החלטה על ביטול מכרז – דרישות ההנמקה וכיצד מערערים

לאחרונה, התפרסם פסק דין בבית המשפט לעניינים מנהליים , החוזר על ההלכה בדבר ביטול מכרז. בפסק הדין שניתן (עת"מ (נצרת) 43299-04-22 רשת תיכוני טומשין בע"מ נ' מועצה מקומית טובא-זנגריה), קבע בית המשפט כי כשם שלבעל המכרז הזכות לפרסמו, כך עומדת לו הזכות להורות על ביטול מכרז, בכל שלב. אלא שהלכות שונות, חלות בשלבים שונים של ניהול המכרז. 

האם עורך מכרז רשאי לבטל את המכרז לאחר פרסום?

חקיקה נקבעו הוראות שונות, שעניינן ביטול מכרז: סעיף 23(א) לתקנות העיריות (מכרזים), תשמ"ח-1987 קובע, כי העירייה רשאית לבטל מכרז אם ועדת המכרזים החליטה על כך וראש העירייה אישר את ההחלטה. תקנה 21 (א) לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993 קובעת, כי אף לאחר סיום בדיקת כל ההצעות רשאית הוועדה להחליט שלא לבחור כל הצעה שהיא והכל במטרה להבטיח את מרב היתרונות לעורך המכרז. סעיף 23(א1) לתקנות חובת המכרזים קובע, כי ככל שהוגשה הצעה יחידה במכרז או נותרה הצעה יחידה רשאית ועדת המכרזים להחליט על בחירת ההצעה היחידה או על ביטול המכרז. מטבע הדברים, החלטה שלא לקבל הצעה כלשהי משמעותה החלטה על ביטול המכרז. אף בתי המשפט קבעו, כי מטרת המכרז להעניק יתרון לבעליו ולא מגרעת. בנסיבות בהן אף אחת מההצעות שהוגשו לא ראויה לזכות, החלטת ביטול המכרז נתקבלה כדין. וראה בג"ץ 101/74 בינוי ופיתוח בנגב נ' מדינת ישראל; בג"ץ 936/87 מכבשים הדרום נ' עיריית אילת.

אמות המידה לביטול מכרז

תקנות חובת המכרזים אינן מתייחסות לשיקולים שעל ועדת המכרזים לשקול בבואה להחליט על ביטול המכרז, ואין הן מתייחסות להיקף שיקול הדעת המסור לה בקבלת החלטה מעין זו. הדברים נגזרים מהאיזון בין אינטרס המציעים בהמשך הליך המכרז, לבין האינטרס הציבורי לבטל את המכרז. ההחלטה לבטל את המכרז, דומה לכל החלטה מנהלית אחרת. ככזו, עליה לעמוד באמות המידה שקובע המשפט המנהלי: הגינות, ענייניות, סבירות, מידתיות וכו׳. אם החליטה הרשות לבטל את המכרז, בנימוקים מוצדקים, העומדים באמות המידה המנהליות – מדובר בהחלטה תקפה וחוקית.

מועד הודעת על ביטול המכרז

ככל שההחלטה מתקבלת בשלב מוקדם יותר, כך היא מעוררת פחות קשיים. ביטול המכרז בשלב מוקדם אינו מעורר בדרך כלל חשש לקיומה של שחיתות. כמו כן, הפגיעה באינטרס ההסתמכות של המציעים כתוצאה מהחלטת הביטול אינה משמעותית. ככל שטעמים אלה מוצקים יותר, משכנעים יותר ומובילים למסקנה שהמשך עריכת המכרז יוביל לתוצאה אבסורדית או לנזק חמור לציבור בכללותו, יהיה בכך כדי להצדיק את ההחלטה לבטל את המכרז. זאת ועוד, על מנת למנוע העדפה אסורה או פתח לשחיתות, הרשות מחויבת לעשות ככל שניתן כדי שההחלטה על ביטול המכרז תתקבל לפני חלוף המועד האחרון להגשת ההצעות.

מה זכויות המציע בעת ביטול מכרז?

ביטול מכרז אינו מסיים את הסיפור המשפטי – הוא לעיתים קרובות פותח אותו. מציע שהשקיע משאבים בהכנת הצעתו, ואשר ציפה באופן סביר לקבל את המכרז, עשוי להיות זכאי לסעדים משפטיים גם לאחר הביטול.

הסעד הנפוץ ביותר הוא פיצויי הסתמכות – פיצוי בגין ההוצאות שהוציא המציע בהכנת ההצעה, לרבות עלויות ייעוץ, הכנת תוכניות ומסמכים, ושעות עבודה. פיצויים אלה אינם מותנים בהוכחת זכייה עתידית, אלא בהוכחת הסתמכות סבירה על המכרז שפורסם.

מעבר לפיצויים, עומדת למציע הזכות לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים כנגד החלטת הביטול עצמה, אם הביטול נעשה שלא כדין, ללא הנמקה מספקת, או מתוך שיקולים זרים. עתירה מוצלחת עלולה להוביל לביטול ההחלטה ולהוראה לפרסם מחדש את המכרז, או אף להכרה בזכאות המציע.

מועדי הגשת עתירה הם קצרים ביותר. אם כי החוק התיר זכות לעתירה מינהלית של 45 ימים ממועד קבלת ההחלטה או מהמועד שבו נודעה למציע, הפרקטיקה היא של הגשת עתירה מינהלית בתוך ימים ספורים. דחיית הטיפול עלולה לשלול את האפשרות לעתור, גם אם ההחלטה הייתה פגומה לכל הדעות.

לסקירה מקיפה של המסגרת המשפטית לביטול מכרז, לרבות מתי ביטול מותר ומתי אסור, פירוט מלא של זכויות המציע ותנאי הגשת עתירה – ראו את המדריך המשפטי המלא לביטול מכרז.

עורך דין דיני מכרזים

למשרד עו"ד וולר ושות' ניסיון ומומחיות בתחום דיני המכרזים, מכרזי רשויות מקומיות, בליווי וועדות מכרזים, בבדיקת הצעות במכרזים, בשימועים ובייצוג משפטי שוטף. מתמודדים במכרזים רק עם עורך דין דיני מכרזים. צרו קשר עכשיו. 

נכתב על ידי עו״ד רועי וולר (LL.B, M.A, C.R.O), שותף בכיר במשרד וולר ושות׳, מהמובילים בישראל בתחום דיני המכרזים, ההתקשרויות הציבוריות ודיני הרשויות המקומיות. עו״ד וולר משמש כיועץ משפטי לרשויות מקומיות, תאגידים עירוניים וגורמים ציבוריים, ומלווה הליכי מכרזים רחבי היקף – החל משלב גיבוש האסטרטגיה המשפטית והתכנון המכרזי, דרך ניסוח המפרטים והתנאים, ועד לייצוג בפני ועדות המכרזים ובתי המשפט. עו״ד וולר כיהן בעבר כמנכ״ל רשות מקומית, ראש מטה שר, ויועץ בכיר ליו״ר ועדת הכספים בכנסת, ומשלב בעבודתו ראייה מערכתית, רגולטורית וניהולית. 

פורסם ביום 04/08/2022. עדכון אחרון: 19/04/2026.