס של המערער.

כיצד משפיע תיקון חוק הגנת הפרטיות על מכרזים?

מציעים נדרשים לעמוד בסטנדרטים מחמירים יותר של הגנת הפרטיות, אבטחת מידע וניהול מאגרי מידע כחלק מתנאי הסף במכרזי שירותים.

האם ניתן לבטל מכרז ללא זוכה?

כן, לעורך המכרז סמכות לבטל מכרז משיקולים ענייניים (כגון חריגה תקציבית), אך החלטה כזו כפופה לביקורת שיפוטית ועליה להיות סבירה ובתום לב.

מתי לפנות לעורך דין?

מומלץ לפנות לעורך דין מכרזים כבר בשלב קריאת מסמכי המכרז ולפני הגשת השאלות להבהרה, כדי לזהות “מוקשים” משפטיים ותנאי סף חוסמים מראש.

שתפו עם חברים
צרו איתנו קשר
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מאמרים נוספים

לייעוץ ומידע מלאו פרטים ונחזור אליכם

"*" אינדוקטור שדות חובה

הקפידו על פרטים ברורים ככל הניתן